Page 1 - מפיק מרגליות כי תצא תשפא
P. 1
גליון 79 פרשת כי תצא
תשפ"א
זמני השבת
כניסת השבת 18:48
מוצאי שבת 19:56
רבינו תם 20:29
המרא דאתרא הרה"ג רבי אברהם צבי מרגלית שליט"אעל הפרשה מוסדוהתע'לוןקיורןצאאלוארורה'ע"כירמיאל
אב ברראהשוםהתרשהלצהי"מגטברי"ראאבידמאתררגאלית
אגב ,רבי יהודה החסיד מבאר את הפסוק "סר צילם מעליהם" על פי המלחמות שאנו רואים בעולם ,הן תוצאות של מאבק רוחני
דברי רבותינו שכל אדם שמוליכים אותו לתלות ,אין לו צל ,כך האומות ע"זחבירל"והתסמבקבמבנויתאכפיפובפכינניומתניווועתוםרתכעסןתל"ידויושהיססלסמןלדילכרמההכהלימודדמב"נדישבהנמדכליופהפדאשבודאתהס"כיבבבשתרבבבהיצפררבבוימערינרדנסקולהעקרוששסםשדוץתשבס"שתבשףיישווודננלנכ*"נכורוקתנ****************לתירעימיידמד"יוות"תתהמתביירעלתתריםנ""מןבושבלונואתבעיסרםנבויונרתת"-שותקפבתבתומבאקכיירעילייעחויתבהחששתישרקרשמםח"ווםהואבררנשעםוןממופומרמרחערזה"תחיקוו"""נכריב"יר"תידיגגתאלנזהיויאיםיטםזל""מר"ם"היתנקגי"יקלויםלת
"כי תצא למלחמה על אויבך וגו'" ,דברים כא י
שבארץ ישראל ,כבר אין להם צל ,לפי שהם עומדים להישמד. ה'בן איש חי' שואל ,כתוב "כי תצא למלחמה על אויבך ונתנו ה' אלקיך
כאשר אנו מתבוננים בהיסטוריה של מלחמות עם ישראל ,רואים רעיון זה בידך ושבית שביו" [דברים כא י] ,לכאורה היה צריך להיות כתוב "כי
בבירור .במלחמת מדין ,ברוב מלחמות כיבוש הארץ ,וכך גם במלחמות תצא להלחם על אויביך" ,שהרי מדובר במלחמת מצוה ,בה עם ישראל
רבות נוספות ,לא נהרג אפילו אחד מישראל ,גם כאשר לאויבים היתה הוא היוזם ,הוא היוצא להילחם באויביו .אין הוא יוצא להגן על עצמו אל
מול אויבים שפתחו במלחמה ,שאז אכן היה מתאים לומר "כי תצא
עדיפות ברורה ,הן במספר החיילים והן בכמות ואיכות הנשק.
הרי זהו נס ופלא! היו אלו מלחמות עקובות מדם ,בהן נלחמו מספר למלחמה" ,אל מול המלחמה שנפתחה נגדך!
עצום של לוחמים ,בחרבות ורמחים ,בקרבות פנים אל פנים .במלחמות עונה ה'בן איש חי' ,כאשר פורצת מלחמה בין מדינות בעולם ,נניח בין
כגון אלו ,גם כאשר אחד הצדדים מנצח ,לא יימלט שיהיו קרבנות משני צפון קוריאה לדרומה ,עיקר המלחמה מתנהלת בשמים ,בין שרה של
אומה זו לשרה של האומה האחרת .ידוע שישנו מושג של 'שרו של
הצדדים .ובכל זאת ,לא נפקד אף לא אחד מעם ישראל. מצרים' ,וכן 'שרו של עשו' .המלחמה היא בין הכוחות העליונים ,מי
לעמות זאת ,במלחמות העת החדשה ,גם כאשר בסייעתא דשמיא היו מהאומות טובה יותר ,איזה עם עשה יותר מצוות ואיזה יותר עבירות.
ניצחונות לעם ישראל ,השמחה היתה מהולה בצער השכול של מאות איזה צדיק ואיזה רשע .המלחמה האמיתית הינה ב'חיל האויר' ,בחיילות
שבעולמות העליונים .המלחמה שאנו רואים כאן ,בעולם הזה ,היא רק
ואלפי הרוגים ,הי"ד.
במלחמת מדין מצאנו שהשבים מהמלחמה אומרים למשה [במדבר בבואה של המאבק הרוחני המתחולל למעלה.
