Page 1 - מפיק מרגליות תצוה תשפא
P. 1

‫גליון ‪56‬‬                                                                         ‫פרשת כי תשא‬
       ‫תשפ"א‬

‫זמני השבת‬

‫כניסת השבת ‪17:09‬‬

‫מוצאי שבת ‪18:17‬‬

‫רבינו תם ‪18:52‬‬

                  ‫המרא דאתרא הרה"ג רבי אברהם צבי מרגלית שליט"אעל הפרשה‬                                                                                                                                                                                                 ‫מוסדוהתע'לוןקיורןצאאלוארורה'ע"כירמיאל‬
                                                                                                                                                                                                                                                                       ‫אב ברראהשוםהתרשהלצהי"מגטברי"ראאבידמאתררגאלית‬
‫בשבת"‪ .‬כך אמר הקב"ה לאומות העולם שבאו וביקשו חלק‬                                         ‫אם רוצים אנו ליהנות ממתנת השבת‪ ,‬עלינו להכין עצמנו כיאות‬
‫בעולם הבא‪ .‬אך אפשר 'לשאול' אמרה זו גם לענייננו‪ .‬מי שטרח‬                                                                                                                                                                                                                ‫ע"זחבירל"והתסמבקבמבנויתאכפיפובפכינניומתניווועתוםרתכעסןתל"ידויושהיססלסמןלדילכרמההכהלימודדמב"נדישבהנמדכליופהפדאשבודאתהס"כיבבבשתרבבבהיצפררבבוימערינרדנסקולהעקרוששסםשדוץתשבס"שתבשףיישווודננלנכ*"נכורוקתנ****************לתירעימיידמד"יוות"תתהמתביירעלתתריםנ""מןבושבלונואתבעיסרםנבויונרתת‪"-‬שותקפבתבתומבאקכיירעילייעחויתבהחששתישרקרשמםח"ווםהואבררנשעםוןממופומרמרחערזה"תחיקוו"""נכריב"יר"תידיגגתאלנזהיויאיםיטםזל""מר"ם"היתנקגי"יקלויםלת‬
‫והכין עצמו מבחינה רוחנית בערב שבת‪ ,‬יאכל את פרי מעשיו‬                                                       ‫"אך את שבתותי תשמורו" [שמות לא יג]‪.‬‬
                                                                                        ‫"החזאמי"ךללאהאת'ואמהךז'ריהםאב‪,‬ו ו''אראתכק'י‪,‬ן'הכומ'סרשףקמיון'עגוו'–ת"ה[מביממעיודעוטביןטר‪ ..‬לכלאגאבכישבר]‪.‬שכלאולתומברמיהדיםןבחכתזות"רולה‪,‬ב‬
                    ‫בשבת‪ .‬יזכה ליהנות ממעלותיה העצומות‪.‬‬                                 ‫אההכמתילילהםה‪,‬ט 'פצאלרךיו'ךלהבקוואתדהיםרלכאמלעתלטה‪.‬הכסיללילרנממקדיהנווםמצשאוכתחאצהשחחר‪.‬לובדאהי וםהללכהלכוךש‪.‬ירלסאלקת‬
‫לשבת‪ ,‬בשונה מיום טוב‪ ,‬יש קדושה עצמית שאינה תלויה‬                                        ‫אומר השפת אמת‪ ,‬כך גם לגבי שבת‪" .‬אך את שבתותי‬
                                                                                        ‫בהתטחשלהומרודרההו‪,‬ו"‪.‬בהקלאדכוםלושרךוה‪.‬וצישםאלרקמברלעיאןתביהשישן‪.‬בכתךכארפאויש‪,‬רצלרביוךא לאהלסיהרשאבתת‬
                                                      ‫בדבר‬                              ‫וכיצד מתקדשים ומיטהרים‪ ,‬על יד טבילה במקווה בערב שבת‪,‬‬
‫הגם שיש לציין שלשבת‪ ,‬בשונה מיום טוב‪ ,‬ישנה קדושה עצמית‪.‬‬
‫זכורני‪ ,‬במוצאי השבת הראשונה שלי בכרמיאל‪ ,‬לפני עשרות‬                                                                ‫על ידי עשיית חשבון נפש וכדומה‪.‬‬
‫שנים‪ ,‬ישבתי וכתבתי מכתב לסבי‪ ,‬בו הבעתי את תחושותי‪.‬‬                                      ‫ההחורשאגכעיהה"רם‪.‬גהעיאאוםחמררהוינאיםחםררובשנוילתםייונום‪,‬שלשהפיזנישמיןשמהבכוחתנ‪.‬ישוםכךלב יבחיוזמו"תלתר"הבעישרמבובותעשנבהיזתשונבעיועםם‬
‫התחושה בשבת בבוקר היתה עגמומית‪ .‬אנשים ממתינים‬                                           ‫ההממרהשתגבשמעויבעע‪.‬םטתהתשואקהחודרלומכניהתם‪.‬לההשזלם‪.‬ימוןכםכהלרשיחשושיקמ‪.‬תבזירוהוחתקהריזםממןהמהשהקבששתבההת‪,‬בקיווכדךתמרהתבקהמדווהאשל‪..‬הך‪.‬‬
‫להסעה לעבודה‪ ,‬מכוניות נוסעות‪ ,‬ממש אווירת חולין‪ .‬אבל‪,‬‬                                    ‫לכן לעתים יש בבתים ברגעים הללו לחץ‪ ,‬עצבנות‪ ,‬נערווים‪.‬‬
‫כתבתי‪ ,‬נדמה לי שמהאגזוזים של המכוניות הרחתי ריח של‬                                      ‫ווכחללנהשחפייץחםה?ז‪.‬יחקומוכעסימרטערמחהאדומיתצכןא‪.‬מפשהנמקוקחדבתפקלוושתיס‪.‬אבםתאלואנוווטפיותנ‪,‬ריטוולכנשתביבשיכרתנמנסה‪.‬החוהמאששלבכבל‪,‬תהתחכוודמתשאתפיוהרךלועהישעלתצעאאיבליימנת‪,‬ץםו‬

