Page 1 - מפיק מרגליות ויקרא תשפא
P. 1

‫גליון ‪58‬‬                                                               ‫פרשת ויקרא‬
       ‫תשפ"א‬

‫זמני השבת‬

‫כניסת השבת ‪17:20‬‬

‫מוצאי שבת ‪18:27‬‬

‫רבינו תם ‪19:02‬‬

                  ‫המרא דאתרא הרה"ג רבי אברהם צבי מרגלית שליט"אעל הפרשה‬                                                                                      ‫מוסדוהתע'לוןקיורןצאאלוארורה'ע"כירמיאל‬
                                                                                                                                                            ‫אב ברראהשוםהתרשהלצהי"מגטברי"ראאבידמאתררגאלית‬
‫ועולה לירושלים‪ .‬כידוע‪ ,‬אי אפשר להיכנס עם הרכב לתוככי העיר העתיקה‪ .‬הוא‬                       ‫אם אדם מקריב את עצמו‪ ,‬אזי הוא 'כליל לה''‬
‫מחנה את רכבו בחניון ממילא‪ ,‬מוציא את העיזה‪ ,‬ומתחיל ללכת עימה לכיוון הר‬         ‫כתוב "אדם כי יקריב מכם קרבן לה' מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו‬              ‫ע"זחבירל"והתסמבקבמבנויתאכפיפובפכינניומתניווועתוםרתכעסןתל"ידויושהיססלסמןלדילכרמההכהלימודדמב"נדישבהנמדכליופהפדאשבודאתהס"כיבבבשתרבבבהיצפררבבוימערינרדנסקולהעקרוששסםשדוץתשבס"שתבשףיישווודננלנכ*"נכורוקתנ****************לתירעימיידמד"יוות"תתהמתביירעלתתריםנ""מןבושבלונואתבעיסרםנבויונרתת‪"-‬שותקפבתבתומבאקכיירעילייעחויתבהחששתישרקרשמםח"ווםהואבררנשעםוןממופומרמרחערזה"תחיקוו"""נכריב"יר"תידיגגתאלנזהיויאיםיטםזל""מר"ם"היתנקגי"יקלויםלת‬
                                                                              ‫את קרבנכם" [ויקרא א ב]‪ .‬נשים לב‪ .‬הפסוק פותח ב"קרבן לה'"‪ ,‬ומסיים‬
                                                              ‫הבית‪.‬‬
‫המוני אנשים ובהמות‪ ,‬חנויות ודוכנים‪ ,‬קולות וצעקות‪ .‬השעירה נבהלת‪ ,‬נשמטת‬                                                      ‫ב"קרבנכם"‪ .‬קרבן שלכם!‬
‫מידו של ר' משה – ובורחת‪ .‬הוא מתחיל לרדוף אחריה בסמטאות הצרות של‬               ‫אמר אחד האדמו"רים‪" ,‬אדם כי יקריב מכם"‪ ,‬אם אתה מקריב את עצמך‪ ,‬מוותר‬
‫העיר העתיקה‪ .‬כמובן שכולם מנסים לעזור לו‪ .‬מה קרה ר' יהודי‪ ,‬מדוע אתה רץ?‬        ‫על רצונותיך‪ ,‬תאוותיך ושאיפותיך‪ ,‬למען שמו יתברך‪ ,‬אזי זהו "לה'"‪ .‬אבל אם "מן‬
‫השעירה שהבאתי כדי להקריב בבית המקדש ברחה לי מהידיים‪ .‬מה‪ ,‬אתה‪ ,‬יהודי‬           ‫הבהמה מן הבקר ומן הצאן"‪ ,‬אם אתה מביא בהמה כקרבן‪ ,‬אך אינך משנה את‬
‫עם כזה זקן‪ ,‬כאלו פיאות ארוכות‪ ,‬חטאת?! כל ירושלים יודעת שר' משה המסכן‬          ‫דרכיך‪ ,‬את עצמיותך‪ ,‬אזי זהו "קרבנכם"‪' .‬אויך גיט'‪ .‬גם טוב‪ .‬אבל אין זו הדרגה‬

