Page 32 - hadera25v3
P. 32
25.3.2022 32
באמצעות משמעות – גישת טיפול רק אחרי כמה חודשים נרו מי עזר לך לאורך השיקום?
שפותחה על ידי הנוירולוג והפסיו שמה פריצת הדרך בשיקום "בהתחלה בעלי המלאך אדוארדו טיפל בי ודאג
כיאטר פרופסור ויקטור פרנקל בעקו הארוך של כנרת" .השבר התאו לי .היה סביבי ודאג לכל צרכיי ,אבל הוא מנהל חברה
בות חוויותיו בשואה .הגישה ממוקדת חה והצלחתי איכשהו להתהלך ומהר מאוד היה עליו לחזור לעבודה .בין השאר היה
בטיפוח הגרעין הבריא באדם וביכולתו עם הליכון ,אבל הזיכרון של צריך לטוס לארצות הברית ואני הייתי חייבת להתמודד
למצוא משמעות בכל מצב ,לצמוח אל הכאב היה עדיין כל כך גדול
מול נסיבות החיים .אני מטיילת המון והוא השאיר בי פחד משתק עם זה לבד .לא הייתה לי עזרה סיעודית".
בעולם ופוגשת הרבה אנשים מכל מיני מתי החלטת לכתוב את הספר?
תרבויות .זה נותן לי המון השראה ופרו ממש .פחדתי לנהוג והפכתי
ספקטיבה לחיים ,למשל היינו לא מזמן להיות חסרת עצמאות .זוהי "בבית החולים .לקח הרבה זמן עד שהגיע הניתוח .כאב לי
בהודו וראיתי איך מטפלים שם באנשים מאוד והייתי מתוסכלת מאוד .אמרתי לעצמי שהדבר היחיד
חולים .זה כמובן שונה מאוד ממה שקוו הרגשה קשה מאוד".
רה בארץ .העולם הרוחני בהודו בפרט מעניין שדווקא שבר, שאני יכולה לעשות זה לכתוב".
ובמזרח בכלל מפותח מאוד .אנשים הדבר הכי פעוט שמתאחה למה לא בחרת לכתוב את הספר בשם שלך?
חולים נתפסים למחשבות רוחניות ומה כמעט מעצמו ,הופך תחת "האמת? פשוט חשבתי שזה אירוע שלא ייאמן .עד היום קשה
שראיתי שם הוביל אותי לתהליך שאני מיקרוסקופ הספרות של לי להאמין שזה קרה לי .שכבתי מגובסת והרגשתי שאני רוצה
כנרת לעניין כמעט פיו להרחיק את שקרה ממני ולא לכתוב יומן על מה שקורה לי ,אלא
עברתי בעקבות השבר". לוסופי .הסופרת שואלת
מתי התחלת לכתוב? לדמיין שזאת אישה אחרת".
"מגיל צעיר ידעתי שאעסוק בכתיבה את הקוראים ,דרך עיניה כשהיא נשאלת מה הנושא העיקרי שנובע מהספר שלה עונה
או בספרות .למדתי תואר ראשון בספרות של גליה" :עד כמה אתם כנרת כי "הספר שלי עוסק בכמיהה לשינוי בתעסוקה ובפנייה
ומחשבת ישראל .בתואר השני למדתי פיו עצמאים בחייכם? ואם כן ללימודים רוחניים כדי למצוא משמעות לחיים בכלל ולסבל
לוסופיה יהודית וקבלה .הייתי מורה בתיכון עד כמה אתם מעריכים
'אליאנס' ובתיכון 'הריאלי' בחיפה ולימדתי את העובדה הזאת שהיא בפרט".
ספרות לבגרות ,כך שכל הזמן הייתי מוקפת הכול חוץ ממובנת מאו עד כמה נושא הסבל מעסיק את כנרת אפשר ללמוד כבר
במילים ,אבל ההתכווננות להוציא לאור את מספרה הראשון "המסע אל הנפש" (אוריון )2013 ,בו היא צ�ו
היצירות שלי החלה רק לפנ י 15שנה .בזמן שהייתי בבית הח�ו ליה". ללת לתוך נבכי הנפש ושואלת את השאלה שהעסיקה דורות של
לים -הכלי הזה עזר לי מאוד וחיזק אותי". "כשהייתי בבית חולים מטפלים :מהי הדרך הטובה ביותר לחוות אושר ובריאות נפשית?
