Page 1 - מפיק מרגליות ואתחנן תשפא
P. 1
גליון 75 פרשת ואתחנן
תשפ"א
זמני השבת
כניסת השבת 19:14
מוצאי שבת 20:24
רבינו תם 20:55
המרא דאתרא הרה"ג רבי אברהם צבי מרגלית שליט"אעל הפרשה מוסדוהתע'לוןקיורןצאאלוארורה'ע"כירמיאל
אב ברראהשוםהתרשהלצהי"מגטברי"ראאבידמאתררגאלית
מעשינו ונגיע למצב רוחני מתאים ,בו נהיה ראויים לכך. עלינו לזכור את החורבן גם במוצאי תשעה באב
עתה ,כידוע ,אליהו הנביא עתיד לבוא ולבשר על הגאולה לפני יכהכשמנלסההר,ניתושתיןפעחכלהדיח'לשלמאמעזציעלקיר,הונזאעוקליליים'ג.מםדליפאצחשונלתהאלחמדרדביירם.שענלה.כךאונלינסמושתתלדהלעבליערשואתת ע"זחבירל"והתסמבקבמבנויתאכפיפובפכינניומתניווועתוםרתכעסןתל"ידויושהיססלסמןלדילכרמההכהלימודדמב"נדישבהנמדכליופהפדאשבודאתהס"כיבבבשתרבבבהיצפררבבוימערינרדנסקולהעקרוששסםשדוץתשבס"שתבשףיישווודננלנכ*"נכורוקתנ****************לתירעימיידמד"יוות"תתהמתביירעלתתריםנ""מןבושבלונואתבעיסרםנבויונרתת"-שותקפבתבתומבאקכיירעילייעחויתבהחששתישרקרשמםח"ווםהואבררנשעםוןממופומרמרחערזה"תחיקוו"""נכריב"יר"תידיגגתאלנזהיויאיםיטםזל""מר"ם"היתנקגי"יקלויםלת
דאהתיכםתנזריכהוחתיגושאסוות,דלתוההרא.זהי,תאילתבשארל ילחזהאשיהליהבהרוזסקירידפיזכוקזאתמ,בשןי 'רדחליהאהשגלתיאאוהמורלהגהלןר',בוותלבאבברוווגאלאעב'קבשושעריד.הםתיוהה'הג.גבאיואכודלאלהיהש.שרתראביואבאללש נבעהיוסבואבריכינתלוםההאמעכתללשישאפחול.ניתשנוה.ת הההכצשנטבהו,עערונתות,שעעאלהתהבתחאושבר.עבןתב,אהעימלמתיגםלה,וותתלאבבהסלונשוףכ,ינאצה,תערהעיווליגםועןיאכהלוייובו
עעאהנלבבייילנאנ,וייםלאהךטעוחלובפינרנהו,בהןילוהנטישוושבבםי,תה.םוככחעובלר,כהלבמאזאווחהידוות,.תנדוכתאגבהורפתכימננוומ נבתימתנויאנוםהתובכשעימלתויונהןיםעלינחמיויעפםלושלית.המיבכאלם
בלעדיו. כבאהסוימממלויפיובשרןיחבחדעש.ו?שפדגאיעענמחםשורההדנלכהשוזנ.וחסהפארץמאבובללחטניייעהתייוםחמ:ךתןפאועץישןקשאחליריואןינקיםזשל.ינוהיתדשםהעאובשלדאיותיאכחימהלויירתהיבתבו:.ישאיב!וגמר.אבהיאהימיןמדעזבשקהירביחנ,וםני'שיאובאמלןיחומץזה'דיוצובע"םרלל,
זהו ההבדל בין הברכות .בברכת ההפטרה מזכירים את אליהו ,משום ללבהנאמופ.רמתיבאתבהחולהבהכלתצלאעמיזיררוהםענאיעיגןלבמיןראה.נוהחוזתרפמחייבניןיל,םםתאהעבףברתאבהייחושםתשתועשלתתליפנונממוולעציבןטאוציבעאהרתל.ו.שהעכשהאכיבמנואהר.ב ,כהיהלצאהיטכרעיבירונודת
ששם מדובר על הגאולה 'בעתה' .אבל בברכה שבתפילת שמונה עשרה כאאללתייבמהואכתדמיאההמשהנת,לה.יבויםאתתשהעמהשיבחא ובלוגהיאומליהם השלשלפנמיוהצבריאוכיפןם למהתעמצישםך בעקלרפבנניו
אהמנדומושבימרצחעפכילש'םאאללחוגיהאושונל"הה'ל,איבשכמהלתרייואםאתניוויומאורם",מ ו[ריבמכםתלי"יכריבגולעאי וכשורבוגעדעתו]ך:ביו"קיהוםיי.ונוםככפאילםהשיבואקםומל"ו.ר
כאשר הגאולה תבוא בגדר 'אחישנה' ,לא יספיק אליהו לבוא ולבשר
