Page 2 - מפיק מרגליות פנחס תשפב
P. 2
בדבריו מה שמיושב לפי”ז הסתירה מרש”י לעיל כו’ יג’]. על הפרשה ועל הדף
ובשל”ה ביאר מדוע משפחת אצבון נקרא אזני ,וזאת ע”פ הגמ’ בכתובות [ה‘ ].דרש בר קפרא מאי דכתיב ‘ויתד תהיה הרה"ג רבי מאיר מרגלית שליט"א ,מחבר ספר 'מאיר נתיבים'
בנות צלפחד – משופים כיתדות
לך על אזנך’ אל תקרי אזנך אלא אוזנך ,שאם ישמע אדם דבר שאינו הגון יניח אצבעו באוזניו’ וביאר השל”ה דנמצא
החת”ס [ח”ו סימן נו’] הקשה בטענת בנות צלפחד ,דהיאך אמרו למשה ‘אם כבן אנו נירש ואם כבת תתייבם אימנו’,
א”כ שהאוזן והאצבע אותו אבר הם ,שהרי כל שיפוי האצבע נועד לסתימת האוזן על ידה ,ולכן אצבע ואוזן הם אחד ,ככלי והרי יש מהראשונים דסברי [הובא בטור קנז’] שאשת מומר אינה מתייבמת ,וכיון שהמקושש הוא צלפחד ,א”כ צלפחד
הרי הוא מומר לחלל שבת והיאך טענו שתתייבם אשתו ,ותירץ החת”ס ע”פ התוס’ בב”ב קיט[ :ד”ה ‘אפילו’] דמקושש
ומכסה על גביו ,ולכן פעם נקרא אוזן [אזני] ופעם נקרא אצבע [אצבון]. לשם שמים נתכוין ‘שהיו אומרים ישראל כיון שנגזר עליהם שלא ליכנס לארץ ממעשה המרגלים שוב אין אנו מחוייבים
במצוות עמד וחילל שבת כדי שיהרג ויראו אחרים’ [עכ”ד התוס’] ,וא”כ א”א להחשיבו כמומר ומ”מ אף שנתכוין לשם
ועדיין יש לבאר מדוע בתחילה נקראו אצבון ואח”כ אזני ,ושמעתי בזה ,דבתחילה כשירדו למצרים היו צריכים לסגור שמים לא הועילה כונתו לפוטרו מעונש מיתה[ .וידוע שאחד שאל את ה’חלקת יואב’ שאלה זו ,וענה לו על אתר ‘חלילה
את אוזניהם כדי שלא לשמוע את טומאת מצרים ולכן נקראו שם ‘אצבון’ ,אבל כעת שהיא הספירה האחרונה קודם מלומר שהמקושש היה מומר והרי לשם שמים נתכוין’].
מתי נודע שהמקושש אינו מומר
כניסתם לארץ ,כאן הגיע הזמן לפתוח את האזנים ולהתחיל לשמוע דברי קדושה ,ולכן כתוב כאן ‘אזני’ ,וא”כ מוצאים
ונראה ליישב קושית החת”ס באור חדש ,דבאמת ,בתחילה לא ידעו כיצד להתייחס למקושש אם הוא רשע או צדיק,
דגם בספירה אחרונה זו ,שנגמרת בסוף טוב ,שכעת כעת אפשר למנות את עמ”י בפעם האחרונה ,וכן אפשר מכאן ואילך ואדרבא כיון שלבסוף הרגוהו משמע דרשע הוא ועוד לא ידעו את דברי תוס שלשם שמים נתכוין ,ורק בפרשתנו מתגלה
שבאמת צדיק הוא גופא ממה שקיבל משה טענותיהן ,שהרי טענו למשה ‘אם כבן אנו נירש ואם כבת תתיבם אימנו’
לפתוח את האזנים ואין צורך להשמר מדברי טומאה. וכשבאו בנות צלפחד וטענו למשה רבינו כך-קיבל משה טענתם ,וא”כ רק כעת הוברר שאכן צדיק הוא ,אבל בתחילה
פילפולא חריפתא-מדוע דוקא צלפחד היה המקושש לא ידענו מזה.
שיטת ר”ע-התורה כיסתו עד פרשת בנות צלפחד
והנה ,בפרשתנו בטענת בנות צלפחד ,אומרות הם למשה ממה נפשך ,אם בנות הרי הם כבנים הרינו כבנים לרשת ובזה יבואר הגמ’ בשבת צו ,:דרבי עקיבא שם מגלה דהמקושש הוא צלפחד ,ומלין עליו רבי יהודה בן בתירא ואומר לו
‘בין כך אתה עתיד ליתן את הדין אם כדבריך התורה כיסתו ואתה מגלה אותו ,ואם לאו אתה מוציא לעז על אותו צדיק’
את אבינו ,ואם בנות אינם כבנים א”כ שתתייבם אימנו .והנה יש להקשות כמה שאלות על מעשהו של צלפחד וטענת ובאמת צריך ביאור היאך רבי עקיבא גילה דבר זה.