לא מט]" :ולא נפקד ממנו איש" .והיינו כפי שאומרת הגמרא [יבמות זו כוונת הפסוק" ,כי תצא – למלחמה" ,גם כאשר אתה יוצא
סא א]" :מלמד שלא איקטול אפילו חד מישראל" ,שלא נהרג אחד להילחם ביוזמתך ,וסבור שהינך הגורם המפתיע וזהו סוד הצלחתך,
מישראל .למרות שכל צבא עם ישראל מנה בסך הכל שנים עשר אלף דע שהמלחמה כבר החלה הרבה קודם לכן ,בין הכוחות הרוחניים
שלמעלה ,בין המקטרגים לבין המסנגרים ,המערכה הגדולה והעיקרית
איש ,לעומת חיילים כחול הים בצבא מדין. מתנהלת זה מכבר ,ומה שמכריע בעצם בשדה הקרב זה לא המטוסים
וכך כותב רבינו בחיי" :זה היה פלא עצום ,ומהנסים הגדולים שאירעו המשוכללים ,הטילים המונחים ,הטנקים החדישים והרובים המדוייקים,
לישראל אירע להם בכאן במלחמת מדין ,שהיו עם רב כחול אשר על ואף לא החיילים האמיצים ומוסרי הנפש .מה שבאמת מכריע את הקרב
שפת הים ,והרגו ישראל מהם ,ושבו מהם אלפים ורבבות ,והכתוב מעיד
שלא חסר מישראל אחד במלחמה ,זהו שאמר "ולא נפקד ממנו איש". אלו הזכויות העדיפות של עם ישראל על הצד שכנגד.
והנס הגדול הזה לפי שהיו שלמים בזכות ,והוא שדרשו רז"ל [שבת סד כך אמרו יהושע וכלב לעם ישראל" :אל תיראו את עם הארץ וגו' סר
צילם מעליהם" [במדבר יד ט] ,וכפי שכתב שם רבינו בחיי" :יכנה הכח
א] "ולא נפקד ממנו איש" ,לדבר עבירה". שיש להם למעלה בלשון 'צל' ,לפי שהוא מגין על האומה ,כצל המגין
כלומר ,מבחינה צבאית אכן המדיינים היו עדיפים באופן מוחלט ,אך מפני החמה .והענין ,לפי שאין אומה נופלת למטה עד שיפול שרה
המלחמה כבר הוכרעה למעלה מבחינה רוחנית לטובת ישראל ,ובמצב למעלה תחלה ,ומזה הוסיף לומר "מעליהם" .ובמדרש שיר השירים
זה כבר אין כל משמעות למספר הלוחמים ,לציודם ,להכשרתם ולאומץ [שיר השירים ב יז] "ונסו הצללים" ,אלו שרי אומות העולם" .כלומר,
ליבם .היות והמצב הרוחני היה" :ולא נפקד ממנו איש" לדבר עבירה, המערכה בשמים הוכרעה כבר ,אין לאויבים 'הגנה אוירית' ,ולכן אין מה
ממילא גם "לא נפקד ממנו איש" במלחמה. לירא מהם .כוחם בל עימם.
[מתוך הספר 'מפיק מרגליות']
ככפךדעימבישעםנקיירשןבהוהתמחיזאוורתדהר,.לעככולךקרהחזםד.רברהיםמנחחדיררתהיםאיותתהרדויבורתירםעעממווק,ק ימוטתברי,עיככםלאתשהריאדשוםמםחוזעדר מעשה רב
המשגיח רבי דב יפה זצ"ל רגיל לומר שהחסרון שלו הוא המעלה של השומעים.
ולכן הוא אומר השורבעיון, אשוממרעיאםת כהבםר לזוקכחרו,אכםי משעפלעהמילםגבריבושתומאיעינו אמוהותוהשחוסב.רוןאךשלזוו? הלומד ואינו חוזר -כמי שזורע ואינו קוצר
רבי מאיר שפירא הכהן מלובלין זצ"ל היה מדמה את עניין החזרה לנעיצת מסמר
המשך בעמוד הבא בקיר .כאשר מכים בפטיש על המסמר פעם אחת ,הוא ננעץ בקיר .אך עדיין ניתן
לעקור אותו בקלות ,אפילו על ידי נענוע ביד .כאשר מכים שוב ,כבר קשה יותר
לעוקרו .מכים שוב ,זקוקים כבר לצבת ,מכים שוב וכבר אי אפשר לעקור את המסמר
מבלי לשבור את הקיר שסביבו.