Page 2 - מפיק מרגליות מסעי תשפב
P. 2
פרפרת נאה -מדוע יציאתו מעיר מקלט תלויה במות הכה”ג על הפרשה ועל הדף
ויש לבאר באופן נוסף מדוע יציאת הרוצח מעיר מקלט תלויה במיתת הכהן גדול ,דהנה ,דכבר הקשו הרה"ג רבי מאיר מרגלית שליט"א ,מחבר ספר 'מאיר נתיבים'
ערי מקלט – כהן גדול שנמצא חלל
המפרשים מדוע הרוצח בשגגה לא יוצא מחוץ לעיר מקלטו ואפילו במקום פיקוח נפש ואפילו שר צבא כיואב
בפרשתנו ,פרשת ערי מקלט ,מצינו שהרוצח בשגגה בורח אל עיר מקלט שנאמר ‘וישב בה עד מות הכהן
בן צרויה ,והרי כל התורה נדחית מפני פקו”נ ,וראיתי בשם הגרח”ק ,דכיון שאדם זה זלזל בחיי חברו ובלא הגדול’ ורק אז חוזר למשפחתו ולביתו .וידוע הדין [קידושין סו ]:שכהן שעבד ע”ג המזבח ונמצא שהוא בן
גרושה ובן חלוצה ,עבודתו כשרה ,ובגמ’ [שם] הובאו ג’ פסוקים לזה [ובירושלמי תרומות פ”ח הובא נפק”מ
משים הרגו ,הרי שהמזלזל ולא שם ליבו לחיי חברו ,אדם כזה לא סומכים עליו שיציל נפש. בין הלימודים השונים] .ובגמ’ במכות יא :נחלקו בכהן גדול שנמצא חלל האם מחזיר את הרוצח מעיר מקלט,
ושורש מחלוקתם ,אם מתה כהונה כלומר חשיב כאילו היה כהן עד עתה ועכשיו כאילו מת הכה”ג ,או שמא
כיון שזילזל בחיי חברו תיקונו שלא יזלזלו בכהן גדול
דבטלה כהונה דכעת נתברר שלא היתה כהונה מעולם ולא חשיב כמיתת הכהן גדול.
ובזה יבואר דכיון שעיקר חטאו הוא במה שזילזל בחברו ולא נתן ליבו וזילזל בחיי חברו ,ע”כ הרוצח כעת ג”כ והנה ,בתוס’ בכתובות כג .ד”ה [‘עידי טומאה’] הביאו בשם רש”י [והיינו ‘יש מפרשים’ דברש”י ליתא]
דאיסור ‘שבויה’ הוי לאו בעלמא ,וא”א להגיע על ידו לאיסור מיתה .והקשה רבינו תם דהא משכחת איסור
מחויב שלא לזלזל בכבודו של הכהן הגדול ולכן נכנס לעיר מקלט שלא לפגוע בכבודו של הכהן גדול ,וכ”כ סקילה בשבויה ,שהרי אם נשאת לכהן ושימש בנה ע”ג המזבח בשבת נמצא דעבר על איסור סקילה ,עכ”ד
בדעת זקנים על התורה ‘כדי שלא יהיו העולם מרננים על הכהן גדול כשיראו הרוצח יוצא חוץ לעיר מקלטו תוס’.
ובהפלאה הקשה דמה בכך שעבד ע”ג המזבח ביוה”כ ,והרי יש גז”ה שכהן שעבד ונמצא חלל עבודתו כשרה
ואומרים ראו זה שהרג את הנפש ואין כהן גדול עושה בו נקמה ועליו חל הדבר ,עכ”ד .והיינו שעיקר כניסתו וא”כ לא יבוא לעולם לאיסור סקילה שהרי עבודתו כשרה .ותי’ ההפלאה ,דאיירי בכהן גדול שעבד ביוה”כ
שחל בשבת ואח”כ נמצא חלל ושלא היה כהן גדול מעולם ,וכאן אומר יסוד גדול ,שרק בכהן הדיוט שעבד
לעיר מקלט הוא כדי שלא יבואו האנשים לבוא ולרנן אחר הכהן הגדול ,וכל זאת מכיון שכל מהות הכפרה של ונמצא חלל עבודתו כשרה ,אבל בכהן גדול לא ,ולא אמרינן דחשיב כאילו היה כהן גדול באותה שעה ,וא”כ
הרוצה בשוגג לכפר על מה שהוא זילזל בחיי חברו ,ולכן כעת ישמור על כבודו של הכהן גדול. נמצא דעבודתו פסולה דעבד עבודת יוה”כ בפסול ,ושייך בזה איסור סקילה.
