Page 1 - עלון קביעותא 494 למייל_Neat
P. 1
שבוע 494המשנה היומית ההלכה היומית בס"ד • ביאורים עיונים ומבחנים מביתקביעותא
שו"ע • או"ח מנחות תש"פ
במשנה ובהלכה היומית
יום תאריך פרק משנה סימן סעיף
ד יג כסלו א ג-ד תרכו א-ג
ה יד כסלו ב א-ב תרכז א-ג
ו טו כסלו ב ג-ד תרכז-ח ד-ב
שב"ק וישלח ב-ג ה-א תרכח-ט ג-ב
א יז כסלו ג ב-ג תרכט ג-ה
ב יח כסלו ג ד-ה תרכט ו-ח
ג יט כסלו ג ו-ז תרכט ט-יא
בפתח השער עיון במשנה
ִּב ְכ ַפר ָק ָטן ָחיּו ָל ֶהם אֹו ֶפה ְו ִאָּכרְׁ ,ש ֵני ֶהם איזה חלק של הקטרת מנחה הוא כזריקת דם זבח
ִה ְתַּפְר ְנסּו ִמ ְּי ִגי ַע ַּכֵּפי ֶהם ְו ַי ֲח ֵסי ְׁש ֵכנּות טֹו ִבים ָׂשְררּו
ֵּבי ֵני ֶהם .נוֹ ֵהג ָה ָיה ָהאֹו ֶפה ִל ְקנֹות ִמׁ ְּש ֵכנֹו ָה ִאָּכר ֶאת הפרקים הראשונים של מסכת מנחות מיירי בפסול של פיגול ,והיינו שאם בשעת עשיית
אחד מד' עבודות של מנחה -קמיצה ,מתן כלי ,הולכה ,הקטרה -חישב לאכול חוץ למקומו
ַה ֶח ְמ ָאה ֶׁש ָה ָיה ָזקּוק ָלּה ַל ֲא ִפ ַּית ְל ָח ָמיו. או חוץ לזמנו ,בין באכילת מזבח ,דהיינו הקטרת הקומץ ,ובין באכילת אדם ,דהיינו אכילת
השיריים לכהנים ,המנחה פסולה ,והאוכלה עובר בלאו ,ובמחשבה חוץ לזמנו האוכלה חייב
יֹום ֶא ָחד ִנ ְצ ֵנץ ּבֹו ַה ֲחָׁשד ֶׁשּגּוֵׁשי ַה ֶח ְמ ָאה כרת[ .ודין פיגול בד' עבודות של זבח כבר שנינו בפרקים הראשונים של מסכת זבחים].
ֶׁשִּנ ְמָּכִרים לֹו ׁשֹו ְק ִלים ְק ָצת ָּפחֹות ֵמ ָהָרׁשּום ֲע ֵלי ֶהם.
הּוא ֶה ְח ִליט ִל ְבּ ֹדק ֶאת ָה ִע ְנ ָין ַל ֲאׁשּורֹוּ ,ו ֵמ ָאז ָּכל אמנם שנינו (פ"א מ"ג ,זבחים פ"ב מ"ג) שהחיוב כרת של האוכל קרבן שחישב בו מחשבת
ּבֹ ֶקר ָׁש ַקל ְּב ִד ְקּדּוק ֶאת ֲח ִתי ַכת ַה ֶח ְמ ָאהְ .ו ָא ֵכן, חוץ לזמנו ,הוא רק אם 'קרב המתיר כמצוותו' ,דהיינו שמלבד אותה מחשבה פסולה של
ֲחָׁשדֹו ֻא ַּמתִ ,ה ְתָּבֵרר ֶׁש ַה ֲח ִתיכֹות ֻּכָּלן ְלֹלא יֹו ֵצא ִמן חוץ לזמנו ,הכל נעשה בהכשר ,ולא היתה עוד מחשבה הפוסלת ,אבל אם היתה עוד
מחשבה הפסולת ,כגון (עי' פ"א מ"ד) שקמץ במחשבת חוץ למקומו ,ואח"כ בשעת מתן כלי
ַהְּכ ָלל ָׁש ְקלּו ָּפחֹות ֵמ ָהָרׁשּום. חישב להקטיר חוץ לזמנו ,אין הקרבן נעשה פיגול לחייב את האוכלו כרת ,משום שגם
ָּכ ַעס ָהאֹו ֶפה ַעל ַה' ַּתְר ִמית' ְו ִז ֵּמן ֶאת ָה ִאָּכר לולא מחשבת חוץ לזמנו הקרבן פסול מחמת מחשבת חוץ למקומו.