                                                       ‫חטא בשגגה‪...‬‬                     ‫הגבוהה ביותר‪ ,‬במיוחד אם אין היא מובילה להתקדמות בעבודת ה'‪.‬‬
‫בסופו של דבר הצליחו לתפוס את העיזה הסוררת‪ .‬מיודענו המיוזע והיגע‪,‬‬              ‫אגב‪ ,‬האלשי"ך עומד על כך שבתחילה כתוב "אדם כי יקריב"‪ ,‬לשון יחיד‪ .‬ובסוף‬
‫המבוייש והמבוזה‪ ,‬מביא סוף סוף את השעירה לבית המקדש‪ ,‬אל הכהן‪ .‬הוא‬
‫כבר לא זקוק לכפרה‪ .‬הבושות הנוראות שהיו לו כיפרו לו על כל עוונותיו ואפילו‬                                      ‫כתוב "תקריבו את קרבנכם"‪ ,‬לשון רבים‪.‬‬
                                                                              ‫אומר האלשי"ך‪ ,‬כאשר אדם נכשל בחטא‪ ,‬בדרך כלל אין זה באשמתו הבלעדית‪.‬‬
                                 ‫השאירו אותו ב'פור'‪ .‬יש לו יתרת זכות‪...‬‬       ‫לסביבתו‪ ,‬לחבריו ולקרוביו‪ ,‬יש חלק בלתי מבוטל במעשיו‪ .‬מידת הדין היתה‬
‫יהודי זה חטא בשגגה בסתר‪ .‬שכח ששבת היום‪ .‬הדליק את האור בחוסר תשומת‬             ‫אומרת שהחוטא יביא קרבן על החטא‪ ,‬וסביבתו גם היא תביא קרבן על שסייעו‬
‫לב‪ .‬אף אחד מלבדו לא ידע‪ .‬אבל כאשר הוא מביא את הקרבן‪ ,‬הדבר מתפרסם‬
                                                                                                                             ‫לו‪ ,‬במישרין או בעקיפין‪.‬‬
                                                             ‫ברבים‪.‬‬           ‫אומר הקב"ה‪" ,‬אדם כי יקריב מכם קרבן לה'"‪ .‬ראשית צריך האדם להביא קרבן‬
‫אמר חכם אחד‪ ,‬רבי יוחנן בן ברוקא אומר [אבות ד ד]‪" ,‬כל המחלל שם שמים‬            ‫פרטי על החטא שחטא בפועל‪ .‬אבל גם‪" ,‬תקריבו את קרבנכם"‪ .‬עושה אני‬
‫בסתר נפרעים ממנו בגלוי"‪ .‬יום תענית‪ .‬אדם לא הצליח להתגבר על היצר‪ ,‬טעם‬          ‫עימכם‪ ,‬עם בני האדם שבסביבתו של החוטא‪ ,‬חסד‪ .‬הקרבן האישי של החוטא‬
‫משהו‪ .‬הוא מגיע לתפילת מנחה‪ .‬הגבאי קורא לו לעלות לתורה‪ ,‬יעמוד ר' פלוני בן‬      ‫יכפר גם עליכם‪ ,‬על הסביבה שגרמה וסייעה לו לחטוא‪ .‬מה שנקרא בשפתינו‬
‫פלוני‪ .‬אופס‪ ...‬אסור לו לעלות‪ .‬הרי הוא לא התענה‪ .‬ניגש אל הגבאי מסמיק כולו‬
‫ולוחש לו שאינו יכול לעלות‪ .‬כולם מביטים בו בהליכתו ובחזרתו‪ ,‬והוא אינו יכול‬                                                         ‫'אחד פלוס אחד'‪.‬‬
                                                                              ‫ישנו מהלך של הרבי מאפטא‪ .‬הבאת הקרבנות כרוכה פעמים רבות בבושה‬
  ‫להרים עיניו‪ ...‬אותו חילול שם שמים בסתר עולה לו ביוקר רב‪ .‬הכל גלוי וידוע‪.‬‬
‫אדם מוכן לעשות הכל כדי שלא להתבייש ולהתבזות‪ .‬להפסיד ממון‪ ,‬לסבול‬                                    ‫וכלימה של המביא‪ .‬בושה זו היא המכפרת על העוונות‪.‬‬
‫גופנית ונפשית‪ ,‬ובלבד שלא יגיע לידי ביזיון‪ .‬המשנה [מגילה כה א] אומרת‬           ‫מעשה שלא היה‪ .‬יהודי בשם ר' משה מגיע למכלאת הצאן של אחד מידידיו‪.‬‬
‫שישנם מקראות שנקראים ולא מיתרגמים‪ .‬אך מעשה העגל נקרא ומיתרגם‪.‬‬                 ‫מבקש לקנות שעירת עיזים כדי להביאה לירושלים‪ ,‬קרבן לה'‪ .‬אומר לו ידידו‪ ,‬למה‬
‫שואלת הגמרא "פשיטא"‪ ,‬מדוע לא? עונה הגמרא‪" ,‬מהו דתימא ליחוש לכבודן‬             ‫לך שעירת עיזים‪ ,‬כחושה ולא מרשימה? יש לי כאן כבשים מפוטמים ושמנים‪.‬‬
‫של ישראל‪ .‬קמשמע לן‪ ,‬כל שכן דניחא להו דהויא להו כפרה"‪ .‬דהיינו‪ ,‬היה מקום‬
‫לומר שאין מתרגמים מפני כבודן של ישראל‪ ,‬משמיעה לנו המשנה שאדרבה‪,‬‬                       ‫אתן לך כבש באותו מחיר‪ .‬זהו ריח ניחוח אשה לה' במלא מובן המילה‪.‬‬
                                                                              ‫אומר לו משה בלחש‪ ,‬ידידי‪ ,‬חטאתי בשגגה‪ ,‬ואני צריך להביא קרבן חטאת הבא‬
                       ‫עדיף לתרגם‪ ,‬כדי שיתביישו ותהיה להם בכך כפרה‪.‬‬           ‫דווקא משעירה‪ .‬נדהם חברו‪ ,‬ר' משה‪ ,‬אתה? ממש לא מתאים לך לעשות חטא‪,‬‬
‫בושה היא דבר נורא‪ .‬הגמרא [ברכות יב ב] אומרת‪" ,‬ואמר רבה בר חיננא סבא‬           ‫ולו גם בשגגה‪ .‬בכל אופן‪ ,‬אין לי כרגע שעירה‪ ,‬ועמך הסליחה‪ .‬הולך מיודענו‬
‫משמיה דרב‪ ,‬כל העושה דבר עבירה ומתבייש בו ‪ -‬מוחלין לו על כל עונותיו"‪.‬‬          ‫למכלאת צאן של ידיד אחר‪ .‬שוב‪ ,‬מבקש לקנות שעירת עיזים‪ .‬שוב מציע הידיד‬
‫הבאת קרבן הינה אקט מובהק של בושה‪ ,‬גם בלי הסיפור הארוך שהבאנו אודות‬            ‫כבשים‪ ,‬מהודרים יותר ושמנים יותר‪ .‬אומר ר' משה בשפל קול‪ ,‬אני זקוק לקרבן‬
‫ר' משה‪ ,‬אפילו הצורך לספר לכהן שזהו קרבן חטאת הוא בושה נוראה‪ .‬אומר‬             ‫חטאת‪ ...‬אומר הלה‪ ,‬אין לי שעירת עיזים‪ .‬אבל אני לא מאמין‪ ,‬אתה חטאת? לא‬

