Page 26 - hadera3v6
P. 26

‫‪3.6.2022‬‬  ‫‪26‬‬

‫| מאת זהר נוי | צילום‪ :‬טלי מלמד‬  ‫"מתנה לחג"‬
                                 ‫אבשלום שיינפלד הוציא לאור ספר בשם "מתנה לחג – שירים וסיפורים מפתיעים" שהוא מתנה‬
                                  ‫למי שאוהב סיפורים ושירים מרתקים‪ ,‬כואבים ומשעשעים‪ .‬בראיון לרגל יציאת הספר לאור הוא‬

                                        ‫מספר על מקורות ההשראה‪ ,‬הקשר הקרוב עם אביו שהתאבד‪ ,‬קריירת המשפט שחצתה‬
                                              ‫את נפשו ועל המסר שלו לחיים‪" :‬תהיו צנועים‪ ,‬תהיו מקוריים ותאהבו כמה שיותר"‬

                                               ‫ַּגן ֵע ֶדן ֹלא ָה ִיי ִתי \ ַּתּפּו ַח ֹלא ָא ַכ ְל ִּתי‬  ‫ביר להניח שהספר "מתנה לחג – שירים וסיפוריםס‬
                                                     ‫ָאז ָל ָּמה ֶׁש ֵא ַדע \ ֶּפ ֶרְך ֲעבֹו ָדה‬
                                                                                                          ‫מפתיעים" ינחת על שולחנכם בקרוב‪ .‬אם חבר קרוב‬
                                               ‫ִעם ְנ ָמ ִלים ַרּבֹות \ ִׂש ַח ְקִּתי ְּב ַמ ְקלֹות‬       ‫אוהב אתכם‪ ,‬ייתכן מאוד שיקנה לכם אותו לחג או‬
                                                     ‫ַאף ַא ַחת ָּב ֶהן \ ֹלא ָמ ָצא ִתי ֵחן‬              ‫ליום ההולדת‪ ,‬אבל אם אתם אוהבים את עצמכם –‬

                                                 ‫ְל ָי ִמים ַה ְר ֵּבה \ ָע ַב ְדִּתי ַּגם ָע ַמ ְל ִּתי‬                                           ‫אתם תקדימו אותו‪.‬‬
                                          ‫ַאְך ַע ְצלּות ֲח ִבי ָב ִתי \ אֹו ָתְך ָּת ִמיד ָא ַה ְב ִּתי‬  ‫מדובר ‪-‬ב‪ 51-‬שירים ו‪ 17-‬סיפורים קצרים מרתקים‪ ,‬כואבים ו�מ‬
                                                                                                          ‫שעשעים שכתב בכישרון רב אבשלום שיינפלד‪ .‬הם מתובלים רובם‬
                                                  ‫יֹו ֵׁשב ְּב ִנחּו ָתא ‪ִ -‬מחּוץ ַל ַח ְברּו ָתא‬
                                                 ‫ֶר ֶגל ְמֻׂשֶּכ ֶלת ‪ַ -‬הְּמ ִציאּות ְמ ֻב ֶ ּט ֶלת‬             ‫ככולם בהומור רב ובחלקם נוגעים גם בנושאי הגות ופליאה‪.‬‬
                                                                                                          ‫השירים ממוקדים וקצרים כאשר נקודת המבט בהם היא‬
                                                            ‫ְו ִה ֵּנה ָּכ ֵעת‪ַּ ,‬ב ֲערֹב ָי ַמי‬          ‫ריאליסטית‪ ,‬אך יחד עם זאת מלאה אופטימיות ושמחת חיים‬
                                                        ‫ַא ְל ַלי ַא ְל ַלי‪ַ ,‬מה ְּי ֵהא ָע ַלי?‬          ‫שובת לב‪ .‬הקורונה‪ ,‬הרקטות‪ ,‬העורב והנאשם‪ ,‬לצד רעשי הסבימ‬
                                            ‫ּבֹו ֵדד‪ַּ ,‬ג ְלמּוד‪ָ ,‬עזּוב‪ָ ,‬נטּוׁש‪ָ ,‬יתֹום ַו ֲע ִרי ִרי‬   ‫בה‪ ,‬הם גיבורי השעה והתקופה שמוצגים כאן בסדרה של סיפומ‬
                                                                                                          ‫רים מרהיבים ומשעשעים שחושפת בפני הקורא תמונה אנושית‬
                                                                   ‫ִמי ַי ִ ּציל אֹו ִתי‬
                                                                ‫ֵמ ַע ְצ ָלנּות ָא ְׁש ִרי?‬                                                    ‫ססגונית תוססת ומהנה‪.‬‬
                                                                                                                                                                ‫***‬
                                                                           ‫***‬                                                                                  ‫ְי ִדי ַדי‬
                                 ‫"הייתי מהדור שהיה מורעל על הצבא ועל שירות‬
                                                                                                                                                        ‫יֹום ַחג ֻה ַ ּל ְד ִ ּתי‬
                                  ‫המדינה"‪ ,‬הוא מסביר את בחירתו ללכת לקצונה‬                                                                          ‫ֶׁש ִּלי ְו ַרק ֶׁש ִּלי הּוא‬
                                                                   ‫בחיל השריון‪.‬‬                                                                    ‫ַאְך ָמה ָׁש ֶוה הּוא ִלי‬

