Page 1 - מפיק מרגליות האזינו תשפא
P. 1
גליון 83 פרשת האזינו
תשפ"א
זמני השבת
כניסת השבת 18:12
מוצאי שבת 19:18
רבינו תם 19:53
המרא דאתרא הרה"ג רבי אברהם צבי מרגלית שליט"אעל הפרשה מוסדוהתע'לוןקיורןצאאלוארורה'ע"כירמיאל
אב ברראהשוםהתרשהלצהי"מגטברי"ראאבידמאתררגאלית
הרחק הרחק מהתפילה ,בכוס הקפה המהביל והעוגה הטעימה והריחנית... מדוע אומרים במוצאי יום הכפורים "והוא רחום יכפר עון"
תשובות רבות לשאלה זו .אך אתמול ,במוצאי יום הכפורים ,עלה בדעתי רעיון. ע"זחבירל"והתסמבקבמבנויתאכפיפובפכינניומתניווועתוםרתכעסןתל"ידויושהיססלסמןלדילכרמההכהלימודדמב"נדישבהנמדכליופהפדאשבודאתהס"כיבבבשתרבבבהיצפררבבוימערינרדנסקולהעקרוששסםשדוץתשבס"שתבשףיישווודננלנכ*"נכורוקתנ****************לתירעימיידמד"יוות"תתהמתביירעלתתריםנ""מןבושבלונואתבעיסרםנבויונרתת"-שותקפבתבתומבאקכיירעילייעחויתבהחששתישרקרשמםח"ווםהואבררנשעםוןממופומרמרחערזה"תחיקוו"""נכריב"יר"תידיגגתאלנזהיויאיםיטםזל""מר"ם"היתנקגי"יקלויםלת
ישנם יהודים רבים ,רחוקים מתורה ומצוות ,הבאים לבית הכנסת לתפילת מצויים אנו יום אחד אחרי יום כפור ,יום סליחה וכפרה ,יום של התחלה
נעילה ,ובעיקר – לתקיעת שופר .יש יהודים ,בעיקר מעולי רוסיה ,שבאים גם חדשה .נעסוק ב'שובלים' מהיום הגדול הזה.
לאמירת 'יזכור' בתפילת שחרית. ישנה שאלה מפורסמת ,ביום הכפורים אנו מתחטאים לפני הקב"ה ,חוזרים
קוריוז קטן .ביום הכפורים הגיעו כמה 'יהודי יזכור' מעט מוקדם ,בסוף קריאת בתשובה שלמה ,מתדמים למלאכים ,משתדלים לעשות הכל על הצד הטוב
התורה .כאשר אמרו 'מי שברך' לחולים ,נגשו גם הם לומר שמות .חשדתי בתיוחותרש.תאנוהזמדקככבוליתםועטלהינרוה.קבאלנוותמטוקובוויםת ,וובמנאימחיתםבסשוהףכלהיועםברהתעחלושההצ נדפהלאטוה,ב
שככל הנראה הם סבורים שאומרים עתה תפילה לעילוי נשמה .הרי הם לא
מכירים משהו אחר .ביקשתי מאחד מדוברי הרוסית שבבית הכנסת שיברר ביותר.
אמרנו "חתמנו בספר חיים טובים" ,התפללנו בכוונה רבה את תפילת
עימם את העניין ,ואכן ,התברר שכך חשבו... הנעילה ,תקענו בשופר ושרנו בשמחה "לשנה הבאה בירושלים" .כולנו במצב
אגב ,מספרים שפעם אמר האדמו"ר מגור על חולה אנוש פלוני שהוא צריך רוח מרומם ,הגענו לפסגה רוחנית גבוהה כל כך ,לא חסר הרבה לסיום הגלות
רחמים רבים .אמרו לו שהוא כבר נפטר ואין יותר צורך להתפלל עליו .אמר
הרבי ,אם כך ,אדרבה ,הוא באמת זקוק לרחמים רבים ,שהרי אנו אומרים ובניין בית המקדש.
והנה ,דקה לאחר מכן מתחילים תפילת ערבית ,ומה אומרים בתחילתה?
"מחיה מתים ברחמים רבים"... "והוא רחום יכפר עוון ולא ישחית והרבה השיב אפו ולא יעיר כל חמתו"
אותם יהודים יקרים אינם אשמים בכך שאלו המושגים שלהם ,הם 'לומדים'
את הבורות הזו בבתי הספר .מעלתו הגדולה והנפלאה של יום הכפורים, [תהלים עח לח].
