Page 2 - תשפב ויצא
P. 2
יונה מצאה בו מנוח על הפרשה ועל הדף
ובשבת זו שקורין בפרשת נח ‘ותבוא אליו היונה לעת ערב’ ביארו את הפיסקא בזמירות שבת ‘יונה מצאה בו הרה"ג רבי מאיר מרגלית שליט"א ,מחבר ספר 'מאיר נתיבים'
עשה לך תיבת עצי גופר
מנוח’ דהיכן מצינו שנחה היונה בשבת ,וכתב היעב”ץ [בספרו מגדל עוז] דקבלה בידו שאין בני יונה תולשים מן
בצפנת פענח דן האם מצות בניית התיבה היא בפעולה או בתוצאה ,כלומר ,האם נח נצטוה על פעולת בנית התיבה
המחובר בשבת ,ובזה יובן ‘ותבוא עליו היונה לעת ערב’ כלומר חזרה אליו היונה רק לאחר צאת שבת ,וזאת מכיון ויש לו מצוה בעשייתה ,או שחיובו שתהיה לו תיבה ,ואין מצוה בעשייתה ,ונפק”מ אם יכול לשתף אחרים בבנית
התיבה ,דאם הוא חיוב על הפעולה עצמה א”כ החיוב הוא רק על נח ולא על אחרים [דאינה ככל מצוה בעלמא
שלא יכלה לתלוש מהמחובר בשבת ואז נחה ,ויונה זו מצאה מנוח ,שהמתינה ונחה עד לצאת השבת[ .ובאמת בסדר כיון שרק נח הצטווה בה] ,אבל אם החיוב הוא שתהיה לו תיבה ואין מצוה בבנייתה ,א”כ יכול גם לשתף אחרים
הדורות חישב ענין זה דבאמת כך הוה דיום זה היה בשבת]. בבניתו.
ובנצי”ב דייק מקרא ‘עשה לך תיבת עצי גופר’ דמשמע שהחיוב הוא על נח לבדו וללא שיעזורהו ,אמנם ברש”י
וכן מצינו בכמה דוכתין דגם בעלי חיים פסקו ממהלכם בשבת ,כגון בשבט מוסר [פי”א] כתב ,דיש דג שיוצא
[סוכה נב :ד”ה ‘כהן צדק’] כתב ,ד’שם’ בנו של נח נקרא גם ‘חרש’ ,על שם שבנין התיבה שבנה עם אביו.
מהים ער”ש ואינו חוזר עד למוצ”ש ,וכן הוא ברד”ק בראשית ב’ ג’ .וכן ידוע הבעל הטורים שביאר מש”כ שני אופני הצלה בבנית התיבה
‘וינח הארבה’ היינו שנח בשבת [ולדבריו ‘ותחשך הארץ’ היינו שיצאה שבת ואז ויאכל את כל עשב הארץ] ,וכן ויש לומר דבאמת שתי הצדדים אמת ,והיה על נח שתי ציווים שאחד מהם היה צריך לעשותו דוקא הוא והיה
ציווי נוסף שיכל לשתף עימו גם אחרים בבניית התיבה ,והביאור ,דהתיבה היו בה שתי אופני הצלה ,גם היתה
בבעה”ט כתב דאין רימה שולטת בשבת [בשלח טז’ כד’]. לעוגן הצלה רוחנית וגם להצלה גשמית ,ההצלה הרוחנית היתה לא רק במשך הארוך של זמן בנייתה כדי שיחזרו
פרפרת נאה – חידה לשבת פרשת נח בתשובה ויוכיח את בני דורו ,אלא גם בבניתה גופה ובצורתה היתה בה הצלה רוחנית.
