Page 1 - מפיק מרגליות תזריע תשפב
P. 1
גליון 111 פרשת תזריע
תשפ"ב
זמני השבת
כניסת השבת 18:29
מוצאי שבת 19:37
רבינו תם 20:12
המרא דאתרא הרה"ג רבי אברהם צבי מרגלית שליט"אעל הפרשה מוסדוהתע'לוןקיורןצאאלוארורה'ע"כירמיאל
אב ברראהשוםהתרשהלצהי"מגטברי"ראאבידמאתררגאלית
מביאים תלמיד חכם ,הוא רואה את הנגע ,אומר לכהן מה דינו של האדם על פי התורה, דוד מבקש שקריאת תהלים תיחשב כלימוד נגעים ואהלות
ועל פי דבריו קובע הכהן שאדם זה טמא או טהור .רואים שהגם שהכהן אינו מבין דבר פרשת השבוע עוסקת בעניין הנגעים .ישנו מדרש מעניין ,מפורסם מאוד .אך חלק ממנו ע"זחבירל"והתסמבקבמבנויתאכפיפובפכינניומתניווועתוםרתכעסןתל"ידויושהיססלסמןלדילכרמההכהלימודדמב"נדישבהנמדכליופהפדאשבודאתהס"כיבבבשתרבבבהיצפררבבוימערינרדנסקולהעקרוששסםשדוץתשבס"שתבשףיישווודננלנכ*"נכורוקתנ****************לתירעימיידמד"יוות"תתהמתביירעלתתריםנ""מןבושבלונואתבעיסרםנבויונרתת"-שותקפבתבתומבאקכיירעילייעחויתבהחששתישרקרשמםח"ווםהואבררנשעםוןממופומרמרחערזה"תחיקוו"""נכריב"יר"תידיגגתאלנזהיויאיםיטםזל""מר"ם"היתנקגי"יקלויםלת
אינו מוכר .נביא אותו בשלמותו .כך מצאנו במדרש 'שוחר טוב' על תהלים [תהלים א
וחצי דבר ,על פיו ישק דבר ,הוא המכריע. א]" :אמר רבי יהושע בן קרחה ,עשרים 'אשרי' כתיב בספר תהלים ,כנגד עשרים 'הוי'
זו היתה בקשתו של דוד .כשם שישנו מצב שהכהן מביא תועלת בדבריו למרות שהינו שכתוב בספר ישעיה .אמר רבי ,תמיה אני ,היאך למדני רבי יהושע עשרים 'אשרי'
עם הארץ גמור ,כך ,גם אם האדם האומר תהלים הינו רק 'תהלים זאגער' ,עם הארץ
גמור שאינו יודע ללמוד אפילו פרק משניות ,ייחשב לו כלימוד ,כפי שמצאנו בנגעים כתוב בספר תהלים ,ואני אומר עשרים ושתים ,כנגד עשרים ושתים אותיות".
אם כן ,רבי יהושע בן קרחה אומר שיש עשרים 'אשרי' בתהלים ,ואילו רבי אומר שיש
ואהלות. עשרים ושתים פעמים ,כנגד כ"ב אותיות .האמת היא שאם נספור נגלה שיש עשרים
אגב ,החיד"א בספרו 'מדבר קדמות' כותב בשם גורי האר"י שלימוד סדר טהרות
מסוגל לתיקון היסוד .ענייני קדושה ,טהרה וצניעות .זהו שהתכוון דוד בבקשתו, וחמש ...צריך לדעת מה לספור ואיך.
שאמירת תהלים תיחשב כלימוד נגעים ואהלות ,שתועיל לישראל להתקדש כלימוד ממשיך המדרש ואומר" :ועליהם הוא אומר" ,יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך",
שיעשו לדורות ,ויוחקו לדורות .ואל יהו קורין בהם כקורין בספרי מירס ,אלא יהיו קורין
סדר טהרות.
הגמרא [מגילה יז א] אומרת שיעקב נענש שלא ראה את יוסף עשרים ושתים שנה, בהם והוגין בהם ,ונוטלין עליהן שכר כנגעים ואהלות".
כנגד עשרים ושתים שנה ששהה בבית לבן ולא כיבד את אביו .שואלת הגמרא ,הרי ובכן ,דוד מבקש מהקב"ה שלא יקראו בספר התהלים כבספרי חולין ,אלא יקראו
לפי החשבון לא ראה יעקב את אביו שלושים ושש שנה! עונה הגמרא ,על אותן שנים ויהגו בהם ,ויהיו נוטלין על כך שכר כאילו עסקו בנגעים ואהלות .זו משאלתו של דוד.
ששהה בישיבת שם ועבר לא נענש ,משום שעסק בתורה .אבל על הימים ששהה בבית משאלה לא קטנה .לא רק שאמירת תהלים תיחשב כלימוד תורה ,בקשתו של דוד
היתה שהאמירה תיחשב כלימוד תורה ברמה הגבוהה ביותר .לא כלימוד "שנים אוחזין
לבן נענש ,למרות שהיה זה במצוות אביו.