ומה את ממליצה לאנשים שפחות חזקים בכתיבה וצריכים ראיתי אנשים מבוגרים ששברו את האגן שלא גם בספר הנוכחי (השישי במספר) נחשפת כנרת -באומץ
יצאו מזה" ,היא מספרת" .אנשים לא מודעים לכך ,אבל שבר ובלי פילטרים -כאדם שמנהל דיאלוג פנימי מרתק על הכוח
לעבור את השיקום הארוך? יכול להרוג אותך פיזית ונפשית .אנחנו לא חושבים על זה לעוו שבזוגיות מול חיבוטי הנפש והייסורים שבבדידות" .בזמן השיו
"הרבה סבלנות .זה באמת תהליך ארוך .האדמה מתחת לרו מק ,אבל שבר -כשמו כן הוא -יכול להיות שבר בחיים ,שבר קום לא רציתי לראות אף אחד .אנשים רצו לבוא לבקר ואני
גליך מתערערת .פתאום כל החיים נראים לך שבריריים .אני בתפיסה העצמית שלנו ,שבר בנפש". דחיתי אותם בנימוס" ,היא נזכרת" .כל כך הייתי מתוסכלת שלא
מתנדבת כבר שנים בחדר מיון בבית חולים 'מאיר' ,הרבה לפני מתוך השבר צצות מחשבות שמניעות כמעט מעצמן תהליך היה לי כוח לשתף אף אחד במצוקה שלי .היו ימים שהיה לי
הפציעה .אחרי הפציעה חזרתי להתנדב ,קצת צולעת .ראיתי של כתיבה ,בוודאי כשאת מורה לספרות ומנחת קבוצות בבית כל כך קשה שאמרתי אני לא יודעת מתי אצא מזה .גם אחרי
המון אנשים שהגיעו במצב שלי .נתתי לכל אחד שראיתי את שהורידו את הגבס והתחלתי את הפיזיותרפיה לקח לי המון זמן
הטלפון של הפיזיותרפיסט שעבדתי איתו .תמיד הסתכלתי ברל. לחזור לעצמי .שמתי את הרגל על הרצפה והרגשתי שהיא כמו
עליהם וחשבתי בלבי 'אין להם מושג איזה אתגר עומד בפניהם'. זה הספר השישי שלך .מאיפה את שואבת את כל מקורות
אבן .רגל זה הדבר הכי בסיסי ולא היה לי אותו".
כמו שאני לא ידעתי ולמדתי בדרך הקשה". ההשראה שלך? היו רגעים שחשבת שלא תוכלי לדרוך על הרגל לעולם?
בפרספקטיבה של חמש שנים כיצד השבר שעברת שינה את "מקורות ההשראה שלי הם קודם כול מעצמי ,ממה שקוו "כן ,היו רגעים שלא הבנתי איך אני יוצאת מזה .בגלל שתו
רה לי בחיים .חוץ מזה ,אני קוראת המון ,כל יום כמה שעות. קופת הגבס הייתה ארוכה מאוד השרירים התנוונו .מעולם לא
חייך? אני לומדת בקורסים ומרחיבה אופקים .בשנה האחרונה אני הייתי חולה ולא שכבתי חסרת אונים במיטה .פתאום אני מוצאת
"וואו ,שינה מאוד .אני הרבה פחות מרגישה בטוחה .אני יודו לומדת ספרות ופסיכואנליזה באוניברסיטת תל אביב .למדתי
עת שהחיים הרבה יותר שבריריים .ביום יום אתה לא חושב על שנה שלמה ביבליותרפיה - כלי טיפולי ברפואה ,בפסיכותרפיה את עצמי שבר כלי".
זה .השבר הזה ערער לי את הביטחון שלי בגוף שלי ,ובכלל ובפסיכיאטריה שמסייע בפתרון בעיות אישיות או נפשיות על מה הרופאים אמרו לך?
הקיום נראה לי חמקמק ולא בטוח .כל רגע יכול לקרות משהו". ידי שימוש בספרות .עכשיו אני לומדת לוגותרפיה -תרפיה "זה בדיוק העניין ,שהם לא אומרים כי הם לא יודעים וזה עוד
זה נורא לחיות ככה. יותר מתסכל".
"כן .חזרתי לחיות חיים מלאים ,אבל בהתחלה זה היה נורא.
הייתי הולכת רק עם נעלי ספורט .חס וחלילה לא עם נעליים לא
סגורות ולא יציבות .אני שומרת מאוד על נושא צפיפות העצם.
זאת מחלה שתוקפת בעיקר נשים .חברה שלי עברה שבר מאוד
רציני באגן .הרגשתי צורך עז לתמוך בה .היא אמרה לי שזאת
הייתה טראומה גדולה מאוד .הרבה יותר גדולה משלי .היא
הייתה משותקת לחודשים ארוכים .היא עשתה בדיקה וראתה
שיש לה אוסטאופורוזיס .במחלה הזאת הופכת העצם להיות
פחות דחוסה ופחות צפופה ,ולכן חשופה יותר לשברים".
מה אפשר ללמוד מהספר שלך?
"זה ספר שעוסק בעולם פנימי מורכב .בהתמודדות פנימית
ובניסיון למצוא מזור .בראשה של הגיבורה עולות הרבה מחשו
בות קיומיות והיא מנסה למצוא דרך שתיקח אותה מהקיום היום
יומי כדי להתמלא".
מי קהל היעד של הספר?
"הספר הזה יכול לפנות להרבה אנשים .כאן הייתה שבירה
של הרגל ,אבל יש הרבה דברים שיכולים להישבר ולערער לנו
את כל החיים".
היית רוצה שיחלקו את הספר בבית חולים?
"אני מניחה שרופאים שעוסקים בתחום השברים יתעניינו בו
מאוד .אני בקשר עם ד"ר פנינה רויטמן ,שמטפלת בבית חולים
'מאיר' באנשים עם בעיות שברים .היא אמרה לי שהיא מחכה
לספר הזה כי היא יודעת שלכדתי בספר הזה משהו שהוא כמעט
ברמה של ספרות מקצועית .לא מהצד של הרופא ,אלא מהצד
של החולה ,שזאת בדיוק הפרספקטיבה שחסרה לרופא כדי
לטפל בחולה".
מה הלאה? יש סיכוי לראות ספר שביעי שלך?
"בוודאי .אני כבר עובדת עליו .זה ספר עלילה על אדם כותב.
זה יכול להסביר למי שלא כותב קצת על תהליך הכתיבה .אני
חושבת שכל מי שיקרא את הספר יבין יותר טוב את עולמו של
הסופר ,ואולי גם יעשה לו חשק קצת לכתוב".