והנראה דכן ס”ל לר”ע ,דבאמת בזמן מעשה המקושש לא גילתה לנו התורה מי הוא המקושש ,והתורה באמת בפרשת
בנותיו. המקושש כיסתו ולא גילתה כיון שבזמן מעשיו נתייחסו אליו כרשע שהרי נתחיב מיתה ,אבל אח”כ בפרשת בנות צלפחד,
שטענתם נתקבלה וצדדי ה’ממה נפשך’ שלהם נתקבלו שאמרו דאם אינה קרויים בנים אימם צריכה יבום ,ע”כ דכעת
א.צריך ביאור מה יועיל מה שאימן תתייבם ,דבשלמא ביבום הוי הקמת שם לאחיו בין אם יוליד בן ובין אם יוליד בת ורוב הוברר דצדיק הוא ,ומכאן ואילך מותר לגלות מה שהתורה כיסתה עד כה [וכן בקרא מוכח שכעת הוכרה צידקותו,
דהתורה מייחסת את צלפחד עד למנשה [כז’ א’] ופרש”י דאם מייחסים אותו לאביו ,משמע דהיה צדיק ,וא”כ באמת
נשים מתעברות ויולדות ,אבל כאן הרי לא יועיל אם תוליד שוב בת ,וצריך שתלד אשת צלפחד דוקא בן ,וא”כ היאך נתיר מקושש לשם שמים נתכוין ועל כן לא נקרא רשע ,ומ”מ מיתה נתחייב בשעת מעשהו].
יבום על הספק ,ולא עוד ,דאמרינן ביבמות דאין לחוש שמא נולד אח למת ,דכיון דצריך בן דוקא הוי הוי ספק ספיקא ולא שמעון השיקמוני מתלמידי ר”ע
וכן נראה דזו היתה סברת ר”ע שגילה לבסוף את שמו של המקושש ,כיון דרק בתחילה התורה כיסתו שהיה כרשע אבל
חוששים לזה ,וא”כ טענו שתצטרך אימם יבום. אח”כ בבנות צלפחד נתברר כצדיק ,וכמו שמביאה הגמ’ [ב”ב קיט‘ ].אמר רבי חידקא שמעון השיקמוני היה לי חבר
מתלמידי ר”ע ,וכך היה שמעון השיקמוני אומר ,יודע היה משה שבנות צלפחד יורשות ,אבל לא היה יודע אם נוטלות חלק
ב.למאי דאמרינן דצלפחד לשם שמים נתכוין [וכמ”ש תוס’ בב”ב קיט ]:נתכוין ‘שהיו אומרים ישראל כיון שנגזר עליהם
בכורה אם לאו ,וכו’ ויודע היה משה רבינו שהמקושש במיתה אבל לא היה יודע באיזה מיתה הוא ימות’ עכ”ל הגמ’.
שלא ליכנס לארץ ממעשה המרגלים שוב אין אנו מחוייבים במצוות עמד וחילל שבת כדי שיהרג ויראו אחרים’ [עכ”ד ולדברינו לעיל דר”ע סבר שמותר לגלות מי הוא כיון שפרשת בנות צלפחד מתברר שהמקושש צדיק היה ,זו גופא דברי
תלמידו שמעון השקמוני ולכן הוזכר שהיה מתלמידי רבי עקיבא ,ור”ל ,דהיחס לצלפחד השתנה בין בתחילה לבין בסוף,
התוס’] ,א”כ מדוע צלפחד היה היחיד שעשה כך והציל את כלל ישראל מלחשוב שאין מחויבים במצוות. ובתחילה משה רבינו נתיחס אליו בתחילה כרשע וידע מיד שהוא במיתה [אלא רק נסתפק באיזה מיתה] ,וכמו”כ ידע גם
ג.ועוד יש לדון מדוע דוקא בחר לעשות עבירה זו של חילול שבת ושידעו כולם שממשיכה מצות שמירת שבת ,והרי מיד בסוף שטענותיהם צודקות והרי הוא כצדיק ולכן יורשות [ורק לא ידע אם יורשות חלק בכורה].
סיום חומש במדבר
יכול היה להראות זאת בכל עבירה אחרת שיש בה חיוב מיתה ולהוכיח דעדיין חייבים הם במצוות ,ומדוע בחר דוקא
וידוע שלעולם צריך לגמור בטוב ולא ברע ,והנה בחומש במדבר לכאו’ נגמר בבנות צלפחד שהיו לבני דודיהן לנשים,
בחילול שבת. ולכאו’ מדוע לא נסתיים החומש בדבר טוב אלא בבנות המקושש ,אמנם לדברינו כיון דבפרשת בנות צלפחד נתברר שאינו
ד.ועוד דאף אם צלפחד רוצה להציל את כלל ישראל מטעות ,מ”מ הרי הוא עדיין לא קיים את כל המצוות המוטלות עליו, רשע ומומר ועשה זאת לשמה ,א”כ אין כאן סיום בדבר קללה אלא בדבר טוב.
פרפרת נאה – חומש הפקודים
שהרי טרם קיים מצות פו”ר שהרי יש לו רק בנים ולא בנות ,והיאך גרם בעצמו למות ולבטל מצוות עשה דפו”ר.