ְל ֵבית ַה ִּמְׁשָּפטָׁ ,שם ָׁש ַטח ֶאת ַט ֲענֹו ָתיו ַא ַחת ְל ַא ַחת
ְו ִלְר ָא ָיה – ִהִּציג ְלַר ֲאָוה ֶאת ַה ִּמְׁשלֹו ַח ָה ַא ֲחרֹון ְוהֹו ִכי ַח 'קרבו כל מתיריו' בקרבן פסול
ֶאת ַה ַה ְט ָע ָיהָּ .פ ָנה ַהּׁשֹו ֵפט ֶאל ָה ִאָּכרּ" :ו ַמה ּ ֹתא ַמר
ומכח דין זה הוכיח עולא (זבחים מ"ג א') שכהן שפיגל במנחה ,כגון שחישב בשעת קמיצה
ַל ֲה ָג ָנ ְתָך?" שיקטיר או יאכל את השיריים חוץ לזמנו ,ואח"כ הקטיר את הקומץ על גבי המזבח ,אע"פ
שהקרבן נתפגל ואסור לאכול את השיריים ,מכל מקום פקע דין פיגול מהקומץ ' -פיגול
ִּג ְמ ֵּגם ָה ִאָּכרֲ " :אדֹו ָני ַהּׁשֹו ֵפטָ ,ה ֱא ֶמת ִהיא ֶׁש ֵאין שהעלו על גבי המזבח פקע פיגולו' -ונפקא מינה שאע"פ שבפסולים הדין הוא ש'אם ירדו
ִּבְרׁשּו ִתי ִמְׁש ֹק ֶלת ְּכ ָלל ְו ִע ָּקר"... לא יעלו' ,מכל מקום בקומץ כיון שפקע פיגולו כל שמשלה בו האור ,אם ירד יעלה ,עיי"ש.
וההוכחה של עולא שפקע שם פיגול מהקומץ היא משום שאם נשאר בקומץ שם פיגול,
"ְו ֵכי ַצד ִאם ֵּכן ַא ָּתה יֹו ֵד ַע ְל ַחׁ ֵּשב ֶאת ִמְׁש ַקל נמצא שלא קרבו כל המתירים של המנחה ,שהרי הקטרת המנחה היא במקום זריקת הדם
ַה ֶח ְמ ָאה ֶׁש ַא ָּתה מֹו ֵכר?" ָּכ ַעס ַהּׁשֹו ֵפט. בזבחים ,ואם הקומץ הוא פיגול ,נמצא שלא הקטירו וא"כ לא 'קרבו כל מתיריו' ,ולעולם
לא תמצא מנחה שנתפגלה ,שכל שלא קרבו כל מתיריו ,אין פיגול כלל ,אלא בעל כרחך
" ַא ְסִּביר ְלָך" ָע ָנה ָה ִאָּכרֵ " :יׁש ִלי ַּב ֲחנּות בשעה שמקטירו פקע שם פיגול מהקומץ (ע"פ פירושם של תוס' מעילה ג' ב' ד"ה קומץ בדעת עולא).