במדרש כתוב שביום היה יעקב עובד עבור לבן ,ובלילה היה אומר פרקי תהלים .כך בטלית" ,אלא כלימוד העניינים הקשים שבש"ס ,מסכתות נגעים ואהלות.
מצאנו בילקוט שמעוני [ויצא רמז קל]" :הייתי ביום אכלני חורב וקרח בלילה ותדד מעיר רבי חיים מוולאז'ין זצ"ל בספרו 'נפש החיים' .דוד ביקש מה שביקש ,אבל
שנתי מעיני .מה היה אומר ,רבי יהושע בן לוי אמר ,ט"ו שיר המעלות שבספר תהלים.
מה טעם ,שנאמר "לולי ה' שהיה לנו יאמר נא ישראל" ,ישראל סבא .רבי שמואל בר למעשה אין אנו יודעים אם בקשתו התקבלה.
נחמן אמר ,כל ספר תהלים .מה טעם ,שנאמר "ואתה קדוש יושב תהלות ישראל", רבי חיים מביא כראיה לדבריו את דברי הגמרא [בבא בתרא יז א]" :תנו רבנן ,שבעה
לא שלט בהן רימה ותולעה ,ואלו הן :אברהם יצחק ויעקב משה אהרן ומרים ובנימין בן
ישראל סבא". יעקב וכו' .ויש אומרים ,אף דוד .דכתיב" :אף בשרי ישכון לבטח" [תהלים טז ט] .ואידך,
שואלים רבותינו ,אם אמירת ספר תהלים נחשבת כלימוד נגעים ואהלות ,הרי גם ההוא רחמי הוא דקא בעי" .דהיינו ,לדעה אחת אכן לא שלטה רימה בדוד ,ולדעה שניה,
דוד אמנם ביקש "אף בשרי ישכון לבטח" ,אך בקשתו לא בהכרח נתמלאה .הרי לנו
בשהותו בבית לבן למד יעקב תורה ,ומדוע נענש? שדוד ביקש מה שביקש ,ואין ידוע אם למעשה התקבלה הבקשה .הדעות חלוקות ,יש
בפשטות ניתן לומר שבכל זאת היה הבדל גדול .בבית שם ועבר למד יעקב כל היום וכל
הלילה ,כפי שאומרים חז"ל על הפסוק "וישכב במקום ההוא" [בראשית כחי ב] ,שרק אומרים שכן ,ויש אומרים שלא.
אז ישן ,אבל בארבע עשרה השנים שהיה בית שם ועבר לא ישן .דהיינו ,לא שכב לישון. אם כן ,גם בענייננו .דוד ביקש ,אך אין לנו כל ידיעה אם בקשתו התקבלה אם לאו .אך
יש אומרים שעצם זה שהמדרש מביא את הדברים ,אות הוא שבקשתו של דוד אכן
ואילו אצל לבן ביום עבד ,ורק בלילה למד.
סבי ,הרב חסידה ז"ל ,עונה כך :אכן ,דוד בקש שאמירת פרקי התהלים תיחשב כלימוד התקבלה.
נגעים ואהלות .גם לאחר שביקש ,אין אנו סמוכים ובטוחים שבקשתו נענתה .אבל לפני יש שואלים על מדרש זה ,מדוע ביקש דוד שאמירת התהלים תיחשב דווקא כלימוד
שביקש ,ודאי לא היה כך .לפיכך לא נחשבה ליעקב אמירת התהלים כלימוד תורה. נגעים ואהלות ,מדוע לא כלימוד משניות אחרות?
משמע שרק אם מבינים את דברי התהלים ,נחשב כלימוד נגעים ואהלות. אומר השפת אמת ,כידוע ,בנגעים הכהן הוא המכריע לטוב או למוטב .אמירתו של
הכהן קובעת האם האדם טמא או טהור .ומה קורה אם יש רק כהן עם הארץ? אזי
[מתוך הספר 'מפיק מרגליות']
ווהגרישבא?הרבי ,וכי חושב אתה שאין די מקום בגיהנם לכל תושבי מעשה רב
אמחיגפבבר,יה.עלעלו,תיאםלאמכשניהוםאאגדםםנהבנכיהנוימ,כוך,סבושכרןיםזהושלסואג רשקל ישדיהדדובתרוגיאילונוי
ובכן ,במקרים רבים אין הדבר כך. יאפהעותדםייהנואכדנחידסז יהה,המועכדולינהאש'וחגםדעלשלעהביעמהולטג'ילח'ני.גד'וימ.ושיט'להרהיצ"הם,בהובב.תכוךך כדינבוריבוניההזכעיירר
המשך בעמוד הבא השעםירלהחרבבריו,אכייןצלדו אחלתקה למעכונלהםשהםבאלי!הודי ,הרי אמרו חז"ל שהמכנה
אמר היהודי ,רבי ,הרי כל וורשא קוראת לו כך!