                                    ‫לאחר שחרורו מהצבא למד משפטים‪ ,‬התמ‬                                                                                      ‫ִּב ְל ֲע ֵדי ֶכם?‬
                                     ‫חתן וצעד במסלול הבורגני הרגיל עד שבגיל‬                                                                                     ‫***‬
                                     ‫‪ 28‬התרחש מאורע שטלטל את עולמו‪ :‬אביו‬
                                      ‫שמואל התאבד בגלל שלקה בהלם קרב כתומ‬                                                                              ‫ִאם ַאֶּתם רֹו ִצים‬
                                                                                                                                                       ‫ִאם ַא ֶ ּתם רֹו ִצים‬
                                       ‫צאה ממלחמת שלום הגליל הראשונה בה‬                                                                             ‫ָל ִׁשיר ִׁשי ִרים ָי ִפים‬
                                                      ‫השתתף‪ .‬בן ‪ 53‬היה במותו‪.‬‬                                                                       ‫ְ ּפׁשּו ִטים ּו ְמ ַר ְג ִׁשים‬
                                                     ‫מה אתה זוכר מאותו יום?‬                                                                           ‫ֶׁשָּבנּו ֵהם נֹו ְג ִעים‬
                                                                                                                                                      ‫ִע ְזבּו ֶאת ַה ִ ּמ ִ ּלים‬
                                         ‫"אבא חזר אדם אחר משירות המילואים‪.‬‬                                                                             ‫ֲה ִכי ְמ ֻׁש ְכ ָללֹות‬
                                         ‫השואה התעוררה בו‪ .‬תוך שבוע הכול נגמר‪.‬‬                                                                       ‫ַרק ֵא ֶ ּלה ֻמ ְמ ָלצֹות‬
                                           ‫ביום האחרון הבחנתי במשהו שעובר עליו‬                                                                          ‫ַה ָ ּללּו ְמ ַל ְ ּמ ִדים‬
                                                                                                                                                      ‫ַה ְק ִׁשיבּו ְל ִל ְ ּב ֶכם‬
                                           ‫ואמרתי לחבריי בעבודה שאני הולך איתו‬                                                                          ‫ִּכי ֶזה ִמ ֶׁ ּש ָ ּל ֶכם‬
                                            ‫הביתה‪ .‬נפרדתי מהם וחזרתי אליו כעבור‬                                                                        ‫ֵּכי ָצד הּוא ְמ ַנ ֵגּן‬
                                            ‫שתי דקות‪ ,‬אבל הוא כבר קפץ מהחלון‪.‬‬                                                                      ‫ָמ ַתי הּוא ָׁשם הֹו ֵלם‬
                                             ‫נסעתי איתו באמבולנס לבית החולים‪,‬‬
                                                                                                                                                         ‫ָא ַזי ִ ּת ְתּבֹו ְננּו‬
                                                             ‫שם קבעו את מותו"‪.‬‬                                                                       ‫ְסמּו ִכים ּו ְבטּו ִחים‬
                                                          ‫האשמת את עצמך?‬                                                                             ‫ְׁש ֵל ִמים ְ ּב ַע ְצ ְמ ֶכם‬
                                              ‫"לא‪ ,‬אבא עשה מה שעשה‪ .‬ניצל‬                                                                             ‫ַא ֶ ּתם ֵהם ַה ִׁ ּשי ִרים‬
                                               ‫את ההזדמנות שלא הייתי לידו וזמ‬
