Page 2 - מפיק מרגליות עקב תשפב
P. 2
עשה. על הפרשה ועל הדף
ביאור רביעי מדברי המשך חכמה הרה"ג רבי מאיר מרגלית שליט"א ,מחבר ספר 'מאיר נתיבים'
עשה דוחה לא תעשה
את הפסוק בפרשתנו ‘כי אם ליראה את ה’ אלוקיך ללכת בכל דרכיו וכו’ ולאהבה את ה’ בכל לבבך ובכל נפשך’ ,ביאר
פרשתנו היא פרשת המצוות ,המצוות הכלליות‘ ,והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה’ ‘כל המצוה אשר אנכי’
המשך חכמה ע”פ התנחומא וז”ל [נח יט] ‘כגון אדם שבנו משרת לפניו ,משרת בשמחה ,אומר אם אקלקל מעט לפני ‘לבלתי שמור מצותיו ומשפטיו’ וכו’ ,וכן בפרשתנו נמצאת פרשת ‘והיה אם שמוע’ שהיא פרשת עול מצוות [ברכות
אבי אינו כועס עלי שהוא אוהב אותי [ולכן עובד בשמחה] אבל העבד משרת ביראה אומר אם אקלקל לפניו כועס עלי, יג.].
ובמדרש איתא[ ,ז’ יג’] ‘ואהבך וברכך וברך פרי אדמתך-נגד מצוות עשה ‘ברוך תהיה מכל העמים-נגד מצוות לא
לכן עובדו ביראה וכו’ ע”כ דברי המדרש ,ומבאר המש”ח ולכך אמר ‘ליראה את ה’ ללכת בכל דרכיו’-בכולם ,וכמידת תעשה’ עכ”ד .ולכאו’ היאך מרומז כאן דהרישא של הפסוק הוא נגד מצוות עשה ואילו הסיפא כנגד מצוות לא תעשה,
העובד מיראה שאינו יכול לקלקל כלל וצריך לעשות כל דרכיו כולם ולכן כתוב ‘בכל דרכיו’ אבל ‘לאהבה’ דהיינו וצ”ב דברי המדרש.
והנה ,דינא הוא דעשה דוחה לא תעשה ,ודנו בזה הראשונים והאחרונים ,מדוע עשה דוחה ל”ת ,וכן מדוע לא נימא
העובד באהבה סגי ‘בכל לבבך ובכל נפשך’ ,כדרך האוהב שעובד בכל לב ,כלומר ,שזה עיקר המעלה באוהב שעובד
איפכא דלא תעשה דוחה עשה ,וכמה סברות נאמרו בדין זה.
בכל לב ,דאף אם יקלקל לא יכעס עליו ולכן עבודתו בשמחה ובאהבה יותר מצד הפועל’-בכל לבבך’ ופחות מושלמת ביאור ראשון-דרך הרמב”ן
מצד המקבל-ולא כתוב כאן ‘בכל דרכיו’ אלא ‘בכל נפשך’. הרמב”ן בפרשת יתרו כתב [שמות כ’ ח’] ,שמצוות עשה הינם מצוות אהבה ומצוות לא תעשה הינם מצוות יראה,
ומצוות עשה חשובות יותר ממצות לא תעשה ,שכשעומד לפני האדם שתי מצוות אחת יראה ואחת אהבה ,יעשה את
ונמצא לפי דבריו דרך חדשה מדוע עשה דוחה ל”ת ולא להיפך ,ד’עשה’ שעיקרו הוא אהבה והרי הוא כבן ,א”כ אף מצות האהבה ויבטל את מצות היראה ,כי ביטול יראה שבא מחמת אהבה גדול יותר מביטול אהבה שבא מחמת היראה
אם יעבור על הלא תעשה בזמן עשיית העשה ,אין הקב”ה מקפיד עליו דהרי הוא כבן ,אבל המקיים ‘לא תעשה’ שהרי [כך נ”ל לפרש דבריו].
