Page 1 - מפיק מרגליות כי תבוא תשפב
P. 1

‫גליון ‪133‬‬                                                                                                                                                                                                                                                   ‫פרשת כי תבא‬
       ‫תשפ"ב‬

‫זמני השבת‬

‫כניסת השבת ‪18:14‬‬

‫מוצאי שבת ‪19:19‬‬

‫רבינו תם ‪19:55‬‬

                  ‫המרא דאתרא הרה"ג רבי אברהם צבי מרגלית שליט"אעל הפרשה‬                                                                                                                                                                                                                                                                           ‫מוסדוהתע'לוןקיורןצאאלוארורה'ע"כירמיאל‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                 ‫אב ברראהשוםהתרשהלצהי"מגטברי"ראאבידמאתררגאלית‬
‫ההודארששןיאצמעיררלונרוענמן‪,‬הילשענשהובתק"‪.‬ר‪..‬ב השומעים תחושה‪ ,‬אמנם לא מוצדקת‪ ,‬של "מי‬                                                                                                                                                                                                                         ‫עת לעשות!‬
‫ולובכןש‪' ,‬מומנההפעהששרלההשאורשוהת–שללאלשקעירםו'‪.‬תקלרבהנונתס‪ ,.‬ואגביבן‪,‬ליהלרהמבה"לםבינבופישרעורשותהיו‪.‬משצנימוחתו‬                                                                                                                                                                                                                                  ‫ע"זחבירל"והתסמבקבמבנויתאכפיפובפכינניומתניווועתוםרתכעסןתל"ידויושהיססלסמןלדילכרמההכהלימודדמב"נדישבהנמדכליופהפדאשבודאתהס"כיבבבשתרבבבהיצפררבבוימערינרדנסקולהעקרוששסםשדוץתשבס"שתבשףיישווודננלנכ*"נכורוקתנ****************לתירעימיידמד"יוות"תתהמתביירעלתתריםנ""מןבושבלונואתבעיסרםנבויונרתת‪"-‬שותקפבתבתומבאקכיירעילייעחויתבהחששתישרקרשמםח"ווםהואבררנשעםוןממופומרמרחערזה"תחיקוו"""נכריב"יר"תידיגגתאלנזהיויאיםיטםזל""מר"ם"היתנקגי"יקלויםלת‬
                                                                                                                                                                                                                                                                   ‫נפתח בפרשה היסטורית מפורסמת וידועה המסופרת בגמרא [ברכות כז ב]‪.‬‬
     ‫כותב ששערותיו של רבי אלעזר הלבינו מחמת יגיעתו העצומה בתורה‪.‬‬                                                                                                                                                                                                   ‫בין שני גדולי עולם‪ ,‬רבן גמליאל מחד ורבי יהושע מאידך‪ ,‬היה ויכוח גדול‪ ,‬האם‬
‫למעשה‪ ,‬כאשר ניבאה האשה – כן היה‪ .‬כבר למחרת קרה מה שצפתה‪ .‬רבן‬                                                                                                                                                                                                       ‫תפילת ערבית רשות או חובה‪ .‬רבן גמליאל‪ ,‬נשיא ישראל‪ ,‬סבר שזו חובה‪ ,‬ורבי‬
‫גתומעלילאתל מפיכיךסשאשתעררוביתייוהוששלע‪,‬רוביהשאילבועזארותהופלכונשלילאבונותו‪.‬ת‪,‬נעשיכרן גשםבכללאזחארתשההיותרהד‬                                                                                                                                                       ‫יהושע סבר – רשות‪ .‬אחרי שרבי יהושע הורה כדעתו‪ ,‬והכחיש זאת כשנשאלה‬
‫גממהלנישאיל‪,‬אוהתי‪,‬העהדוייןא דהוירהשדורשבשתבאפנחיתה‪.‬ציבור‪ .‬אלא שעל כל שלש שבתות של רבן‬                                                                                                                                                                              ‫השאלה לפני רבן גמליאל‪ ,‬ביישו רבן גמליאל ואמר‪" :‬עמוד על רגליך ויעידו‬
‫ילוכםאיורחיהד‪ ,‬בצודכקיההןהברנעשביעאוצ'ןת‪ ,.‬אסיבלל‪,‬קוצאדקת גשוםמררביביאתלעהזמר‪.‬דרהגש‪.‬מרהאשוממסרפהרותצבשבבפאותתוח‬                                                                                                                                                    ‫בך"‪ ,‬הציבור עמד לצידו של רבי יהושע שהיתה לו זו הפעם השלישית שנת־‬
‫בשיהתיוהאמלודרמשע‪.‬טיתםפקעידדומהיאוהד‪,‬לאשפכןשרמיכהוניסשיהכורלקללהמעיידשעתלוכועצכמבורו‪.‬שהמוואבןבמדארגליוה‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                     ‫בייש על ידי רבן גמליאל‪ ,‬והוריד את הנשיא מנשיאותו‪.‬‬
                                            ‫גבוהה ועצומה שכזו?‬                                                                                                                                                                                                     ‫עתה נמלכו את מי למנות כנשיא‪ .‬את האפשרות למנות את רבי יהושע – פסלו‬
‫כאמור‪ ,‬רבי אלעזר סילק את השומר‪ ,‬וכתוצאה מכך נוספו בבית המדרש ארבע‬                                                                                                                                                                                                  ‫מיד‪ .‬רבן גמליאל עלול להקפיד עליו ולעונשו‪ .‬לא די שהוא גרם להורדתו מהנ־‬