                                               ‫כותו לעשות את מה שהוא רצה‪ .‬לא‬                                                                                    ‫***‬
                                               ‫הכיתי על חטא‪ ,‬אבל זה כאב‪ .‬כואב‬                             ‫אבשלום שיינפלד (‪ ,)68‬אב לאחת וסב לשניים‪ ,‬הוא בוגר‬
                                            ‫מאוד עד היום‪ .‬זה קרה לפנ י ‪ 40‬שנה ו�ע‬
                                         ‫דיין אני מרגיש כאילו זה קרה אתמול‪ .‬לכתו‬                             ‫אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ ,‬עסק בעריכת דין ובעיסוקים נוספים‪.‬‬
                                        ‫היה האירוע המשפיע והמכונן בחיי‪ .‬הוא היה‬                           ‫אבשלום גדל בשכונת רמת אביב כילד מופנם כהגדרתו‪" .‬הייתי‬
                                       ‫הסלע שלי‪ ,‬הגב שלי‪ ,‬האלוהים שלי והוא נעלם‪.‬‬                          ‫מקובל ונבון‪ ,‬אבל מה שאני זוכר מהילדות זה שהבריונים הרביצו‬
                                      ‫התחושה הנוראה מכולן מעבר לאובדן הייתה‬                               ‫לי ושהכלבים נשכו אותי"‪ ,‬הוא מספר ומסביר זאת בכנות‪" .‬הייתי‬
                                    ‫תחושת הבגידה‪ .‬האם כל חייו‪/‬חיי היו בעצם‬                                ‫ילד פחדן ושידרתי פחד‪ .‬אם נוסיף לזה את העובדה שהייתי ילד‬
                                   ‫שקר? העמדת פנים? הייתי נשוי‪ ,‬מפקד במילואים‬
                                  ‫ובעל יכולת‪ ,‬אבל כשהוא נעלם הרגשתי שהכול‬                                                                  ‫חכם נבין למה משכתי אש"‪.‬‬
                                 ‫נעלם‪ .‬הרגליים המשיכו ללכת‪ ,‬אבל כל השאר נעצר"‪.‬‬                            ‫לטענתו‪ ,‬למרות ההתאכזרות כלפיו הוא לא הרגיש חוסר‬
                                                                                                          ‫אהבה‪" .‬החברים בכיתתי נתנו לי הרגשה של שווה בין שווים‬
                                                                           ‫***‬                            ‫ולמזלי התברכתי בהורים נפלאים שהרעיפו עליי אהבה אין קץ"‪,‬‬
                                                                           ‫ַאָּבא‬                         ‫הוא משתף‪" .‬הם אלה שיצקו בתוכי עמוד שידרה מברזל שליווה‬
                                                                ‫ְּכ ָבר ָח ְלפּו ָׁש ִנים‬                 ‫אותי לאורך כל החיים‪ .‬הם המלאכים הטובים שמרחפים סביבי‬
                                                                  ‫ֵאין ְלָאן ִל ְברֹו ַח‬
                                                               ‫ֵאין ֵהי ָכן ְל ִה ְס ַ ּת ֵ ּתר‬                                              ‫ומאמצים אותי בכתיבתי"‪.‬‬
                                                           ‫ׁשּוב ֵאין ַעל ִמי ִל ְׂשמֹו ַח‬                                                                      ‫***‬
                                                               ‫ֹלא רֹו ֶצה ְל ִה ְת ַּבֵּגר‬
                                                               ‫טֹו ֵמן ָהרֹאׁש ַּבחֹול‬                                                                    ‫הֹוי ַע ְצלּו ִתי‬
                                                                ‫ְו ַקר ִלי ַּב ְׂ ּש ִמי ָכה‬                                        ‫הֹוי ַע ְצלּות ֲח ִמימּות \ ָּפ ִׂשית ְּב ֵאי ָב ַרי‬
                                                               ‫ָּכל ַהְּז ָמן קֹו ֵרא ְלָך‬
                                                                     ‫ָּתבֹוא ְק ָצת‬                                                      ‫ַמ ְע ָין ֶׁשל חֹ ִלי \ ְמקֹור ָּכל ֲח ָטַאי‬
                                                                          ‫ְנ ַדֵּבר‬
                                                                           ‫***‬
   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31