Page 1 - מפיק מרגליות אחרי קדושים תשפא
P. 1
גליון 62 פרשת אחרי -קדושים
תשפ"א
זמני השבת
כניסת השבת 18:45
מוצאי שבת 18:54
רבינו תם 19:28
המרא דאתרא הרה"ג רבי אברהם צבי מרגלית שליט"אעל הפרשה מוסדוהתע'לוןקיורןצאאלוארורה'ע"כירמיאל
אב ברראהשוםהתרשהלצהי"מגטברי"ראאבידמאתררגאלית
הלל לעומת זאת ראה את הדברים בעין אחרת .הלא 'ארון אינו מן המידה' .התורה אינה נמדדת "דעלך סני לחברך לא תעביד" ,זו היא כל התורה כולה
באמות .הוא הבין שאדרבה ,אותו גוי עשה שעורי בית ,ויודע שניתן לבסס את התורה כולה על כלל בפרשתנו מופיע אחד הפסוקים הידועים והחשובים ביותר בתורה" :ואהבת לרעך כמוך" [ויקרא יט ע"זחבירל"והתסמבקבמבנויתאכפיפובפכינניומתניווועתוםרתכעסןתל"ידויושהיססלסמןלדילכרמההכהלימודדמב"נדישבהנמדכליופהפדאשבודאתהס"כיבבבשתרבבבהיצפררבבוימערינרדנסקולהעקרוששסםשדוץתשבס"שתבשףיישווודננלנכ*"נכורוקתנ****************לתירעימיידמד"יוות"תתהמתביירעלתתריםנ""מןבושבלונואתבעיסרםנבויונרתת"-שותקפבתבתומבאקכיירעילייעחויתבהחששתישרקרשמםח"ווםהואבררנשעםוןממופומרמרחערזה"תחיקוו"""נכריב"יר"תידיגגתאלנזהיויאיםיטםזל""מר"ם"היתנקגי"יקלויםלת
יח] .ידועים דברי הגמרא [שבת לא א]" :שוב מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי ,אמר לו ,גיירני
אחד ,קצר וקולע .אמר לו הלל" :מאי דסני עלך לחברך לא תעביד" .זו כל התורה כולה. על מנת שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת! דחפו באמת הבנין שבידו .בא לפני
המהרש"א מפרש שאמר לו שמאי ,כשם שבנין אינו יכול לעמוד על יסוד אחד ,כך התורה רחבה מני הלל ,גייריה .אמר לו ,דעלך סני לחברך לא תעביד -זו היא כל התורה כולה .ואידך -פירושה הוא,
ים ,ואינה יכולה להתבסס על יסוד אחד. זיל גמור".
ובכל זאת ,למתעניינים ,יש הסוברים שבאמת עסק שמאי בבנין .כך כותב בשו"ת תשב"ץ [חלק א אהגפבר,ויפשסולרימםדילםתלמממועד:שמההזההידהבעריסוחקשוםבשעלדהמתאנואדי.םעוניהינאימםורראבייםם ,ומחמשהוביהםתפטרונרסדוי,םהיאכןתהמתנוגוחרתרום ,משלה
סימן קמז] .החתם סופר מפרש שטענתו של הגוי היתה שדת יכולה להתבסס רק על רגל אחת. אכלו ושתו ,היכן ישנו ,באיזו תקופה פעלו וכו' וכו' .והנה ,מצאנו כאן פרט חשוב מאוד ,השופך אור על
יסוד אחד .או רק ענייני בין אדם לחברו ,ואזי אין פרישות וקדושה .או רק פרישות גמורה לה' ,אבל חייו של שמאי .אולי היה קבלן ,אולי מנהל עבודה ,אולי פועל פשוט .אבל אין ספק ,הוא עסק בבניה.
אזי אין חיי חברה ,אין בין אדם לחברו .דחפו שמאי באמת הבנין .אמר לו ,הנה ,אני גם תלמיד חכם הלא מסופר כאן שהחזיק בידו אמת בנין .זה גם מתחרז היטב' :שמאי הבנאי' ...ובכן ,עבורם די בכך
וגם בנאי .זה וזה עלו בידי. כדי להסביר מדוע הגמרא מוסרת פרט שולי זה ,שדחפו באמת הבנין.