סתירה מגמ’ מפורשת על ההפלאה
מניעת זלזול כבודה של א”י
והנה יש להקשות על שיטת ההפלאה [מה שהזכרנו לעיל] ,היאך ס”ל דכלפי כהן גדול אם נמצא חלל עבודתו
ובזה יבואר דבר נפלא ,דכתוב דאין קולטות שלשה שבעבר הירדן עד שקולטות השלשה ערים בא”י ,וצריך פסולה ,והרי בגמ’ במכות מצינו דלחד מ”ד אם נמצא הכה”ג חלל ,הרי הוא מחזיר את הרוצה דאמרינן מתה
כהונה ,והיינו דכאילו היה כהן גדול עד עכשיו וכעת מת ,וא”כ מוכח דאף כלפי דיני כה”ג אמרינן דנמצא חלל
טעם בדבר ,וראיתי בספר ‘דרכי חיים’ [לרב חיים משה אלעזרי זצ”ל] דביאר שהוא משום כבודה של א”י עבודתו כשרה [וכן הקשו הדבר אברהם א’ כו’ ,והבאר יצחק או”ח סימן כה’ ,ועי’ בחידושי רבי שמואל
דהוי זלזול באר”י אם שלש הערים שבעבר הירדן יקלטו קודם לשל אר”י ,ולכן משום כבודה של א”י המתינו עמ”ס מכות מש”כ].
דוקא כהן גדול מוציאו מעיר מקלט – סיבה או סימן
לה עד שיקלטו אלו של א”י. והנראה ,דה’הפלאה’ מודה בעבודות הכשרות בכהן הדיוט ונעשו ע”י כהן גדול ,אף אם נמצא חלל עבודתו
כשרה ,כיון שדוקא דברים שבאים מחמת מעלת הכהונה גדולה בהם לא אמרינן דעבודתו כשרה וכמו שאמרנו
ולפי דברינו לעיל ,שכל מהותו של הגליית הרוצח לעיר מקלט נובעת מחמת זלזול באחר ,ולכן התיקון הוא דאין בכהונה גדולה דין של כהונת עולם שהרי לא עובר מאחד לשני ,אבל כלפי הדברים שכשרים אף בכהונה
רגילה בהם אמרינן דעבודתו כשרה ,וכמו שביארנו לעיל כיון דחשיב בזה כהונת עולם.
במניעת הזלזול בכהן גדול ,כמו”כ כל מהותם של עיר מקלט צריכה להיות באופן שאינו מזלזל ,ואם יוקדמו ולפי”ז יש להמשיך ולומר ,דמה שחוזר הרוצח במיתת הכהן גדול ,אין זה מחמת קדושת הכהונה הגדולה אלא
גדלות האדם גרידא ,דצריך שיחזור במיתת הכהן המובחר והגדול שבאותו דור ,ואינו דין מדיני הכהונה אלא
ערי מקלט של עבר הירדן לשל אר”י הרי יש כאן זלזול באר”י. מדיני ‘אדם חשוב שבכהונה’ ,ומה שחוזר הוא מחמת הכהן אלא דיש דין שיהיה זה הכהן המובחר ביותר,
אבל גם אם נמצא חלל ,כיון שכלפי הכהונה הרגילה כהונתו עליו ככל כהן הדיוט ,וכלפי כהן גדול סו”ס אדם
ההורג בשוגג כפרתו רק ע”י הקב”ה
חשוב הוא שזכה להיות כה”ג.
וכתב בספורנו דבר מדהים המותאם לדברינו ,וביאר ע”פ סברתו מדוע תולים כפרת הרוצח בשוגג במיתת ויבואר ע”פ חקירה נחמדה ,האם מה דבעינן כהן גדול הוא מדיני הכהונה דבעינן כהן מיוחד כדי להחזיר את
הרוצח ובמיתת הכהן גדול חוזר ,או הביאור דבעינן מיתת האדם הכי גדול בדור ,וא”כ הגדול שבדור הוא
הכה”ג ,זאת מכיון שאדם שהורג בשוגג דינו משתנה מאוד דא”א לדעת כמה היה כאן כוונה וכמה באמת אי משבט הכהונה והכהן הכי גדול ,והכהונה הגדולה אינה ‘סיבה’ להחזיר את הרוצח ,אלא ‘סימן’ מיהו גדול
הדור שבמיתתו חוזר הרוצח [ובפרט לטעם שמיתת צדיקים מכפרת] .ולפי”ז יבואר דכיון ,שאין כאן דין
ידיעה וידיעה ,וזה רק הקב”ה בוחן כליות ולב יכול לידע ,ולכן נותנים לו שיהיה תלוי במות הכה”ג שמיתתו מיוחד של כהונה גדולה אלא רק סימן מיהו הכהן הגדול ביותר ,א”כ אין זה דין מדיני הכהונה גדולה ,ואמנם
תלויה ביד”ש ופעם שהיא בארוכה ופעם היא בקצרה ,והקב”ה קוצב לכאו”א את חיי הכה”ג לשיעור כפרתו יש כאן דין כהונה ,אבל לא מדיני הכהונה גדולה כסיבה ,אלא כסימן בעלמא.
