Page 1 - מפיק מרגליות דברים תשפא
P. 1
גליון 74 פרשת דברים
תשפ"א
זמני השבת
כניסת השבת 19:18
מוצאי שבת 20:29
רבינו תם 20:59
המרא דאתרא הרה"ג רבי אברהם צבי מרגלית שליט"אעל הפרשה מוסדוהתע'לוןקיורןצאאלוארורה'ע"כירמיאל
אב ברראהשוםהתרשהלצהי"מגטברי"ראאבידמאתררגאלית
שנאת חנם כנגד שלש עבירות :עבודה זרה ,גלוי עריות ,ושפיכות דמים". כיצד מוכיחין
תמה רבי יהונתן ושואל ,וכי אכן כך היה? וכי המצב היה כל כך ורוד בימי בית שני? ע"זחבירל"והתסמבקבמבנויתאכפיפובפכינניומתניווועתוםרתכעסןתל"ידויושהיססלסמןלדילכרמההכהלימודדמב"נדישבהנמדכליופהפדאשבודאתהס"כיבבבשתרבבבהיצפררבבוימערינרדנסקולהעקרוששסםשדוץתשבס"שתבשףיישווודננלנכ*"נכורוקתנ****************לתירעימיידמד"יוות"תתהמתביירעלתתריםנ""מןבושבלונואתבעיסרםנבויונרתת"-שותקפבתבתומבאקכיירעילייעחויתבהחששתישרקרשמםח"ווםהואבררנשעםוןממופומרמרחערזה"תחיקוו"""נכריב"יר"תידיגגתאלנזהיויאיםיטםזל""מר"ם"היתנקגי"יקלויםלת
האם הכל התנהל על מי מנוחות? הלא היו כיתות שונות ומשונות ,היו שממש "אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל וגו'" ,דברים א א
מרדו בתורה ,עשו מעשים נוראים ,היתה אווירה של שחיתות במידות ופריצת נעסוק באחד הנושאים הבולטים בפרשתנו ,הלא הוא נושא התוכחה.
כל הגדרות .יוסף בן מתתיהו כותב על הכהנים הגדולים שכיהנו אז את הביטוי התורה אומרת" :הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא" [ויקרא יט יז].
"ימח שמם"! כה שפלים היו ,אנשים נבזים ומושחתים שקנו את התפקיד אצל כל אחד מישראל מחוייב להוכיח את חברו .אם לא תעשה זאת ,וחברך יחטא,
הרומאים בכסף ,והשתמשו בשררה כדי לרדות את העם .ואילו חז"ל מתארים
לנו תמונה פסטורלית .היה לימוד תורה ,היתה גמילות חסדים .רק בעיה קטנה אזי תישא עליו חטא .כלומר ,חטאו יהיה מוטל גם עליך.
וכך כותב הרמב"ם [הלכות דעות ו ז]" :הרואה חברו שחטא או שהלך בדרך לא
אחת היתה ,שנאת חינם .האם זו היתה תמונת המצב האמיתית? טשונבאה,מרמ"צוהוהכלחהתחוזכיירוח לאמתוטעבמ,י ותלךה"ו.דיהעומוכישהחואאתחוחטבארועלביןעבצדמוברבימםעששיבוינוהרלבעיינםו,,
כאן נותן לנו רבי יהונתן אייבשיץ הבנה עמוקה .מה זו בעצם שנאת חינם? מצב בין בדברים שבינו לבין המקום ,צריך להוכיחו בינו לבין עצמו .וידבר לו בנחת
ובלשון רכה ,ויודיעו שאינו אומר לו אלא לטובתו ,להביאו לחיי העולם הבא וכו'.
זה גופא! וכל שאפשר בידו למחות ואינו מוחה ,הוא נתפש בעוון אלו ,כיון שאפשר לו
אכן ,היו כיתות שונות ,ממש כמו בימינו .היו שבזו לכל דבר שריח של יהדות
נודף ממנו .היו גם 'חצי חצי' ,מסורתי .איך אומרים הדרשנים? 'מסורתי' מלשון למחות בהם".
'מסור' .יש שמנסר קצת מהדת ,יש שמנסר הרבה .יש מצד זה ,ויש מהצד השני. ישאל השואל ,האם יש להוכיח גם כאשר הדבר פוגע בחבר? ובכן ,ראשית ,לא
והיו גם דתיים של ממש ,חרדים לדבר ה' .מקפידים על צניעות ודרך ארץ, צריך להיבהל מהרעיון ולהימנע משום כך מתוכחה .אם תראה את ידידך כשהוא
לומדי תורה ויראי ה' .בתי המדרש היו שוקקים ביום ובלילה ,דרשות ,שיעורי אמתתכעווצןמלו,שהתואתם בתטפענוהתאאליקוונבונימיחקוהת,א,הובאניכמבורס ומדגירךש אארתץ:ה"כוססלילחפיהויודעיודימ,דאלינהנירעליאל
רוצה לפגוע בך ,אבל ,במחילה מכבודך ,כנראה בהיסח דעת רגעי ,ודאי מחמת
תורה ותפילות. מחשבות עמוקות בענייני תורה ויראה ,טעית ומזגת לעצמך כוס אקונומיקה"?
