Page 2 - מפיק מרגליות תרומה תשפא

‫קושית התוס’ בקידושין [לו‪ ].‬דילפינן מקראי דנשים אינם בתנופות הגשות הקטרות וכל עבודות הקרבן‪.‬‬ ‫על הפרשה ועל הדף‬

‫ובתוס’ הקשו למה לי קרא תיפוק ליה דעבודות הקרבן אינם נוהגות אלא ביום דכתיב ‘ביום צוותו’ והוי‬ ‫הרה"ג רבי מאיר מרגלית שליט"א‪ ,‬מחבר ספר 'מאיר נתיבים'‬

‫מעשהז”ג שנשים פטורות מהם‪ ,‬ועי”ש מה שתירצו התוס’‪ ,‬אמנם התו”ת תי’ דכיון שנשים התרבו בחיובי‬ ‫ועשו לי מקדש – נשים בבנין ביהמ”ק‬
‫בגמ’ בשבועות טו‪ :‬איתא דאין בונים את ביהמ”ק בלילה דכתיב ‘ויהי ביום הקים משה את המשכן’ ביום‬
‫הקרבנות היה הו”א לומר שיתחיבו בכל עבודות הקרבן‪ ,‬קמ”ל‪ .‬וכמו שביארנו בבנין ביהמ”ק‪ ,‬דכיון שנצטוו‬ ‫מקים ולא בלילה‪ ,‬וכן פסק הרמב”ם [פ”א מבית הבחירה הי”ב] וז”ל ‘אין בונים את המקדש בלילה‬
‫שנאמר וביום הקים את המשכן ביום מקימים ולא בלילה’ עכ”ד‪ .‬ומאידך ממשיך הרמב”ם ומוסיף [שם]‬
‫בעבודת הקרבנות‪ ,‬ע”כ חייבות נמי בכל פרטי עבודת הקרבן‪ ,‬ואף בבנין ביהמ”ק‪].‬‬ ‫והכל חייבים לבנות ולסעד בעצמם ובממונם אנשים ונשים כמקדש המדבר’ עכ”ל [ומקורו מב”ב ד‪ .‬מהא‬
‫דעבד חייב בבנין ביהמ”ק]‪ ,‬ולכאורה כיון שמצוה זו אינה נוהגת בלילה נמצא שהיא מעשהז”ג‪ ,‬וא”כ היאך‬
‫לרמב”ם עשיית הכלים נוהגת אף בלילה‬ ‫פסק הרמב”ם שנשים חייבות במצוה זו‪ .‬וכך הקשה ה’שואל ומשיב’‪ ,‬וכל גאוני פולין על צבאותם פלפלו‬

‫וכן יש ליישב קושית השו”מ גם על פי המחלוקת השניה‪ ,‬דהרמב”ם ס”ל דכלול במצות בניית ביהמ”ק‬ ‫בשאלה זו‪.‬‬
‫מחלוקת הרמב”ם והרמב”ן אם נשים חייבות בבנין ביהמ”ק‬
‫גם בנית הכלים‪ ,‬וכיון שאת הכלים יכול לעשותם אף בלילה א”כ מצות בנין ביהמ”ק אינה עוד מצעשה”ג‬ ‫והנה הרמב”ם ברור מללו דנשים חייבות בבנין ביהמ”ק כלשונו הטהור ‘והכל חייבים לבנות ולסעד בעצמם‬
‫ובממונם אנשים ונשים כמקדש המדבר’‪ ,‬אמנם הרמב”ן בחידושיו [בקידושין לו‪ ].‬בתחילה ס”ל דנשים היו‬
‫שהרי מקצתה מתקיימת בלילה‪.‬‬ ‫פטורות מתרומת המשכן ומה שהביאו היה זה על דעת עצמם‪ ,‬ואח”כ הביא דכיון שהוי נדבה הרי נשים‬
‫נודרות ונודבות כאנשים‪ ,‬משמע מדבריו דנשים פטורות מעבודת המשכן ואולי אף מתרומת המשכן [אמנם‬
‫לרמב”ם בהדלקת הנרות מקיים את בנין הבית‬ ‫ברמב”ן עה”ת ריש פ’ ויקהל ס”ל דגם נשים נתחייבו בתורמת המשכן]‪ .‬ויש לבאר במאי פליגי הרמב”ם‬

‫ואף יש ליישב קושית השו”מ ע”פ המחלוקת השלישית בין הרמב”ם לרמב”ן‪ ,‬ובדרך פלפול ביאר הגאון‬ ‫והרמב”ן אם נשים חייבות בבנין המשכן‪.‬‬
‫ג’ מחלוקת הרמב”ם והרמב”ן בעניני ביהמ”ק‬
‫ר’ נחמיה שרייבמן [ר”י ‘תפארת משה בצלאל’]‪ ,‬דלשיטת הרמב”ם כיון שהיו מדליקים נרות בין ביום ובין‬ ‫והנה מצינו ג’ מחלוקות עיקריות בעניני בנין ביהמ”ק בין הרמב”ם והרמב”ן ושורש מחלוקתם אחד ונבאר‬

