Page 2 - מפיק מרגליות כי תצא תשפב

‫איירי בארוסה ‘מי האיש אשר אירס אשה’ וארוסה אין לה בנים]‪.‬‬ ‫על הפרשה ועל הדף‬

‫ביאור דברי הבעה”ט על פי שיטת ‘הלבוש’‬ ‫הרה"ג רבי מאיר מרגלית שליט"א‪ ,‬מחבר ספר 'מאיר נתיבים'‬
‫והיה אם לא תמצא חן בעיניו – גט מאהבה‬
‫המהר”ש ענגל תירץ [בשו”ת מהר”ש ח”ד סימן ו’ אות ג’ וכן ח”ח סימן לב’]‪ ,‬קושית המקשין העולם ע”פ‬
‫אמרינן בכתובות סד‪ .‬דמצות יבום קודמת למצות חליצה ובימינו מצות חליצה קודמת למצות יבום‪ ,‬ויש לדון‬
‫דברי הלבוש הנ”ל דגט מאהבה אינו מתירה לשוק‪ ,‬דאילו מיתה לא היתה מתרת‪ ,‬לא היינו אומרים דמותרת‬ ‫דא”כ מדוע היו נותנים גט לנשותיהם שיחול קודם מיתה לפוטרם מיבום והרי מבטלים בזה מצות יבום או‬
‫חליצה‪ ,‬וזה פשוט שאם אפשר לעקור את הקידושין למפרע עדיף טפי‪ ,‬וכהמשנה בקידושין סג‪ .‬דאם קידש‬
‫מחמת הגט‪ ,‬שהרי גט זה לא מתירה שהרי גט מאהבה הוא ואינו מתיר‪ ,‬וע”כ ממה דאמרה התורה ‘פן ימות‬ ‫אשה ע”מ שירצה אביו ומת‪ ,‬מלמדים את אביו לומר שאינו רוצה ופרש”י כדי לעקור את הקידושין למפרע‬
‫שלא תזקק ליבום‪ ,‬ושאלתנו באה באופן שנותן גט מחיים ועי”ז מבטל מצות יבום‪ ,‬ונמצא דביטל בעקיפין‬
‫במלחמה ואיש אחר יקחנה’ ומותרת לאחר ע”כ שהותרה מחמת המיתה ולא מחמת הגט‪ ,‬שהרי גט כזה אינו‬
‫מצוה מן התורה‪.‬‬
‫מתיר‪.‬‬ ‫המגרש אשה שלא תזקק ליבום – הרי מבטל מצות יבמין‬
‫ואחר העיון והדרישה מצאתי בזה בספר כנסת הגדולה שכתב [סימן א] ‘וטעם זה שמעתי להתיר משם הגדול‬
‫מקורות ל’גט מאהבה’‬ ‫מוהר”ר רבי אליהו בן חיים [המהראנ”ח]‪ ,‬למה שאנו נוהגים עכשיו ליזקק לסדר גט לשכיב מרע שאין לו בנים‬
‫כדי שלא תזקק ליבום והיה מקשה הרב היאך אנו נזקקים לדחות מצות יבום מן התורה‪ ,‬וניחא ליה ז”ל דכיון‬
‫ואכן שאלתו של הלבוש‪ ,‬מהיכן ילפינן גט מאהבה הטרידה את מפרשי התורה‪ ,‬והלבוש באמת ס”ל דפרשת‬ ‫דגירושין גם כן מצוה היא מן התורה אין חשש’‪ ,‬עכ”ל‪ .‬והביאו הבאר היטב [אבהע”ז סימן קיט’ סק”א בריש‬
‫הלכות גיטין]‪ .‬ואתי שפיר דאין זה ביטול מצוה שהרי מקיים כנגדו מצות נתינת גט‪.‬‬
‫‘גט מאהבה’ אינה כגט רגיל להתירה לשוק אלא רק מועיל שלא להזקיקה ליבום‪ ,‬וכדמצינו כעין זה בגט שלא‬
‫פרשת ‘הגט מוינה’‬
‫התירה לשום אדם דמועיל לפוסלה מכהונה‪.‬‬ ‫בתולדות עמינו‪ ,‬נרשמה אחת מפרשיות הגט הסבוכות בעטיו של גט שבא להציל את האשה מיבום‪ ,‬והיא פרשת‬
‫‘הגט מוינה’ שהניעה את אמות הסיפים באותם השנים [שעא‪-‬שעב] ונחלקו בה כל גדולי העולם שבאותו דור‬
‫כמו”כ הנצי”ב ב’העמק דבר’ כתב [כד א] ‘ושלחה‪-‬אלא מזה למדנו שיש גירושין מחמת שהיא רוצה בכך‬ ‫[הסמ”ע שהיה גם מסדר הגט‪ ,‬הב”ח‪ ,‬המהרש”א‪ ,‬המהר”ם‪ ,‬הלבוש ועוד]‪ ,‬ומעשה שהיה כך היה‪ ,‬אדם שלא היו‬
‫לו בנים חלה והיה מסוכן למות ושכנעו אותו ליתן גט לאשתו כדי שלא תזקק ליבום והוא לא הסכים ליתן עד‬
‫שחוששת לעיגון או ליבום וחליצה וכדו’ על זה כתיב ‘ושלחה’ היינו לנפשה ולרצונה’ עכ”ד‪.‬‬ ‫שתבטיח לו שאם יקום מחוליו תחזור אליו‪ ,‬ולבסוף הסכים ליתן הגט ללא שום תנאי בנתינתו [שהרי יש תקנת‬
‫ר”י מפריז שלא ליתן גט על תנאי] אלא דהבטיחוהו בערבויות שונות שאשתו תחזור אליו אם יחיה מחוליו זה‪,‬‬
‫ואף בדרך צחות ניתן לומר דלזה נתכוין הבעה”ט [שהובא לעיל] בלשונו ‘חלוץ הנעל והיינו דאמרינן כל היוצא‬ ‫והנה לאחר זמן קם האיש ממיטת חוליו ואשתו סירבה לחזור אליו‪ ,‬ודנו הפוסקים אם הוי גט או לא‪ .‬ואכן רוב‬
‫פוסקי אותו הדור טענו דכיון שגירשה ללא תנאי ברור‪ ,‬א”כ הרי היא מגורשת לכל דבר‪ ,‬ואף המהרש”א עמד‬
‫למלחמת בית דוד גט כריתות כותב לאשתו וכו’ ושמעינן מכאן שגם משה עשה כן וממנו למד דוד’‪ ,‬עכ”ד‪,‬‬ ‫בראש אלו הסוברים שאינה צריכה גט מבעלה והרי היא גרושה לכל דבר‪ ,‬וכ”כ בחידושי בסוף מסכת גיטין‪,‬‬
‫ולאחר שמסיים את חידושיו על המסכת מוסיף המהרש”א וכותב ‘למען ידעו הדורות להבין ולהורות’ ושם‬
‫ולכאו’ לשם מה הוסיף ‘וממנו למד דוד’ וכי מה דוד צריך ללמוד זאת ממשה וכי יש כאן רעיון מיוחד‪ ,‬אלא‬
‫אומר בקצרה את דעתו שאינה צריכה גט והרי היא מותרת לכל אדם ואפילו שעמד מחוליו וכו’‪.‬‬
‫דדוד לא ידע אם היוצאים למלחמה יכולים ליתן גט מאהבה וכקושית הלבוש‪ ,‬ועל כן היה צריך ללמוד זאת‬ ‫אמנם מנגד עמד המהר”ם מלובלין וכתב על כך חמש תשובות [קכב’‪-‬קכו’] וטען בלהט‪ ,‬דאף שלא אמר הבעל‬
‫המגרש תנאי בנתינת הגט‪ ,‬מ”מ כיון שנתן את הגט רק כדי שלא תזקק ליבום ולא כדי שתהיה מותרת כעת אלא‬
‫ממשה‪ ,‬שאם משה עשה כך בהכרח שגם גט מאהבה מוציא האשה מבעלה‪.‬‬
‫רק לאחר מיתתו‪ ,‬ולבסוף לא מת‪ ,‬הרי היא אשתו לכל דבר‪.‬‬
‫פרפרת נאה – מדברי המשך חכמה‬ ‫תמיהת הלבוש – היכן מצינו ‘גט מאהבה’‬

