Page 2 - מפיק מרגליות אחרי מות תשפב
P. 2
רחל מסרה סימנים ללאה ,ולאה התפללה על בן לרחל על הפרשה ועל הדף
ויש לומר ,דכמו שרחל לא היתה צרה ללאה שהרי מסרה לה את הסימנים ,כמו”כ לאה לא היתה הרה"ג רבי מאיר מרגלית שליט"א ,מחבר ספר 'מאיר נתיבים'
ואשה אל אחותה לא תקח לצרור
צרה לרחל שהרי מצינו שלאה התפללה שלרחל אחותה יהיו שתי בנים ולא תהא פחותה מהשפחות,
בפרשתנו מופיע האיסור של ‘אחות אשה’ בפסוק ‘ואשה אל אחותה לא תיקח לצרור לגלות ערותה
ואכן בקשתה נתקבלה והתהפך העובר במעיה לנקבה ונולדה דינה ,וא”כ רואים ששררה ביניהם עליה בחייה’ .וידועה הקושיה היאך יעקב אבינו נשא שתי אחיות ,ועבר לכאו’ על מש”כ בתורה
‘ואשה אל אחותה לא תקח לצרור’ ,ואף שעדיין לא ניתנה תורה ,מ”מ הלא קיימו האבות את כל
אהבה ואחוה ,ולכן נמצא דלא היו צרות זו לזו כלל ,ולא רחל צרה ללאה ולא לאה צרה לרחל.
התורה כולה .ורבו בזה התירוצים וכבר דיברנו בזה בכמה דוכתין ,וניגע כאן בנקודה חדשה.
דינה הוחבאה בפני עשו קודם מתן תורה -כולי עלמא דריש טעמא דקרא
ובזה יבואר דיעקב נתבע על מה שהסתיר את דינה מאחיו עשיו ,דעשו שאל את יעקב ‘מי אלה והנה ,אף אם האבות קיימו את כל התורה ,מ”מ יש לומר דקיימוה מנקודה שונה ,דידועה מחלוקת
התנאים אם דרשינן טעמא דקרא [ב”מ קטו ,].דר”ש דריש טעמא דקרא ורבי יהודה לא דריש
לך’ ,ונראה דביאור שאלתו כך ,דכיון שיעקב הראה לו את רק את בניו ולא בנותיו שאלו עשו מי
טעמא דקרא.
אלה לך ,שהרי ,אם יעקב היה מראה לעשו את דינה ,היה מבין עשו ממה שדינה היא בת לאה ולא ויש לומר דכל מה דפליגי תנאי אם דרשינן טעמא דקרא היינו רק במצוות שנצטוו עליהם במתן
תורה ,ורבי יהודה דלא דריש טעמא דקרא ס”ל דכיון שכך ציוה הקב”ה לעשות ,אין בכוחנו מחמת
בת רחל ולא עבר איסור במה שלקח שתי אחיות שהרי לאה אוהבת את רחל ,אבל כיון שהסתיר שורש וטעם הדבר לשנות את ציווי התורה ,שהרי כך ציוה הקב”ה וציווי הוא עדיף על טעם ,ומחמת
טעם אי אפשר לשנות דין ,אמנם כל זה דוקא לאחר מתן תורה ,אבל האבות שקיימו את התורה
את דינה ,ולא ראה עשיו שום מעשה טוב שעשתה לאה לרחל ,א”כ נמצא שיעקב עבר איסור במה אף קודם מתן תורה ,ודאי דדרשו טעמא דקרא ,שכיון שעדיין לא ניצטוו ע”י הבורא אלא עשו זאת
מרוחב דעתם [וכמ”ש בספה”ק ‘נפש החיים’ בארוכה] ,א”כ אין כאן סתירה בין הציווי לבין הטעם,
שנשא גם את לאה וגם את רחל ,וא”כ לאה צריכה לחזור לעשיו כיון שאינה ראויה ליעקב ,והיתה
ויכולים לברר כל דבר בשורשו ולשנות הדין מכח הטעם ,שהרי עוד לא ניתן הדין.
כאן תביעה בצדק על יעקב ,דבהחבאת דינה נמצא דלאה מיועדת לעשו ,ולכן נענש יעקב על דינה ולאור מה שייסדנו דקודם מתן תורה לכו”ע דרשינן טעמא דקרא ,א”כ כיון שעיקר הטעם שאין
ליקח שתי אחיות הוא כדי שלא יהיו צרות ושונאות זו לזו ,א”כ יש לומר דכיון שמסרה רחל את
במעשה שכם. הסימנים ללאה ומוכח שרחל אוהבת ללאה אין לחוש שיעשו צרות זו לזו ,שהרי האיסור כעת הוא
שלא יוסיף עליה צרה ,וכיון שלקח תחילה את לאה ונאסר עליו ליקח את רחל ורחל אינה צרתה
המשך חכמה – שתי אחיות אינו משום קנאה של לאה שהרי היא אוהבתה ,על כן מותר לו לקחתה ואין השניה נעשית צרתה[ .ובדרך זו הילכו
אמנם ,המשך חכמה לא ניחא ליה ביסוד זה שסיבת האיסור לשאת שתי אחיות היא כדי שלא יהיו בה הנמושות באופנים שונים].