וכמו שרואים בסדר ציוויו בניית התיבה ,דבתחילה נאמר בה ‘קנים תעשה את התיבה וכפרת אותה מבית ומחוץ
בלקט יושר מביא [לאחר הדרוש לשבועות וכן הובא בשו”ת מהר”י ברונא קמט’] ,דרבו התרומת הדשן ,בעידנא בכופר וזה אשר תעשה את התיבה שלוש מאות אמה אורך התיבה וגו’ ,והדברים תמוהים מדוע בתחילה אומר לו
את החלוקה הפנימית של התיבה ‘קינים תעשה את התיבה’ כלומר מדורים מדורים ,ורק אחר כך אומר לו הקב”ה
חדוותא ובימי הפורים היה נוהג לחוד חידה ליושבים עימו ,היאך יתכן שתרנגולת פרחה ע”ג האילן והפילה ממנו
את מידות התיבה ,ולכאו’ צריך להיות להיפך ,בתחילה מידות התיבה ולאחמ”כ החלוקה הפנימית.
תפוח והיה התפוח אסור ,ואח”כ הטילה ביצה ,וכעת יכול לאכול לא רק את הביצה אלא גם את התפוח ,ופתרונו, והביאור הוא ,דבזה שהקב”ה מצווהו על ‘הקנים תעשה’ יש כאן את תחילת ההצלה הרוחנית של התיבה ,וזה ע”י
בניית הפרדת כל סוג של בע”ח לבדו ללא תערובת של מין בשאינו מינו ,וזה התנאי הראשון המחויב והעיקרי
שהפילה התרנגולת את הביצה בין השמשות ,ותפוח זה אסור באכילה מדין מוקצה כדין פירות שנשרו מן האילן, שביוכלתו להציל את יושבי התיבה ,ורק לאחמ”כ מצוהו הקב”ה בהצלה הגשמית והיא מידות התיבה וצורך
וכלל נקוט בידינו [ביצה] כל שתשמישו ביום מוליד ביום ,וכיון שתרנגולת זו הטילה ביצה ,ע”כ שעדיין יום הוא, המקום לכל מין ומין.
וכן מדויק במדרש שהתיבה גם היותה הצלה רוחנית ,דעל הפסוק ‘קנים תעשה את התיבה’ אומר המדרש ‘מה קן
ולכן גם הביצה מותרת וגם התפוח ,דנתברר כעת שאינו בין השמשות [ועי’ בפרי יצחק ח”ב סימן יח’ שדן בזה]. מטהר את המצורע אף התיבה מטהרת’ דהיינו בתיבה היה רוח והצלה רוחנית ליושבים בה להחזירם למוטב ושלא
ובספר ‘פסקי תשובה’ [פיוטרקובסקי] הביא דברי האו”ז [תפילין תקפט’] דכתב ,דמה שאין מניחים תפילין בשבת יהיו כאחיהם הנימוחים במי המבול.
ולפי”ז יש ליישב הסתירה אם המצוה על נח לבדו או גם ע”י שליחות ,דבאמת בתיבה היו שתי עשייות ,העשיה
כיון ששבת עצמה אות ,ומהן האות הנוסף ,הוא נהר הסמבטיון ששובת בשבת ,וכן המעלה באוב דאינו מעלה להצלה רוחנית ובה הצטווה נח לבדו וזאת כדי שיראו דור המבול שההצלה תבוא רק ע”י בידול ובידוד בין מין
למינו ובין נח לעולם ,ומלאכה זו תארך הרבה זמן ,משא”כ העשיה הגשמית של התיבה ומימדיה זה כבר יכול
בשבת [סנהדרין סה ,]:ועפ”ז פסק דאין להניח תפילין בחול המועד כיון דנהר הסמבטיון גם במועד נח מהילוכו,
להעשות ע”י בניו.
