Page 74 - סיפור מסגרת - הספר
P. 74
יש כאן עסק ,ולעסק הזה יש מנכ"ל.
המנהלת הכללית היא את.
והעסק חייב לתקתק.
בוקר ,צהריים ,ערב ,לילה ושוב.
כל פרט בתמונה השלמה הזו חשוב.
מהתארגנות (רגועה?) בבוקר ,לימודים ,ארוחות ,תעסוקה ,סדר,
מקלחות.
נשימה ,נשיפה .אוהו ,כמה כוחות.
הזמן קצר ,הילדים עצלים והמנהלת עייפה כבר מלבקש ולהזכיר.
הנה ,לכאן בדיוק נכנסות הפקודות.
אי אפשר בלי פקודות ,שום דבר לא יזוז כאן אחרת.
אי אפשר איתן ,הן מכניסות אנרגיה שלילית לצנרת ,את לא מרגישה?
יש כל כך הרבה להספיק ,למי יש זמן לב-ק-ש?
יש כל כך הרבה מה להפסיד .אווירה טובה ומכבדת ,למשל.
פקודה שייכת למפקדה ,פקודה היא חדה.
כשהיא אחת יחידה ,או לפחות במידה-
אפשר לעבור עליה לסדר היום.
כשהמינון הופך למוגזם -כדאי להוריד פרופיל.
לנבואה יש עוצמה .היא מגשימה את עצמה לכן
לבחירה בסוג ה'נבואה' יש משמעות עצומה.
נסי להפוך פקודה אחת ביום לבקשה.