‫בלילה וע”י שהמנורה מאירה מתהווה שם כלי עליה ונשלמת בניית ביהמ”ק וכליו‪ ,‬א”כ נמצא דמחדשים‬ ‫הענין‪.‬‬
‫מחלוקת א‪ .‬נחלקו הרמב”ם והרמב”ן מהו צורך בניית המשכן‪ ,‬דהרמב”ם כתב דצורך בנין המשכן וביהמ”ק‬
‫ובונים את ביהמ”ק מידי יום ומידי לילה בהדלקת הנרות וכל מי שהדליק את הנרות היה חשיב כבונה‬ ‫הוא משום [בספה”מ מצוה כ’] ‘שציונו לבנות בית עבודה בו יהיה ההקרבה והבערת האש תמיד ואליו יהיה‬
‫ההליכה וכו’‪ ,‬וכן בהלכותיו כתב [ריש הל’ בית הבחירה] ‘מצות עשה לבנות בית לה’ מוכן להיות מקריבים‬
‫את המקדש שהרי הרמב”ם לשיטתו שחסר בשם ‘בית’ כשאין בו מנורה דולקת [וכדברי האבנ”ז לעיל]‪,‬‬ ‫בו הקרבנות’‪ ,‬משמע מדבריו דהבית הוא בית עבודה‪ ,‬אמנם ברמב”ן בפרשת תרומה כתב ‘עיקר החפץ‬

‫וא”כ בנין ביהמ”ק לא הוי מצעשז”ג שהרי היו מדליקים כל יום וכל לילה וא”כ היו בונים את הבית כל‬ ‫במשכן הוא מקום השראת השכינה’ משמע לס”ל לרמב”ן דהמשכן עיקרו הוא להשראת השכינה‪.‬‬
‫מחלוקת ב‪ .‬עוד נחלקו הרמב”ם והרמב”ן במצות בנית הכלים‪ ,‬דהרמב”ם ס”ל [שם בסה”מ] דבבנין‬
‫יום וכל לילה מחדש‪ .‬משא”כ לרמב”ן דס”ל דלא היו מדליקים את המנורה רק בלילה בלבד‪ ,‬א”כ לא היה‬ ‫ביהמ”ק כלולה גם מצות בניית הכלים וכלשונו ‘זה הכלל כולל חלקים שהמנורה השולחן והמזבח כולם הם‬
‫מחלקי המקדש והכל יקרא מקדש’‪ ,‬אמנם הרמב”ן [מצוה לג’] פליג על הרמב”ם וכתב ‘לא הוכשר בעיני‬
‫בהדלקת המנורה השלמת בנין המנורה והמקדש‪ ,‬וע”כ בנין ביהמ”ק לשיטת הרמב”ן הרי כמעשהז”ג ונשים‬ ‫הטעם שכתב בו הרב שאמר שהם חלק מחלקי המקדש לפי שאין הכלים חלק מן הבית אבל הם שתי מצוות‬

‫פטורות‪.‬‬ ‫ואינם מעכבות זו את זו’‪.‬‬
‫מחלוקת ג‪ .‬עוד נחלקו הרמב”ם והרמב”ן‪ ,‬האם יש חיוב הדלקת המנורה על כל נרותיה אף ביום‪ ,‬דשיטת‬
‫והוסיף פלפול נפלא‪ ,‬דהרמב”ן לשיטתו‪ ,‬דהא הקשה בריש פרשת בהעלותך‪ ,‬מדוע נתיישבה דעתו של אהרן‬ ‫הרמב”ם דהיו מדליקים המנורה בין ביום ובין בלילה ושיטת הרמב”ן דרק בלילה היו מדליקים את המנורה‪,‬‬

