Page 1 - מפיק מרגליות שופטים תשפא
P. 1

‫גליון ‪78‬‬                                                                                                                                                                                                                                                    ‫פרשת שופטים‬
       ‫תשפ"א‬

‫זמני השבת‬

‫כניסת השבת ‪18:56‬‬

‫מוצאי שבת ‪20:04‬‬

‫רבינו תם ‪20:37‬‬

                  ‫המרא דאתרא הרה"ג רבי אברהם צבי מרגלית שליט"אעל הפרשה‬                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                      ‫מוסדוהתע'לוןקיורןצאאלוארורה'ע"כירמיאל‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                            ‫אב ברראהשוםהתרשהלצהי"מגטברי"ראאבידמאתררגאלית‬
‫השנקיבם"‪,‬ה‪.‬הופכת פתאום להיות ה'צעקה האחרונה'‪ ,‬הרי זה דבר ששנוא לפני‬                                                                                                                                                                                                                    ‫הקב"ה שונא את ההתדמות לגויים‬
‫אהה'באמלודדםהיה'ואיתהניוואיעכועתנליהיןלהטדגיועינויןמםי"‪,‬גוהםבפעכפוקעבאוםתתהילהה‪,‬כדובגכרםךל"ק‪.‬ועדנקיכרווןהנ‪,‬ילבפועעבשוםרגשםל‪,‬ם עההיכםהליולדישירםםאמלה‪.‬לשכותניכםך‪..‬‬                                                                                                                 ‫"ולא תקים לך מצבה אשר שנא ה' אלקיך"‪ ,‬דברים טז כב‬                                                                                                                                                                                                                                                                                                          ‫ע"זחבירל"והתסמבקבמבנויתאכפיפובפכינניומתניווועתוםרתכעסןתל"ידויושהיססלסמןלדילכרמההכהלימודדמב"נדישבהנמדכליופהפדאשבודאתהס"כיבבבשתרבבבהיצפררבבוימערינרדנסקולהעקרוששסםשדוץתשבס"שתבשףיישווודננלנכ*"נכורוקתנ****************לתירעימיידמד"יוות"תתהמתביירעלתתריםנ""מןבושבלונואתבעיסרםנבויונרתת‪"-‬שותקפבתבתומבאקכיירעילייעחויתבהחששתישרקרשמםח"ווםהואבררנשעםוןממופומרמרחערזה"תחיקוו"""נכריב"יר"תידיגגתאלנזהיויאיםיטםזל""מר"ם"היתנקגי"יקלויםלת‬
‫[גלבאודלהם"יב‪.‬קדיבריךמפתוםרנשתיישתזןםלתגילועידהךיל]י‪.‬ומםיך‪.‬לרעךמאושםלרמוךתיראהלישוהארםאקאבאמבלגנר"ולרהלתו‪:‬דצבאש"הרכששיךודמומםעלומהךתהש‪.‬עימ"ליםכיכםכתהמולעגלבול‪:‬יךייהך"גםכו‪,‬כיכימילאלםלתךהבאגאואאיימששארםשרוליאםסבהבשחיאשררברבווץסהת'ביבאי"אח‪,‬בשולררכקתייהד'ה‪.‬ךי"'‬  ‫[בהמידזתבהבוחריידחילםהת'בטאאהזשלפכרקריאהך‪-‬שוכהאאב‪].‬אש‪.‬נרומתפמועסצושאקייהםםלךאא‪.‬לותוללהאצמיתדויויק‪:‬יםם"אלנלואךרמתעיצוטןבעהחלאךשושבארשמרשאנוהאד‪.‬כ יהל'סועאדץלקביאחךציל"י‬
‫ל"כהיכלמנוהתגויעיםם"קהזול ילראאיהה'‪.‬מנגאייןנהזו דשרלנכונ‪.‬ו‪.‬זו המנגינה של אלו שאינם רוצים‬                                                                                                                                                                           ‫צבאממיידהתצותיערםהכ'ענבומסעבפקכצתר‪.‬דךםחי?ישאשם‪.‬נמסוועכרלטש'‪,‬לטמטיחאעתפתשניובעיישציתסלוםביאלבלמיו‪,‬עקדיטנחוה‪,‬ממחיוזעשבלשיחים‪,‬אדיסדלוינתנדםטט‪.‬ייבעביהייותהתאנעההרצוימצמםקההדממלשרעפ?צאאיאהרםדוהםלנשורפובנוילמנםא‪.,‬םה‬
