Page 1 - מפיק מרגליות בשלח תשפב
P. 1
גליון 100 פרשת בשלח
תשפ"ב
זמני השבת
כניסת השבת 16:24
מוצאי שבת 17:34
רבינו תם 18:07
המרא דאתרא הרה"ג רבי אברהם צבי מרגלית שליט"אעל הפרשה מוסדוהתע'לוןקיורןצאאלוארורה'ע"כירמיאל
אב ברראהשוםהתרשהלצהי"מגטברי"ראאבידמאתררגאלית
רצינו להיות שם? ועוד ,וכי ארחו אותנו שם כיד המלך? הלא המצרים העבידו את ישראל בפרך ,ניצלו הקב"ה מביא בחשבון כל מעשה של האדם ,אפילו קטן ביותר ,לשלילה ולחיוב
אותם עד לשד עצמותיהם ,גזרו עליהם גזירות קשות .לא מרצון שהינו באכסניה זו .היינו שמחים לו ע"זחבירל"והתסמבקבמבנויתאכפיפובפכינניומתניווועתוםרתכעסןתל"ידויושהיססלסמןלדילכרמההכהלימודדמב"נדישבהנמדכליופהפדאשבודאתהס"כיבבבשתרבבבהיצפררבבוימערינרדנסקולהעקרוששסםשדוץתשבס"שתבשףיישווודננלנכ*"נכורוקתנ****************לתירעימיידמד"יוות"תתהמתביירעלתתריםנ""מןבושבלונואתבעיסרםנבויונרתת"-שותקפבתבתומבאקכיירעילייעחויתבהחששתישרקרשמםח"ווםהואבררנשעםוןממופומרמרחערזה"תחיקוו"""נכריב"יר"תידיגגתאלנזהיויאיםיטםזל""מר"ם"היתנקגי"יקלויםלת
"ויהי בשלח פרעה את העם וגו'" ,שמות יג יז
היו מאפשרים לנו לעזוב. נפנה את הזרקור שלנו לפינה מאוד מעניינת .נציג שתי דוגמאות ,שונות זו מזו לחלוטין ,מקצה לקצה.
למה הדבר דומה ,לאדם ששמו אותו בבור ,בתפיסה .נותנים לו שם לחם צר ומים לחץ ,ואחר כך בדרך כלל רגילים להסתכל על דברים 'בגדול' ,הן לגבי מעשים חיוביים והן לגבי מעשים שליליים.
דורשים ממנו להכיר טובה על שהיתה לו אכסניה בבור... הראיה שלנו מייקרת פעולות דרמטיות ודרסטיות .הנהגה זו לכשעצמה הינה טובה וחיובית.
אומר הרב שך זצ"ל ,גם כאן רואים את דקויות הכרת הטוב ,דקויות השכר המגיע לאדם על כל מעשה אדם רוצה ללמוד ,הוא מיד חושב בגדול .ללמוד כל היום ,או לפחות רובו .לסיים את כל הש"ס ,אם זה
לא יסתדר ,אז לפחות כמה מסכתות 'שמנות' .להקים בית מדרש לתורה ותפילה .אבל ללמוד חצי
טוב שעושה ,גם הקטן ביותר ,וגם אם נעשה לתועלת עצמית .גם על כך נותן הקב"ה צל"ש.
ממשיך המדרש ואומר" ,הפה שאמר "לא ידעתי את ה'" חזר ואמר "ה' הצדיק" .ומה שכרו ,נתן להן שעה או שעה? מה זה כבר שווה .לא כדאי להתחיל בכלל .ללמוד דף גמרא ,דפיים ,זה לא רציני.
קבורה .שנאמר "נטית ימינך תבלעמו ארץ"" .בגלל אמרה נאה שאמר ברגעי לחץ ומצוקה ,וכבר זמן אדם רוצה לעשות חסד ,מיד הוא חושב על פתיחת גמ"ח ,אגודת חסד ,מרכז צדקה עולמי ...אבל
לחייך לזולת ,לסייע לנזקק בודד ,לתת צדקה ל'סתם עני' ,לא ממש נחשב .אנשים רגילים לחשוב
קצר לאחר מכן הוסיף לחטוא ,זכו המצרים שניתנה להם קבורה בדרך נס ,נבלעו בארץ.
רואים אנו מהמדרש ,פרעה הרשע ,מלך אכזר שמירר את חיינו במצרים ,פרשה שלמה קרויה על בגדול.
