Page 3 - אב תשפא
P. 3
הרב נחמן רוטנר מנהל ת''ת חפץ חיים רב אורח
ולהכשירו לקראת הנתינה הגדולה ,ככל שהעודף על הראש כאלו צרות כשחבריו מלאים מלא 'משנכנס אב ממעטין בשמחה'
גדול יותר ,כך הברכה שתגיע תהיה גדולה יותר. חופנים נחת ,בריאותם איתנה ופרנסתם
העני שמקבץ נדבות מתחיל לשמוח כבר בעת מצויה בריווח .למה דווקא אני?! מה עשיתי?! אנו נמצאים בשבוע השני של ימי בין המצרים,
בקשת העודף ,עוד בטרם הגביר פתח את ידו. אמר לו הצדיק :שנורר מגיע לביהכנ"ס של האבלות על ביהמ"ק עולה בהדרגה ,בני עדות
גבירים ,עובר ומקבץ נדבות ,חלקם מתעלמים אשכנז נוהגים שלא להינשא ,לא להסתפר ולא
רק מהחשיבה על מה שהוא הולך לקבל. ולא נותנים כלום ,גביר אחד שואל אם יש לו לשמוע מוזיקה החל מי"ז בתמוז ,ואיסור זה
חודש אב נקרא "מנחם אב" ע"ש זה שחודש חצי שקל עודף ,השנורר הבין שהגביר רוצה נמשך עד י' באב בצהריים ,החל מר"ח אב לא
זה ייהפך לששון ולשמחה כמאמר הכתוב לתת לו שקל .אם שואלים אותו אם יש לו עודף מכבסים בגדים ,לא אוכלים בשר ולא שותים יין.
'קרא עלי מועד' וגו' .ובפרט בשנה האחרונה חמשה שקלים ,הוא מבין שרוצים לתת עשרה אצל בני עדות המזרח ,זה חל רק בשבוע שחל בו
עם התמודדות הקורונה והאסונות שפקדו את שקלים ,אם שואלים אותו אם יש לו עודף תשעה באב ,אבל כבר כתב מרן המחבר בשו"ע,
הציבור זה מעיד כאלף עדים שצירי הלידה חמישים שקלים ,הוא מבין שרוצים לתת מאה שהחל מר"ח אב ממעטין במשא ומתן ובבניין של
שקלים ,אם שואלים אם יש לו מאה שקלים שמחה ,אין נושאין נשים ואין עושין סעודות אירוסין.
נהיים תכופים והגאולה בעז"ה בפתח. מאידך נפסק {סי' תקנ"ט סעיף ד'} שבתשעה
כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בבניינה עודף ,הוא מבין שרוצים לתת מאתיים. באב אין אומרים תחנון משום דמקרי מועד,
– לא נאמר 'יראה' בבניינה אלא 'רואה' -כבר הכלל הוא :ככל שמבקשים יותר עודף ,כך כלומר לעתיד לבוא יום תשעה באב יהפוך ליום
היום הוא מבין שזה מתקרב ,ושמח כמו אותו המתנה כפולה ומכופלת ,מי שאינו מבקש עודף חג ,אז מה זה כרגע ,יום עצוב על תקן 'זמני' ?!
עני שמתחיל לתת את העודף עוד בטרם הדבר יובן ע"פ משל – אל האדמו"ר רבי
ומתעלם – משמע שאינו מעוניין לתת כלום. שלומק'ה מזועהיל זצ"ל הגיע יהודי ותינה
קיבל את התרומה. כאשר הקב"ה נותן צרה ליהודי הוא כביכול את צרותיו הרבים ולא הבין מדוע הוא חוטף
יה"ר שנזכה לראות בקרוב בנחמת ציון מבקש ממנו 'עודף' לנקות אותו מכל עוון
וירושלים.
