Page 1 - מפיק מרגליות שמיני תשפא
P. 1
גליון 60 פרשת שמיני
תשפ"א
זמני השבת
כניסת השבת 18:35
מוצאי שבת 18:43
רבינו תם 19:17
המרא דאתרא הרה"ג רבי אברהם צבי מרגלית שליט"אעל הפרשה מוסדוהתע'לוןקיורןצאאלוארורה'ע"כירמיאל
אב ברראהשוםהתרשהלצהי"מגטברי"ראאבידמאתררגאלית
הספורנו .המכשול הראשון שהיה בעולם ,קרה משום שלא הגדירו היטב צריך להיזהר מלהוסיף מצוות אשר לא ציווה ה'
את מהות האיסור .החטא הראשון שהיה מעולם היה חטא עץ הדעת. "ויקריבו לפני ה' אש זרה אשר לא צוה אותם" ,ויקרא י א ע"זחבירל"והתסמבקבמבנויתאכפיפובפכינניומתניווועתוםרתכעסןתל"ידויושהיססלסמןלדילכרמההכהלימודדמב"נדישבהנמדכליופהפדאשבודאתהס"כיבבבשתרבבבהיצפררבבוימערינרדנסקולהעקרוששסםשדוץתשבס"שתבשףיישווודננלנכ*"נכורוקתנ****************לתירעימיידמד"יוות"תתהמתביירעלתתריםנ""מןבושבלונואתבעיסרםנבויונרתת"-שותקפבתבתומבאקכיירעילייעחויתבהחששתישרקרשמםח"ווםהואבררנשעםוןממופומרמרחערזה"תחיקוו"""נכריב"יר"תידיגגתאלנזהיויאיםיטםזל""מר"ם"היתנקגי"יקלויםלת
וכיצד הצליח הנחש להכשיל את חוה? היא אמרה שהקב"ה ציווה לא
לאכול מעץ הדעת ולא לגעת בו .הנחש שידע שהציווי היה רק לא לאכול, נקרא את הפסוקים בהמשך הפרשה" :ואת שעיר החטאת דרש דרש
דחף את חוה עד שנגעה בעץ .היא ראתה שלא קרה כלום ,וחשבה שכך משה והנה שורף .ויקצוף על אלעזר ועל איתמר בני אהרן הנותרים לאמר.
יהיה גם אם תאכל .אם חוה היתה מגדירה היטב את העניין ומדייקת מדוע לא אכלתם את החטאת במקום הקודש וגו' .וידבר אהרן אל משה,
בדבריה ,לא היה קורה דבר .היתה צריכה לומר שהקב"ה ציווה לא לאכול, הן היום הקריבו את חטאתם ואת עולתם לפני ה' ותקראנה אותי כאלה
זהו הדין דאורייתא ,אבל ה'מרא דאתרא' ,אדם הראשון ,אמר שיש להיזהר ואכלתי חטאת היום ,הייטב בעיני ה'? וישמע משה ויטב בעיניו" [ויקרא
אפילו לא לגעת ,כדי להתרחק מהאיסור .אם היתה אומרת כך ,לא היה
י טז-כ].
יכול הנחש להכשילה באיסור. משה דורש ,מחפש ,היכן הוא שעיר החטאת ,שהכהנים צריכים לאכול
ישנו דיון בעניין זה ,אם כאשר אדם מקיים מצוה מדרבנן וחושב שמקיים מבשרו ,ומגלה שלא נאכל אלא נשרף .משה קוצף על בני אהרן 'הנותרים'.
מצוה דאורייתא ,עובר משום 'בל תוסיף' .דין זה נוגע בין היתר לאמירת
'לשם יחוד קודשא' לפני ספירת העומר .הנוסח המקובל הוא "הנני מוכן מדוע מדגישה התורה 'הנותרים'?
ומזומן לקיים מצות עשה של ספירת העומר כמו שכתוב בתורה וכו'". כך אמר להם משה ,אתם ראיתם מה קרה לאחיכם ,נדב ואביהוא ,ראיתם
ישנה מחלוקת בין הראשונים האם ספירת העומר בזמן הזה מדאורייתא שהקב"ה העניש אותם משום שלא נהגו 'לפי הפרוטוקול' ,הקריבו אש זרה
או מדרבנן .התוספות סוברים שהיא מדרבנן .אם כן ,לדבריהם ,אם אומרים אשר לא ציווה אותם .הייתם צריכים אתם ,הנותרים ,להיזהר שבעתיים.
