Page 1 - מפיק מרגליות ויקהל פקודי תשפא
P. 1

‫גליון ‪57‬‬                                                                                                             ‫פרשת ויקהל פקודי‬
       ‫תשפ"א‬

‫זמני השבת‬

‫כניסת השבת ‪17:14‬‬

‫מוצאי שבת ‪18:22‬‬

‫רבינו תם ‪18:57‬‬

                  ‫המרא דאתרא הרה"ג רבי אברהם צבי מרגלית שליט"אעל הפרשה‬                                                                                                                              ‫מוסדוהתע'לוןקיורןצאאלוארורה'ע"כירמיאל‬
                                                                                                                                                                                                    ‫אב ברראהשוםהתרשהלצהי"מגטברי"ראאבידמאתררגאלית‬
‫על ידי הברכה האדם ממליך את הקב"ה‪ .‬כשאדם מחנך ומרגיל‬                                                                           ‫מאה ברכות שבכל יום הם האדנים של חיי האדם‬
‫עצמו להתחבר לברכות‪ ,‬יש בכך כח להעמיד את היום כולו על‬                                                                         ‫"ויהי מאת ככר הכסף לצקת את אדני הקדש וגו'"‪ ,‬שמות לח כז‬                 ‫ע"זחבירל"והתסמבקבמבנויתאכפיפובפכינניומתניווועתוםרתכעסןתל"ידויושהיססלסמןלדילכרמההכהלימודדמב"נדישבהנמדכליופהפדאשבודאתהס"כיבבבשתרבבבהיצפררבבוימערינרדנסקולהעקרוששסםשדוץתשבס"שתבשףיישווודננלנכ*"נכורוקתנ****************לתירעימיידמד"יוות"תתהמתביירעלתתריםנ""מןבושבלונואתבעיסרםנבויונרתת‪"-‬שותקפבתבתומבאקכיירעילייעחויתבהחששתישרקרשמםח"ווםהואבררנשעםוןממופומרמרחערזה"תחיקוו"""נכריב"יר"תידיגגתאלנזהיויאיםיטםזל""מר"ם"היתנקגי"יקלויםלת‬
‫אדני התורה והיראה‪ ,‬כמו האדנים שבמשכן‪ .‬הברכה נותנת לאדם‬                                                                      ‫בעל חידושי הרי"ם אומר‪ ,‬האדנים הם יסוד המשכן‪ .‬כשם‬
                                                                                                                            ‫שיסודות המשכן היו מאה אדנים‪ ,‬כך יש יסוד לחיי היום יום של‬
                                     ‫חיזוק עצום בעבודת ה'‪.‬‬                                                                  ‫האדם‪ ,‬והוא ‪ -‬מאה הברכות שאדם מברך בכל יום‪ .‬כידוע‪ ,‬דוד‬
‫בימינו‪ ,‬כאשר אין בית המקדש קיים‪ ,‬כל אחד מאתנו הרי הוא‬                                                                       ‫המלך תיקן מאה ברכות בכל יום‪ .‬כך למדים חז"ל מהפסוק "נאם‬
‫ככהן בבית המקדש‪ .‬לכן אנו נוטלים ידיים בבוקר‪ ,‬כפי שהכהן היה‬                                                                  ‫דוד בן ישי ונאם הגבר הוקם על" [שמואל ב‪ ,‬כג א]‪ .‬כפי שאומר‬
‫מקדש ידיו ורגליו לפני תחילת העבודה‪ .‬אם כן‪ ,‬יש דמיון בין חיינו‬                                                               ‫המדרש [מדרש רבה קרח פרשה יח סימן כא]‪" ,‬הוקם על כנגד‬
                                                                                                                            ‫מאה ברכות‪ .‬שבכל יום היו מתים מישראל מאה אנשים‪ .‬בא דוד‬
                        ‫בעולם הזה לעבודת המשכן והמקדש‪.‬‬                                                                      ‫ותקן להם מאה ברכות‪ .‬כיון שתקנם‪ ,‬נתעצרה המגפה"‪ .‬והיינו‪,‬‬
‫נזכור‪ .‬היסוד של אמירת ברכות הינו חשוב מאוד‪ .‬הוא הבסיס‬
‫הרוחני ליום כולו‪ .‬אך יש כאן דבר נוסף‪ .‬ישנן תרי"ג מצוות‪ ,‬ועוד‬                                                                                                        ‫'על' בגימטריה מאה‪.‬‬
‫מצוות רבות מדרבנן‪ .‬האמת צריכה להיאמר‪ .‬לא נכחד‪ .‬ישנן‬                                                                         ‫כך דורשת הגמרא [מנחות מג ב]‪" .‬תניא‪ ,‬היה רבי מאיר אומר‪,‬‬
‫מצוות שקשה לנו לקיימן‪ ,‬ויש מצוות 'קלות' יותר לביצוע‪ .‬אחת‬                                                                    ‫חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום‪ ,‬שנאמר "ועתה ישראל‬
