Page 1 - מפיק מרגליות ויקהל פקודי תשפא
P. 1
גליון 57 פרשת ויקהל פקודי
תשפ"א
זמני השבת
כניסת השבת 17:14
מוצאי שבת 18:22
רבינו תם 18:57
המרא דאתרא הרה"ג רבי אברהם צבי מרגלית שליט"אעל הפרשה מוסדוהתע'לוןקיורןצאאלוארורה'ע"כירמיאל
אב ברראהשוםהתרשהלצהי"מגטברי"ראאבידמאתררגאלית
על ידי הברכה האדם ממליך את הקב"ה .כשאדם מחנך ומרגיל מאה ברכות שבכל יום הם האדנים של חיי האדם
עצמו להתחבר לברכות ,יש בכך כח להעמיד את היום כולו על "ויהי מאת ככר הכסף לצקת את אדני הקדש וגו'" ,שמות לח כז ע"זחבירל"והתסמבקבמבנויתאכפיפובפכינניומתניווועתוםרתכעסןתל"ידויושהיססלסמןלדילכרמההכהלימודדמב"נדישבהנמדכליופהפדאשבודאתהס"כיבבבשתרבבבהיצפררבבוימערינרדנסקולהעקרוששסםשדוץתשבס"שתבשףיישווודננלנכ*"נכורוקתנ****************לתירעימיידמד"יוות"תתהמתביירעלתתריםנ""מןבושבלונואתבעיסרםנבויונרתת"-שותקפבתבתומבאקכיירעילייעחויתבהחששתישרקרשמםח"ווםהואבררנשעםוןממופומרמרחערזה"תחיקוו"""נכריב"יר"תידיגגתאלנזהיויאיםיטםזל""מר"ם"היתנקגי"יקלויםלת
אדני התורה והיראה ,כמו האדנים שבמשכן .הברכה נותנת לאדם בעל חידושי הרי"ם אומר ,האדנים הם יסוד המשכן .כשם
שיסודות המשכן היו מאה אדנים ,כך יש יסוד לחיי היום יום של
חיזוק עצום בעבודת ה'. האדם ,והוא -מאה הברכות שאדם מברך בכל יום .כידוע ,דוד
בימינו ,כאשר אין בית המקדש קיים ,כל אחד מאתנו הרי הוא המלך תיקן מאה ברכות בכל יום .כך למדים חז"ל מהפסוק "נאם
ככהן בבית המקדש .לכן אנו נוטלים ידיים בבוקר ,כפי שהכהן היה דוד בן ישי ונאם הגבר הוקם על" [שמואל ב ,כג א] .כפי שאומר
מקדש ידיו ורגליו לפני תחילת העבודה .אם כן ,יש דמיון בין חיינו המדרש [מדרש רבה קרח פרשה יח סימן כא]" ,הוקם על כנגד
מאה ברכות .שבכל יום היו מתים מישראל מאה אנשים .בא דוד
בעולם הזה לעבודת המשכן והמקדש. ותקן להם מאה ברכות .כיון שתקנם ,נתעצרה המגפה" .והיינו,
נזכור .היסוד של אמירת ברכות הינו חשוב מאוד .הוא הבסיס
הרוחני ליום כולו .אך יש כאן דבר נוסף .ישנן תרי"ג מצוות ,ועוד 'על' בגימטריה מאה.
מצוות רבות מדרבנן .האמת צריכה להיאמר .לא נכחד .ישנן כך דורשת הגמרא [מנחות מג ב]" .תניא ,היה רבי מאיר אומר,
מצוות שקשה לנו לקיימן ,ויש מצוות 'קלות' יותר לביצוע .אחת חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום ,שנאמר "ועתה ישראל
המצוות הקלות ביותר לביצוע היא אמירת ברכה .מה כבר נדרש מה ה' אלקיך שואל מעמך" [דברים י יב]" .מפרש רש"י" ,מה ה'
מאיתנו? איך אמר דרשן אחד ,עומד תפוח על השולחן .עד שאתה אלקיך – קרי ביה מאה .התוספות מביאים שני פירושים נוספים.