וע”פ דברי הרמב”ן יבוארו דברי המדרש לעיל ,דכאשר ישראל מקיימים המצוות עשה שהם מצוות מאהבה ,אז הקב”ה
הוא כמשרת העובד מיראה ,צריך שתהיה עבודתו מושלמת ואם יעבור על העשה הרי יכעסו עליו ,ולכן לא יכול לעבור מוסיף להם חיבה ומברכם ומוסיף להם כהנה וכהנה כמ”ש ‘וברך פרי אדמתך’ ,משא”כ כשישראל עובדים את ה’
מיראה ונזהרים במצוות לא תעשה ,הברכה היא רק כלפי כל העמים ‘ברוך תהיה מכל העמים’ ,וכן ‘לא יהיה עקר
בדרכו על מצות עשה. ועקרה בבהמתך’ דאין כאן ריבוי אלא רק שלא יהיה חולי ועקר ועקרה .והיינו ,דאף שכלפי העונש העובר על לא תעשה
ביאור חמישי בדרך הנעם מגדים עונשו חמור מהעובר על עשה ,מ”מ לענין ברכה ושכר ,המקיים מצות עשה ברכתו מרובה על הנזהר מלא תעשה.
ביאור שני דרך הרנ”ג
סברה חדשה מצינו בספה”ק ‘נעם מגדים’ [להגה”ק רבי אליעזר ברבי יעקב הורויץ] והיא ,דמצוות עשה חמירי מעשה,
בחידושי רבי ניסים גאון [שבת קלג ].ביאר ,דהאזהרה של לאו על תנאי זה נאמרה ,והיינו ,דהאיסור לא תעשה קיים
ד’מצוות בטלות לעתיד לבוא’ היינו רק מצוות לא תעשה ,דכיון שלא יהיה יצה”ר ממילא לא יהיו מצוות לא תעשה ,אבל דוקא אם אינו פוגע בעשה ,אבל אם פוגע בעשה כאילו לא נאמר הלא תעשה באופן זה.
מצוות עשה לעולם קיימים ואף לעתיד לבוא ,וא”כ נמצא דמצוות עשה חמירי טפי [וכ”כ גם בשדי חמד מם כלל ריח’ ונפק”מ רבתי בין טעמי הראשונים ,בעשה שלפני הדיבור אם דוחה ל”ת שאחר הדיבור [עי’ תירוצי התוס’ בקידושין
לח ,].דלדברי הרמב”ן כיון שסו”ס ‘עשה’ הוא ועשה הוא מאהבה ,א”כ אף ש’עשה’ זה לפני הדיבור הוא מ”מ הוא
בשם הנחלת בנימין מצוה ה’ סימן טז’ ,ויישבו בזה המקשין העולם דאם מצוות בטלות לעת”ל היאך אמרינן בסנהדרין מהצוות הבאות מאהבה ,ולכן דוחה לא תעשה ואף שנאמר לאחר הדיבור ,אבל לשיטת הרנ”ג דלא נאמר הלא תעשה
במקום העשה ,א”כ דוקא אם שתיהם לאחר הדיבור ,אבל אם העשה נאמר לפני הדיבור מהיכי תיתי שנאמר אף במקום
צ .שנותנים לאהרן תרומה לעת”ל והרי מצוות בטלות ,וע”כ דמצוות עשה לא בטלות ,עכת”ד].
לא תעשה.
ועפ”ז יישב בכלי חמדה [בחידושים מבנו] את קושית התורת חיים [סנהדרין עא .ועוד רבים הקשו כן] מדוע עיר אמנם ,שמא יש לדחות דאין מחלוקת בין הראשונים בזה וממילא גם אין נפק”מ ביניהם ,דאפשר וכל אחד דיבר על דבר
אחר ,דהרמב”ן ביאר מדוע התורה רוצה שיקיים העשה ולא הלא תעשה ,והרנ”ג ביאר את גדר הדחיה דכאילו לא
הנדחת שיש בה מזוזה מצילה על כל העיר ,נימא יבוא עשה דשריפת עיר הנדחת וידחה לאו ד’לא תעשון כן לה’ דיברה התורה באופן זה ,אבל באמת כו”ע יודו לטעמו של הרמב”ן [ובאמת טעמו של הרנ”ג לא יועיל לעשה שנאמר
אלוקיכם’ ,ותי’ הגאון הנ”ל דכיון שלעת”ל לא יהיה עיר הנדחת ,נמצא דעשה זה אינו עשה נצחי ,ולכן לא יכול לדחות לפני הדיבור].