‫ויש להביא מקור נוסף דמועיל גט מאהבה להתירה מבעלה‪ ,‬מדברי הספרי בפרשת מוציא שם רע ‘לא יוכל‬ ‫לעזרתו של המהר”ם מלובלין בא ‘בעל הלבושים’ [הלבוש]‪ ,‬וטענתו בפיו‪ ,‬דלא מצינו מעולם גט כזה בתורה‬
‫שאדם מגרש את אשתו מדעת וללא שמצא בה חיסרון‪ ,‬שהרי כתוב ‘והיה אם לא תמצא חן בעיניו’ והיינו‬
‫שלחה כל ימיו’‪’-‬משלחה הוא ליבם’‪ ,‬וביאור דברי הספרי הם‪ ,‬שאף שאסור למוציא שם רע להוציא את אשתו‪,‬‬ ‫שמותרת לינשא לאחר רק אם ניתן הגט כיון שלא מצאה חן בעיניו‪ ,‬אבל גט זה שהוא ‘גט מאהבה’ [כן לשון‬
‫הלבוש‪ ,‬ומתבסס על ר”י שהובא במרדכי בגיטין שנט’ שהטביע את המושג של ‘גט מאהבה’ לכל גט שניתן‬
‫אבל מותר לו להוציאה קודם מיתתו כדי שלא תזדקק ליבם‪ ,‬וכן ביאר ר’ דוד פרדו בביאורו על הסיפרי וכן‬ ‫כדי להצילה מיבום] אינו מוציאה מבעלה אם קם ממיטת חוליו‪ ,‬ועל כן צריכה לחזור וליטול מבעלה גט שני‬