אך דווקא עליהם היתה תביעה .לא די בכך שאתם מקיימים תורה ומצוות .מה ודאי שלא .שכן בינתיים ,עד שתסיים את דרשת ההתנצלות שלך ,הלה ישתה
עם אחיכם? מדוע אינכם דואגים להם ,למצבם הרוחני? זו שנאת חינם .כאשר ויסתכן .כאשר אתה רואה שאדם עומד לסכן את עצמו פיזית ,לא תבחל
באומיתוליבם.רביאםפ.ילו תחטוף בכוח את הכוס מידו ,גם אם באותו רגע אתה מבייש
אדם דואג רק לעצמו ואינו חושב על זולתו ,הריהו שונאו. אם ישאלוך ,היכן נימוסיך? אף אתה תענה אמריך ,כבודם של הנימוסים במקומו
"הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא וגו' ואהבת לרעך כמוך" .אדם במופניחק,וחאבנלפלש!כל זמן ועת .אין זה הזמן המתאים לנימוסים והליכות ,שהרי מדובר
המוכיח את רעהו כאשר הוא רואה שהלה עומד להיכשל בדבר עבירה ,הריהו קל וחומר בן בנו של קל וחומר ,כאשר אדם עומד לעבור עבירה ,עומד לגרום
מקיים בכך "ואהבת לרעך כמוך" .האדם מוכיח את מי שהוא אוהב ,אינו רוצה
לעצמו נזק רוחני ,נצחי ,ודאי שיש לפעול בכל דרך למנוע אותו מכך.
שייכשל. אמלמנאכם,תכהמותובןכחשהצקרישךהלעהדשמתאדולד.לאהובכלי,חצרביךאולפןהבישןלואלהיפהונויהם פשגדיוועקהאבאזודלםת,שואלינכןו
כך נוהג הקב"ה עם בניו אהוביו ,עם ישראל" :כי את אשר יאהב ה' יוכיח וכאב
את בן ירצה" [משלי ג יב] .כותב המלבי"ם" :שהתוכחה היא סימן האהבה, מוכיח את חברו – הרי הוא שונאו.
שמאהבתו ישגיח עליו להיטיב דרכו ולהעלותו אל מדרגה למעלה למעלה ,וכאב רבי יהונתן אייבשיץ זצ"ל שואל בספרו יערות דבש ,הגמרא [יומא ט ב] אומרת:
את בן ירצה ,כמו שירצה האב להעלות את בנו ממדרגה למדרגה ,וימנעהו "מקדש ראשון מפני מה חרב? מפני שלשה דברים שהיו בו :עבודה זרה ,וגלוי
ממותרות ומעדנים ,ויטה שכמו לסבול עול התורה והתמדת הלימוד וכדומה, עריות ,ושפיכות דמים וכו' .אבל מקדש שני ,שהיו עוסקין בתורה ובמצות
וגמילות חסדים ,מפני מה חרב? מפני שהיתה בו שנאת חנם .ללמדך ששקולה
וכל זה מרוב אהבתו אותו".
ולהיפך ,אם רואים את השני מֹו ֵעד ונכשל ,ואין מסייעים בידו לחזור ולעלות על
דרך טוב ,זו שנאת חינם אמיתית .זה היה העוון החמור והמר שהחריב את
בית המקדש השני .החרדים לדבר ה' לא טרחו להביא את דברו אל אחיהם
הטועים.
[מתוך הספר 'מפיק מרגליות']
וו'כבבמוקמדבווטיקשר'למעהשלימקולה.צפר.קמוהדורת:מה"ר,תבכייארלעיבמאהנורכימ".נתכהבדשירברא,וובזגגסודותל וה,בבתרופוטחאיליואתד,מהת,וךלחהםשפטלרית מעשה רב
נאפלניוהואלגמרש,תרבאי,ל יעעכלוצלגמסךוה.יתהול.אלרשכאדאהאתיבעאללךתהלחבויהסתתרחשיהלהנויאאמיוכתסבו.ור 'חזובהסוערמאדהדרתםגיזיגנשוסוק'תר,,ווחמ,כיבהרר אההזלחלפלתןץ ושלחפיייהולםכיאלחואת
החפץ חיים היה עוסק בהפצת ספריו בעצמו .הוא נצטער על כך מאוד .היה מכתת רגליו
המשך בעמוד הבא ממקום למקום ,נכנס לבתי הכנסת ומציע את הספרים למכירה .ואכן ,נתקיים בו מאמר
חז"ל" :לפום צערא אגרא" .ההצלחה היתה מדהימה .החפץ חיים הצליח להנחיל לעולם
היהודי את הנושא של שמירת הלשון שהיה עד אז בגדר של 'מת מצוה' ,באופן שלא ייאמן.
ובכן ,באחד ממסעותיו הרבים הגיע החפץ חיים לוילנא .בין לבין נכנס למסעדה יהודית
לאכול .תוך שהוא יושב ליד השולחן נכנס לפתע אדם מגודל ומגושם ,פונה אל המלצר
