Page 1 - מפיק מרגליות כי תצא תשפב
P. 1
גליון 132 פרשת כי תצא
תשפ"ב
זמני השבת
כניסת השבת 18:23
מוצאי שבת 19:29
רבינו תם 20:04
המרא דאתרא הרה"ג רבי אברהם צבי מרגלית שליט"אעל הפרשה מוסדוהתע'לוןקיורןצאאלוארורה'ע"כירמיאל
אב ברראהשוםהתרשהלצהי"מגטברי"ראאבידמאתררגאלית
כאשר התורה סיפרה על העניין באופן כללי ,כתוב "מורה" בכתיב מלא .אך כאן ,כאשר אסור לטאטא את הבעיות הרוחניות של הילד מתחת לשטיח
ההורים באים ומספרים על כך לזקני העיר ,הם אומרים "מרה" .איך אומרים' ,בקטנה' .זה "כי יהיה לאיש בן סורר ומורה וגו'" ,דברים כא יח ע"זחבירל"והתסמבקבמבנויתאכפיפובפכינניומתניווועתוםרתכעסןתל"ידויושהיססלסמןלדילכרמההכהלימודדמב"נדישבהנמדכליופהפדאשבודאתהס"כיבבבשתרבבבהיצפררבבוימערינרדנסקולהעקרוששסםשדוץתשבס"שתבשףיישווודננלנכ*"נכורוקתנ****************לתירעימיידמד"יוות"תתהמתביירעלתתריםנ""מןבושבלונואתבעיסרםנבויונרתת"-שותקפבתבתומבאקכיירעילייעחויתבהחששתישרקרשמםח"ווםהואבררנשעםוןממופומרמרחערזה"תחיקוו"""נכריב"יר"תידיגגתאלנזהיויאיםיטםזל""מר"ם"היתנקגי"יקלויםלת
לא כל כך נורא כפי שזה נראה .וכך גם בהמשך ,איננו "שמע בקלנו" ,שוב בכתיב חסר.
נעלה נושא אקטואלי ,חשוב עד מאוד .נביא את התובנות הנכונות שבעניין.
זולל "וסבא" ,שוב בכתיב חסר. הורים יודעים שישנם סוגים שונים של ילדים .יש ילדים 'קלי חינוך' .הם מביאים כבוד ונחת.
כאן באה הנגיעה של ההורים לידי ביטוי .אנחנו לא הורים כל כך גרועים .אמנם ,באו מים נעים ללוות אותם לחיידר או לבית הספר .שכן כאשר אתה פוגש את הרבי/מורה ,בפיו רק
עד נפש ,עד כדי כך שאנו באים עם הילד ובעצם מביאים אותו בידיים אל מותו ,אבל החינוך
שלנו לא היה כל כך גרוע .הכל בכתיב חסר .החינוך שלנו היה מושלם ,כמעט .מה שהוא שירות ותשבחות .הלב מתרונן ומתרומם .נפלא.
עושה לא כל כך נורא .במה מדובר בסך הכל ,הוא אוכל בשר ושותה יין מעט יותר מהרגיל, אך ישנם ילדים מסוג אחר ,ילדים שמצדיקים את הביטוי 'צער גידול בנים' .עם ילדים
שכאלה משתדלים כמה שפחות לפגוש את המורים .כשרואים את מספר הטלפון שלהם
זה טבעו של הילד .כך הוא נולד.
אבל ,עבורנו זה בלתי נסבל .הבאנו אותו אליכם ,אל בית הדין ,לטיפולכם המסור נודה... על הצג ,מתעלמים ממנו .מי יודע באילו תלונות הם באים כעת.
זו התכונה הטבעית שלנו ,להגן על עצמנו ,בפרט כאשר מדובר בחשש לכבודנו האישי. נאמר את האמת ,כאשר יש בעיה עם ילד וההורים מודעים לה ,המגמה הטבעית של האדם
אבל האמת היא שצריך לצעוק ולזעוק בקול גדול ,רבותי ,אתם טועים בגדול! צריך לטפל היא לגמד את הבעיה .כשצוות ההוראה מעיר את תשומת ליבם של ההורים ,הם נוטים
בבעיות רוחניות לפחות באותה רצינות ונכונות כמו בבעיה רפואית .לפחות .האמת היא לומר ,אמת ,נכון הדבר .שמנו לב שיש בעיה .אבל זה לא כמו שאתם אומרים ,ממש לא
מדוייק .זה לא כל כך קריטי וחמור כפי שאתם מציגים את העניין .לא מחדדים וממקדים
שהרבה יותר.
אין בעולם בר דעת הסובר שלחולאי הגוף ישנה חשיבות גדולה יותר מאשר לחולאי הנפש את הבעיה כדי לפתור אותה ,אלא להיפך ,מנסים לטשטש ,לצמצם ולהמעיט.
והנשמה .אם כאשר יש חשש קטנטן לבעיה גופנית אצל הילד ,אנו מיד מרעישים עולם תופעה מפליאה! כי כאשר יש לילד בעיה רפואית ,אין מצב שההורים ינסו להמעיט בחשי־
ומלואו ,ובצדק ,קל וחומר בן בנו של קל וחומר כאשר יש חשש לבעיה רוחנית .ולא תהא בותה .להיפך ,הם מרעישים שמים וארץ ,כל תופעה קטנה מקפיצה אותם ומביאה אותם
באלליטשוובים החרושבפוןאיםש.להעםלוייועת.שומאהתזאכלתהאובמדירקות,תבושהבפירלוצהדבורריואתותהנשדלרשהוילתדבאלניא עלוהשניהדהעכפל!עף.