רבינו תם מפרש שיש מאה אותיות בפסוק זה .ויש מפרשים,
מקרב אותו לפיך אתה 'תופס' ברכה .אפילו לא בזבזת זמן... ש'מה' בא"ת ב"ש בגימטריה מאה .כך או כך ,מאה הברכות הן
כמובן שלא זו הדרך הראויה לברכה .צריך לברך בתשומת לב האדנים של המשכן הפרטי של כל איש ישראל .מאה הפעמים
מירבית .לחשוב על מה שאומרים .לא לברך 'על הדרך'" ,ואם שאדם מברך ,ומזכיר בהן שם אדנות ,הם היסוד והבסיס לחיי
תלכו עמי קרי" [ויקרא כו כא] ,בדרך מקרה חלילה .צריך להחשיב
את הברכות ,להעניק חשיבות 'אישית' לכל ברכה וברכה .והאמת, האדם .בכך הוא מעיד שהקב"ה הוא אדון כל הארץ.
אם נעשה חשבון אמיתי עם עצמנו ,זה לא לוקח יותר מדקה- הקרן אורה מבאר את עניין מאה הברכות על פי דברי חז"ל
שתיים לכל ברכה .וגם זה כולי האי ואולי .מחיר כה נמוך עבור [חגיגה ט ב]" ,אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו
מאה ואחת" .חז"ל לא אמרו שאינו דומה שונה פרקו פעם אחת
רווח כה גבוה .ייצוב וביסוס רוחני של היום כולו! לשונה פעמיים ,אלא דווקא מאה פעמים .משמע שיש משמעות
כפי שהזכרנו ,דוד המלך ראה שמאה אנשים מבני ישראל מתים מיוחדת לשינון מאה פעמים .על ידי חזרה של מאה פעמים
בכל יום ,תיקן מאה ברכות .אין זה חיזוק במצוות דאורייתא ,אלא הדברים נחרתים על לוח לבו של האדם ,ואינם משתכחים ממנו.
בתקנת חכמים .והיינו משום שיש בכך טופח על מנת להטפיח.
הברכות משפיעות הרבה מעבר לעצם המצווה שבברכה גופה .לא מכאן ואילך ,המוסיף הרי זה משובח.
בכדי דורשת זאת הגמרא מהפסוק "מה ה' אלקיך שואל מעמך זה הטעם לאמירת מאה ברכות .בכך משננים אנו היטב את
כי אם ליראה" .הגמרא [ברכות לג ב] שואלת ,וכי יראה מילתא אמיתות מלכותו של הקב"ה ,באופן שהדבר לא ישתכח מאיתנו.
זוטרתא היא? בעצם רואים אנו שבמידה מסויימת אכן כן .אדם רבי צדוק הכהן מלובלין כותב בתחילת ספרו 'צדקת הצדיק' ,שכל
יכול בקלות יחסית להגיע ליראת ה' ,אם יקפיד על מאה ברכות ברכה שהאדם מברך ,הרי היא קבלת עול שמים זוטא' ,במינון
נמוך' .זאת מעבר לקבלת עול מלכות שמים שלמה שהאדם מקבל
בכל יום ,בכוונה הראויה. בקריאת שמע שחרית וערבית ,שהיא בפריסה רחבה .כאמור,
[מתוך הספר 'מפיק מרגליות']
בבריסק ,והט"ז -באוסטרהא. מעשה רב
רבפודעחבםניריהתתתנואפרלרה,אחוה.ההיוט"הזדבארצילםחושתמנוחילםמכנשךתינמתסםפרמיסימניי.ם.ימהיםשתאעלושהעיוו עשנביורהםגדחוולוייהם
והנה ,בערב שבת ניגש הט"ז אל הב"ח כאשר בידו סכום כסף נכבד שהיה כספו של האדם צריך להיות טהור מכל נדנוד של עבירה
היו שני גדולי ישראל שהיה ביניהם קשר משפחתי קרוב מאוד .הלא הם הב"ח,
המשך בעמוד הבא
רבי יואל סירקיש זצ"ל ,והט"ז ,רבי דוד סגל זצ"ל.
הט"ז היה חתנו של הב"ח .רבי יואל חיבר את ה'בית חדש' ,ביאור על הטור.
ואילו רבי דוד חיבר את ה'טורי זהב' ,ביאור על השולחן ערוך .הב"ח כיהן כרב