ביאור שלישי בדרכו של הגר”מ אריק
לא תעשה. בהגהותיו של הגאון הגר”מ אריק על הרמב”ן [עה”ת הובא במהדורת שוועל] כתב סברה מדיליה מדוע דוקא עשה דוחה
ל”ת ואילו ל”ת לא דוחה עשה ,וביאר הגאון מטרנוב הנ”ל ,שהרי אמרינן בירושלמי דאונסא לאו כמאן דעביד דמי,
אלא דיסוד זה נדחה בגמ’ מפורשת בכתובות [מ ].דאמרינן שם דיבוא עשה ד’ולו תהיה לאשה’ וידחה עשה ד’לא יקח’ כלומר ,אדם שעשה מעשה באונס אפשר לפטרו מחיוב ,דכיון שעשאו באונס-ניתן להחשיבו כאילו לא עשה ,משא”כ
אדם שלא עשה באונס אי אפשר להחשיבו כאילו עשאו דסו”ס לא עשה ,ואין בכח האונס ליצור מה שלא נעשה כאילו
והאונס יהיה חייב לקחת אשה האסורה עליו בחייבי לאוין ,ולכאו’ הרי עשה זה של ‘ולו תהיה לאשה’ לא יהיה קיים נעשה ,ובכוחו רק-מה שנעשה כאילו שלא נעשה.
ולפי”ז ביאר נפלא ,דדוקא עשה דוחה ל”ת ,כיון שאף אם עבר על הלא תעשה ועשאו ,מ”מ כיון שעשאו באונס שהרי
לעתיד לבוא וא”כ היאך ידחה לא תעשה. היה מוכרח לעבור עליו בגלל ה’עשה’ הרי זה כאילו לא עשאו ,אבל ל”ת לא יכול לדחות העשה ,דאי אפשר להחשיב
כאילו קיים את ‘העשה’ דע”י טענת אונס א”א להחשיב כאילו עשה מעשה.
ולולי דברי הכלי חמדה אמינא ,דיש לחלק בין מצוות לא תעשה שיתבטלו לעת”ל לבין מצוות עשה שיתבטלו כ’עיר ובמגיה שם על הרמב”ן ,הביא ‘משך חכמה’ דלא ס”ל כן ,דכתב המש”ח [על הפטרת שבת הגדול ,נמצא בסוף ספר
שמות] על הפסוק ‘ליראי ה’ ולחושבי שמו’ ואמרינן בגמ’ [קידושין מ‘ ].מאי ולחושבי שמו’ -אפילו חישב לעשות
הנדחת’ וכן ‘ולו תהיה לאשה’ ,דמצות ‘לא תעשה’ שיתבטלו לעת”ל היינו שיתבטל המציאות של רע בעולם ולכן אינו מצוה ונאנס ולא עשאה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה ,עכ”ד הגמ’ ,וביאר המש”ח דשונה דין ‘בשר ודם’ מדין
‘שמים’ ,דדוקא בין אדם חברו דצריך תועליות אמרינן אונסא לאו כמאן דעביד ,ולכן אם נתחייב לעשות לחברו ולא
מצוה ניצחית ,משא”כ מצוות עשה היחידות שיתבטלו אין הביאור שיתבטלו המצוות אלא דלא יהיו שייכות משום תיקון עשה מאונס ,לא חשיב כאילו עשה דצריך התועלת והתועלת לא צמחה ,משא”כ בדין שמים ‘ליראי ה’ ולחושבי שמו’,
דהיינו גם החושבים לעשות ונאנסו ולא עשו ,הרי זה כאילו עשו ,כמו”ש ולחושבי אפילו בחשב ולא עשה .וא”כ ס”ל
העולם ולא יתבטלו משורשן ,וא”כ הרי הם כמצוות עשה לכל דבר ובכוחם לדחות ,והדרא לדוכתה קושית הכלי חמדה למשך חכמה דברוחניות אדם שלא עשה מאונס-חשיב כאילו עשה ואונס כן כמאן דעביד דמי.