כהנת כפונדקית? מדוע ,מדוע כאשר מדובר על מצבו החינוכי ,הרוחני והנפשי של הילד ,פתאום אנו מתכ־
אגב ,לאחרונה התפרסם מחקר מעניין .באחת האוניברסיטאות ביצעו מחקר שממצאיו נסים אל תוך עצמנו ,מתכחשים לחומרת הדבר ,ואיננו מנסים לפתור את הבעיה על ידי
מרתקים מאוד .התברר שאם הרופא יקדיש את מלוא תשומת הלב לחולה ,ישמע את מצו־
קותיו ,יאזין בתשומת לב מרובה למגוון ההתנהגויות והקשיים בחיי היום יום ,יעיין בכובד כל האמצעים האפשריים?
ראש בהיסטוריה הרפואית שלו ,יוכל על ידי כך להגיע לדיאגנוזה מדוייקת לא פחות טובות הסיבה היא כך :כאשר מדובר בבעיה רפואית ,אין אנו חשים אשמה כלשהי .כך נגזר מש־
מים ,ואנו נעשה הכל כדי לפתור את הבעיה .אך כשאר מדובר בבעיה חינוכית ,בסתר
מאשר על ידי הצילומים המתקדמים ביותר ,כמו אם אר איי ודומיו. ליבנו אנו רואים בכך קריאת תיגר והטלת אשמה אישית עלינו .הרי כל אחד יודע שהחינוך
אדרבה ,תחקיר שכזה יביא תמונה שלמה ומלאה ,שתוכל להתוות לפני הרופא את דרך מתחיל בבית .אם יש בעיות ,הרי שההאשמה מוטחת בנו .התלונה היא בעצם כלפינו ,אתם
לא חינכתם את ילדכם כראוי .לא השקעתם בו די .אדם אינו מוכן לקבל תוכחה ,ולכן אנו
הטיפול הנכונה והטובה ביותר .התשאול חשוב יותר מכל המכונים למיניהם. מתגוננים ומנסים לגמד את הבעיה ,ואף לתלות אותה באחרים ,הכל כדי להשיל מעלינו
כשבאים לרופא ,חלק גדול מהצלחת הטיפול נובע מחשיפת כל הבעיות האמיתיות לפניו,
ללא הסתרה וייפוי .באופן כזה הדיאגנוזה תהיה מדוייקת והרופא יוכל לייעץ לנו את העצה את ההאשמות החמורות.
הנכוחה .אבל אם נרצה להיראות לפניו בריאים ויפים ,אם נסתיר את פגמינו וחסרונותינו, ניתן אולי למצוא לדבר סימוכין ,בדרך רמז ,מפרשת השבוע .התורה אומרת" :כי יהיה
הרופא עלול לתת לנו טיפול שאינו נכון ,טיפול שלא רק שלא יועיל ,אלא עוד עלול לגרום לאיש בן סורר ומורה איננו שומע בקול אביו ובקול אמו ויסרו אותו ולא ישמע אליהם" [דב־
רים כא יח] .זהו תיאור בגוף שלישי .יש בעיה עם ילד כלשהו .הוא סורר ומורה וכו' .סורר
לנזק רב.
הוא הדין בבעיות רוחניות .חובה לחשוף בפני אנשי המקצוע את הפרטים ,גם המביכים היינו סר מן הדרך .מורה – מסרב בדברי אביו ואמו.
והלא נעימים .רק כך יוכלו הם לייעץ ולסייע .גם כאן ,ההסתרה תגרום לכך שהתמונה לא בהמשך כתוב" :ותפסו בו אביו ואמו וגו' ואמרו אל זקני עירו בננו זה סורר ומרה איננו
תהיה שלמה ,והתוצאות עלולות להיות הרות אסון .טיפול שגוי שיכול רק להחמיר את שמע בקלנו זולל וסבא" [דברים כא כ] .מה אומרים ההורים לזקני העיר אודות בנם יקירם,
המצב. דברים נוראים! אך אם נשים לב ,בתת מודע ההורים מפחיתים מעט מחומרת העניין.
[מתוך הספר 'מפיק מרגליות']
עחיניהבהלדמעשגתי.ח" .לא כי ,כל השנה אינך חייב לדעת .אבל בחודש אלול – אכן אתה מעשה רב
כלאוכדללםהתנשקרןחארמהדעאשמדייוא,ישמלאגתייתהסה,דיןעאיבונסורךופנרפחרכרקדמלהימיטעיומיםמםקו נסהונדגתיוןררויהםלק.וראעבדוםביואאי,םנוךעה ילדויןכד,ךעכנממחההרדזהתמיןתאנאורנייתך".ר,
מספרים ,באחת הישיבות ניגש המשגיח לאחד הבחורים בימי חודש אלול ושאלו:
המשך בעמוד הבא אמור נא לי ,מה התאריך היום בחודש?
התפלא הבחור על השאלה וענה כלאחר יד ,אינני יודע.
המשגיח נחרד" ,הייתכן שאינך יודע?"
"על מה החרדה" התפלא הבחור" ,וכי עלי לדעת בכל יום מהו התאריך בחודש?"