שהשמחה במעונם הרב דוד דרור שליט"א ד' אמות של הלכה
ברכת אתו ארבעה עשר יום ,נחשבת הנטיעה כקלוטה מיד ולכן הכנות לקראת שנת השמיטה
מזל טוב חמה לכל הדעות מותר לזרוע או לשתול פרחים שמגיעים עם
גוש אדמה עד ראש השנה ,ולשתול עצי פרי עם גוש זריעה ונטיעה קודם השמיטה
להולדת הבן בזמן שבית המקדש היה קיים היה דין של תוספת
אדמה מותר עד כ"ט מנחם אב.14 שביעית ,כלומר שנאסר מהתורה עבודת האדמה
למש' אניס הכנת הגינה לשמיטה שלושים יום לפני השנה השביעית 1ועוד חכמים הוספו
למש' שיפמן על דין תורה .2אבל היום שהשמיטה מדרבנן אין דין
כל מלאכה שיודע שיצטרך לעשותה בשנה השביעית תוספת שביעית 3ואף על פי כן ישנם דברים שאסורים
להולדת הבת אם אפשר להקדימה ולעשותה מערב שביעית צריך
להקפיד לעשותה קודם השמיטה ,ואף אם לא יספיק לזרוע ולנטוע קודם שנת השמיטה כפי שנבאר.
לדוד אייזן ומשפ' לכל השנה שכל מה שאפשר למעט חייב למעט14 משום מראית עין
לאליהו ללונק ומשפ' ועל כן לפני ראש השנה יש לנכש העשבים השוטים
ושאר הצמחייה שאינה רצויה .להשקות הגידולים אסור לנטוע עצי פרי פחות מארבעים וארבעה יום
למש' מאלין כמה שאפשר כדי למעט מכך בשביעית .לזבל את קודם השמיטה ,כלומר מיום ט"ז מנחם אב אסור 4כדי
הדשא באופן שיספיק למשך שנת השמיטה .לרסס שלא יחשבו את שנות הערלה משנת השמיטה ויראה
להולדת הנכדים את החצר ,הגינה והעציצים קודם שנת השמיטה. כאילו נטעו את העץ בשמיטה ,אבל אם נוטע ארבעים
לסקל ,לנקות את הגינה והגידולים מכל פסולת וארבעה יום קודם לשמיטה ,שהם ארבעה עשר יום
למשפ' רפפורט ואבנים .וכן יש לגזום את השיחים והעצים הטעונים לקליטת השורשים ועוד שלושים יום בשנה שחשובים
לחיים ללונק ומשפ' שנה ,אז שנת השמיטה נחשבת כשנה שנייה לאילן זה.5
לרב איתן קאופמן ומשפ' גיזום ,גדר חי ,דשא ,סידור הגינה וכדו'.
עציצים בבית ספיחין
לבר מצוה
ראוי לקבוע מקום לעציץ שלא יהיה צורך לשנותו בשנת גזירו חכמים על מה שגדל בשמיטה אפילו מאיליו
למש' ליכטנשטיין השמיטה 16שכן אסור להוציא עציץ מהבית לגינה ,או שחייב לעקור ,משום עוברי עבירה -וזה נקרא ספיחין.6
למרפסת שאינה מקורה ,וכן אין לפתוח גג מעל העציץ ולכן ירקות צריך להקדים ולזרוע אותם כדי שיקלטו
לנשואי הבת משום תולדת זורע 17עציץ המונח במרפסת ללא תקרה, קודם השמיטה ,7שאם הקליטה תהיה בשמיטה הם
או תלוי על מעקה המרפסת או על סורגי החלון מבחוץ נחשבים ספיחין וצריך לעקור אותם ואסורים בהנאה.
ליואב פרידמן ומשפ' אסור לעשות בו מלאכה אלא רק דברים שללא עשייתם ולכן יש להקדים ולזרוע זרעי ירק כעשרה ימים לפני
למשה שטיינברג ומשפ' הצמח יינזק כמו צמח הנמצא בגינה .עציץ נקוב בבית השמיטה ולהשקותו כדי שהצמח יינבט מעל פני
מותר לעשות בו מלאכות כמו בגינה ,לעומת זאת עציץ האדמה לפני ראש השנה ולא יהיה בו איסור ספיחין.