‫בזה שקיבל את הדלקת הנרות והרי היו עבודות יותר חשובות בביהמ”ק ומדוע ניחמתו דוקא מצות הדלקת‬ ‫מלבד הנר המערבי שדלק בקביעות ואף ביום‪.‬‬
‫וג’ מחלוקות אלו שזורות הן זו בזו‪ ,‬דהרמב”ם לשיטתו דהמקדש הוא בית עבודה [במחלוקת א’] וממילא‬
‫נרות‪ ,‬והביאור דהרמב”ן לשיטתו‪ ,‬דבשלמא לשיטת הרמב”ם הרי בהדלקה זו היה כבונה את ביהמ”ק וכליו‬ ‫לשיטתו הכלים הם חלק ממצות הקמת הבית שהרי כל סיבת בנייתו היא לשם העבודה בו [במחלוקת ב’]‪,‬‬
‫משא”כ הרמב”ן ס”ל דהמשכן הוא מקום השראת השכינה ומלבד זה יש בו גם חיוב עבודה‪ ,‬ועל כן עשיית‬
‫מידי יום ביומו ומובן מדוע נתיישבה דעתו‪ ,‬אבל הרמב”ן לשיטתו דס”ל דאין בזה מצות בניית ביהמ”ק‪ ,‬א”כ‬ ‫הכלים אינה כלולה במצות בנין ביהמ”ק‪ .‬וכן המחלוקת השלישית היא לשיטתם [וכעי”ז אמר הקוז’יגלוב’ר‬
‫בשם האבנ”ז]‪ ,‬דלשיטת הרמב”ם כיון שהעבודה והכלים הם סיבת בנין הבית‪ ,‬א”כ על הכלים לעשות את‬
‫הרי זו כשאר מצוות ואתי שפיר קושיתו מדוע בהדלקת הנרות נתיישבה דעתו‪.‬‬ ‫עבודתם ולולי זה לא הוי כלי ומנורה שאינה מודלקת אינה מנורה‪ ,‬ועל כן הוצרכה המנורה להיות דלוקה אף‬
‫ביום דרק בזה חשיבא כלי ורק ע”י הכלי חשיב בית עבודה‪ ,‬משא”כ לרמב”ן דאין עיקרו לעבודה אלא מקום‬
‫אמירה נעימה ‪ -‬גגין ועליות לא נתקדשו‬
‫השראת השכינה‪ ,‬א”כ לא בעינן להדלקת המנורה ביום‪ ,‬רק בלילה דאל”ה אין שם בית עליו‪.‬‬
‫ובזה יש לבאר עוד מחלוקת נוספת בין הרמב”ם לשאר הראשונים [והרמב”ן ביניהם]‪ ,‬דרוב הראשונים‬ ‫לרמב”ם בנין ביהמ”ק נועד לעבודה ועבודה אף בלילה‬

‫סברי דגגין ועליות לא נתקדשו בקדושת ירושלים‪ ,‬אבל שיטת הרמב”ם דגגין ועליות לא נתקדשו רק‬ ‫ונמצא דאפשר כעת ליישב בג’ אופנים את שאלת ה’שואל ומשיב’ [מדוע נשים חייבות בבנין ביהמ”ק ואף‬
‫דהוא מעשהז”ג]‪ ,‬האופן הראשון על פי המחלוקת הראשונה‪ ,‬דכיון שהרמב”ם ס”ל דמטרת בניית ביהמ”ק‬
‫לקדושת העזרה אבל לקדושת ירושלים נתקדשו‪[ ,‬ועי’ במנח”ח שם באות ה’ באריכות היאך יבאר הרמב”ם‬ ‫נועדה כדי לעבוד בו‪ ,‬ועבודת הקרבנות נעשית במקצתה אף בלילה‪ ,‬א”כ זמן מצוותה נקבע על פי המטרה‬
‫שלשמה נועדה והיינו עבודת הקרבנות‪ ,‬ועל כן לא חשיב שבנין ביהמ”ק רק ביום שהרי עבודתה אף בלילה‪,‬‬
‫הסוגיה בפסחים פו‪ .‬דאיירי שם לענין אכילת פסחים ובגגות ירושלים‪ ,‬ורבו ועצמו מפרשי הרמב”ם בזה]‪.‬‬ ‫ולכן אף נשים חייבות במצוה זו‪ ,‬וכן מטו בי מדרשא בשם הצפנת פענח‪[ .‬והמהרי”ט תירץ בכך קושית‬
‫תוס’ בקידושין דכיון שמצות מילה ממשיך לקיימה כל זמן שהוא מהול ומתקיימת אז בין ביום ובין בלילה‬
‫ואיכא למימר דהרמב”ם בזה לשיטתו שביהמ”ק עיקרו לשם עבודתו‪ ,‬וקדושתו באה מחמת עבודתו וכליו‪,‬‬
‫[וכ”כ מוהר”ח או”ז יא]‪.‬‬
‫וכיון שקדושתו באה רק מחמת עבודתו א”כ דוקא גגין ועליות של ביהמ”ק לא נתקדשו כיון שלא עושים‬ ‫[ובסברה זו דכיון שמקצת מדיני המצוה שייכת בנשים ה”ה דשייכות בכל המצוה‪ ,‬תירץ התורה תמימה על‬

‫בהם עבודה [וכדמוכח בסוף הסוגיה בפסחים פו‪ .‬דדוקא נתקדש גג העזרה לענין כלי הבנין אבל לא לכלי‬

‫המזבח‪ ,‬ואולי זה התחדש בסוף הסוגיה‪ ,‬ועל כן פסק הרמב”ם כך]‪ ,‬אבל בירושלים שנתקדשה לא מחמת‬