'לקיים מצות עשה' ,עוברים משום 'בל תוסיף' .יש פוסקים הסוברים שצריך אגב ,חכמינו דורשים" :אש זרה אשר לא צוה אותם" [ויקרא י א] ,כל
דבר שאינו ציווי של הקב"ה – הוא אש זרה ,דבר זר .אך כאן צריך לשים
להיות זהיר מאוד בעניין זה ,שלא לבוא לחשש של 'בל תוסיף'. לב לחילוק דק ,אבל חשוב וחיוני עד מאוד .ישנו הבדל גדול ועצום בין
היה רב חשוב ,רבי ברוך רקובר זצ"ל .הרב כיהן כדיין בחיפה ,ולאחר גדרים וחומרות ,לבין דבר שהקב"ה לא ציווה כלל .גדרים וחומרות הינם
מכן התגורר בירושלים .חיבר ספר ששמו ברכת אליהו .הגאון מוילנא דבר מבורך ,נצרך והכרחי .האדם אינו יכול להלך כל חייו על הגבול ולא
כתב ביאור על השולחן ערוך .אך החיבור כתוב בקיצור נמרץ ,וכדי להבין
את דבריו יש צורך בשליטה מקיפה בש"ס ובפוסקים .בספרו מנסה הרב להיכשל .חייבים לקחת 'מרווח ביטחון'.
מקובר 'לפצח' את סודותיו של ביאור הגר"א ולהנגישם לציבור הלומדים. חז"ל אומרים" :ועשו סייג לתורה" [אבות א א] .הרמב"ן כותב על הפסוק
אחי ,רבי נתן שליט"א ,הוציא פעם קונטרס קטן ,פירוש על ברכת המזון. "לא תוסיפו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם" [דברים ד ב]" :ומה
בשער הקונטרס כתב שברכת המזון היא מצות עשה מן התורה ,ולפיכך שתקנו חכמים משום גדר ,כגון שניות לעריות וכיוצא בהן ,זו היא מצוה
צריך להיזהר בה מאוד ולדעת את פירושה .אמר הרב רקובר שיש בכך מן התורה ,ובלבד שידע שהם משום הגדר הזה ואינן מפי הקדוש ברוך
מכשלה .הרי לא תמיד כשמברכים ברכת המזון מקיימים מצוה דאורייתא.
מדאורייתא חייבים לברך רק כשאוכלים כדי שביעה ,ישראל החמירו על הוא בתורה".
עצמם עד כזית ועד כביצה .אם מי שאינו מחוייב מדאורייתא יכוון לצאת אם אדם מוסיף על מצוותיו של הקב"ה ,מטיל חמש ציציות בטלית ,נוטל
חמשה מינים בלולב ,או שבודה מליבו מצווה חדשה ,הרי הוא עובר על
מדי חובת מצוה דאורייתא ,הרי יעבור על 'בל תוסיף'. 'בל תוסיף' .אך כאשר הוא גודר עצמו כדי שלא ייכשל ,אין הוא עובר על
לסיכום :מותר וראוי ,ולעתים אף חובה ,לעשות סייגים .אבל צריך לזכור
שאין זה מעיקר הדין ,אלא תוספת שהוסיפו חכמים .החיוב אינו באותה איסור זה.
מעניין לציין ,שישנה דעה ,כמדומה שזו דעת הרמב"ם ,והש"ך מביא
רמה של חיוב דאורייתא. דעה זו ביורה דעה ,שאם אדם מקיים מצווה מדרבנן ,לדוגמא ,אינו אוכל
בשר עוף בחלב ,וסובר שהמצווה הינה מדאורייתא ,הרי הוא עובר על 'בל
[מתוך הספר 'מפיק מרגליות'] תוסיף' .צריך להגדיר מה אתה עושה משום מצווה דאורייתא ,מה משום
מצווה דרבנן ,ומה משום חומרה וגדר גרידא.
רבי חיים קלופט שליט"א אומר דבר מעניין מאוד אשר יסודו בדברי
בשישים. מעשה רב
לאטכגעבם,ם"".ע[נויייןקרזאה,יאשיתאע].רובאותמראירסושר"י:אס"וורשה,קץל ימהדייום-אלנואסמופרראשתת עהירשובבויעה.ן,כאתוםב:י "שושבוקץבניוהתיןו
ובכן ,כך היה מעשה .האדמו"ר מויז'ניץ בעל ה'אוהב ישראל' יצא פעם לאפות מצות בלוויית כשם שחמץ אסור במשהו ,כך כעס אסור אפילו במשהו
נביא סיפור קצר ,השייך עוד לאטמוספירה של הימים שעברו עלינו בתחילת החודש ,ימי
המשך בעמוד הבא
חג הפסח.
ראשית נשאל ,מה המיוחד באיסור חמץ בפסח ,שאינו מצוי באיסורים אחרים? והתשובה
ידועה ומפורסמת ,חמץ אסור במשהו .איסורים אחרים לעומת זאת ,בטלים ברוב או