ההשגות הרוחניות העצומות שניתן להשיג בו ,הסליחה והמחילה ,הטהרה אגב ,מה למה אנו מתכוונים במילים "ולא יעיר כל חמתו" ,וכי אנו מבקשים
והקדושה ,הכל מתמצה אצלם בהופעה בבית הכנסת בתפילת נעילה ושמיעת שלא יעורר עלינו הקב"ה את כל חמתו ,אבל אם יעיר עלינו רק מקצת מחמתו
תקיעת השופר .הם עוזבים מיד לאחר התקיעה את בית הכנסת ,וחוזרים -מ זשההו.לא נורא? ובכן ,התשובה היא ,בלשון הקודש לפעמים 'כל' היינו אפילו
אמנם ,רש"י מבאר בכוונת הפסוק שלמרות הדברים הנוראים האמורים
לחיי החולין כאילו לא אירע דבר. בפסוקים הקודמים אודות עם ישראל "ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו
בעצם ,היינו צריכים להמתין בפתח בית הכנסת ,ולא לאפשר להם לעזוב את ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו" [שם שם לו-לז] ,למרות הנהגה כפויית
המעמד הרוחני הכביר מהר כל כך .לקרב אותם ,לדבר על ליבם ,לעוררם טובה זו כלפי הקב"ה ,עם כל זאת ,גם אם נפרע מהם " -לא יעיר כל חמתו",
לתורה ותפילה .אולי על כך אנחנו מכים על חטא ואומרים "סלח לנו אבינו
כי חטאנו" .על כך שלא נתנו להם תשומת לב ,מאור פנים ,הרגשה טובה כי אם מעט.
ונעימה .אולי יכולנו לגרום שירצו להישאר יותר ,ולהיות קשורים לבית הכנסת ומדוע? אומר הפסוק בהמשך" :ויזכור כי בשר המה ,רוח הולך ולא ישוב" [שם
גם בהמשך .על אותם 'טוריסטים' שאולי לא אירחנו כראוי אנו מבקשים שם לט] .כלומר ,אין הם חפצים לחטוא חלילה ,אלא זהו היצר הטמון בליבם,
מחילה. "רוח הולך ולא ישוב" ,שהרי בעולם הבא ,כשיחיו ,אין יצר הרע שולט.
אולי זה רעיון נחמד ,אבל מוסר השכל ודאי שיש כאן .נכון ,התאמצנו בתפילה נחזור לתפילת מוצאי יום הכפורים .השאלה זועקת ומתבקשת ,לשם מה אנו
כל היום ,אנו חלשים מהצום הממושך ,אבל כדאי להשקיע עוד מאמץ קל, מזכירים פסוק זה עתה? על מה יש לבקש שהרחום יכפר עוון ולא ישחית?
להאיר פנים לשכנינו לספסל ,אותם 'אורחים לרגע' ,לאחל להם שנה טובה להדלבאר!עם ישראל כה נקי ,הכל ממורק ומצוחצח ,אפילו לשון הרע לא הספיקו
וגמר טוב .מי יודע ,חיוך קטן ותשומת לב פעוטה יכולים לחולל שינויים אגב ,ישנה שאלה דומה ,מדוע אומרים אנו בתפילת שמונה עשרה של מוצאי
יום הכפורים "סלח לנו אבינו כי חטאנו ,מחל לנו מלכנו כי פשענו"? על אילו
עצומים בלב אותם יהודים יקרים ותמימים. חטאים ופשעים אנו מבקשים עתה סליחה? והתשובה ,אכן ,צריכים אנו
ואם לא עשינו זאת במוצאי יום הכיפורים ,עדיין לא מאוחר... סליחה וכפרה על אותה תפילת ערבית חפוזה ונמהרת ,כאשר הראש נתון
[מתוך הספר 'מפיק מרגליות']
הראשון של חג הסוכות. מעשה רב
חז"ל אומרים שהיצר שולט באדם רק שלש מאות שישים וארבעה ימים .ביום הכפורים
אין לו שליטה .אך ישנם עוד ארבעה ימים בשנה בהם אין ליצר שליטה .אותם ימים שבין "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וגו'" [ויקרא כג מ] .אומרים חז"ל
[ויקרא רבה ל ז] :מהו 'היום הראשון' – ראשון לחשבון עוונות.
יום כפור לסוכות.
אפשר לכנות ימים אלו כ'איסרו חג' אריכא .בארבעת הימים הללו אנו המשך בעמוד הבא ומדוע זהו יום ראשון לחשבון עוונות? ובכן ,ביום כפור מחל לנו הקב"ה על עוונותינו.
בחסדי ה' יצאנו נקיים וזכים .בימים שבין יום כפור לסוכות כולנו עסוקים מבוקר עד
ערב במצוות הסוכה וארבעת המינים .לפיכך ,תחילת המאזן של השנה הבאה הוא ביום