וכן ,מצינו עוד שהחומש הולך ומסתיים בדבר טוב ,דידוע שחומש במדבר נקרא ‘חומש הפקודים’ על שם המנין שנמנו
והנראה לומר ,דצלפחד ראה שאין לו בנים אלא רק בנות ,וחשב היאך יוכל לזכות בבנים ולקיים פו”ר ,והגה רעיון פשוט, ישראל פעם אחת בתחילת החומש קודם שהתחילו צרות המדבר ,ופעם שניה ואחרונה לאחר כל המגיפות שעברו על
דור המדבר [מרגלים ,מתאוננים ,מעפילים ,קרח ,בעל פעור וכו’] ונמנים כעת פעם אחרונה קודם כניסתם לארץ ,ולא
שהרי השומר שבת זוכה לנחלה בלי מיצרים ,והוא ימסור נפשו על קדושת השבת ,וממילא יזכה לנחלה ,וכיון שאין לו
יהיה בהם עוד הנגף.
בנים ואינו יכול לזכות בנחלה ,א”כ תתייבם אשתו ,ומדין ה’נחלה ללא מיצרים’ שמובטח לו ודאי יוולד לה מהיבם בן והנה במניית בני גד [כו’ כז’] ‘לאזני משפחת האזני’ ופרש”י ‘אומר אני שזו משפחת אצבון ואיני יודע למה לא נקראת
משפחתו על שמו’ והיינו שבחומש בראשית כתוב שלשבט גד יש משפחה בשם אצבון וכעת אינה מופיעה כאן ,ועל כן
בכדי שיזכה לנחלה ,והבן הנולד ע”י היבום הרי נקרא על שמו של המת וחשיב כבנו ממש ,וכמו שכתב הספורנו [כה אומר רש”י דהיא משפחת אזני עכ”ד[ .ובאוה”ח הק’ כתב דרוה”ק הופיע בו ברש”י ,דכן איתא בתוספתא ,ועי’ עוד
א] דע”י לידת הבן זוכה המת לקיים מצוות פו”ר .ובזה נתיישבו כל הקושיות לעיל ,דעל הקושיה הראשונה מה יועיל
יבום והרי שמא יולד בת ,ולדברינו שפיר דודאי יולד בן כיון
שמסר עצמו על השבת יזכה לנחלה וע”כ דיהיה זה ע”י בן ,ועל
קרן אורה -הדף היומי הקושיה השניה מדוע לא כל ישראל עשו כך ,כיון שלכולם
היה בנים והיה להם ירושה ולא היו צריכים לזה ורק הוא עשה
עוזרים לכם לסיים את הש"ס! כך כדי שעי”ז יזכה לבנים ,ועל השאלה השלישית מדוע בחר
יש לך שאלה על הדף? חוסר בהירות? דוקא מצות השבת ,מכיון שרק על מצוה זו נאמר נחלה ללא
סתם מתקשה בקטע גמרא? מיצרים ,ועל השאלה הרביעית היאך מסר נפשו למות קודם
יש מי שיעזור! שקיים מצות פו”ר ,נתבאר היטב דאדרבא עי”ז שימות וימסור
המוקד הטלפוני לשאלות על הדף היומי נפשו על השבת ,זו ההבטחה שאכן יוולד לו בן ויחשב לו כאילו
קיים פו”ר ,אלא דלבסוף כל זה לא הועיל לו ,כיון שבנותיו
04-6641505
קיבלו נחלה ולא נתייבמה אשתו .והדברים נפלאים.
ניתן לקבל את העלון ישירות למייל
נא לפנות לכתובתkerenora456@gmail.com :
המשך מעמוד קודם מעשה רב
ר' צבי איצקוביץ' נפטר לפני כשישים שבעים שנה .בית הכנסת שלו הפך לתל תלפיות .זהו בית חול וגם בשבתות.
הלך מיודענו אל החזון איש ותינה בפניו צערו ,המכוניות שעוברות ברחוב הורסות לו את קדושת הכנסת הפעיל ביותר בכל העולם היהודי!
כבבכמשווהענהזהכואיתוחמתית,ימבהשמולעיטהשהווהדריהא,זחהו.דז.ככומימוגהלתיגולתיןפאייזנלןוכותפ,תוכסעקלמויהתד,ישיזהןעכוארימי.מתשוירכוה.תהולאהצעטשבהר למזהכושתוע.שיהשלקושנםהשעומלימם,ו השבת .אין הוא מסוגל לראות כל כך הרבה חילול שבת.
הציע לו הרב הצעה מחוכמת .על פי החוק המנדטורי ,רחוב שיש בו בית כנסת – אסור לתנועה
[מתוך הספר 'מפיק מרגליות'] בהעשצבהת.,ההפפךוךאאתתביביתותלךבילתביכתנסכנת,סתע,בורכךלהתתמגונרערנסבירעפתתמשכוהנייותתה בברסחמוובך,בובשאב לת.ציוקןיבגולארל' .צבי את