‫ביאר המשך חכמה את דברי הסיפרי [ויש שפירשו באופ”א‪ ,‬ואף הגר”א גרס שם אחרת]‪ .‬ומ”מ נמצינו למדים‬ ‫ואינו גט כלל‪.‬‬
‫אמנם גם הלבוש ס”ל דאם לבסוף מת אינה זקוקה ליבום כיון שגט זה מועיל רק לענין זה בלבד להצילה מיבום‬
‫מדברי הסיפרי דיכול ליתן גט כדי שלא תתייבם אשתו‪ ,‬ומצינו א”כ בתורה גט מאהבה‪.‬‬ ‫אבל לא להתירה‪ ,‬ומה שמותרת לינשא לעלמא כשמת לאחר גט כזה אינו מחמת הגירושין אלא מחמת המיתה‬
‫והרי היא כאלמנה‪ ,‬ורק לענין היבום דינה כגרושה ואינה זקוקה ליבום‪ ,‬ד’גט מאהבה’ מועיל רק לא להזקיקה‬
‫לא יוכל ‘לשלחה’ או ‘שלחה’‬ ‫ליבם אבל אינו מתיר‪ .‬דברי הלבוש לא נכתבו בספרו אלא בשו”ת מהר”ם מלובלין [קכג] והובא בקצרה‬

‫ובמשך חכמה טרח לבאר היאך משמע בפסוק ‘לא יוכל לשלחה כל ימיו’ שיכול לשלחה כדי שלא תזדקק‬ ‫במנח”ח [תקעט’ יא] ולאחר שהביא דבריו כתב ‘וכל החכמים חולקים על זה דבכל ענין הוי גט’ עי”ש‪.‬‬
‫במלחמות משה נתנו גט קודם יציאה למלחמה‬
‫ליבום‪ ,‬וביאר‪ ,‬דחלוק הלשון בין אונס למוציא שם רע‪ ,‬דאילו באונס כתוב ‘לא יוכל שלחה’ ואילו במש”ר‬
‫והנה ידועים דברי בעל הטורים על הפסוק ‘ועבר לכם כל חלוץ’ וז”ל הבעה”ט ‘חלוץ הנעל והיינו דאמרינן‬
‫כתוב ‘לא יוכל לשלחה’ בתספת ל’‪ .‬וביאר המש”ח דהמילה ‘לשלחה’ ביאורו על פעולת הגירושין דהאיסור‬ ‫כל היוצא למלחמת בית דוד גט כריתות כותב לאשתו וכו’ ושמעינן מכאן שגם משה עשה כן וממנו למד דוד’‪,‬‬

‫הוא בפעולה‪ ,‬ועל כן אסור לגרשה אפילו סמוך למיתתו‪ ,‬אבל באונס שכתוב ‘לא יוכל שלחה’ ביאורו שלא‬ ‫ונמצא א”כ דלעולם היוצאים למלחמה היו נותנים גט לנשותיהם‪.‬‬
‫ולפי”ז מקשין העולם א”כ היאך ילפינן בקידושין יג‪ :‬דמיתת הבעל מתרת האשה מדכתיב ‘פן ימות במלחמה‬
‫יכול להביאה למצב ולתוצאה שהיא משולחת‪ ,‬ולכן מותר לו לגרשה סמוך למיתתו‪ ,‬משא”כ במש”ר שכתוב‬ ‫ואיש אחר יקחנה’ והרי כיון שנתנו גט לנשותיהם ביציאת למלחמה א”כ נשותיהם הותרו מחמת הגט ולא מחמת‬
‫המיתה [ויש שתירצו דרק היוצאים ללא בנים נתנו גט לנשותיהם שלא יפלו קמיה יבם‪ ,‬אבל אלו שהיה להם‬
‫‘לא יוכל לשלחה’ קאי על פעולת הגירושין‪ ,‬ועל כן לא יכול להוציא סמוך למיתתו כדי שלא תיפול קמיה‬ ‫בנים לא נתנו גט טרם יציאתם ועליהם קאי קרא דפן ימות במלחמה‪ ,‬אלא דקשה לומר כך שהרי פשטיה דקרא‬