שמו" .בשלח פרעה" .וכל כך למה ,משום שליווה את עם ישראל .ומה שכר קיבל" ,לא תתעב מצרי". כך גם לצד השלילה .אדם מחשיב רק עבירה גדולה וכבדה .על עבירה שכזו הוא מתחרט ונפשו עליו
ועל אמירה נאה של רשע מרושע זה ,זכו המצרים לקבורה. תאבל .אבל מעידה קטנה ,כישלון מזערי ,זה לא 'ביג דיל'' .נישט געפערלעך'.
לפעמים אדם אומר לעצמו ,מה אני כבר יכול לעשות בחיים .הוא חושב בגדול .אילו כוחות יש לי ,וכי בפרשתנו אנו רואים דוגמאות מאלפות ,הממחישות עד כמה גדולה עוצמתה של פעולה קטנה של
יכול אני ללמוד תורה ,וכי יכול אני לעשות מעשים טובים ,כאלו שיעשו רושם ,שיועילו לנשמתי? למדים אדם ,כמה היא מקנה כח אדיר ,איזה שכר עצום ניתן עליה .אפילו אם הפעולה נעשתה על ידי אדם
שלילי ,שפל אנשים ,שכל ימיו רק פשעים וחטאים .ולעומת זאת להיפך ,אדם גדול שבגדולים ,ענק
אנו מפרשתנו ,כן .אתה יכול .תתחיל מדברים קטנים .כל מעשה קטן יקר בעיני ה'.
הגמרא [שבת לב א] אומרת" ,אדם יוצא לשוק -יהי דומה בעיניו כמי שנמסר לסרדיוט" .מפרש שבענקים ,אם יעשה טעות קטנה וזעירה ,ישלם עליה טבין ותקילין.
רש"י ,שבשוק מצויים מריבות ובעלי דינים נכרים וישראלים ,לפיכך יהא בעיניו כמי שנמסר לסרדיוט, במדרש תנחומא [בשלח פרשה א] מצאנו" ,בשלח -שלוח הזה לויה ,כמה דאת אמרת "ואברהם
הולך עמם לשלחם" [בראשית יח טז]" .מפליא! המדרש משווה את הליווי שעשה פרעה לבני ישראל
להוליכו לפני השופט.
"חש בראשו -יהי דומה בעיניו כמי שנתנוהו בקולר" .חש מיחוש קל בראשו ,יחשוב בנפשו כאילו בצאתם ממצרים ,לליווי שליווה אברהם את אורחיו .הרי 'לא קרב זה אל זה כל הלילה'!
בלק שולח לבלעם "הנה עם יצא ממצרים" [במדבר כב ה] .מגיב בלעם ואומר" ,א-ל מוציאם ממצרים"
כבר חרצו דינו להענישו. [במדבר כג כב] .כותב רש"י" ,אתה אמרת "הנה עם יצא ממצרים" ,לא יצא מעצמו ,אלא האלקים
"עלה למטה ונפל -יהי דומה בעיניו כמו שהעלוהו לגרדום לידון" .דהיינו ,אם עלה למיטה ונפל למשכב,
יחשוב כאילו העלוהו לגרדום ,שאין דנים שם אלא להריגה" .שכל העולה לגרדום לידון ,אם יש לו הוציאם" .אם כן ,כיצד אומרת התורה "ויהי בשלח פרעה"?
התורה מדגישה שפרעה הוא זה ששלח את ישראל ממצרים .ליווה אותם ,הראה להם את הדרך
פרקליטין גדולים -ניצול ,ואם לאו -אינו ניצול. החוצה ,נתן להם צידה לדרך .הלא כל זאת לא עשה מחמת רגשות כבוד ,הערכה והערצה לעם
ואלו הן פרקליטין של אדם -תשובה ומעשים טובים .ואפילו תשע מאות ותשעים ותשעה מלמדים עליו
חובה ,ואחד מלמד עליו זכות -ניצול ,שנאמר "אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישראל .פרעה פשוט חשש לעורו.
ישרו ויחננו ויאמר פדעהו מרדת שחת וגו'" .רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר ,אפילו תשע כל בכורי מצרים מתים ,גם הוא בכור .מלאך המוות כבר נושף בעורפו .הוא מגרש את העם ,קחו מה
שאתם רוצים .רציתם זבחים ועולות ,קחו ולכו .העיקר ,עזבו את אדמת מצרים כמה שיותר מהר .הוא
מאות ותשעים ותשעה באותו מלאך לחובה ,ואחד לזכות -ניצול ,שנאמר מליץ אחד מני אלף". מלווה אותם בדרכם ,מדרבן אותם ומזרזם .רוצה להיות בטוח שסוף סוף התרחקו .ואז נאנח אנחת
הבה נחשוב ונדמיין לעצמנו .עומדים אלף מלאכים ,כולם אומרים פה אחד ,אדם זה חטא ועליו להיענש.