יש לחקור באיסור אחות אשה-אחת אוסרת חברתה או אסורות זע”ז
צרות ורבות זו עם זו ,ורמז לזה בקיצור דבריו וז”ל ‘דלא כמו שכתבו איזה מחברים דהוא משום והנה ,יש לחקור חקירה גדולה בדין ‘אחות אשה’ ,האם לאחר שלקח אשה אחת הרי הראשונה
אוסרת את חברתה עליה ,או שיש איסור של כל אחת על חברתה כלומר אינו איסור של להוסיף
הקנאה שמטילים בין המשפחה’ ,דאדרבא יש לומר להיפך ,דכשלוקח שתי אחיות הרי האחות שניה על הראשונה אלא זהו איסור של שתיהם זו על זו [ועי’ חקירה כעין זו בדין ‘אותו ואת בנו’
האם לאחר ששחט אחד יש איסור על השני או שהוא איסור בשתיהם ביחד ,ועי’ בספר מאיר
שמחה בחברתה שהיא צרתה שהרי אם תמות תשמור אחותה על ילדיה ,ומטעם זה גופא אסורה גם
נתיבים חקירה .]512
צרת הערוה ליבום דאל”ה יהיו צרות בחייהם ,שאם ימות הבעל אחת צריכה ליבום ואחת לא ,ועל ונפק”מ בחקירה זו אם יקח את שתיהם יחדיו אם יש איסור בדבר ,ואף שכללא הוא ‘דכל שאינו
בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו’ ולא יכולים לתפוס הקידושין בבת אחת בשתיהם ,מ”מ יש אופן
כן אמרו ששתיהם לא יתייבמו ,ובשתי אחיות נשואות לאדם אחד אדרבא נעשים אוהבות זו לזו, שיכולים להיות שתי האחיות כנשותיו בבת אחת ,והוא האופן שמובא ביבמות [כח ,]:וכך ס”ל
לר”ש ,בשלשה אחים ,ושנים מהם נשואין שתי אחיות ,ומתו שתי האחים ונפלו שתי האחיות לפני
ושמחה היא בזה שאחותה צרתה שהרי אם תמות אחת מהם ,אחותה תטפל ביתומים. האח השלישי ,דרבי שמעון פוטר שתיהם מן החליצה ומן היבום ,ואמרינן בגמ’ דטעמו ‘ואשה אל
אחותה לא תקח לצרור-בשעה שנעשו צרות זו לזו לא יהא לך ליקוחין אפילו באחת מהן’ ,והיינו
פרפרת -שבת נאך [אחרי] פסח -שבת נאך [עוד] פסח דגדר האיסור דאחות אשה ,אינו רק באופן שלוקח אשה אחת ומוסיף עליה עוד אחת ,אלא גם באופן
בשבת זו שקורין בסידרא בפרשת ‘אחרי’ ,ניתן להמליץ מה שידוע בשם צדיקים ‘שבת נאך ששתיהם נשותיו יחדיו ,גם יש בזה איסור דאחות אשה.
שני דינים באחות אשה
שבועות-שבת נאך שבועות’ ,שהמילה ‘נאך’ באידיש פירושה גם ‘אחרי’ וגם ‘עוד’ ,ור”ל ,דשבת
ובגדר האיסור של שתיהם בבת אחת ,עי’ בחידושי הגרנ”פ [יבמות אות תעד’] ,דביאר ,דיש שתי
שלאחר שבועות הוא עדיין שבועות. איסורים באחות אשה ,יש אחות אשה שנובע מזה שהאחות הנשואה אוסרת את אחותה שלא יקחנה,
ויש אופן נוסף של אחות אשה כאשר שתיהם נופלות לפניו ביחד ויש איסור של אחות אשה לכל
ובאמת ,בספר אור גדליהו [ח”ב אות ק’ להרה”ג ר’ גדליה שרר] הביא השאלה מדוע דוקא אומרים אחת כלפי אחותה ,ואף שבמקרה של ר”ש אינם נשותיו ממש אלא רק מדין זיקה ,וכלפי אחות אשה
זאת על חג השבועות ‘דשבת אחר שבועות עדיין שבועות’ ולא אמרו כן על פסח וסוכות [ובפשטות יש זיקה זע”ז וכמו שביאר שם הגרנ”פ.