                       ‫הרבי מאפטא‪ ,‬זהו הערך הסגולי שבהבאת קרבנות‪.‬‬                                       ‫מתאים לך‪ .‬ר' משה מסמיק ומחויר‪ .‬אילו בושות‪.‬‬
                                                                              ‫בסופו של דבר‪ ,‬אחרי מאמצים גדולים ובזיונות עוד יותר גדולים‪ ,‬מוצא מיודענו‬
‫[מתוך הספר 'מפיק מרגליות']‬                                                    ‫סוף סוף שעירת עיזים‪ .‬מושיב אותה על המושב האחורי‪ ,‬חוגר לה חגורת בטיחות‪,‬‬

 ‫הלך הרבי אל השדה‪ ,‬והנה ילד חמד עומד על תלולית קטנה וסביבו אווזים‪ .‬מביט‬                                     ‫מעשה רב‬
 ‫הינוקא כלפי שמיא ואומר‪ ,‬רבונו של עולם‪ ,‬איזה עולם יפה בראת‪ .‬איזה אוויר נעים‪,‬‬
 ‫איזו שמש מלטפת‪ ,‬אילו מים טעימים‪ ,‬כמה הכרת הטוב אני חיי לך‪ .‬לאמי האלמנה‬                           ‫האדם צריך לעשות את המקסימום שבכוחו לעשות‬
 ‫אין פרנסה‪ .‬היינו עלולים חלילה להיות עטופים ברעב ובצמא‪ .‬והנה נתת לי פרנסה כה‬  ‫ישנו מעשה מפורסם אודות ראש שושלת חסידות קאליב‪ .‬פעם גילו לו לרבי משה‬
                                                                              ‫מסאסוב משמים‪ ,‬שבכפר קטן בהונגריה ישנו ילד בעל נשמה גבוהה מאוד‪ .‬יצא הרבי‬
                                      ‫קלה‪ .‬מודה אני לפניך מלך חי וקיים‪.‬‬       ‫מיד לדרך הארוכה והקשה‪ .‬חצה נהרות‪ ,‬עבר יערות עבותים‪ ,‬ולבסוף הגיע אל אותו‬
‫וכך יושב הילד וממשיך לדבר אל הקב"ה‪" .‬מה אני יכול לתת לך‪ ,‬ה' המשך בעמוד הבא‬    ‫כפר נידח‪ .‬בהגיעו שאל את יהודי המקום‪ ,‬הידעתם את ילד פלוני? אמרו‪ ,‬ידענו‪ .‬והיכן‬

                                                                                                               ‫הוא מצוי? אמרו‪ ,‬רועה הוא אווזים באחו‪.‬‬
   1   2