‫נעקקכונלרראיייכווךזתת?מלש!עעע"ננילייייןןנ‪.‬ופהלאהושבתשוענת‪,‬כדברליואילתראוועלשהפאתלתידה‪:‬חמו"תתכבשלוננדכתרהיהרלםיב‪,.‬מוקאדמזיהםמבאהחתזיתהכוןהשלאחבומנבוהושת‪,‬יתםדישפבהראיונתתהי‬                                                                                         ‫כהמשרשלשובשבהההברייובנת'יפמהיבשוק‪.‬ובזרשמזריידטוילעפם'בריאבקחםיערלםכיתןיםע‪.‬אנביןקכבייילשתיםט‪.‬צכעאנעתנסמעקתיה‪,‬צייתםאםופירכללילתהודכדוההךיקמהעזסידבכוחמכלו?אדויפדו‪.‬שרלכיחו‪.‬דבבעומאוקומבםגתדיממוורשאשבוהל‬
‫זההותאשפיקערתישמהלוצאחנוכקרויהלסאבשרהת‪.‬יזלרהלהש'‪.‬פאאינהו נשכלריה‪.‬ת‪ .'.‬אינה של נכרים‪ ,‬גויים‪ ,‬אלא‬                                                                                                                                                                    ‫ונאצמחרישתיך‪.‬ךכמלמדווציבעוןויאליןההלבביןהא‪:,‬קי"מוםדלומאעצ?בתהקי?ם"אלךשרמצשנבאה"‪.‬ה' אמלצקביהך"‪.‬היאמשמוזםבחשה'העשושנויא זמאאבתן‪.‬‬
‫וכרמאעתהליווםןב‪..‬קו[האסדלתבמיררתיםחלםיקמישדמחמעיימעודהמ]‪:‬וסם‪.‬אב"יתכביהה‪.‬הלגואאייםכםןהגנהויאתיןלםהלנךואהשהג'ירםאאלכתקךי‪,‬הךיא"ו‪.‬תרהששונבאהוגרתואםאיחאםרלתא‪.‬נמועהוינאבונידתלום‬                                                                                        ‫כששוננתאא‪,‬בה‪,‬כרימשחא"יקח‪:‬רהי"אשתעהשרשלכאונשהעננאי‪,‬אםל‪.‬ומוזחאבקףחלעעאלבבופניידםהש וזהירמזתהב"ה‪.‬חאהאודבמההלוצוביהמילעהאשובות‪.‬ת‪,‬ואעכתשיזוו‬
‫להחיארבגויכרליתוויםברלטוהבאאתלוזיי‪.‬רןהלה‪.‬שאלסאורראלוישמשויעהיהמולזיךקהחיבופלרו‪,‬נישתי‪.‬ח ואבשיל‪,‬ג עריאמהם‪.‬מיאהפיםלואללאו‬                                                                                                                                             ‫ונזמיגוצדתוןהבליוסהי‪.‬התיבמההלישלודשזםלהבואתתשילזאטההועתתיתממפנקעלוהצהגםיםהשתיגלולייפהילדםם‪.,‬תהם‪.‬ממהקםשודנםושטושעהיהמםעזציבעםצח‪.‬יםצזוומבהעחילסייםבצלהגמורשבולהתארגלבב‪,‬וה והקויכתםך‬
‫גכמדדהואליתעאלסקחנקדוותתר‪ .‬יאאהתמרברבחואעורניתיוענויגמדעדוולל‪,‬בםמתרהלכזומהילדולבאחו יכדוםקצאלביאמםישגצךדאולחמיצמינתוו‪.‬שרעאהיהןויאבריכאזיךהאשיסמבסיווןרם‪.,‬ריאחבנלי‬                                                                                                  ‫ל"אאויימגבסעורחורש‪[.‬קהובו ימתשיוהש"הנרהתם"םלמסיאחשמילןותקלקק[כנותבא"ג]שו[דוו"ימלבקתיהראאאלוגיראבחחיתגנחד]י‪.‬טיעיםעאתךתסרירבעמיבןציידעםוםחדח]לויעלכדרקתיבאיבםמתהשעיכלנהשכססובךת‪.‬כב‪.‬ךרראבשיייסועשרקיבבכשלאך‬
‫כבפמולעלתבמורםיחשםמקימתרלםבסווביימתשםימ‪,‬נשםוואאנאעולדיחמרםהתתקא!לצותבההשצייהתבםאושוחראברחוההןי‪:‬ר‪.‬רתה‪.‬אייאאם‪,‬םהנמזודהתוונעהת‪.‬אסתאמלםם 'שמצולתהבתדארולביפונםתה'בהלהגובוויאישם‪,‬ל‪,‬להכארנותי‬                                                                            ‫יהשקנןב"כה‪,‬אןאשךתליאמחצרוושת‪,‬הגנוייטיםע'תאיעמצציו'ם‪,‬אוומתןצ‪,‬בושנת‪,‬אן‪.‬שלכתחילה היו אהובות לפני‬
‫ולבפמיאהרהדתקשםםר‪,‬פיתבלקנדוצלאואעלשתולתהפךמתקע"וה‪.‬אתדתעחדדחפהווברלגלראבמווהלאתדושפומתאוהמליילתיהכהולהךוד‪,‬ת‪.‬הי‪.‬רםעה‪.‬בדועהיהלתכפממךההשהקחכהיולזאוולאניקותםהלנצהתהכ‪.‬ריויאוןו‪.‬כיאתואנםדמטלירריהבתי‪.‬םוה‪",‬תכדהךוימונהנקוייכאתהרןויבדםחילווהץבישבצוישנרימתירךךם‬           ‫נלבבאהמחעמעמקםיוזוובסתדיה"רושהגקןהובילוכעיואדזאשוונםוברנהתרכאהיאווםנואאו‪.‬יפ‪,.‬ואחכוגיוחונגת‪,‬הםררב'םאםתאמאודר?םדתלבובהרהפב'המכחתיןד‪,‬השללאביובחפברםעםדתסבולשמגפרכחהוה‪,‬לשבוהקג‪,‬זשטקוהדויהבאיתתם"ש‪.‬םהצוכהזיגזבחוהשהארדניאהוהועבבשתובד‪,‬חואררבלחחבוראונדרעוםתלשילתשוננכיהההגק'השובהירארעייכשאןאצ'םלובו'מוחוהמשעהוללאפדיבשהכןפהוכנ'עם‪.‬יל‪,‬רהבוערע‪.‬מאהלהשעםהאוחורובולזרפלקע‪,‬ךהתם‪,‬‬
‫[מתוך הספר 'מפיק מרגליות']‬