רק מלאך אחד בודד מרים את ידו ,מבקש רשות הדיבור ,ומלמד עליו זכות .מי בכלל ישמע לו ,חבל על רווחה ,אכן סר מר המוות.
הדיבורים ...אומרת הגמרא ,אכן כן .אותה מצוה 'קטנה' ,אותו לימוד תורה ,אותו מעשה חסד 'פעוט' האם מגיעה לו לפרעה ברכת יישר כח על כך? והאם עוד צריך להעניק לו מתנות ,לו ולזרעו אחריו?
כל בר דעת ישאל את שאלתנו ,הרי הכל היה בעל כרחו ,רשעותו נותרה כשהיתה .הרי רק נרגע מעט,
שהאדם לא החשיבו ,הם הם שבראו את הסנגור האחד והיחיד ,והם שיצילוהו מרדת שחת.
אבל יותר מזה ,רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר דבר דרמטי ועוצמתי בהרבה .לא רק אחד ושוב הוא מקשיח את לבו ואומר לעמו "מה זאת עשינו כי שילחנו את ישראל מעבדנו"?
כנגד תשע מאות תשעים ותשעה מלאכים .אפילו אם גם אותו מלאך מקטרג עליו ,גם הוא מדבר עליו ומה אומר המדרש? "הפה שאמר "לא אשלח" חזר ואמר "אנכי אשלח אתכם" ,לכך פתח "ויהי
קשות ,כך וכך רעות עשה ,תשע מאות תשעים ותשעה קטרוגים ,אבל נשארה קרן אור אחת ,זווית בשלח" .ומה שכרו" ,לא תתעב מצרי" [דברים כג ח] .פלאי פלאים .פרעה עשה מה שעשה לטובת
עצמו ,מחמת פחד המוות שאחזו .אבל במבחן התוצאה ,יצאה מכך טובה לישראל .מגיע לו שכר .ולא
אחת חיובית .אחד ממליון! אותו מעשה טוב יציל אותו מרדת שחת.
רואים את הכח והעוצמה של מצוה אחת .כך ראינו אצל פרעה .עשה מצוה אחת ,מעשה טוב ,אוי סתם שכר ,שכר לדורי דורות" .לא תתעב מצרי וגו' דור שלישי יבוא להם בקהל ה'".
אגב ,יש להעיר על דברי המדרש ,הרי התורה אומרת סיבה אחרת מדוע אין לתעב מצרי" ,כי גר
למצוה שכזו .מדדה על קביים ,מחוברת לחמצן ואינפוזיה ...ובכל זאת ,מה רב שכרה. היית בארצו" .מצרים היתה לנו אכסניה בשעת הדחק .אך באמת ,גם סיבה זו מופלאה ביותר .וכי
[מתוך הספר מפיק מרגליות]
ושאל ,האם הרבי התכוון ברצינות ,באמת מי שבוטח אינו צריך לעבוד? אם אבטח בקב"ה בכל מעשה רב
ליבי ,האם אזכה לסכום המובטח? אמר לו ,אכן כן .אין ספק בכך.
שמח האיש מאוד .חזר הביתה ,סיפר לאשתו אודות דברי הרבי ואמר ,לשם מה אני טורח ועמל, ישנו סיפור שמסופר בכמה וכמה וריאציות ,אך מכל מקום הרעיון והמסר העולה ממנו חד וברור.
מדוע לי לכלות כוחותי בעמל כפיים כדי להביא בסופו של יום הביתה כמה פרוטות עלובות ,אשב פעם דרש רבי ישראל סלנטר זצ"ל בבית המדרש שבאחת העיירות אודות אמונה ובטחון .בין
לי בבית המדרש ,אומר תהלים כל היום ,אלמד מה שאני מסוגל ,והקב"ה ישלח לי את הפרנסה הדברים אמר ,מי שבוטח בקב"ה במאת האחוזים ,אינו צריך לטרוח כלל לפרנסתו .יכול הוא
כפי שהרבי הבטיח. לשבת על התורה והעבודה ,והקב"ה יזמן לו כל צרכיו .לא יחסר לחמו .לצורך ההמחשה אמר ,מי
המשך בעמוד הבא
שבטוח שהקב"ה יזכה אותו בעשרת אלפים רובל ,אכן יקבל סכום עצום זה משמים.
בין השומעים היה אדם פשוט ביותר ,שכמעט לא קרא ולא שנה .לאחר הדרשה ניגש לרבי ישראל
