Page 1 - מפיק מרגליות דברים תשפב
P. 1
גליון 127 פרשת מסעי
תשפ"ב
זמני השבת
כניסת השבת 19:10
מוצאי שבת 20:20
רבינו תם 20:51
המרא דאתרא הרה"ג רבי אברהם צבי מרגלית שליט"אעל הפרשה מוסדוהתע'לוןקיורןצאאלוארורה'ע"כירמיאל
אב ברראהשוםהתרשהלצהי"מגטברי"ראאבידמאתררגאלית
אאךתמהיהזשדעימנניוותברהנאדשיורמהדלליעלקינהר,רואחונריתהתהומרצהויוההמבצתווקות,פ והכזךו.חושף במה מתייחדים ימי 'בין המצרים'
נסיים בדברי נחמה מופלאים של החתם סופר. עומדים אנו בסיומם של ימי 'בין המצרים' .ימים אלו הינם ימים ע"זחבירל"והתסמבקבמבנויתאכפיפובפכינניומתניווועתוםרתכעסןתל"ידויושהיססלסמןלדילכרמההכהלימודדמב"נדישבהנמדכליופהפדאשבודאתהס"כיבבבשתרבבבהיצפררבבוימערינרדנסקולהעקרוששסםשדוץתשבס"שתבשףיישווודננלנכ*"נכורוקתנ****************לתירעימיידמד"יוות"תתהמתביירעלתתריםנ""מןבושבלונואתבעיסרםנבויונרתת"-שותקפבתבתומבאקכיירעילייעחויתבהחששתישרקרשמםח"ווםהואבררנשעםוןממופומרמרחערזה"תחיקוו"""נכריב"יר"תידיגגתאלנזהיויאיםיטםזל""מר"ם"היתנקגי"יקלויםלת
מסוגלים לקרבת ה' .ידועים דברי הבעש"ט" :כל רודפיה השיגוה
חז"ל אומרים שהמתאבל על ירושלים "זוכה ורואה בשמחתה". בין המצרים" [איכה א ג] .כל רודפי י-ה ,כל מבקשי ה' ,יכולים
לכאורה יש כאן קושי ,האם לא היה צריך לומר "יזכה ויראה
להשיג זאת ביתר קלות בימי בין המצרים.
בשמחתה" ,בלשון עתיד?! הזכרנו שרבותינו עורכים השוואה בין עשרים ואחת ימי בין
מבאר החתם סופר כך :לאחר שאחי יוסף בשרו ליעקב אביהם המצרים לבין הימים שבין ראש השנה להושענא רבה ,כאשר חג
את אשר אירע ליוסף ,קרע יעקב שמלותיו ,שם שק במתניו
והתאבל על בנו ימים רבים .אומרת התורה" :ויקומו כל בניו וכל שמחת תורה מקביל לתשעה באב.
והשאלה נשאלת ,במה מתייחדים ימים אלו ,מדוע דווקא בהם
בנותיו לנחמו וימאן להתנחם וגו'" [בראשית לז לה]. ישנה קרבת ה'? ימי החגים והמועדים עמוסים בקדושה וטהרה.
כותב רש"י" :וימאן להתנחם -אין אדם יכול לקבל תנחומין על אווירה מרוממת ,מצוות מקיפות אותנו על כל צעד ושעל.
החי וסבור שמת .שעל המת נגזרה גזירה שישתכח מן הלב ,ולא תפילות ,פיוטים ,זמירות ,סעודות המשולבות בשירה וזמרה
על החי". ודברי תורה.
דהיינו ,חסד עשה עמנו הקב"ה בכך שגזר על המת שישתכח אך ימי בין המצרים הינם ימים 'יבשים' ,תרתי משמע .לא תואר
מן הלב לאחר י"ב חודש .לולא זאת ,לא היינו נותרים שפויים ולא הדר להם .ימי אבלות וצער .מדוע דווקא בהם ניתן להתקרב
בדעתנו .אבל על מי שאבד מעמנו אך עודנו חי ,אין מקבלים
יותר לקב"ה?
תנחומים .כלומר ,אין הוא משתכח מן הלב. בשמו של האדמו"ר מרוז'ין אומרים ,אמת נכון הדבר שימים אלו
עתה ,אומר החתם סופר ,אם חלילה לא היתה תקווה שירושלים חשוכים ואפלים ,אבל היא הנותנת .שכן ככל שהחושך גדול יותר,
תיבנה עוד ,מדוע אנו ממשיכים להתאבל עליה כבר מאות ואלפי כך הנר נותן אור בהיר יותר .כפי שבדיקת חמץ נעשית דווקא
בלילה ,בחשיכה ,משום שאז אור הנר מבהיק יותר .אם יהודי
שנים? מדוע אין היא משתכחת מליבנו? מעורר את הניצוץ שבו בימים אלו ,אם הוא מגלה חשק וערגה
אלא ,על כרחך צריך לומר שירושלים ובית המקדש כבר בנויים לקרבת הבורא יתברך ,אותו אור מאיר ומפציע ביתר שאת ויתר
ומשוכללים למעלה ,עומדים וממתינים לנו .הם קיימים .רק
מאיתנו אבדו .יש תקווה .כאשר נהיה ראויים לכך ,יחזרו אלינו, עז.
זאת ועוד .כפי שאומר הנביא ,לעתיד לבוא יהפכו ימים אלו לימי
כפי שבסופו של דבר חזר יוסף והתאחד עם אביו. ששון ושמחה .רבי לוי יצחק מברדיצ'ב אמר שאם יזכה ,יבקש
זהו "כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה" .הוא רואה מהמשיח שתשעה באב יהיה יום טוב ראשון ,וי"ז בתמוז – יום
כשבארנועמתתהאבבנליחםמתעלה,ירכואישללויםמ,קזודשעצכמבהר העונמחדמהב.נוי .כי עצם הדבר
מוסיף החתם סופר וכותב שלכן נקרא תשעה באב "מועד" ,כפי טוב אחרון .כל הימים דביני ביני יהיו ימי חול המועד.
טשוכ],תומבשובםמגישלעלת יאדייכההא"בקלרעאצעמולי-מאונועדמלתנשחבומריםב.חורי" [איכה א אם כן ,ביסודם ,ימים אלו הינם ימים מקודשים .ימים טובים
'בסטנד ביי' .במצב המתנה .כפי שהיהלומים מסתתרים עמוק
[מתוך הספר 'מפיק מרגליות'] מתחת לפני הקרקע ,וכדי לגלותם צריך להסיר שכבות שכבות
של קרקע יבשה וצחיחה ,כך גם קדושת ימים אלו מסתתרת
מאחורי החושך והאפלה.
נמפסוש.פר ,פעם ערך רבי זושא ,אחיו של רבי אלימלך מליזענסק ,חשבון מעשה רב
בעבדין.תאדבילן השרלי לאיתעןוורלמהם?תנהואענתלייוןלח,יאנאםא.בשקיקששראללחקונלבייללההח.יולאשקובימבגרםן וזמכהעךולאהע,ומלרה:םאכםהשאלאממבודת,את
הזכרנו פעמים רבות .ישנו מושג של יצירת אטמוספירה רוחנית בעולמו
המשך בעמוד הבא של הקב"ה .חיובית ,או חלילה שלילית.
בימי שלשת השבועות ,המקבילים על פי דברי רבותינו לשלשת השבועות
בשכמךריואצשריהםשנאויהרעהדחיהוובשיעתנ,אהרמבחהל,חחלשתוגבםלסכנלגפרי ומלעללמהד .זכות על ישראל,