רבי יעקב מליסא ,בעל 'נתיבות המשפט' ,מתייחס לעניין .וכך כתב בדרשותיו [דרוש לשבת שובה]: עוד ניתן ללמוד ממעשה זה ,אליבא דאותם מלומדים ,את 'קשיחותו' של שמאי ,שאינו חפץ לשמוע
"נראה לי לפרש הא דאמרו בשבת ל"א ,מעשה באחד שבא לשמאי ואמר גיירני על מנת שתלמדני את בקשתו של הגר המסכן .ולא עוד ,אלא שהוא דוחף אותו בגסות באמת בנין .ומיד הדברים
כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחד .דחפו באמת הבנין שבידו .בא לפני הלל ,ואמר לו דעלך מתחברים למחלוקות הרבות שבין שמאי והלל .שמאי הוא המחמיר ,הקשוח ,העקשן ,זה שאינו
סני לחברך לא תעביד ,זו היא כל התורה כולה ואידך פירושא הוא ,זיל גמור .והוא תמוה ,דהיאך מתפשר .ואילו הלל הוא המקל ,הגמיש והפרגמטי ,המוכן לפשרות .איתו אפשר לדבר .עפרא
יהיה כל התורה תלוי על דבר זה? לפומייהו.
ולכן נראה ,שהכוונה בבית שמאי [בשמאי] ,בכל מה שדחה לכל אחד באמת הבנין ,רימז לו ,שכשם ובכן ,לכאורה ברור שאין הכוונה כפשוטו ,ששמאי החזיק בעת ההיא את ה'מטר' בידו ,ובו דחף את
שאי אפשר בבנין לחבר אחד לחברו רק באופן שיהיו שווים בכל אופן בקו המשקולת ,וכיון שאין אתה הגוי החפץ להתגייר .גם אם נסבור ששמאי אכן עסק בבניה ,הרי ודאי שהגר בא לפניו כשישב בבית
רוצה להיות שווה ממש לנו ,אי אפשר לקבלך .ולזה ,בגר הראשון שאמר שאינו מאמין בתורה שבעל והכימידרשבש ושעםסקבבבגדתיורעהב.ודמהאיןחלהיילתהה? לו שם 'אמת בנין'? וכי גם בבית המדרש היה צמוד ל'מטר' שלו,
פה ,גערו בנזיפה ,ולא דחאו באמת הבנין .מה שאין כן בגר זה ,שרצה בקצת התורה ,רק שלא רצה ולכאורה ראיה ברורה לכך .הרי הגמרא מביאה קודם לכן מעשה נוסף" :תנו רבנן ,מעשה בנכרי אחד
להיות שווה מכל וכל ,ורימז לו באמת הבנין ,שאי אפשר להתחבר עד שיהיה שווה לגמרי .מה שאין שבא לפני שמאי ,אמר לו ,כמה תורות יש לכם? אמר לו ,שתים ,תורה שבכתב ותורה שבעל פה.
אמר לו :שבכתב -אני מאמינך ,ושבעל פה -איני מאמינך .גיירני על מנת שתלמדני תורה שבכתב.
כן תורה שבכתב בלא תורה שבעל פה ,מהפך כל התורה על פיה ,ולכן גערו בנזיפה". גער בו והוציאו בנזיפה .בא לפני הלל – גייריה וכו'" .לא ניכנס לביאור המעשה .רק נעיר שרואים אנו
נעיר הערה נוספת ,שאלה שמתחבטים בה המפרשים .מילא ענייני בין אדם לחברו ,ניתן לומר שכאן ,למרבה ההפתעה ,שמאי אינו דוחף את האיש באמת הבנין .מאי שנא? אלא ,הוא אשר אמרנו,
שכולם כלולים ב"מאי דסני עלך לחברך לא תעביד" ,או ב"ואהבת לרעך כמוך" .אבל כיצד נכללות אין הדברים כפשוטן .אם כי ,במעשה השלישי שבגמרא ,באותו גוי שרצה להתגייר על מנת שיעשוהו
בכך מצוות שבין אדם למקום? כיצד כלולות בכך מצוות ציצית ,תפילין ,מזוזה וכו' וכו'? כהן גדול ,שוב מופיעה אמת הבנין בידו של שמאי.