וכיון שיש את אות הסמבטיון לא צריך אות התפילין .ועפ”ז דן הגאון הנ”ל במהלך במדבר ואינו יודע מתי שבת, שני דיני ‘עשיה’
ובזה יבואר את כפילות הלשון בתורה ,דבתחילה כתוב ‘עשה לך תיבת עצי גופר’ ומיד אח”כ כתוב ‘וזה אשר
דאמרינן [שבת סט ].דאינו עושה מלאכה כל הימים אלא כדי חייו ,וכל יום שביעי מקדש ומבדיל ,האם יכול לנסות תעשה אותה שלוש מאות וגו’ ,דשתי פרשיות יש כאן ,בפסוק הראשון יש את חיוב הבניה בענין הרוחני ,ושם
הוא חיוב רק על נח וללא שישתף אחרים עימו ,ולכן כתוב ‘עשה לך’ וכדברי הנצי”ב שרק הוא עצמו יכול לעשות
לראות מתי א”א להעלות באוב ועפ”ז יקבע מתי שבת ,ולא הכריע בזה. את התיבה ולא אחרים ,אבל בפסוק השני שמדבר על ההצלה הטבעית של התיבה ,כאן כתב כתוב ‘אשר תעשה’
כלומר אין כאן חיוב לעשות דוקא לך אלא כל אחד יכול לעשות זאת ומגדרי שליחות .וכן בהמשך הפסוקים [ו’
והגאון ר’ יצחק זילברשטיין חד חידתו גם בפרשתן ,דלדברי היעב”ץ שהיונה אינה אוכלת בשבת מן המחובר ,א”כ כב’] ‘ויעש נח ככל אשר ציוה אותו אלהים ,כן עשה’ ,גם ביתור זה יש להוכיח דיש כאן שני פעולות ,האחת
‘ויעש נח’ ,והיינו אף ע”י בנו ,אבל היה עוד עשייה שהוא נתחייב לבדו וע”ז כתוב ‘כאשר ציוה אותו אלקים
אדם שנמצא במדבר ואינו יודע מתי שבת האם יכול לסמוך על בני היונה שרואה שתולשים מן המחובר להחליט
כן עשה’.
עפ”ז כי חול היום ולא שבת ,וכתב הגר”י זילברשטיין דאפשר ויש לסמוך על זה ,וצריך עיון. וכן במציאות כך היה שבתחילת עשיית התיבה עבד נח לבדו ללא בנו ,שהרי נח התחיל ללדת את בניו רק לאחר
שהתחיל בבנית התיבה ולא היו לו עדיין בנים שיעזרו לו ,וזה היה בשלב בניית הקנים שהוא היה השלב הראשון
הכלל בזה של בנית התיבה ,ורק לאחמ”כ שכבר נולדו בניו יכלו לעזור לו ,כיון שכבר יכול לשלוח שליח על עשיית מידות
ונראה דהכלל בזה ,דכל דבר שהוא ענין המעיד על שבת באופן חיובי אפשר לסמוך עליו ,ולכן רק בשתי דברים התיבה.
וכפרת אותה מבית ומחוץ בכופר
נוכל לסמוך עליהם לענין שבת ,חדא לענין הסמבטיון דכיון שכל מהותו של נהר הוא לזרום ובשבת פוסק ונח, וכן בזה יובן גם מדוע כתוב לאחר עשיית הקינים ,ועוד קודם מידות התיבה אומר הקב”ה ‘וכפרת אותה מבית
ומחוץ בכופר’ מדוע הוקדם הכופר למידות התיבה ,ויש לומר בדרך דרש ,דכיון שכל מהותה של התיבה בעיקר
א”כ הרי הוא עדות ואות לשבת שהרי מתנהג באופן של שביתה שהוא נח מזעפו ,ולכן באמת יכולים לסמוך עליו הוא הריחוק והניתוק מעניני העוה”ז ותאוותיו ,א”כ מצווה הקב”ה קודם את ענין הקינים שהוא ענין הפירוד בין
מין למין וההצלה הרוחנית ,ואח”כ ענין וכפרת אותה מבית ומחוץ בכופר ,והיינו הבידוד והניתוק בין העוה”ז לבין
וכן על אותו דג שנח בשבת מחוץ למים ,ששתיהם דברים של שינוי הטבע ומנוחה של דבר להיפך מטבעו ,ועל עובדי ה’ ,שזה העיקר והבסיס להמשכיות האנושות ,וזאת ע”י הכופר שמפריד וחוצץ שלא יכנסו המים הזידונים
כן המהלך במדבר ורואה שהסמבטיון נח מזעפו יכול לסמוך עליו וכן על דג שנמצא מחוץ למים ,אבל לסמוך על מבחוץ לבפנים.
