Page 1 - מפיק מרגליות אמור תשפב
P. 1
גליון 115 פרשת אמור
תשפ"ב
זמני השבת
כניסת השבת 18:54
מוצאי שבת 20:05
רבינו תם 20:37
המרא דאתרא הרה"ג רבי אברהם צבי מרגלית שליט"אעל הפרשה מוסדוהתע'לוןקיורןצאאלוארורה'ע"כירמיאל
אב ברראהשוםהתרשהלצהי"מגטברי"ראאבידמאתררגאלית
החילוף של ד' ור' – 'וקרשתו' ,לשון קרש ,וקרש הוא דופן .זהו לשון החיוב לקדש ולכבד את הכהן
'דפנו' ,שמכים אותו בקרש. "וקדשתו כי את לחם אלקיך הוא מקריב קדוש יהיה לך וגו'" ,ויקרא ע"זחבירל"והתסמבקבמבנויתאכפיפובפכינניומתניווועתוםרתכעסןתל"ידויושהיססלסמןלדילכרמההכהלימודדמב"נדישבהנמדכליופהפדאשבודאתהס"כיבבבשתרבבבהיצפררבבוימערינרדנסקולהעקרוששסםשדוץתשבס"שתבשףיישווודננלנכ*"נכורוקתנ****************לתירעימיידמד"יוות"תתהמתביירעלתתריםנ""מןבושבלונואתבעיסרםנבויונרתת"-שותקפבתבתומבאקכיירעילייעחויתבהחששתישרקרשמםח"ווםהואבררנשעםוןממופומרמרחערזה"תחיקוו"""נכריב"יר"תידיגגתאלנזהיויאיםיטםזל""מר"ם"היתנקגי"יקלויםלת
הגור אריה מתייחס לשאלה זו ,מהיכן למדים שיש לתת עדיפות לכהן, כא ח
וכותב" :ובגמרא בפרק הניזקין דריש ליה מן "וקדשתו" .ונראה כי "וקדשתו כי את לחם אלקיך הוא מקריב קדוש יהיה לך כי קדוש אני ה'
דעת רש"י אף על גב דנקט בגמרא "וקדשתו" ,לא מן "וקדשתו" מקדשכם" [ויקרא כא ח] .ידועה דרשת חז"ל [גיטין נט ב]" :תנא דבי
מפיק ,אלא מן "קדוש יהיה לך" .ושפיר נקט "וקדשתו" ,מפני שאם רבי ישמעאל" ,וקדשתו" -לכל דבר שבקדושה .לפתוח ראשון ,ולברך
לא כתב "קדוש יהיה לך" ,הוי אתא "וקדשתו" שיהיה בו נוהג קדושה.
רק מפני שכתוב "קדוש יהיה לך" ,אתא "קדוש יהיה לך" לנהוג בו ראשון ,וליטול מנה יפה ראשון".
דהיינו ,מהמילה 'וקדשתו' למדים שצריך לכבד את הכהן ,לתת לו זכות
דבר קדושה. קדימה בכל עניין .באירוע יש לכבד אותו לשאת דברים ראשון ,בתור
ואתא "וקדשתו" לכוף אותו שיוציא נשים פסולות .ומפני דשם [במסכת
גיטין] איירי בלא קרא ד"קדוש יהיה לך" ,נקט הדרשא מן "וקדשתו", יש להקדים אותו ,וכן הלאה.
אך אם נעיין בדברי רש"י ,נראה דבר מעניין .וכך כתב" :וקדשתו -על
שהוא למוד ראשון". כרחו .שאם לא רצה לגרש ,הלקהו ויסרהו עד שיגרש .קדוש יהיה לך -
דהיינו ,בעצם אפשר ללמוד את המצווה לכבד את הכהן גם מ"וקדשתו"
וגם מ"קדוש יהיה לך" .אומר רש"י ,נלמד עניין זה מ"קדוש יהיה לך", נהוג בו קדושה .לפתוח ראשון בכל דבר ,ולברך ראשון בסעודה".
וממילא נוכל ללמוד את עניין הכפיה שיוציא נשים פסולות מ"וקדשתו". אם כן ,מהמילה "וקדשתו" לומד רש"י עניין אחר לגמרי .עליך לדאוג
אך הגמרא במסכת גיטין אינה עוסקת כלל במילים "קדוש יהיה לך", לקדושתו של הכהן גם בעל כרחו .אם נשא אשה אסורה ,הלקהו ויסרהו
עד שיגרשנה .ומהמילים "קדוש יהיה לך" לומד רש"י את דרשת חז"ל
ולכן מביאה שלמדים את הצורך לכבד את הכהן מ"וקדשתו".