מתה כהונה – בדרך צחות
המכוון .ולדברינו נפלא ,דמי ימצה עומק הדין לידע עד כמה זלזל בחברו ,וכמה היה זה בשוגג וכמה באונס
ומ”מ למ”ד מתה כהונה ,יש לומר בדרך חידוד ,דאמרינן שאמהות הכהנים היו מביאים לרוצחים אוכל כדי
וכמה איכות הזלזול וגרם הרוצח כן בדרך חייו המזלזלת באחרים ,ואין לו אלא להיות תלוי אלא בדבר שהוא שלא יתפללו על בניהם שימותו ,והנה יש לבאר מדוע דוקא אימותיהם היו מביאות ,מדוע היה אכפת זה
לאמהות יותר מלאבות ,ונראה ,דכיון דאמרינן דהרוצח יכול לצאת בין אם הכהן מת ובין אם הכהונה מתה
כלפי שמיא שכלפיו הכל גלוי וידוע ,ובזמן שיוחלט שכבר אין כאן זלזול בכה”ג ,או אז יוכל לצאת מעיר כגון שנמצא חלל ושאינו כהן ,א”כ לשון מיתה קאי גם על נמצא חלל ושהוא בן גרושה ובן חלוצה ,ולפי”ז
יש לבאר דהרוצחים היו מתפללים או על זה שימות הכהן הגדול ,או שיתברר שהוא בן גרושה ובן חלוצה,
מקלטו [והדבר נפלא ,דכל הרוצחים כל אחד מקבל את דינו על זילזולו בדיוק באותה רמה עד יום מיתת וא”כ היה זה רצון של האמהות שלא יוציאו עליהם לעז שהם פסולות ,ולכן הם היו מביאות את האוכל שהרי
לגביהם היה זה שתי חששות גם שימותו בניהם וגם שיצא עליהם לעז משא”כ על אבות הכהנים שלא נפסלים
הכה”ג ,וביום אחד נגמר לכאו”א דינו ורמת חיובו ואז כולם יוצאים ,והוא גילוי ההשגחה העליונה לכל אחד
בביאת פסולה.
כדינו].
בגלעד שכיחי רוצחים – בני גד וראובן שזלזלו בחיי בניהם ובנותיהם וחסו על בהמתם
והנה ,אמרינן במסכת מכות [ט ]:דבגלעד שכיחי רוצחים ולכן היו שם שלשה ערי מקלט וכמו בכל ארץ ישראל
כולה ,וידועה שאלת התוס’ והרי עיר מקלט שייכא רק בשוגג ,וא”כ מה שייך לומר דשכיחי רוצחים.
והנה ,כאשר בני גד ובני ראובן מבקשים ממשה את ארץ הגלעד
אומרים לו [לב’ טז’] ‘גדרות צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו’
קרן אורה -הדף היומי והקדימו קודם הצאן לאדם ,ופרש”י שם ‘חסים היו על ממונם
עוזרים לכם לסיים את הש"ס! יותר מבניהם ובנותיהם אמר להם משה לא כן עשו העיקר עיקר
והטפל טפל’ עכ”ד .והנה רואים אנו שבני גד וראובן חסו על חיי
יש לך שאלה על הדף? חוסר בהירות? בהמה יותר מעל חיי אדם ואפילו בניהם ובנותיהם.
סתם מתקשה בקטע גמרא? ולדברינו לעיל דהריגה בשוגג באה בזלזול בחיי אדם ועל זה בא
התיקון של עיר מקלט ,מיושב לפי”ז קושית תוס’ ,דכיון שבגלעד
יש מי שיעזור!
המוקד הטלפוני לשאלות על הדף היומי חיו בני גד ובני ראובן שהיו עושים את הטפל עיקר ואת העיקר
טפל ,ועל כן הבין משה ששם יקרו הרבה מקרים של הריגה
04-6641505 בשוגג ,כיון שחביב עליהם חיי בהמתם יותר מחיי אדם ,ולכן עשה
בארץ הגלעד לבדה שלש ערי מקלט כמו בכל אר”י.
ניתן לקבל את העלון ישירות למייל
נא לפנות לכתובתkerenora456@gmail.com :
המשך מעמוד קודם מעשה רב
לאאב.ל,לפהרחיותלאאיןכיוכונאןתיהלתאנהכגואןתולאנאוככיאןת .,אם כן ,אני סתם 'שלימזל' .פספסתי את התפילה -ותו והמדירומבשטיתיחקולןך? ושביכהלילה ,המימלשיךד,ך ישתבעקעתידשיזתמנונךליךהישהנוחתופחיישיםיוכתחר,פצשךי,היעוללפךי אתזכנכיווחתויךת?לתקן את
וכלולשנול יםודעעליהםכלא.תיעהביארומתא.תלאקונריאשהאבררכקואןד לענלצכחל .מבעסושפיונו,שללאדניבתרן נלצהטסרתךי 'רלדעבבור.ר דרך הקופה' ההיקמבי"םההגמדבוילאיםעליהנלולו,איונעמישםהוקהכשיליכםדיכדליהלתעוקרררב אאוליתונויתלבתרקךן.מעשינו .ננצל את המומנטום ואת
להסאפדרםלעי.צלאבמלטאבעעו,שנהיזחואןתבבמיהדמתשהך',דלחכיינשואת'ת.פכנן,ה.אכנישיוהדטערדשועתליפלחותתקןיועילקשופער,לי.אתם לא צריכים
[מתוך הספר 'מפיק מרגליות']

