Page 1 - מפיק מרגליות פקודי תשפב
P. 1
גליון 107 פרשת פקודי
תשפ"ב
זמני השבת
כניסת השבת 17:08
מוצאי שבת 18:16
רבינו תם 18:51
המרא דאתרא הרה"ג רבי אברהם צבי מרגלית שליט"אעל הפרשה מוסדוהתע'לוןקיורןצאאלוארורה'ע"כירמיאל
אב ברראהשוםהתרשהלצהי"מגטברי"ראאבידמאתררגאלית
הפרטי של כל איש ישראל .מאה הפעמים שאדם מברך ,ומזכיר בהן שם אדנות ,הם היסוד והבסיס כאשר נערכת מגבית לעניינים רוחניים ,מיד עולה הדרישה לדין וחשבון מפורט
לחיי האדם .בכך הוא מעיד שהקב"ה הוא אדון כל הארץ. ע"זחבירל"והתסמבקבמבנויתאכפיפובפכינניומתניווועתוםרתכעסןתל"ידויושהיססלסמןלדילכרמההכהלימודדמב"נדישבהנמדכליופהפדאשבודאתהס"כיבבבשתרבבבהיצפררבבוימערינרדנסקולהעקרוששסםשדוץתשבס"שתבשףיישווודננלנכ*"נכורוקתנ****************לתירעימיידמד"יוות"תתהמתביירעלתתריםנ""מןבושבלונואתבעיסרםנבויונרתת"-שותקפבתבתומבאקכיירעילייעחויתבהחששתישרקרשמםח"ווםהואבררנשעםוןממופומרמרחערזה"תחיקוו"""נכריב"יר"תידיגגתאלנזהיויאיםיטםזל""מר"ם"היתנקגי"יקלויםלת
הקרן אורה מבאר את עניין מאה הברכות על פי דברי חז"ל [חגיגה ט ב]" ,אינו דומה שונה פרקו "ויהי מאת ככר הכסף לצקת את אדני הקדש וגו'" ,שמות לח כז
מאה פעמים לשונה פרקו מאה ואחת" .חז"ל לא אמרו שאינו דומה שונה פרקו פעם אחת לשונה "ויהי מאת ככר הכסף לצקת את אדני הקדש ואת אדני הפרוכת מאת אדנים למאת הככר ככר
פעמיים ,אלא דווקא מאה פעמים .משמע שיש משמעות מיוחדת לשינון מאה פעמים .על ידי חזרה לאדן" [שמות לח כז] .התורה כותבת כאן בפירוט את כלל הכסף שנתרם על ידי עם ישראל ,וכנגד,
של מאה פעמים הדברים נחרתים על לוח לבו של האדם ,ואינם משתכחים ממנו .מכאן ואילך,
המוסיף הרי זה משובח. מפרטת התורה למה שימש כל הכסף בפועל .מוגש דו"ח מפורט של הכנסות והוצאות.
זה הטעם לאמירת מאה ברכות .בכך משננים אנו היטב את אמיתות מלכותו של הקב"ה ,באופן מפורסמים דברי רבותינו .רואים אנו את ההבדל בהתייחסות הציבור בין מגבית לדבר שבקדושה
שהדבר לא ישתכח מאיתנו. לבין מגבית עבור דברים שאינם כאלו .כאשר ישראל תבעו מאהרן "קום עשה לנו אלהים" [שמות לב
רבי צדוק הכהן מלובלין כותב בתחילת ספרו 'צדקת הצדיק' ,שכל ברכה שהאדם מברך ,הרי היא א] ,אומר להם אהרן" ,פרקו נזמי הזהב וגו'" .העם ממהר לעשות כן ללא טענות ומענות" .ויתפרקו
קבלת עול שמים זוטא' ,במינון נמוך' .זאת מעבר לקבלת עול מלכות שמים שלמה שהאדם מקבל כל העם את נזמי הזהב אשר באזניהם ויביאו אל אהרן" .כולם מביאים את תכשיטי הזהב שלהם.
בקריאת שמע שחרית וערבית ,שהיא בפריסה רחבה .כאמור ,על ידי הברכה האדם ממליך את אהרן מטיל את כמות הזהב העצומה לאש ,ומה יוצא -עגל קטן .למרבה הפלא ,אף אחד לא צייץ.
הקב"ה .כשאדם מחנך ומרגיל עצמו להתחבר לברכות ,יש בכך כח להעמיד את היום כולו על אדני אף אחד לא הביע תרעומת .אף אחד לא פקפק ותהה ,כיצד ייתכן שמערימת הזהב העצומה יצא רק
התורה והיראה ,כמו האדנים שבמשכן .הברכה נותנת לאדם חיזוק עצום בעבודת ה'. עגל? אף אחד לא דרש דין וחשבון מפורט .מה היה משקל הזהב שנתרם ,ומה משקלו של העגל.
בימינו ,כאשר אין בית המקדש קיים ,כל אחד מאתנו הרי הוא ככהן בבית המקדש .לכן אנו נוטלים
ידיים בבוקר ,כפי שהכהן היה מקדש ידיו ורגליו לפני תחילת העבודה .אם כן ,יש דמיון בין חיינו קיבלו את הדבר ללא עוררין.