לארוסי הבת שאינו נקוב (או עם הפסק בינו לרצפה) ובתוך הבית ובתבואה וקטניות צריך שהגרעינים שלהם יגיעו לשליש
מותר לעשות בו את כל המלאכות אפילו כדי להשביח גידול לפני השמיטה ולכן צריך לזרעם כמה חודשים
למש' גולדברג את הצמח ,18ולכן כדאי להפוך את העציצים בבית
למש' אסולין להיות כדין עציץ שאינו נקוב (ואפשר לעשות זאת על לפני ראש השנה של השביעית.8
ידי הנחת נייר אלומיניום מתחת לעציץ) 19ומותר להפוך גידולים שאין בהם ספיחין
למש' לבינסקי עציץ שאינו נקוב להיות עציץ נקוב גם בשמיטה אבל לא חששו שאדם יזרע בשביעית עצים ,פרחים שלא
עומדים להריח ,עשבים לא חשובים וכדו' .וכן לא חששו
לארוסי הבן עציץ נקוב אי אפשר לעשותו עציץ שאינו נקוב.20 במקומות שאין הדרך לזרוע כגון שדה בור ,שדה זרע,
או בעציץ .9דעת החזו"א 10שמותר לשתול מה שאין
למש' סירוקה 1שביעית פ"א מ"א2 .שביעית פ"ב מ"א3 .רמב"ם פ"ג ה"ט ,חזו"א י"ז –כ"ב, בו ספיחין (ואין בו משום מראית עין) כמו עצי סרק
כ"ה4 .י"א שהאיסור ליטע עץ מאכל הוא מליל ט"ז אב ,ובחזו"א סכ"ו סק"ב או פרחים עד סמוך לראש השנה ,ואף על פי שהם
ילזרכוווהתהמורהיםםרוהיבקנרחיתם כתב מיום ט"ז אב סמוך לשקיעה5 .חזו"א ערלה ב ,מנח"ש ח"א סי' נ"א אות נקלטים בקרקע בשנת השמיטה ,כיון שלא נעשה
מתוך אושר ושמחה. ד',ה' ,דרך אמונה שמיטה ויובל פ"א סקצ"ח ,דיני שביעית פ"ב6 .חינוך שכ"ח, על ידי אדם אלא מאיליו מותר .ודעת המנחת חינוך11
רדב"ז פ"ג ,חזו"א סי' ט' ,דיני שביעית פט"ו7 .לרמב"ם כל שנקטף בשמיטה והמנחת שלמה 12שצריך שתהיה קליטת הזרע קודם
ניתן לשלוח שמות לגיליון הבא נחשב ספיחין ,ולדעת הר"ש והרמב"ן אם נבטו לפני השמיטה מותרים – אלא ראש השנה ולשיטתם אסור לשתול עצי סרק אחרי ט"ו
בכתובת הדוא"ל המופיעה בעמוד שהם קדושים בקדושת שביעית8 .בית המדרש להלכה בהתיישבות אמונת באלול ,ופרחים מותר עד שלושה ימים קודם ראש השנה
אי"ש9 .ע' בדיני שביעית פי"ב10 .חזו"א סי' כ"ב סקכ"ה11 .מצוה רח"צ12 .סי' באדמה רטובה שממהרת לקלוט.13
האחורי של הגיליון. מ"ח13 .בית המדרש להלכה בהתיישבות אמונת אי"ש14 .בית המדרש להלכה
בהתיישבות אמונת אי"ש15 .חזו"א סכ"א סקי"ז16 .הלכה ערוכה פי"ג17 .חזו"א נטיעות עם גוש אדמה
כ"ב א ,דיני שביעית פי"ב18 .דיני שביעית פי"ב – עיי"ש בפרטי דינים אלו. כשנוטע עם גוש אדמה שאינו מתפורר והצמח יכול לחיות
19שמיטה ברורה לרב אפרתי20 .דיני שביעית פי"ב.