‫נמפאותתרוסבפאוסלתיוםי‪,‬ו וםי‪.‬שמאסוכמתריעםדי–ותש‪,‬באעחמתאוהת!מסככלתהוסתפהקוחתשושבוהיתו בתלשוי"יס‪,‬ם ונעושנמתדיהםב–ו‬                                                                                                                                                    ‫שיאות‪ ,‬אלא שהוא גם מתמנה במקומו‪" ,‬הגם לכבוש את המלכה עמי בבית"?‬
‫ביום‪' .‬עדיות' משום שנשנו בה עדויות של חכמים בעניינים שונים‪ .‬ויש אומרים‬                                                                                                                                                                                             ‫גם למנות את רבי עקיבא אין ראוי‪ .‬רבי עקיבא הוא בן גרים‪ ,‬אין לו זכות אבות‬
‫הש'מעסדיכותת''במחלירשוןתאע'‪,‬ידיהתמ‪,‬ובבחמרסתכ‪.‬ת יש את המובחר שבמובחר‪ .‬הגמרא מכנה את‬
‫אפנמינתם‪,‬שרחבויללאללעאזנרי בתןן לעזתריארה כבימהיןליכנם‪.‬שיאאםרכןק‪ ,‬יובםסואפוחדש‪,‬לאדבבלראהתתהברמרהפשכהה ושיהקות־ל‬                                                                                                                                                                                   ‫שתעמוד מול קפידתו של רבן גמליאל‪.‬‬
                                                                                                                                                                                                                                                                   ‫היה שם אברך צעיר‪ ,‬רבי אלעזר בן עזריה‪ .‬רק בן שמונה עשרה‪ ,‬אבל כבר‬
                                            ‫שלו היה נכון ומוצדק‪.‬‬                                                                                                                                                                                                   ‫תלמיד חכם עצום‪ .‬מלבד זאת היה עשיר‪ ,‬וגם בעל ייחוס גדול‪ .‬עשירי לעזרא!‬
‫כלפי מה הדברים אמורים? אם ביום אחד ניתן לעשות מהפכה כה גדולה‪ ,‬כמה‬
‫המהמצפכבוהתרוניחתנןי למקחוצלהל לביקצמיה‪.‬ם שעוד נותרו עד ראש השנה! אפשר לשנות את‬                                                                                                                                                                                       ‫כל התכונות הנצרכות לנשיאות‪ .‬פה אחד החליטו להציע לו את הנשיאות‪.‬‬
‫בתפילת מנחה של ערב ראש השנה‪ ,‬ממש חצי שעה לפני פנות היום‪ ,‬אנו עדיין‬                                                                                                                                                                                                 ‫כל אחד היה מתלהב מרעיון שכזה ומסכים מיד‪ ,‬לפני שיתחרטו‪ .‬אבל רבי אל־‬
‫מבקשים "ברך עלינו ה' אלקינו את השנה הזאת לטובה"‪ .‬מה נותר‪ ,‬רק חצי‬                                                                                                                                                                                                   ‫עזר נהג בזהירות רבה‪ ,‬וגם – לימד אותנו פרק בשלום בית‪ .‬אמר‪ ,‬אינני מחליט‬
‫לשקערהו!תאחבללי‪,‬לגהםאביזרומןע קמוצחרי‪,‬שהכזתהקיפכותלילםבלבהאתהחוכלהלרדףבעריין‪,‬ם ברלבייםה‪,‬כנגוהרלימיוקם‪.‬דימכות‪.‬ל‬
‫יטכוובלהה למרהותברהחמשמירדעיתדפתוראעדנומתה‪,.‬כצומנהאטמויבעהלוילכוללעהלולבתואעלבזהימןבקשצה‪.‬ר!ולהיפך‪ ,‬מדה‬                                                                                                                                                                                              ‫לבד‪ .‬עלי לשאול את אשתי לדעתה‪.‬‬
‫אל לנו להסתפק באמירת הסליחות ומזמור "לדוד ה' אורי וישעי"‪ .‬אל לנו לס־‬                                                                                                                                                                                               ‫אמרה האשה בבינתה היתרה‪ ,‬הרי סביר שמחר‪-‬מחרתיים יורידו אותך מהנ־‬
‫בור שדי בתקיעת שופר‪ .‬עלינו לחרוש חריש עמוק בנשמתנו‪ ,‬לשנות ולהיטיב‬                                                                                                                                                                                                  ‫שיאות ויחזירו את רבן גמליאל‪ ,‬הכאב וההשפלה שבהורדתך מהנשיאות יאפי־‬
‫דרכינו‪ ,‬להתקדש ולהיטהר‪ .‬לא עת לחשות‪ ,‬עת לעשות! [מתוך הספר 'מפיק מרגליות']‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                ‫לו על שמחת המינוי‪.‬‬
                                                                                                                                                                                                                                                                   ‫אמר לה‪ ,‬אמרי אינשי‪" :‬לשתמש אינש יומא חדא בכסא דמוקרא‪ ,‬ולמחר לית־‬
                                                                                                                                                                                                                                                                   ‫בר"‪ .‬טוב לאדם להשתמש יום אחד בכוס יקרה וחשובה‪ ,‬אפילו שלמחרת היא‬
                                                                                                                                                                                                                                                                   ‫כבר תישבר ושוב לא יוכל להשתמש בה‪ .‬כך גם אני‪ ,‬כדאי לי להתמנות לנשיא‬

