Page 1 - מפיק מרגליות אחרי קדושים תשפא
P. 1

‫גליון ‪62‬‬   ‫פרשת אחרי ‪ -‬קדושים‬
       ‫תשפ"א‬

‫זמני השבת‬

‫כניסת השבת ‪18:45‬‬

‫מוצאי שבת ‪18:54‬‬

‫רבינו תם ‪19:28‬‬

                  ‫המרא דאתרא הרה"ג רבי אברהם צבי מרגלית שליט"אעל הפרשה‬                                                                                                                                                                                                              ‫מוסדוהתע'לוןקיורןצאאלוארורה'ע"כירמיאל‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                    ‫אב ברראהשוםהתרשהלצהי"מגטברי"ראאבידמאתררגאלית‬
‫הלל לעומת זאת ראה את הדברים בעין אחרת‪ .‬הלא 'ארון אינו מן המידה'‪ .‬התורה אינה נמדדת‬                                          ‫"דעלך סני לחברך לא תעביד"‪ ,‬זו היא כל התורה כולה‬
‫באמות‪ .‬הוא הבין שאדרבה‪ ,‬אותו גוי עשה שעורי בית‪ ,‬ויודע שניתן לבסס את התורה כולה על כלל‬                                ‫בפרשתנו מופיע אחד הפסוקים הידועים והחשובים ביותר בתורה‪" :‬ואהבת לרעך כמוך" [ויקרא יט‬                                                                            ‫ע"זחבירל"והתסמבקבמבנויתאכפיפובפכינניומתניווועתוםרתכעסןתל"ידויושהיססלסמןלדילכרמההכהלימודדמב"נדישבהנמדכליופהפדאשבודאתהס"כיבבבשתרבבבהיצפררבבוימערינרדנסקולהעקרוששסםשדוץתשבס"שתבשףיישווודננלנכ*"נכורוקתנ****************לתירעימיידמד"יוות"תתהמתביירעלתתריםנ""מןבושבלונואתבעיסרםנבויונרתת‪"-‬שותקפבתבתומבאקכיירעילייעחויתבהחששתישרקרשמםח"ווםהואבררנשעםוןממופומרמרחערזה"תחיקוו"""נכריב"יר"תידיגגתאלנזהיויאיםיטםזל""מר"ם"היתנקגי"יקלויםלת‬
                                                                                                                     ‫יח]‪ .‬ידועים דברי הגמרא [שבת לא א]‪" :‬שוב מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי‪ ,‬אמר לו‪ ,‬גיירני‬
       ‫אחד‪ ,‬קצר וקולע‪ .‬אמר לו הלל‪" :‬מאי דסני עלך לחברך לא תעביד"‪ .‬זו כל התורה כולה‪.‬‬                                  ‫על מנת שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת! דחפו באמת הבנין שבידו‪ .‬בא לפני‬
‫המהרש"א מפרש שאמר לו שמאי‪ ,‬כשם שבנין אינו יכול לעמוד על יסוד אחד‪ ,‬כך התורה רחבה מני‬                                  ‫הלל‪ ,‬גייריה‪ .‬אמר לו‪ ,‬דעלך סני לחברך לא תעביד ‪ -‬זו היא כל התורה כולה‪ .‬ואידך ‪ -‬פירושה הוא‪,‬‬