 ‫ואומיתדויקצבאוהרהנשממבותזו‪.‬ה‪ ,‬קבורת חמור‪ .‬בעמידה‪ .‬על ידי בזיון זה יתכפר לו במעט על עוונותיו‪ .‬האיש סיים דבריו‪,‬‬                                                                                                                                                                                   ‫מעשה רב‬
 ‫כהשנאותכשהירחיההםולואהכתעפלפרעפהל‪.‬ותוחהותשרלג גשיוהנמםאודמתמנובצקץשבתוו‪.‬ניהצנוץה‪,‬הבתכלשויבהוה‪,‬דיעידשכנידיצוכץךששאיהונואכמבוהכ‪.‬ן אלפהיילקובררשבעביזמיורןו‪,‬שועבלזבהד‪,‬‬
‫ניגשו אנשי החברה קדישא אל הרב והציגו בפניו את בקשתו של המומר‪ .‬אמר הרב‪ ,‬המשך בעמוד הבא‬                                                                                                                                                                              ‫ישנו סיפור אודות רבי משה פיינשטיין זצ"ל‪ ,‬מגדולי התורה בארה"ב‪ .‬סיפור הממחיש את הצורך בקיום‬
                                                                                                                                                                                                                                                                   ‫הפסוק "תמים תהיה עם ה' אלקיך"‪ ,‬ללא כחל ושרק‪ .‬בצעירותו היה רבי משה רב בעיירה ברוסיה‪ .‬באותה‬
                                                                                                                                                                                                                                                                   ‫עיירה היה יהודי מומר שמירר את חייהם של אחיו היהודים‪ .‬היה מצר להם‪ ,‬מלשין ומוסר‪ ,‬ממש פגע רע‪.‬‬
                                                                                                                                                                                                                                                                   ‫לימים חלה האיש במחלה קשה‪ .‬כאשר שכב כבר על ערש דוי‪ ,‬ממש ברגעיו האחרונים‪ ,‬קרא לחברי החברא‬
                                                                                                                                                                                                                                                                   ‫קדישא וביקש מהם‪ ,‬היות וכל ימי חייו עבר על כל עבירות שבתורה‪ ,‬הן שבין אדם לחברו והן שבין אדם‬
                                                                                                                                                                                                                                                                   ‫למקום‪ ,‬ועתה הוא מתחרט על כך מאוד‪ ,‬על כן‪ ,‬בקשתו שטוחה לפניהם לשנות מהמנהג הקבוע‪ ,‬ולקבור‬
   1   2