‫העבודה בה‪ ,‬כן נתקדשו בה גם הגגות כיון דאין קדושתם מכח העבודה וכליהם‪ .‬אבל לרמב”ן ולשאר‬

‫הראשונים שהקדושה בביהמ”ק באה לא מחמת העבודה אלא מחמת קדושתו בעצמותו א”כ דמי ממש‬

‫לקדושת ירושלים‪ ,‬ועל כן בשתיהם לא נתקדשו הגגין ועליות [ועי’‬

‫במשך חכמה בפרשתנו ביאור נפלא מדוע גג ההיכל נתקדש]‪.‬‬

‫קרן אורה ‪ -‬הדף היומי‬ ‫ולעת כזו‪ ,‬בהתקרב ימי הפורים‪ ,‬ידוע מה שנסתפק המנח”ח לענין‬
‫קריאת המגילה [שסב אות ט’] אם הדין של גגין ועליות לא נתקדשו‬
‫עוזרים לכם לסיים את הש"ס!‬ ‫איירי נמי לענין קריאת מגילה ומי שנמצא על הגג לא חשיב כנמצא‬
‫בעיר מוקפת חומה‪ ,‬ולפי”ז שני אנשים המתגוררים אחד בבית ואחד‬
‫יש לך שאלה על הדף? חוסר בהירות?‬ ‫בעליה‪ ,‬נמצא שהגר בבית יקרא ביום טו’ והגר בעליה יקרא ביום‬
‫סתם מתקשה בקטע גמרא?‬ ‫יד’ [ותימה דלא גרע מ’סמוך ונראה’‪ ,‬ועי’ במגיה למנח”ח‪ ,‬ואפשר‬

‫יש מי שיעזור!‬

‫המוקד הטלפוני לשאלות על הדף היומי‬ ‫דנפק”מ בערים המסופקות שבהם אין דין סמוך ונראה [וכמ”ש‬
‫הביאור הלכה והברכי יוסף תרפח’ אות ט’ ואמנם החזו”א חלק עליו‬
‫‪04-6641505‬‬

‫בסימן קנג סק”ג]‪.‬‬

‫ניתן לקבל את העלון ישירות למייל‬
‫נא לפנות לכתובת‪kerenora456@gmail.com :‬‬

‫המשך מעמוד קודם‬ ‫מעשה רב‬
‫אאהנליתאהמזצופופרההזטלדסהמכנםוו‪,‬םתלאמלוסקויתיייםםםמעלתכשרסירוףמיתקם‪,‬מטוןצ‪,‬ואוויףתכוקולברקלאלזוכלות‪.‬התםבבאמעלקיושרםבויותזשמתמלתציוך‪.‬ותלאחםצפנדסקשהתאכבלתקעלהילענקהיילעונםי‪,‬תי‪.‬ןהמםזווביאתיםחיואבלייתך‪ ,.‬לעאעלמנירהיוןציליחב‪,‬ושרומ‪.‬בצ"כטכלעמרשיההיםו‪.‬מכיהבולהדכתתרהירמלבה‪,‬בידואשבקלהבשאעיינרהיאי?פ"השהשר‪.‬אאלםהתשאי‪.‬נפה"שכרשבללורקשיייהשם"יואהיתתרתההמאידהירותהעשותבבראהמ‪.‬וח‪..‬דת‪.‬מאאיולאמפושתרהלעיהרכייביה‪.‬ד‬
‫ולבצככהדמרקתהמ‪.‬הריי'אםפ‪,‬לשוהארטתיהה'ז יהלכעומנל'ייאליםלש"חבן'שתואובח'והאדללישא"ןב'פביחאוותת‪.‬ממשבשהללויאדושלעמדנהיב‪.‬ראאיעחןלדאיהנותחזדמקפמקתעיעתטוילרםדה‪,‬לבתחשךש‪.‬חיבכשוישבתוסואתוףהתןסגודאףוגלומהדיושפתי‪,‬הוכאמבבלאה זבבשהבקלוננליווז‪.‬בתה‪.‬מרבשזקכקוהזובש‪.‬ייהרמוהקצשסלדייקמםוהכם‪.‬אימנעאיםטאהאיכפןבשדדרקהיוהאתלשרא‪.‬לזאזוכודוגתז‪.‬פיקרעיהלםינושבדהללצשיתבמווערחבולעראלציוהדזכקכלוה‪.‬לתעזושמונצדפרילבכההה‪.‬בלבחהלישוקכונתונ‪,‬וזולתויתהתתחהרצרדדיאויקההת‬
‫[מתוך הספר 'מפיק מרגליות']‬ ‫עד כמה אין בעירנו מושגים נכונים בנושא צדקה תעיד האפיזודה הבאה‪ .‬פעם רצינו לערוך התרמה‬