תשמעו" [סנהדרין צח א]. דעדאתוובחצדמד"מתה.ךי החובבבוברכמרוכ'לוכו"כ.ותתותבסיתשוביאפמיתחלה:רתדו"הדשבהרמוופמנךטשהיראעחה:תךשהרו"'כההו''שה"מ.ימחאצו:נוהמ"יסיאחהו'תםק:אצרלןמ"קיביחנרשווודוךעבדהאאע"ל.יבת ידההוךשה'המבנהרבמרכיגהאןה
אמוגכב,חישש מאותומכרוי,םמישאייכןוללו למורמ"רכישליהושאו,ע בתךאמקיתוינוובכתלמיהיםו,ם"מ,צפשההריליהשודעבהר יבהשבהנרפםכטתרשנהי"אבהתהבדצמליזמכםיחרבידוולםדט"איוםאתיוןב.יןממזשדוכיתעיר?יהםבראכותת.אליההאוחהתנ,ביבאח,תילעמוה.מ ותהבשרניכה,ת
לבכהילותרגמע.ציאתוחתית .זאת נכון יותר לומר "קיוינו כל יום" .זה לפחות יכול יגדאה'בואוהובימאילערנוותת,בנביוה'עא.תוילין'אהבכיבסמפאלפק,תקדויאירשתתשוייכבפןמבסרנושגיחהפ'.םו,חי'כאישצשנדלדחוויקעדנ,שתונביארהל'רש.ינפוךתיניכיהומיעולההדזשלגבמתוהןיקוושוהדלתמ'אמייהבומ ִעעצלשָּדתבע.תהם'בב,וזויואאישהתהשרקג'אבאאאלו".םחלהינהימ.ששנחשזייפהה'ושרח.
על כל פנים ,יש לנו את ברכת "את צמח דוד" ויש לנו את "ולירושלים
עריארויך בשרבבחרמיכוםתתאשלוובנ".ח גשוםבאונםתאביוןנןאנבוכמךי.יחלים לגאולה כל היום ,לפחות
כמדומה שהאריז"ל אומר שאדם שאומר "את צמח דוד עבדך מהרה
לתאצחמירחמואכו'ה וכיעלשירשיוםע,תלךענקויותינובכחילובהיועםל",הושמאתלכהו:ון"לצימפהיתשהלויאשואעוהמ?ר",יוכל,
לבאיאםשמוכעןת,הל"נ,צשפכותדתידללישלהשפודעחבוהר!תיםבליצלתפאוהיתמהילקוידשומשעהלהשאפכנהאבנושהלר,חואשץנו.ועולאכיומםמהרימהצםלריכ"יוכימםםצבפאיהנרום
הבית ,שכינתא בגלותא .על כך עלינו להצטער ,ולייחל לביאת המשיח
ולגאולה השלמה.
מספרים ,מוישה פוגש את דוד .שואל אותו" :מה נשמע ידידי?"
אומר דוד" :שמע ,המשיח חייב לבוא .כבר יומיים יש לי כאבי בטן
נוראיים"...
מגוחך .וכי מסיבה זו ושכמותה אנו מצפים לגאולה? בגלל קשיים
גכמזשצהמטייעשירםיאםפכבאשלצרעהלרקובהא"חשהכריילנםהה,ביומיאמיחתאלפיתלםלהימםאנשוישחנולוכמהלגשליאוהחלגיה.עצדלקמנוצ?ב רחולחינליהנ.עלאנהו,
[מתוך הספר 'מפיק מרגליות']
"בעאלפמפרתשדישררייךתגיתנ.וע",ווא"כרימ-מנתיזימתליןתגשילותןעלהו.נגיגוימעכעעךלהש.מימעמבלישתימאייעלהםשפאהבבחוושאתתםב?וניאתגתינלע,אאא,נבדתמרביקבהראםאברליוירנצהבותחי].קחשבולירמכ,עחאוקלהרבמ"הבעונ[שזיייולםיהקוואממטבפרוהשתשי.סמבלעחונתאיי, מעשה רב
כבותלוםרהמכביברייתם האכתנסהתסיאפוודרותהממפכויררסתםיועסלף,אוהיתהתהאפשוהרצשתבכבלבכישנמה,ר.כאשהרמשהיךובעקומורדאיהםבא
ישנה אמרה נאה של רבי לייב חסמן זצ"ל .הגמרא [קידושין פא ב] אומרת שכאשר
היה רבי עקיבא מגיע לפסוק "אשה הפרם וה' יסלח לה" היה בוכה .ונשאלת השאלה,
מדוע כשאנו קוראים פסוק זה איננו בוכים?
אמר הרב חסמן ,נשים לב .הגמרא אומרת" :כשהיה רבי עקיבא מגיע לפסוק זה היה
בוכה" .אנחנו קוראים ,מרחפים מעל פני הפסוקים ,וממשיכים הלאה .רבי עקיבא היה
נוגע בפסוק ,מתחבר למילים ולתוכן ,לכן היה בוכה.