מֹא ְז ַנ ִים ְיָׁשנֹותָּ ,ב ֶהן ָקבּו ַע מֹוט ָארֹוְך ּו ִב ְּקצֹו ָתיו
ְׁש ֵּתי ַצָּלחֹות ְנחֶֹׁשתָּ .ב ֶא ָחד ֲא ִני ֵמ ִני ַח ֶאת ַה ֶח ְמ ָאה, והנה עיקר קושיא זו -שצריך 'קרבו מתיריו' ובקרבן שנתפגל אין הקטרה -קשה גם
ְו ִאּלּו ַּבׁ ֵּש ִני ֲא ִני ָׂשם ֶאת ִּכְּכרֹות ַהֶּל ֶחם ֶׁשל ָהאֹו ֶפה, בזבחים ,שאם פיגל בשעת שחיטה ונתפגל הקרבן ,אין זריקה כשרה ולא קרבו כל מתיריו,
ֶׁשִּנ ְמָּכִרים ְּב ִמְׁש ָק ִלים ׁשֹו ִנים ּו ְקבּו ִעיםּ .ו ְכֶׁש ִּמְׁש ַקל ולעולם לא תמצא זבח שנתפגל ,ורש"י (זבחים מ"ב ב' ד"ה כי הדר) תירץ קושיא זו שאחרי
ְׁש ֵּתי ַהַּצָּלחֹות ָׁשֶוה ֲא ִני יֹו ֵד ַע ַמ ִהי ַּכּמּות ַה ֶח ְמ ָאה"... שהתורה אמרה שמחשבת פיגול שייכת גם בשעת שחיטה ,והרי באופן זה מוכרח הזריקה
להיות פסולה ,בעל כרחך אמרה התורה שלענין פיגול נחשב כאילו היתה זריקה שמרצה
ָנ ַעץ ַהּׁשֹו ֵפט ָּבאֹו ֶפה ֵעי ַנ ִים חֹו ְדרֹות ּו ָפ ָניו ָחפּו...
' -מרצה לפיגולו' -אע"פ שלענין הכשר הקרבן לא נחשבת זריקה כשרה.
ֶנ ֱא ַמר ְּב ֹק ֶה ֶלת (ט-יב)ַּ " :גםֹ לא ֵי ַדע ָה ָא ָדם ֶאת
ִעּתֹו"ְּ ,בסֹופֹו ֶׁשל ָּד ָבר ַנ ֲע ֹמד ְל ִמְׁש ָּפט ְּבעֹו ָלם ָה ֱא ֶמת, ולפ"ז אינו מובן הוכחת עולא שבמנחה שנתפגלה פקע הפיגול בשעת הקטרה משום
ָׁשם ִיְׁש ְקלּו ֶאת ְז ֻכּיֹו ֵתינּו ְוחֹובֹו ֵתינּו ְלטֹוב ּו ְלמּו ָטב, שאם לא כן לא קרבו כל מתיריו ,הרי כיון שהתורה אמרה ששייך פסול פיגול משעת
קמיצה ,בעל כרחך אמרה התורה שלענין פיגול נחשב כאילו היתה הקטרה שמרצה ,כמו
ְלָׂש ָכר ּו ְל ֹע ֶנׁש.
לענין זריקה.
ְו ֵכי ַצד עֹו ֵבד ַה ִחּׁשּוב? ָא ָדם ֶׁשְּב ַח ָּייו ִה ְסִּכים
ְל ָה ִמיר ְׁש ַעת ִלּמּוד ֵאיכּו ִתית ַּב ֲה ָנ ָאה ְט ֵפ ָלה ֶׁשל
» המשך בעמוד ג’
רץ למשנה הלימוד השבוע הלימוד השבוע מערכת
מוקדש לע"נ מוקדש לע"נ השיעורים
'קומי רוני בלילה לראש אשמורות' – קומי שלמה בן משה ז"ל והמבחנים
כנישתא דישראל דשריא בגלותא עסוקי במשנה הר' פנחס לייבוש נלב"ע כ"ח חשון ולע"נ ה' אורי הממוחשבת:
בליליא ארום שכינתא דה' שריא לקבליך .תרגום: בן הר' שמואל יוסף ז"ל נהוראי בן ה' מנשה ז"ל
קומי כנסת ישראל השרויה בגלות ,עסקי במשנה נלב"ע כ"ב בכסלו תשנ"ט 072-332-3020
נלב"ע י"ח בכסלו תשע"ג
בלילה שהרי שכינת ה' שורה כנגדך.
(תרגום ירושלמי איכה ב.יט)
לקבלת העלון במייל | office@kviuta.org :להנצחות ותרומות להצלחה או לע"נ יקיריך התקשר 24שעות ביממה072-272-2200 :