בעולם הזה לעבודת המשכן והמקדש. לעומת זאת כאן ,אמנם מדובר על תרומת המשכן ,כולם יודעים שיש צורך בכמויות אדירות של כסף
נזכור .היסוד של אמירת ברכות הינו חשוב מאוד .הוא הבסיס הרוחני ליום כולו .אך יש כאן דבר עבור האדנים ,עבור המשכן הגדול והמפואר .אבל ,המגבית הינה לצורך דבר שבקדושה .ההתייחסות
נוסף .ישנן תרי"ג מצוות ,ועוד מצוות רבות מדרבנן .האמת צריכה להיאמר .לא נכחד .ישנן מצוות שונה לחלוטין .מיד כולם חושדים ,אולי העוסקים במלאכה שמרו לעצמם חלק מהתרומות ,אולי
שקשה לנו לקיימן ,ויש מצוות 'קלות' יותר לביצוע .אחת המצוות הקלות ביותר לביצוע היא אמירת לא הכל הגיע ליעדו .מיד עולה הדרישה שיימסר דו"ח מפורט למה שימש הכסף ,עד הפרוטה
ברכה .מה כבר נדרש מאיתנו? איך אמר דרשן אחד ,עומד תפוח על השולחן .עד שאתה מקרב אותו
לפיך אתה 'תופס' ברכה .אפילו לא בזבזת זמן... האחרונה.
כמובן שלא זו הדרך הראויה לברכה .צריך לברך בתשומת לב מירבית .לחשוב על מה שאומרים. באמת ישנה אמרה מעין עניין זה בירושלמי [שקלים פרק א הלכה א]" .אמר רבי יהודה בן פזי
לא לברך 'על הדרך'" ,ואם תלכו עמי קרי" [ויקרא כו כא] ,בדרך מקרה חלילה .צריך להחשיב את בשם רבי ,הן נקרא ולא נבעת?!" כלומר ,האם נקרא את הדברים דלהלן ולא יאחזונו פחד ובעתה?
הברכות ,להעניק חשיבות 'אישית' לכל ברכה וברכה .והאמת ,אם נעשה חשבון אמיתי עם עצמנו, "לטובה כתיב "כל נדיב לב" ,ולרעה כתיב "ויתפרקו כל העם"" .דהיינו ,כאשר נתבקשו ישראל
זה לא לוקח יותר מדקה-שתיים לכל ברכה .וגם זה כולי האי ואולי .מחיר כה נמוך עבור רווח כה לנדב למלאכת המשכן ,נתנו רק כל נדיבי לב .אך כאשר נתבקשו לתת לרעה ,לצורך העגל ,נתנו
גבוה .ייצוב וביסוס רוחני של היום כולו!
כפי שהזכרנו ,דוד המלך ראה שמאה אנשים מבני ישראל מתים בכל יום ,תיקן מאה ברכות .אין כל העם.
זה חיזוק במצוות דאורייתא ,אלא בתקנת חכמים .והיינו משום שיש בכך טופח על מנת להטפיח. בעל חידושי הרי"ם אומר ,האדנים הם יסוד המשכן .כשם שיסודות המשכן היו מאה אדנים ,כך יש
הברכות משפיעות הרבה מעבר לעצם המצווה שבברכה גופה .לא בכדי דורשת זאת הגמרא יסוד לחיי היום יום של האדם ,והוא -מאה הברכות שאדם מברך בכל יום .כידוע ,דוד המלך תיקן
מהפסוק "מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה" .הגמרא [ברכות לג ב] שואלת ,וכי יראה מילתא מאה ברכות בכל יום .כך למדים חז"ל מהפסוק "נאם דוד בן ישי ונאם הגבר הוקם על" [שמואל
זוטרתא היא? בעצם רואים אנו שבמידה מסויימת אכן כן .אדם יכול בקלות יחסית להגיע ליראת ה', ב ,כג א] .כפי שאומר המדרש [מדרש רבה קרח פרשה יח סימן כא]" ,הוקם על כנגד מאה ברכות.
[מתוך הספר 'מפיק מרגליות'] אם יקפיד על מאה ברכות בכל יום ,בכוונה הראויה. שבכל יום היו מתים מישראל מאה אנשים .בא דוד ותקן להם מאה ברכות .כיון שתקנם ,נתעצרה
המגפה" .והיינו' ,על' בגימטריה מאה.
כך דורשת הגמרא [מנחות מג ב]" .תניא ,היה רבי מאיר אומר ,חייב אדם לברך מאה ברכות בכל
יום ,שנאמר "ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך" [דברים י יב]" .מפרש רש"י" ,מה ה' אלקיך
– קרי ביה מאה .התוספות מביאים שני פירושים נוספים .רבינו תם מפרש שיש מאה אותיות בפסוק
זה .ויש מפרשים ,ש'מה' בא"ת ב"ש בגימטריה מאה .כך או כך ,מאה הברכות הן האדנים של המשכן
רצחתי חלילה. מעשה רב
הסיאפםרוסעבולרכאךתלהרמשבהי"נםך .נקקיראלחללאווטתיון ימהכולדינ ודנשודאלוש,להעאביםרבהא?מת כך הינך חש,
אמר הלה בביטחון ,כן .לא חטאתי ,לא עוויתי ולא פשעתי. החיד"א מביא באחד מספריו מעשה.
מצוותך מאוד" בקונץ,הרבחניבן,ה [אתמהרלילוםהקירטמבצו"].ם,לככלתודבבברפגסושקמי"ילשכלקץתוכסלוהף.ראאידתםי בזמנו של הרמב"ם היה יהודי גדול ,איש חסד ,ירא שמים ותלמיד חכם .כשהגיע
יום הכפורים והגיעו לאמירת הוידוי "אשמנו ,בגדנו ,גזלנו ,דברנו דופי ,העווינו,
המשך בעמוד הבא
והרשענו וכו'" ,אותו יהודי עמד ולא השתתף עם הציבור באמירה.
כששאלוהו על כך הסביר ,אינני רוצה לעשות שקר בנפשי .ביום הכפורים
לשקר?! מימי לא עברתי עבירות חמורות כאלו .לא גזלתי ,לא נאפתי ,לא
