Page 61 - מצגת - יום הזיכרון-נייד_Neat
P. 61

‫מרים וקסמן ושלר ז"ל‬

‫בת רחל ואפרים ושלר‪ ,‬נולדה בי"ח בניסן תש"י (‪ )05.04.1950‬בפלויאשט‪ ,‬רומניה‪ .‬אחות לחיים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1964‬עלתה עם משפחתה לישראל‪ ,‬והחלה ללמוד בבית הספר החקלאי "כדורי"‪ .‬המשיכה‬
‫לתיכון "אורט יד‪-‬ליבוביץ" בנתניה‪ .‬בצעירותה הייתה מרים פעילה בגדנ"ע‪ .‬משבגרה מרים למדה‬
‫בסמינר למורות "חיטרון" בתל אביב‪ ,‬ובסיום הלימודים החלה לעבוד כמורה‪ .‬במהלך עבודתה למדה‬

                 ‫באוניברסיטת תל אביב ובמכללה למנהל‪ ,‬והוסמכה כמורה בכירה למקצועות המנהל‪.‬‬
‫מרים נישאה ליוסף וקסמן‪ .‬הם התגוררו בחדרה‪ ,‬שם נולדו בניהם חן וחנוך‪ .‬מאז שנת ‪ 1987‬עבדה‬
‫מרים בבית הספר שבפנימיית "הדסה ‪ -‬נעורים" כמחנכת‪ ,‬וכמורה למנהל ולמחשבים‪ .‬במסגרת‬
‫עבודתה מרים הקנתה חינוך וערכים מקצועיים בתחום המנהל לעולים חדשים ולבני נוער אשר הגיעו‬
‫משכבה סוציו‪-‬אקונומית לא קלה‪ .‬היא השקיעה בתלמידיה את המירב‪ ,‬והובילה אותם לתוצאות‬

                                                                                        ‫טובות ולהצלחות רבות‪.‬‬
‫מרים גם עסקה בפרויקט "מעוף"‪ ,‬אשר שימש קרש קפיצה מקצועי לנשים עולות חדשות חסרות‬
‫מקצוע‪ .‬הפרויקט הצליח לשלב נשים אלו בחיי עבודה תקינים‪ ,‬וזכה לאהדה רבה בכל הדרגים‪ .‬עבודה‬

                              ‫זו גרמה למרים סיפוק רב‪ ,‬בהיזכרה בקשיים שלה ושל משפחתה כשהם הגיעו ארצה כעולים חדשים‪.‬‬
‫מרים הייתה אישה כריזמטית‪ ,‬ששאפה לשלמות בכל דבר שעשתה‪ .‬היא מאוד אהבה בעלי חיים וגידלה תוכים‪ ,‬כלבים‪ ,‬חתולים‬

                                                                                                                         ‫ודגים בביתה בחדרה‪.‬‬
‫ביום שישי כ"ה באייר תשס"א (‪ ,)18.05.2001‬לפני הצהריים‪ ,‬מחבל פלסטינאי מתאבד פוצץ מטען חבלה שנשא עמו בכניסה‬
‫לקניון "השרון"‪ ,‬במרכז נתניה‪ .‬כתוצאה מהפיצוץ חמישה בני אדם נרצחו וכמאה נפצעו‪ .‬מרים ובעלה הגיעו למקום לקניות‪.‬‬

                                                                                      ‫מרים נרצחה במקום‪ ,‬בעלה יוסף נפצע באורח קשה‪.‬‬
                 ‫מרים הייתה בת ‪ 51‬במותה‪ .‬הותירה בעל ושני בנים‪ ,‬אם ואח‪ .‬היא הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין בחדרה‪.‬‬
‫בבית הספר "הדסה ‪ -‬נעורים" הוקמה פינת זיכרון למרים‪ ,‬אשר התמלאה במכתבי פרידה ממנה שכתבו עמיתיה להוראה‬

                                                                                                                          ‫ותלמידיה האוהבים‪.‬‬
‫"התעניינת בנו והיית לנו יותר כחברה מאשר כמורה"‪ ,‬כתבו בנות כיתה י"ב‪" ,‬לימדת את המקצוע שלך והעברת לנו מידע רב‬
‫בעיבוד תמלילים שלא היינו לומדות בלעדייך‪ .‬את תהיי חסרה לנו‪ .‬אנו עדיין מצפות לראות אותך יוצאת מחדר המורים‪ ,‬ומחייכת‬

                                                                                                                 ‫אלינו בחיוך המקסים שלך‪...‬‬
        ‫לא תהיה עוד מורה כמוך‪ .‬חבל שלא הגעת איתנו לסוף שנת הלימודים‪ .‬לא כך רצינו להיפרד‪ .‬אנחנו נזכור אותך תמיד"‪.‬‬
   56   57   58   59   60   61   62   63   64   65   66