יונה שאוכלת מן המחובר וכן לסמוך על מה שלא מעלה אוב בשבת ,כיון שאין כאן ענין של שביתה על טבעית,
לא מועיל לסמוך על זה.
ומה שמצינו שאפשר לקבעו ע”פ לידת ביצה שזמן ביה”ש זה
קרן אורה -הדף היומי הוא יום ולא לילה ,כיון שהוא גילוי טיבעי שהתורה אומרת
שאפשר לסמוך עליו לענין מוקצה ,אף בחידתו של התרוה”ד
עוזרים לכם לסיים את הש"ס! יכולים לסמוך על זה ,שהרי הגמ’ סומכת על זה לענין מוקצה,
אבל ללמוד מכאן לדברים אחרים ,כגון לענין להכריע בזמן
יש לך שאלה על הדף? חוסר בהירות? בין השמשות הוא יום או לילה לענין שאר דברים [שאינם
סתם מתקשה בקטע גמרא? דיני מוקצה] כגון לדיני שבת דאו’ או בשאר דיני התורה כגון
מילה לשמונה בנולד בער”ש ביה”ש ,לא מועיל [ועי’ בשו”ת
יש מי שיעזור!
המוקד הטלפוני לשאלות על הדף היומי ‘רחש לבב’ חתן הרע”א בסימן ד’ ,דראה פעם בספר של רב
איטלקי שכתב דאפשר להכריע מילה בשבת ע”פ לידת ביצה,
04-6641505
ובצירוף כל התנאים המובאים בגמ’].
ניתן לקבל את העלון ישירות למייל
נא לפנות לכתובתkerenora456@gmail.com :
המשך מעמוד קודם מעשה רב
וכנאןשתפנכהחואכללהארהביוו?שאל ,יודע אתה מדוע ,מה הבדל בין התרבות שלכם לתרבויות שעברו מן העולם ואיאיךךהאום,תוהיגוהיודמיתםי,ייחוסשבליתואררהץ ויחשכרמאילה ,במכתביוידחוסביהםעלרצתוהר.ת ישראל ,בבוז ובביטול ,עפרא לפומייהו,
וזזהש'מהה.וימעיידשכיהוחמפרוחדיונרו.םחת.ניאאולתתתא יהכהושיחרוחאאמכלרשלכממעלכלחילזיופקאנהיהףאהו,למאוזאתתה,וכוועמחאםיתןיבכואטשןנורחובאזנטיל.וקוחב"קימאליםןהשלךתאנודכשרמילדתארנוושרנותואסויתשמהאגהיכלודשאיתלוא.ליאלנואמבידםותנודורמעדתאבמבהרה"ד.ייפםההישותאהוטתרבוהבסהוסריהפויסהאיח. הוא לא חיכה לתשובה ,המשיך ואמר ,אני אגיד לך .הכל בזכות הרבנים והתורה.
[מתוך הספר 'מפיק מרגליות'] אהורליב לאזאניוהאהמיטןעולמאושתומ.עשאאזנלי,ו.מלהאכהבואדמויןאושמהרד.בארימםר יוהנצאשייםא משופיבו ,בשזלכנושתיאהררובנסייםה,והפותטויןר.ה!חשש הרב
לבשצאריייוןרםועואנמכחרנב,ודכיאותםליהמכמאאקפןו..הש.רהלשעתשתוףת 'גטםריחיבדראיהן'כ,נסלהתבימאשלהאגרפץני.אכתשפעולטהיןלולשאשלתוחדבלרירוםסיאהחכרימההרואכמשוהן