ומ”מ חזינן דיש גם איסור ששתיהם ביחד אסורות זו על זו ,ולא רק באופן שיש אחת נשואה והיא
יש לומר דשבת יש בה בחינת שבועות משא”כ בשאר מועדים] ,ונשאל על כך המהרש”ם וביאר
אוסרת על חברתה להיות צרתה ,אלא גם איסור של כל אחת כלפי חברתה.
ע”פ מה שכתב בשו”ת הרדב”ז [ח”ו ב’ אלפים קעו’] דבגמ’ בחגיגה אמרינן [כו ]:דבשלש רגלים וא”כ הדרא קושיה לדוכתה ,דהיאך הותר ליעקב להיות נשוי לשתי אחיות ,דבשלמא אם האיסור
הוא רק של אחת על חברתה שייך לומר דכיון שרחל היא השניה ומוכח דאינה צרתה ולכן כנסה,
היו הכהנים מגביהים את השולחן ומראים אותו לעולי רגלים שסילוקו כסידורו ואומרים להם ראו אבל כיון דנתחדש כעת שיש כאן איסור של כל אחת על חברתה ,א”כ צריך שכל אחת תהיה
חיבתכם לפני המקום’ עכ”ד הגמ’ .ושאל הרדב”ז דבשלמא בפסח וסוכות לעולם יש בהם שבת אבל מקובלת על חברתה ,וא”כ היכן מצינו גם שלאה אהבה את רחל.
חג השבועות פעמים שלא חל בשבת והיאך ראו שסילוקו כסידורו והרי היו מסלקים רק בשבת,
ומתרץ הרדב”ז דאז היו נשארים עולי הרגלים עד
אחרי שבת כדי לראות את סילוק הלחם.
קרן אורה -הדף היומי ועפ”ז ביאר המהרש”ם ,דעל כן אמרו צדיקים
‘שבת אחרי שבועות היא עדיין שבועות’ כיון שהיו
עוזרים לכם לסיים את הש"ס! ממשיכים את השפעות השבועות עד שבת כיון שהיו
נשארים בביהמ”ק ,ממילא גם היה נשפע השפע של
יש לך שאלה על הדף? חוסר בהירות?
סתם מתקשה בקטע גמרא? שבועות עד לאחר השבת.
ולפי”ז שבת פרשת ‘אחרי’ דהאי שתא שסמוכה
יש מי שיעזור! לפסח מלאחריו ,והיו אז נשארים כל עולי הרגלים
המוקד הטלפוני לשאלות על הדף היומי במקומם שלא היו יכולים לחזור לביתם במוצאי החג,
פשיטא דכו”ע מודו ד’שבת נאך [אחרי] פסח-שבת
04-6641505
פסח’.
ניתן לקבל את העלון ישירות למייל
נא לפנות לכתובתkerenora456@gmail.com :
אותו. המשך מעמוד קודם מעשה רב
קהנשההכילהכון,ציקאשולהעעקדורממאומדנולעאקתורהדדעעהה הקרדואמשהו.ניכתאששנרתאקדבםענהתבפמסוחבו.מושכל ראשון לנושא כלשהו, והמדגתעודותרליה,שהאדידןרורשמוודתותבוהרשקווב"דחתומ,יתום.ממסתסיפהפריכרםשתיראולעותלההגבדמואלופיתיתעוהאהתעעלצהודהמבמהר,ימוםתעקלישאםש,מכארתלתביאסלעו.פלרירםביחמששובהיםסורפבריזם,צ"על,ל
נעקהקכצישלמו.הוטלאמהעפוקקרשצו.ררה ללמותקסצקכןהמוומילתד.הופאתובךמלו,לשבאירחןיתהזוהתחבודלקשלתוהי.קאלהופכתלש,רפיל.עתוהקוחק,רבא"אופהתשןבררלגחלמבמיררויו,נחתמןמההלשנעווברארש.ותלאהפדאתםפו יחשכורדולףתללחשדנתוקשתן, באחת מדרשות שבת הגדול סיפרתי את הסיפור המשעשע שאירע עם נכדי.
לאואעחגרולמ?.כ.ן .אמרתי לנכד שסיפרתי את הסיפור בדרשתי .שאל הילד :נו ,ומה הם אמרו ,מרובע
[מתוך הספר 'מפיק מרגליות'] ננווכתחרת'יתלקודעע'תבעשמלדמרתוו,תוכהילהמצאממאציללשהמבוהעיראלתילהדכרש'עחתת"הצםיבסוורפרב'שאיאנלוהחוה'תחמשותבכה'שרושהת,עסהייקלדה