‫המצוות הקלות ביותר לביצוע היא אמירת ברכה‪ .‬מה כבר נדרש‬                                                                       ‫מה ה' אלקיך שואל מעמך" [דברים י יב]"‪ .‬מפרש רש"י‪" ,‬מה ה'‬
‫מאיתנו? איך אמר דרשן אחד‪ ,‬עומד תפוח על השולחן‪ .‬עד שאתה‬                                                                      ‫אלקיך – קרי ביה מאה‪ .‬התוספות מביאים שני פירושים נוספים‪.‬‬
                                                                                                                            ‫רבינו תם מפרש שיש מאה אותיות בפסוק זה‪ .‬ויש מפרשים‪,‬‬
   ‫מקרב אותו לפיך אתה 'תופס' ברכה‪ .‬אפילו לא בזבזת זמן‪...‬‬                                                                    ‫ש'מה' בא"ת ב"ש בגימטריה מאה‪ .‬כך או כך‪ ,‬מאה הברכות הן‬
‫כמובן שלא זו הדרך הראויה לברכה‪ .‬צריך לברך בתשומת לב‬                                                                         ‫האדנים של המשכן הפרטי של כל איש ישראל‪ .‬מאה הפעמים‬
‫מירבית‪ .‬לחשוב על מה שאומרים‪ .‬לא לברך 'על הדרך'‪" ,‬ואם‬                                                                        ‫שאדם מברך‪ ,‬ומזכיר בהן שם אדנות‪ ,‬הם היסוד והבסיס לחיי‬
‫תלכו עמי קרי" [ויקרא כו כא]‪ ,‬בדרך מקרה חלילה‪ .‬צריך להחשיב‬
‫את הברכות‪ ,‬להעניק חשיבות 'אישית' לכל ברכה וברכה‪ .‬והאמת‪,‬‬                                                                                 ‫האדם‪ .‬בכך הוא מעיד שהקב"ה הוא אדון כל הארץ‪.‬‬
‫אם נעשה חשבון אמיתי עם עצמנו‪ ,‬זה לא לוקח יותר מדקה‪-‬‬                                                                         ‫הקרן אורה מבאר את עניין מאה הברכות על פי דברי חז"ל‬
‫שתיים לכל ברכה‪ .‬וגם זה כולי האי ואולי‪ .‬מחיר כה נמוך עבור‬                                                                    ‫[חגיגה ט ב]‪" ,‬אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו‬
                                                                                                                            ‫מאה ואחת"‪ .‬חז"ל לא אמרו שאינו דומה שונה פרקו פעם אחת‬
               ‫רווח כה גבוה‪ .‬ייצוב וביסוס רוחני של היום כולו!‬                                                               ‫לשונה פעמיים‪ ,‬אלא דווקא מאה פעמים‪ .‬משמע שיש משמעות‬
‫כפי שהזכרנו‪ ,‬דוד המלך ראה שמאה אנשים מבני ישראל מתים‬                                                                        ‫מיוחדת לשינון מאה פעמים‪ .‬על ידי חזרה של מאה פעמים‬
‫בכל יום‪ ,‬תיקן מאה ברכות‪ .‬אין זה חיזוק במצוות דאורייתא‪ ,‬אלא‬                                                                  ‫הדברים נחרתים על לוח לבו של האדם‪ ,‬ואינם משתכחים ממנו‪.‬‬
‫בתקנת חכמים‪ .‬והיינו משום שיש בכך טופח על מנת להטפיח‪.‬‬
‫הברכות משפיעות הרבה מעבר לעצם המצווה שבברכה גופה‪ .‬לא‬                                                                                                 ‫מכאן ואילך‪ ,‬המוסיף הרי זה משובח‪.‬‬
‫בכדי דורשת זאת הגמרא מהפסוק "מה ה' אלקיך שואל מעמך‬                                                                          ‫זה הטעם לאמירת מאה ברכות‪ .‬בכך משננים אנו היטב את‬
‫כי אם ליראה"‪ .‬הגמרא [ברכות לג ב] שואלת‪ ,‬וכי יראה מילתא‬                                                                      ‫אמיתות מלכותו של הקב"ה‪ ,‬באופן שהדבר לא ישתכח מאיתנו‪.‬‬
‫זוטרתא היא? בעצם רואים אנו שבמידה מסויימת אכן כן‪ .‬אדם‬                                                                       ‫רבי צדוק הכהן מלובלין כותב בתחילת ספרו 'צדקת הצדיק'‪ ,‬שכל‬
‫יכול בקלות יחסית להגיע ליראת ה'‪ ,‬אם יקפיד על מאה ברכות‬                                                                      ‫ברכה שהאדם מברך‪ ,‬הרי היא קבלת עול שמים זוטא‪' ,‬במינון‬
                                                                                                                            ‫נמוך'‪ .‬זאת מעבר לקבלת עול מלכות שמים שלמה שהאדם מקבל‬
                                     ‫בכל יום‪ ,‬בכוונה הראויה‪.‬‬                                                                ‫בקריאת שמע שחרית וערבית‪ ,‬שהיא בפריסה רחבה‪ .‬כאמור‪,‬‬