                                                  ‫טשולנט‪...‬‬                                                                         ‫מעין עולם הבא‪.‬‬
‫קדושת השבת קיימת בכל מקום ובכל מצב‪ .‬גר הצדק אברהם‬                                       ‫ל"אזבתכו"הרלשקאבדתתשי‪,‬וו"םל‪.‬יהלהנקשודבתשתמלאהקאתודוייושורם"ה[ההששמבימוות‪.‬חתדכת‪,‬ח]‪.‬מאהנםשחמפהץ האיתתהר לה‪,‬ששמיוםר‬
‫בן אברהם‪ ,‬הגרף פוטוצקי‪ ,‬סיפר שכאשר היה גוי למד לימודי‬                                   ‫זלכבוקממועדיאובןכק‪,‬שלריתחעהבשהוישדשבובבתתתתהםההבכבמהנכמסהונקורהלמתשריוהיבחםת‪,‬מנ‪.‬וינלאתחאבמלתה‪ ,‬ותחאאהמיייןעןימ‪,‬קאהל‪.‬נרואהמהוזקאולג'זללליוקלםדאכשולה'‪.‬לקיולעשדיקאקוער‪.‬ג‬
‫כמורה‪ .‬כשהסתובב ביום השבת באיזור הכנסיות הנוצריות‪,‬‬                                      ‫חז"ל אומרים [עבודה זרה ג א]‪" ,‬מי שטרח בערב שבת יאכל‬
‫מקום שאין בו דריסת רגל ליהודים וכמובן שאין כל אווירה‬
‫רוחנית‪ ,‬חש תחושה מיוחדת ושאל את עצמו‪ ,‬מה זו השבת‪,‬‬

                                              ‫מה זו השבת‪.‬‬
‫יום טוב לעומת זאת הוא פונקציה של הכנה‪ .‬ללא הכנה מוקדמת‬
‫אין בו קדושה עצמית‪ .‬לכן אמרו חז"ל ששלושים יום קודם החג‬

                                ‫שואלין ודורשין בהלכות החג‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬לשבת יש קדושה עצמית‪ .‬אבל למרות זאת‪ ,‬ככל שנכין‬
‫עצמנו טוב יותר‪ ,‬כך נזכה לשאוב ממעיינותיה מים זכים יותר‪,‬‬
‫טהורים יותר‪ .‬כל ימות השבוע מזכירים לנו את השבת‪ .‬היום יום‬

                          ‫ראשון בשבת‪ .‬היום יום שני בשבת‪.‬‬
‫שמאי הזקן היה אוכל כל השבוע לכבוד שבת‪ .‬כל יום‪ ,‬החל מיום‬
‫ראשון‪ ,‬היה קונה בהמה לכבוד שבת‪ .‬למחרת היה מוצא בהמה‬
‫משובחת יותר‪ ,‬אכל את הראשונה ושמר את השניה לכבוד‬

                                                      ‫שבת‪.‬‬
‫זו צריכה להיות התחושה‪ .‬כל השבוע הינו הכנה לשבת קודש‪.‬‬
‫אם ננהג כך‪ ,‬נזכה לטעום ממטעמיה הרוחניים של השבת‪,‬‬

                         ‫ול"יום שכולו שבת"‪ ,‬במהרה בימינו‪.‬‬

‫[מתוך הספר 'מפיק מרגליות']‬

                                         ‫חשובה‪ ,‬פדיון שבויים‪.‬‬                                                         ‫מעשה רב‬
 ‫אהיךאנבפועיצניהכהם?שמהוגעאוהן השגמדפוולריסשםרבאאל להבגיקער‪!,‬ותהום כל העיירה‪ .‬וכי קלה‬
 ‫אמיתד נהצתדקיבק‪,‬צווואובלאיו כאוףל לם‪,‬זכאונתשילםברנכשיתום‪ .‬וטף‪ .‬כל אחד רצה לזכות לראות‬                    ‫"ולא יהיה בהם נגף בפקד אותם" [שמות ל יב]‪.‬‬
                                                                                        ‫ישנה אמרה מפורסמת המיוחסת לרבי איצל'ה מולאז'ין זצ"ל‪ .‬ויש‬
‫המשך בעמוד הבא‬                                                                          ‫המייחסים את האמרה גם לרבי יושע בער מבריסק זצ"ל‪ ,‬בעל 'בית‬

                                                                                                                                               ‫הלוי'‪.‬‬
                                                                                        ‫פעם הגיע רבי איצל'ה לעיירה אחת כדי לערוך מגבית עבור מצוה‬
   1   2