‫יבם‪ ,‬שהרי סו”ס הפעולה היא האסורה‪ ,‬ואף שלא יהיה מצב של ‘שלחה’ מ”מ יש כאן פעולה של לשלחה‪,‬‬

‫והפעולה אסורה‪.‬‬

‫חילוק נפלא בין אונס למוציא שם רע‬

‫וחילוקו לדינא צריך ביאור‪ ,‬מדוע במוש”ר החמירו עליו‬

‫קרן אורה ‪ -‬הדף היומי‬ ‫שאסור לו לגרש סמוך למיתתו ואילו באונס מותר לו לגרש‬
‫סמוך למיתתו‪ ,‬ונראה לומר בפשוטו‪ ,‬דאונס הרי מצווה לקחת‬

‫עוזרים לכם לסיים את הש"ס!‬ ‫אותה לאשה כשהיא פנויה ולעשותה נשואה‪ ,‬על כן כשאסרו‬
‫עליו לגרש אסרו לו להביאה למצב שהיתה קודם המצוה לקחתה‬
‫יש לך שאלה על הדף? חוסר בהירות?‬ ‫והיינו שתהיה פנויה‪ ,‬וא”כ עיקר האיסור היא שלא תהיה במצב‬
‫סתם מתקשה בקטע גמרא?‬ ‫ותוצאה שהיא גרושה ופנויה‪ ,‬משא”כ במוציא שם רע שהיתה‬
‫נשואה לו בזמן שהוציא עליה שם רע‪ ,‬א”כ חיוב התורה אינו‬
‫יש מי שיעזור!‬

‫המוקד הטלפוני לשאלות על הדף היומי‬ ‫כלפי התוצאה שתהיה נשואה שהרי כבר כעת היא אשתו‪ ,‬וע”כ‬
‫דרצון התורה הוא בפעולה שלא להוציאה‪ ,‬ועל כן האיסור‬
‫‪04-6641505‬‬ ‫במוציא שם רע הוא בעצם הפעולה‪ ,‬ולכן אסור לו לגרשה‬

‫ואפילו סמוך למיתתו‪ ,‬והדברים נפלאים‬

‫ניתן לקבל את העלון ישירות למייל‬
‫נא לפנות לכתובת‪kerenora456@gmail.com :‬‬

‫המשך מעמוד קודם‬ ‫מעשה רב‬

‫ובהמאאטהנלםהחינלותה‪,‬כ‪.‬גהיאאעיהבפככלהבתאורבאתנחההחצבונסותשלויבלהחחולחויןתדלעהשארנוואאךולרוחקשללי?מאלואההמ‪.‬לכרוילאל‪.‬םא‪.‬חליעלפצונואודני‪.‬תמארילבגובאיקשש‪.‬רשיאנםתפבויפדללולוא‪.‬קנוחדבדקדשאיידק‪,‬םקד‪.‬וצבקרהירלךבכולוהתמאערםדסמקווליצתוחרושתכלבי–רו"ללדא‪.‬ה ננתבעסדוטטקהף‬ ‫אחרמדרתכיפיהששבהויועחברכדמיהםשפיעחום‪..‬ת‪ ,.‬ימי חודש אלול הם ימים של חרדה‪ .‬גם אני חרד‪ ,‬אני חרד מדוע אינני‬
‫ונל]מו‪:‬עהקוג"בריןלהריילםתא‪,‬תקתכקעודימעישושבפשתשנרורתפבדחרעםדיארשבחועתרעילפיםינלוהלהת‪.‬אשפניישהלחוהרמטודעוביב?חםהו"ודאהמשתבתוהאהקלנוהש‪.‬לות‪.‬פעוכר‪,‬רמרו‪,‬אבןבננלשצנהלאשאםמתעאנהאוהתנזדחתר[מקנדמיויעתתום‪,‬תך?אהההסתלשפוארהפ'כרתמ‪.‬זפתיוכזוקבהרומ[גרתעגםמליוישוסעאתי'נ]לוג‬ ‫המתזדאזכהייילתם‪.‬ה‪,‬עמדנמוצהאלייסכיןםםכמבגליצעררגהכיעי‪,‬רהיגרודציףת‪,‬םהמלדמושעריועטוית‪.‬רםילבפתדנויירבוהש‪,‬רנייםמםקבלדיטאלמיירםםב‪.‬ולתש‪,‬היגאיאנעה'שליברםתעפןי'הילווהיתה‪,‬והלבמכיחקוםצדרבישחםואודלומשל‪.‬קאצלצוילםאבחזומזןי‬
‫ההיתתחהו נשחהלבתאםווישרלהכילתלהי‪,‬שעורדאל‪,‬מגעםט ישתלקיהיאםנשהימםשה'פפטשוהגטוירם'לי‪,‬ביובותירי‪.‬קבע מי יחיה ומי ימות‪ .‬תחושה זו‬