‫[מתוך הספר 'מפיק מרגליות']‬

                                     ‫בבריסק‪ ,‬והט"ז ‪ -‬באוסטרהא‪.‬‬                                                                                            ‫מעשה רב‬
 ‫רבפודעחבםניריהתתתנואפרלרה‪,‬אחוה‪.‬ההיוט"הזדבארצילםחושתמנוחילםמכנשךתינמתסםפרמיסימניי‪.‬ם‪.‬ימהיםשתאעלושהעיוו עשנביורהםגדחוולוייהם‬
 ‫והנה‪ ,‬בערב שבת ניגש הט"ז אל הב"ח כאשר בידו סכום כסף נכבד שהיה‬                                                                               ‫כספו של האדם צריך להיות טהור מכל נדנוד של עבירה‬
                                                                                                                            ‫היו שני גדולי ישראל שהיה ביניהם קשר משפחתי קרוב מאוד‪ .‬הלא הם הב"ח‪,‬‬
‫המשך בעמוד הבא‬
                                                                                                                                                 ‫רבי יואל סירקיש זצ"ל‪ ,‬והט"ז‪ ,‬רבי דוד סגל זצ"ל‪.‬‬
                                                                                                                            ‫הט"ז היה חתנו של הב"ח‪ .‬רבי יואל חיבר את ה'בית חדש'‪ ,‬ביאור על הטור‪.‬‬
                                                                                                                            ‫ואילו רבי דוד חיבר את ה'טורי זהב'‪ ,‬ביאור על השולחן ערוך‪ .‬הב"ח כיהן כרב‬
   1   2