                                     ‫ים‪ ,‬ואינה יכולה להתבסס על יסוד אחד‪.‬‬                                                                                                    ‫זיל גמור"‪.‬‬
‫ובכל זאת‪ ,‬למתעניינים‪ ,‬יש הסוברים שבאמת עסק שמאי בבנין‪ .‬כך כותב בשו"ת תשב"ץ [חלק א‬                                    ‫אהגפבר‪,‬ויפשסולרימםדילםתלמממועד‪:‬שמההזההידהבעריסוחקשוםבשעלדהמתאנואדי‪.‬םעוניהינאימםורראבייםם‪ ,‬ומחמשהוביהםתפטרונרסדוי‪,‬םהיאכןתהמתנוגוחרתרום‪ ,‬משלה‬
‫סימן קמז]‪ .‬החתם סופר מפרש שטענתו של הגוי היתה שדת יכולה להתבסס רק על רגל אחת‪.‬‬                                        ‫אכלו ושתו‪ ,‬היכן ישנו‪ ,‬באיזו תקופה פעלו וכו' וכו'‪ .‬והנה‪ ,‬מצאנו כאן פרט חשוב מאוד‪ ,‬השופך אור על‬
‫יסוד אחד‪ .‬או רק ענייני בין אדם לחברו‪ ,‬ואזי אין פרישות וקדושה‪ .‬או רק פרישות גמורה לה'‪ ,‬אבל‬                            ‫חייו של שמאי‪ .‬אולי היה קבלן‪ ,‬אולי מנהל עבודה‪ ,‬אולי פועל פשוט‪ .‬אבל אין ספק‪ ,‬הוא עסק בבניה‪.‬‬
‫אזי אין חיי חברה‪ ,‬אין בין אדם לחברו‪ .‬דחפו שמאי באמת הבנין‪ .‬אמר לו‪ ,‬הנה‪ ,‬אני גם תלמיד חכם‬                             ‫הלא מסופר כאן שהחזיק בידו אמת בנין‪ .‬זה גם מתחרז היטב‪' :‬שמאי הבנאי'‪ ...‬ובכן‪ ,‬עבורם די בכך‬

                                             ‫וגם בנאי‪ .‬זה וזה עלו בידי‪.‬‬                                                                ‫כדי להסביר מדוע הגמרא מוסרת פרט שולי זה‪ ,‬שדחפו באמת הבנין‪.‬‬
‫רבי יעקב מליסא‪ ,‬בעל 'נתיבות המשפט'‪ ,‬מתייחס לעניין‪ .‬וכך כתב בדרשותיו [דרוש לשבת שובה]‪:‬‬                                ‫עוד ניתן ללמוד ממעשה זה‪ ,‬אליבא דאותם מלומדים‪ ,‬את 'קשיחותו' של שמאי‪ ,‬שאינו חפץ לשמוע‬
‫"נראה לי לפרש הא דאמרו בשבת ל"א‪ ,‬מעשה באחד שבא לשמאי ואמר גיירני על מנת שתלמדני‬                                      ‫את בקשתו של הגר המסכן‪ .‬ולא עוד‪ ,‬אלא שהוא דוחף אותו בגסות באמת בנין‪ .‬ומיד הדברים‬
‫כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחד‪ .‬דחפו באמת הבנין שבידו‪ .‬בא לפני הלל‪ ,‬ואמר לו דעלך‬                                ‫מתחברים למחלוקות הרבות שבין שמאי והלל‪ .‬שמאי הוא המחמיר‪ ,‬הקשוח‪ ,‬העקשן‪ ,‬זה שאינו‬
‫סני לחברך לא תעביד‪ ,‬זו היא כל התורה כולה ואידך פירושא הוא‪ ,‬זיל גמור‪ .‬והוא תמוה‪ ,‬דהיאך‬                                ‫מתפשר‪ .‬ואילו הלל הוא המקל‪ ,‬הגמיש והפרגמטי‪ ,‬המוכן לפשרות‪ .‬איתו אפשר לדבר‪ .‬עפרא‬