גם התורה תמימה מתייחס לשאלה זו" :אבל ראה זה מצאתי מרגניתא שהזכרנו :נהוג בו קדושה ,לפתוח ראשון ולברך ראשון.
טבא בזה ברש"י בסוגיא כאן שציין על דרשת הגמרא וקדשתו וזה באמת ,גם דרשתו הראשונה של רש"י ,מקורה בדברי הגמרא ,אך היא
לשונו" :וקדשתו כי את וגו'" ,עד כאן לשונו .ולא נתבאר מה כוונת פחות ידועה ומפורסמת .כך אומרת הגמרא [יבמות פח ב]" :וקדשתו.
תניא ,מניין לכהן שנשא פסולה ולא רצה לגרשה דפנו ,תלמוד לומר
רש"י בציינו המשך לשון הפסוק ,ואין דרכו בזה בכל מקום.
אך יש לומר דגם לרש"י הוקשה מה שהערנו ,איך יליף מן "וקדשתו" וקדשתו -בעל כרחו".
לענין כבוד ,בעוד שצריך לדרשה דכפיה .לכן רמז המשך הפסוק" ,כי מה פירוש המילה 'דפנו'?
את לחם אלקיך הוא מקריב קדוש יהיה לך" ,לרמז דרשה זו דכבוד אנו התורה תמימה כותב" :ושורש המלה 'דפנו' הוא מלשון יווני ,ובאורו
למדין לא מן הלשון "וקדשתו" אלא מן סוף הפסוק "קדוש יהיה לך", הכאה עד יציאת דם מהגוף".
והגמרא מציינת רק ראשית הפסוק ,וחסר מלת 'וגו'' .וראיה נאמנה אגב ,מוסיף התורה תמימה וכותב דבר מעניין" :ועיין בבית שמואל
שזו היא כונת רש"י ,שהרי בפירושו לפסוק זה ציין דרשה זו על הלשון [אבן העזר סימן ו סעיף ו] ,דגם לישראל שנשא אשה בעבירה ,צריך
לנהוג בו עניני כפיות כמה שאפשר עד שיגרשנה .ונראה להסמיך דבריו
"קדוש יהיה לך"". על טעם דרשה זו ,דאף על פי שבכהן אמורה ,אך מצינו כמה פעמים
אומר התורה תמימה שבאמת גם הגמרא במסכת גיטין התכוונה לכך, בתורה שקרא הקב"ה גם לישראל קדושים ,כמו "קדושים תהיו",
שאת עניין כבוד הכהן למדים מ"קדוש יהיה לך" ,אלא שנקטה רק את "והתקדשתם" .ואם כן ,כיון דבכהן ילפינן זה מלשון "וקדשתו" ,ממילא
נוהג דין זה גם בישראל" .וכך מאריך עוד בעניין זה.
תחילת הפסוק" ,וקדשתו" ,וחסרה שם המילה 'וגו''. פירוש מרתק למילה 'דפנו' מצאנו בפירוש רבי חיים פלטיאל .וכך
כתב" :פרק 'האשה' דרשינן ,מניין שאם לא רצה דפנו ,משום דד' ור'
[מתוך הספר 'מפיק מרגליות'] מתחלפות .ואל תקרי "וקדשתו" אלא "וקרשתו" ,לשון קרש ,דהיינו
דופן" .על פי פירוש מחודש זה ,דורשים את המילה 'וקדשתו' על פי
הוכחות לקיומו של הבורא יתברך? הלא כל הבריאה זועקת "יש מנהיג מעשה רב
לבירה"!
אמר אחד מאברכי כרמיאל לשעבר ,הרב גד בן גד שליט"א ,אמרה
אבל לגבי הגויים" :הודיעו בעמים עלילותיו" .על מנת להביא אותם נאה.
לאמונה בבורא ,צריך לספר להם את עלילותיו של הקב"ה.
כתוב "הודו לה' קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו" [ישעיהו יב ד.
סיפר לי יהודי אחד ,שלא מכבר ביקר אצל רופא שיניים ,המשך בעמוד הבא תהלים קה א .דברי הימים א ,טז ח]" .הודו לה' קראו בשמו" ,יהודי
מתחבר ומודה לה' על ידי שהוא קורא בשמו .די לו בכך .וכי צריך