                                                                                                                                                                                                                                                                                          ‫אפילו ליום אחד‪ ,‬אוכל להפיק מכך תועלת רבה‪.‬‬
                                                                                                                                                                                                                                                                   ‫אמרה לו‪ ,‬אבל אין לך שערות לבנות‪ ,‬אין לך זקן לבן מרשים‪ .‬ונשיא‪ ,‬הדורש‬
                                                                                                                                                                                                                                                                   ‫פעמים רבות בציבור‪ ,‬ראוי שיהיה לו מראה מכובד כדי שתהיה לו השפעה‪ ,‬כדי‬

                                                                                                                                                                                                                                                                                                                 ‫שיעריכו את דבריו‪.‬‬
                                                                                                                                                                                                                                                                   ‫אגב‪ ,‬רש"י כותב‪" :‬אין לך שערות לבנות של זקנה‪ ,‬ונאה לדרשן להיות זקן"‪.‬‬
                                                                                                                                                                                                                                                                   ‫נתתי לבי‪ ,‬רש"י אומר זאת לגבי דרשן‪ .‬לא לגבי כלל הרבנים והחכמים‪ .‬והסי־‬
                                                                                                                                                                                                                                                                   ‫בה‪ ,‬כאשר באים לשאול רב שאלה הלכתית‪ ,‬דמותו אינה רלוונטית‪ .‬מצפים‬
                                                                                                                                                                                                                                                                   ‫לשמוע ממנו תשובה‪ ,‬מותר או אסור‪ ,‬חייב או זכאי‪ ,‬ותו לא‪ .‬אבל‪ ,‬כאשר באים‬
                                                                                                                                                                                                                                                                   ‫לשמוע דרשה‪ ,‬דברי מוסר וחיזוק‪ ,‬כדי שהדברים ישפיעו ויחוללו שינוי בלב‬
                                                                                                                                                                                                                                                                   ‫השומעים‪ ,‬יש צורך ברושם חיצוני‪ .‬לדמותו של הדרשן ישנו משקל רב‪ .‬שכן אם‬

                        ‫לכתיבה‪ .‬מלאכה זו איפשרה לו לצלוח את חיי היום יום‪.‬‬                                                                                                                                                                                                                        ‫מעשה רב‬
 ‫ולסהמהכמבסיצורוייתיידעובםעקילנהוו‪,‬עבזלהכ‪.‬הביךצהאעיתתהדיהיהדמיהפעשוילתדבךהה‪,‬מ‪.‬מלשבאונאובאכ‪,‬לת‪,‬הלתהנייעאמהווהשדדוהוינבלקימיאששהי‪.‬מהבוצלה‪.‬אאמוהדעתלירתלכה‪.‬והללבאאךנחייהיבצאםא‪.‬ללי'פמלחסדאלמההאעולששתךתךהל‪,‬לו'בו‪.‬בגנחבייםלנגיםשתמותאאדילפתיםור‪,‬נומהסלבאיאבשפכלרהתךב‪.‬‬
                                                                                                                                                                                                                                                                   ‫בספר 'מעיין השבוע' מובא סיפור המחדד את שפלותו ודרגתו הפחותה של מי שאינו מכיר‬
‫המשך בעמוד הבא‬                                                                                                                                                                                                                                                     ‫טובה‪ .‬היה פעם אברך‪ ,‬בעל משפחה גדולה‪ .‬קשה היה לו עד מאוד להתקיים מהמלגה‬
                                                                                                                                                                                                                                                                   ‫הפעוטה שקיבל מהכולל‪ ,‬לפיכך הלך ולמד מלאכת כתיבת סת"ם‪ .‬השקיע זמן רב‪,‬‬
                                                                                                                                                                                                                                                                   ‫מאמצים‪ ,‬דמים מרובים‪ .‬ההשקעה היתה משתלמת‪ .‬בסייעתא דשמיא הפך לסופר מצליח‪.‬‬
                                                                                                                                                                                                                                                                   ‫הכתיבה זרמה‪ ,‬היה לו כתב נאה‪ ,‬ידע להעמיד קולמוס כראוי‪ .‬הוציא מתחת ידו תפילין‬
                                                                                                                                                                                                                                                                   ‫מהודרים ומזוזות מושלמות‪ .‬רוב שעות היום המשיך ללמוד בכולל‪ ,‬ואת הערב הקדיש‬
   1   2