                                         ‫יהיה כל התורה תלוי על דבר זה?‬                                                                                                       ‫לפומייהו‪.‬‬
‫ולכן נראה‪ ,‬שהכוונה בבית שמאי [בשמאי]‪ ,‬בכל מה שדחה לכל אחד באמת הבנין‪ ,‬רימז לו‪ ,‬שכשם‬                                  ‫ובכן‪ ,‬לכאורה ברור שאין הכוונה כפשוטו‪ ,‬ששמאי החזיק בעת ההיא את ה'מטר' בידו‪ ,‬ובו דחף את‬
‫שאי אפשר בבנין לחבר אחד לחברו רק באופן שיהיו שווים בכל אופן בקו המשקולת‪ ,‬וכיון שאין אתה‬                              ‫הגוי החפץ להתגייר‪ .‬גם אם נסבור ששמאי אכן עסק בבניה‪ ,‬הרי ודאי שהגר בא לפניו כשישב בבית‬
‫רוצה להיות שווה ממש לנו‪ ,‬אי אפשר לקבלך‪ .‬ולזה‪ ,‬בגר הראשון שאמר שאינו מאמין בתורה שבעל‬                                 ‫והכימידרשבש ושעםסקבבבגדתיורעהב‪.‬ודמהאיןחלהיילתהה? לו שם 'אמת בנין'? וכי גם בבית המדרש היה צמוד ל'מטר' שלו‪,‬‬
‫פה‪ ,‬גערו בנזיפה‪ ,‬ולא דחאו באמת הבנין‪ .‬מה שאין כן בגר זה‪ ,‬שרצה בקצת התורה‪ ,‬רק שלא רצה‬                                 ‫ולכאורה ראיה ברורה לכך‪ .‬הרי הגמרא מביאה קודם לכן מעשה נוסף‪" :‬תנו רבנן‪ ,‬מעשה בנכרי אחד‬
‫להיות שווה מכל וכל‪ ,‬ורימז לו באמת הבנין‪ ,‬שאי אפשר להתחבר עד שיהיה שווה לגמרי‪ .‬מה שאין‬                                ‫שבא לפני שמאי‪ ,‬אמר לו‪ ,‬כמה תורות יש לכם? אמר לו‪ ,‬שתים‪ ,‬תורה שבכתב ותורה שבעל פה‪.‬‬
                                                                                                                     ‫אמר לו‪ :‬שבכתב ‪ -‬אני מאמינך‪ ,‬ושבעל פה ‪ -‬איני מאמינך‪ .‬גיירני על מנת שתלמדני תורה שבכתב‪.‬‬
        ‫כן תורה שבכתב בלא תורה שבעל פה‪ ,‬מהפך כל התורה על פיה‪ ,‬ולכן גערו בנזיפה"‪.‬‬                                     ‫גער בו והוציאו בנזיפה‪ .‬בא לפני הלל – גייריה וכו'"‪ .‬לא ניכנס לביאור המעשה‪ .‬רק נעיר שרואים אנו‬
‫נעיר הערה נוספת‪ ,‬שאלה שמתחבטים בה המפרשים‪ .‬מילא ענייני בין אדם לחברו‪ ,‬ניתן לומר‬                                      ‫שכאן‪ ,‬למרבה ההפתעה‪ ,‬שמאי אינו דוחף את האיש באמת הבנין‪ .‬מאי שנא? אלא‪ ,‬הוא אשר אמרנו‪,‬‬
‫שכולם כלולים ב"מאי דסני עלך לחברך לא תעביד"‪ ,‬או ב"ואהבת לרעך כמוך"‪ .‬אבל כיצד נכללות‬                                  ‫אין הדברים כפשוטן‪ .‬אם כי‪ ,‬במעשה השלישי שבגמרא‪ ,‬באותו גוי שרצה להתגייר על מנת שיעשוהו‬