והאמת ,דבדברי המשך חכמה בפרשתנו ,מצינו דרך נוספת מדוע עשה דוחה ל”ת ולא נימא להיפך דלא תעשה דוחה
מ’עיר הנדחת’ ,ומיושב השאלה מ’אונס’.
פרפרת נאה – ‘וקשרתם’ לשון רבים ‘וכתבם’ לשון יחיד
בפרשתנו מצינו יוצא מן הכלל ,דאף שבדרך כלל עשה דוחה ל”ת ,מ”מ בעיר הנדחת שיש בה מזוזה לא שורפים אותה
משום ‘לא תעשון כן לה’ אלוקיכם’ ולא אמרינן יבוא עשה דשריפת
עיה”נ וידחה לא תעשה דלא תעשון כן ,וביאר המש”ח דכיון דלשיטת
קרן אורה -הדף היומי ר”א ‘לא תעשון כן’ נאמר על עיר הנדחת גופא לומר לך שאין העשה
עוזרים לכם לסיים את הש"ס! דוחה הל”ת ,והרי זה כגילוי מפורש דלא ידחה הלאו מכח העשה [ועי’
ברע”א פסחים בגליון סוף פרק ג’ שנחלקו בזה הטו”א עם הצל”ח],
יש לך שאלה על הדף? חוסר בהירות? ובזה מצינו ישוב מדוע לא דוחה עשה ד’שריפת עיר הנדחת’ ללא תעשה
סתם מתקשה בקטע גמרא? ד’לא תעשון כן’.
ורמז לזה מצא המשך חכמה בפרשתנו ,דלכן כתוב בתפילין ‘וקשרתם’
יש מי שיעזור!
המוקד הטלפוני לשאלות על הדף היומי לשון רבים ואילו במזוזה כתיב ‘וכתבתם’ בלשון יחיד ,לומר לך ,דסגי
במזוזה אחת בעיר להציל על כל יושביה שלא יחשבו כעיר נדחת ולא
04-6641505 יהרגום ,ולכך ממשיכה התורה מיד למען ירבו ימיכם ,לומר לך דמזוזה
אחת בעיר הנידחת מצילתם ממיתה בעוה”ז ובעוה”ב.
ניתן לקבל את העלון ישירות למייל
נא לפנות לכתובתkerenora456@gmail.com :
המשך מעמוד קודם מעשה רב
לכוון ולשים לב לדברים שאומרים .והרי אומרים דברים נפלאים! באינדישויםדבמרקילשיהםואבכחךו,שלשמרעוליתוששממדואבירפובל.מצכוךהאדסאווררייגתםא.להחזיק תינוק על ידיו .בברכת המזון משום מה
ראבחידיששרשאמלו נרג'ביארמהרדמכיס.פהרלבהסהפירהו 'זמקןחוזניקשובארפכניה':ם,פעעשםירהולנךכבאדב.יו עם עוד שני חכמים לבקר חכם חשוב ללפהווהמיאסעסעשאחלהףש,ארלחקולמארייחוומוזרתואנורו,תטלואכהמויוחןטצירירבתםב.הרבצכהסוליתשףחקההטמלתזגעוווןפוירלמתםהא,לאשאהתרודאבםמתמלחפתחישללעבוותרתםנרעוחומולימולדגמשלוה.כהתנבעהפניתוזכ.פןיללשהדובתאמריעכינןמתימדדצמההאי.ומנהזונוןתאמאמירנסתהעיברחילםחש.ושב,רהקקלככלשמהאכווך.דא
ככססולבשלייונבחכיאנ.תסחכווםזךורצאאשורמריהרעוכ,פיהיובבםשר,רבככלתעיאתלהבשברמםרזככוילןתו,בליהכהידלמירוזלואןנו,לשמתו.עתאמורדתחתיאשללספאבנילי,בוו.ההקומבאש"נסוהי,ישםאההתתיביפיחחילןדהת.פיתעעאמוםד[וםמקובהתנויחחךככוהמלמייסאפםםרח'בהמדעשופימתמיקמדיהממ,םר.הוגלהיבוקיחותק'כר]שםה ברכת המזון לעומת זאת נאמרת בקול .או לפחות ,אפשר ורצוי לומר אותה בקול רם .לפיכך קל יותר