רש"י כותב בפירושו הראשון" :דעלך סני לחברך לא תעביד – "ריעך וריע אביך אל תעזוב" [משלי ומה בכל זאת באה הגמרא ללמדנו? ניתן אולי לומר ,ש'דחפו באמת הבנין' היינו ,שמאי מדד את
המקרה על פי אמות המידה המקובלות .הוא ראה את דברי הגוי כלגלוג ,התרסה או סתם טיפשות.
כז י] זה הקדוש ברוך הוא .אל תעבור על דבריו ,שהרי עליך שנאוי שיעבור חבירך על דבריך". הגוי רוצה ללמוד את התורה כולה בפרק הזמן שניתן לעמוד על רגל אחת .זה כמובן בלתי אפשרי.
ביאר רבי אליהו לפיאן זצ"ל ,על פי משל .אם אדם מזמין אורח לביתו ,והאורח מתחיל להעביר
ביקורת ,לדעתי עדיף שהשולחן יהיה בפינה זו ,הכורסא כאן ,הארון שם ,יאמר לו המארח ,זהו ביתי. על פי הלך מחשבה זה ,של 'אמת הבנין' ,של ההגיון הפשוט ,דחאו שמאי מעל פניו.
אני מסדר אותו לפי טעמי ורצוני .אם נוח לך כך ,מוטב .ואם לאו ,אם אין זה מוצא חן בעיניך ,לך ואגב ,מדוע במקרה הראשון גער באיש והוציאו בנזיפה? יתכן ששמאי חשש שעצם ההסכמה ,גם
למראית עין ,לבקשתו של הגוי ,עלולה לסייע בידם של הצדוקים ,הבייתוסים ודומיהם ,אלו שכפרו
לביתך ושם תעשה כרצונך. בתורה שבעל פה .לפיכך דחה שמאי את האיש בגערה ונזיפה ,להודיע קבל עם ועדה שהתורה
הקב"ה ברא את עולמו ,אנחנו אורחים בו .הכל שלו .אומר הקב"ה ,אני כאן בעל הבית .זהו עולמי.
כאן אתם חייבים להתנהג כרצוני .אם אין זה מוצא חן בעיניכם ,תבראו לעצמכם עולם ושם תעשו שבעל פה הינה חלק בלתי נפרד מהתורה שבכתב.
כרצונכם .זו התורה כולה על רגל אחת .ואידך פירושא הוא ,עתה נותר רק לברר ולדעת מהו רצונו
של הקב"ה ,ועל פי נתונים אלו לחיות בעולם.
[מתוך הספר 'מפיק מרגליות']
יכשתואבל בהתשווראהל,שמאהסוררעלבאזהוה?ד וקכיבוכצתתובספבואריזט!ה מקום שזה אסור? תראה לי איפה מעשה רב
ולעבצשכיןמ,וםתא.אכןת להאמ כשחתוקב.באמיןקוםשוהםמאתיאסיוםר ,ללאשחליקיחמסשלוחקיחשכידבוורתוכמדעובמרה.למאעבלט,חצירליוץך
כשמתחילים 'לקדש' את העניין ,להתחבר לקבוצה מסויימת ,המשך בעמוד הבא קדש עצמך במותר לך
להשיארוחמח'קז.המןנשגארדלאייקאנובוותוצבהתהקגמוישריואתרייןתא יחמשרהריתאשכליללוששלההויינמוונרי,אצומחהההדן .קהתבאוחווצהשתודתסהייופ.והרמטמפשלונבי'הת.תהרוקמבומוצהת
עשנליה,ה"יזהוהדיהיוואםמער:ש"המה'הנאגיפלשהרונלושממרחהבעבות...כ"ז"את? אומר מה שלמדתי אצל אבא