       ‫בכך מצוות שבין אדם למקום? כיצד כלולות בכך מצוות ציצית‪ ,‬תפילין‪ ,‬מזוזה וכו' וכו'?‬                                                             ‫כהן גדול‪ ,‬שוב מופיעה אמת הבנין בידו של שמאי‪.‬‬
‫רש"י כותב בפירושו הראשון‪" :‬דעלך סני לחברך לא תעביד – "ריעך וריע אביך אל תעזוב" [משלי‬                                 ‫ומה בכל זאת באה הגמרא ללמדנו? ניתן אולי לומר‪ ,‬ש'דחפו באמת הבנין' היינו‪ ,‬שמאי מדד את‬
                                                                                                                     ‫המקרה על פי אמות המידה המקובלות‪ .‬הוא ראה את דברי הגוי כלגלוג‪ ,‬התרסה או סתם טיפשות‪.‬‬
   ‫כז י] זה הקדוש ברוך הוא‪ .‬אל תעבור על דבריו‪ ,‬שהרי עליך שנאוי שיעבור חבירך על דבריך"‪.‬‬                               ‫הגוי רוצה ללמוד את התורה כולה בפרק הזמן שניתן לעמוד על רגל אחת‪ .‬זה כמובן בלתי אפשרי‪.‬‬
‫ביאר רבי אליהו לפיאן זצ"ל‪ ,‬על פי משל‪ .‬אם אדם מזמין אורח לביתו‪ ,‬והאורח מתחיל להעביר‬
‫ביקורת‪ ,‬לדעתי עדיף שהשולחן יהיה בפינה זו‪ ,‬הכורסא כאן‪ ,‬הארון שם‪ ,‬יאמר לו המארח‪ ,‬זהו ביתי‪.‬‬                                      ‫על פי הלך מחשבה זה‪ ,‬של 'אמת הבנין'‪ ,‬של ההגיון הפשוט‪ ,‬דחאו שמאי מעל פניו‪.‬‬
‫אני מסדר אותו לפי טעמי ורצוני‪ .‬אם נוח לך כך‪ ,‬מוטב‪ .‬ואם לאו‪ ,‬אם אין זה מוצא חן בעיניך‪ ,‬לך‬                             ‫ואגב‪ ,‬מדוע במקרה הראשון גער באיש והוציאו בנזיפה? יתכן ששמאי חשש שעצם ההסכמה‪ ,‬גם‬
                                                                                                                     ‫למראית עין‪ ,‬לבקשתו של הגוי‪ ,‬עלולה לסייע בידם של הצדוקים‪ ,‬הבייתוסים ודומיהם‪ ,‬אלו שכפרו‬
                                             ‫לביתך ושם תעשה כרצונך‪.‬‬                                                  ‫בתורה שבעל פה‪ .‬לפיכך דחה שמאי את האיש בגערה ונזיפה‪ ,‬להודיע קבל עם ועדה שהתורה‬
‫הקב"ה ברא את עולמו‪ ,‬אנחנו אורחים בו‪ .‬הכל שלו‪ .‬אומר הקב"ה‪ ,‬אני כאן בעל הבית‪ .‬זהו עולמי‪.‬‬
‫כאן אתם חייבים להתנהג כרצוני‪ .‬אם אין זה מוצא חן בעיניכם‪ ,‬תבראו לעצמכם עולם ושם תעשו‬                                                                ‫שבעל פה הינה חלק בלתי נפרד מהתורה שבכתב‪.‬‬
‫כרצונכם‪ .‬זו התורה כולה על רגל אחת‪ .‬ואידך פירושא הוא‪ ,‬עתה נותר רק לברר ולדעת מהו רצונו‬

                                 ‫של הקב"ה‪ ,‬ועל פי נתונים אלו לחיות בעולם‪.‬‬

‫[מתוך הספר 'מפיק מרגליות']‬

 ‫יכשתואבל בהתשווראהל‪,‬שמאהסוררעלבאזהוה?ד וקכיבוכצתתובספבואריזט!ה מקום שזה אסור? תראה לי איפה‬                                                        ‫מעשה רב‬
 ‫ולעבצשכיןמ‪,‬וםתא‪.‬אכןת להאמ כשחתוקב‪.‬באמיןקוםשוהםמאתיאסיוםר‪ ,‬ללאשחליקיחמסשלוחקיחשכידבוורתוכמדעובמרה‪.‬למאעבלט‪,‬חצירליוץך‬
‫כשמתחילים 'לקדש' את העניין‪ ,‬להתחבר לקבוצה מסויימת‪ ,‬המשך בעמוד הבא‬                                                                                          ‫קדש עצמך במותר לך‬
                                                                                                                     ‫להשיארוחמח'קז‪.‬המןנשגארדלאייקאנובוותוצבהתהקגמוישריואתרייןתא יחמשרהריתאשכליללוששלההויינמוונרי‪,‬אצומחהההדן‪ .‬קהתבאוחווצהשתודתסהייופ‪.‬והרמטמפשלונבי'הת‪.‬תהרוקמבומוצהת‬
                                                                                                                     ‫עשנליה‪,‬ה"יזהוהדיהיוואםמער‪:‬ש"המה'הנאגיפלשהרונלושממרחהבעבות‪...‬כ"ז"את? אומר מה שלמדתי אצל אבא‬
   1   2