Page 61 - ספר זיכרון - כפר הנוער "הדסה נעורים"

‫בשעות הבוקר המוקדמות של יום ה' באלול תשנ"ט (‪ ,)17.8.1999‬יום הולדתו העשרים ואחת של אייל‪ ,‬נתקל סיור של צה"ל‬
‫בחוליית מחבלים של החיזבאללה בדרום לבנון‪ .‬בקרב שהתפתח נהרג סמל דורון הירשקוביץ ושלושה לוחמים נפצעו‪ .‬כוח‬
‫מפלוגת הרובאים של הגדוד‪ ,‬ובו אייל‪ ,‬הוזעק לסיוע ופינוי הפצועים‪ .‬אייל‪ ,‬שהיה המקלען בכוח‪ ,‬חילץ בעצמו שני פצועים‬
‫למסוק‪ .‬עם סיום הפינוי התארגן הכוח להמשך הלחימה במחבלים‪ .‬במהלך הקרב המג"ד נפצע ואייל נהרג‪ .‬הוא הובא למנוחת‬

‫עולמים בבית‪-‬העלמין הצבאי בנתניה‪ .‬הותיר הורים‪ ,‬ארבעה אחים ושתי אחיות‪ .‬לאחר נופלו הועלה לדרגת סמ"ר‪.‬‬
‫במכתב התנחומים למשפחה השכולה כתב סא"ל אילן‪ ,‬מפקד היחידה‪" :‬במהלך שירותו בגדוד "הבוקעים הראשון"‪ ,‬לא חשש ולא‬
‫נרתע מן השירות התובעני בלבנון‪ ,‬וביצע את משימותיו תוך שאיפה תמידית למקצועיות‪ .‬אייל היה הראשון להתנדב לכל משימה‪,‬‬

‫תוך הפגנת אומץ לב וקור רוח‪ ,‬והיווה דמות של מנהיג בעיני חבריו ליחידה‪"...‬‬
‫אלעד‪ ,‬מפקד המחלקה שלו‪ ,‬ספד לו‪" :‬אף פעם לא יצא לי להגיד לך עד כמה הייתי מתפעל ממך‪ ...‬כל פעם הפתעת אותי מחדש‪,‬‬

‫אם בתרגילים שהיית מקפץ כמו אייל עם הנגב או משימות שגרה שהיו מוטלות עליך בפלוגה‪"...‬‬
‫המ"פ שלו הוסיף‪" :‬היית החייל המצטיין בפלוגה‪ ,‬כאלה שמסתכלים עליהם ורוצים להיות כמוהם‪ .‬תמיד ידעת להיות הראשון בכל‬

‫משימה שהטילו עליך‪ ,‬מסוכנת יותר ומסוכנת פחות‪ ,‬ללא כל חשש ופחד‪"...‬‬
‫אחיו של אייל‪ ,‬ברוך‪ ,‬כתב‪" :‬יום אחד‪ ,‬בבוקר עם הנץ החמה‪ ,‬עת הציפור נסקה לרקיע‪ .‬הרוח ילל באיוושה קלה‪ ,‬ויום החמסין‬
‫האחרון החל‪ .‬ואז התעוררת אחי‪ .‬בצהרים הרוח הפכה עזה והשמש בערה ללא רחם‪ .‬מסוק עלה מסוק ירד‪ ,‬יציאה לכיוון הוואדי‬
‫וצרור יריות‪ .‬ואתה אחי לא ויתרת‪ .‬בערב השמש לכיוון הים יורדת‪ ,‬וגם הרוח תפסה תנומה‪ .‬יום החמסין אידה את עצמו והעולם‬
‫הקטן חוזר לשגרה‪ .‬ואתה אחי כבר לא היית‪ .‬קום אחי‪ ,‬אל תיפול‪ ,‬זקוף קומתך‪ ,‬הן תדע כמה אהבנו‪ .‬והימים כבר לא עוברים‪ ,‬גם‬
‫הם עומדים דום לכבודך‪ .‬וכל חיוך שמפציע מכיל זיכרון שלך‪ .‬ואתה אחי‪ ,‬חסר‪ .‬אייל‪ ,‬אחי‪ ,‬אתה לבטח האיש שמשיב את הרוח‬

‫ומזריח את השמש‪ .‬הציפור שנוסקת שואפת להגיע אליך‪ ,‬והחמסין שמכה הוא חום גופך‪ .‬ואתה אייל דם ליבנו‪".‬‬
‫אחיינו שי כתב ‪..." :‬אני נורא מתגעגע אליך‪ .‬אני נורא אוהב אותך‪ .‬כל פעם שחזרת מהצבא שיחקת איתי במשחק כלשהו‪ .‬במיוחד‬
‫בכדורגל‪ .‬אני אהבתי בלילה לבוא אליך ולשכב לידך‪ .‬עכשיו אתה המלאך של המשפחה‪ .‬משקיף עלינו מלמעלה ומגן עלינו שלא‬

‫יקרה לנו כלום‪"...‬‬
‫המשפחה הקימה לזכרו של אייל אתר אינטרנט שכתובתו ‪ .http://city.walla.co.il/gueyal‬באתר ציוני דרך מתקופות שונות‬

‫בחייו של אייל‪ ,‬סיפור הקרב שבו נפל‪ ,‬ודברים שכתבו לזכרו משפחתו‪ ,‬ידידיו וחבריו ליחידה‪.‬‬
‫לזכרו ניטע עץ בהרי ירושלים על‪-‬ידי הרב יונתן פרלמן ודינה ליפסקי‪.‬‬