Page 3 - עלון קביעותא 494 למייל_Neat

‫קביעותא ללומדי ההלכה היומית‬

‫» המשך מעמוד א’‬ ‫עיון בהלכה‬
‫ִׂשי ָחה ְּב ֵט ָלה‪ֲ ,‬עבּורֹו‪ַ ,‬רף ַהׂ ָּש ָכר ִי ְה ֶיה ְּב ֶה ְת ֵאם‪,‬‬
‫ְו ַה ַּת ְגמּול ַעל ְׁש ַעת ִלּמּוד ִי ְה ֶיה ֹלא יֹו ֵתר ֵמ ֵעֶרְך ֲה ָנ ָאה‬ ‫בענין מעמיד בדבר הפסול לסיכוך‬

‫ֶׁשחֹו ֶל ֶפת ִּבְי ָעף‪.‬‬ ‫המקבל טומאה‪ .‬ורמז לזה במשנה ברורה‬ ‫פסק השו"ע‬
‫אּו ָלם ָא ָדם ֶׁש ֲעבּורֹו ַהּתֹוָרה ָה ְי ָתה‪ְ ,‬י ָקָרה ִמ ְּפ ִני ִנים‬ ‫שם‪ ,‬ובשולחן ערוך הרב סי' תרכט סי"ג‬
‫ְו ָכל ֲח ָפ ָציו ֹלא ִי ְשׁוּו ָבּה‪ִ ,‬י ְג ֹרם ַל ִמְׁש ֹק ֶלת ָּבּה ִיְׁש ְקלּו‬ ‫מבואר שאם הסוכה כבר בנויה כך מותר‬ ‫בשו"ע סימן תרכט ס"ז יש להסתפק אם‬
‫ֶאת ֲע ַמל ַהּתֹוָרה ֶׁשּלֹו‪ִ ,‬ל ְהיֹות ִרְו ִחית ּו ְכ ָד ִאית ְּב ַהְרֵּבה‪.‬‬ ‫לישב בה לכתחילה [ועיי"ע כעי"ז בסעיף‬ ‫מותר להניח סולם על הגג כדי לסכך על גביו‪.‬‬
‫יד לגבי מיני עשבים שריחם רע שחז"ל‬
‫ַא ּגּו ְטן ַׁשָּבת‪ָ ,‬העֹוֵרְך‬ ‫אמרו שלא לסכך בהם לכתחילה וכת"ש‬ ‫ביאור המג"א‬
‫ַא ּגּו ְטן ַׁשָּבת‪ָ ,‬העֹוֵרְך‬ ‫המשנה ברורה שאם עבר וסיכך בהם‬
‫כשרה לישב בה והיינו אף שיש לו סכך‬ ‫והמגן אברהם ביאר הטעם לזה משום‬
‫החומר החודשי‬ ‫שאין מעמידין הסכך בדבר המקבל טומאה‬
‫למבחן בהלכה‬ ‫אחר אינו מחוייב לסכך מחדש]‪.‬‬ ‫שמא יבא לסכך בו‪[ .‬ועיי"ש עוד ביאור‬

‫מס' ‪47‬‬ ‫אופנים שמותר‬ ‫בדין זה]‪.‬‬
‫מסימן תרכ"א סעיף ב'‬
‫עד סימן תרל"ג סעיף ז'‬ ‫והנה המג"א הביא שם קושית הר"ן איך‬ ‫מקור הדין‬
‫אנו מעמידין הסכך על גבי כותל אבנים‬
‫יופיע בעז"ה‬ ‫והא אין הכותל כשר לסכך בו‪ ,‬ותירץ‬ ‫ומקור דין זה ממה ששנינו במשנה‬
‫בגליון ‪496‬‬ ‫דהטעם שאסור להעמיד הסכך בדבר‬ ‫כא‪ :‬דהסומך סוכתו בכרעי המטה כשרה‪,‬‬
‫המקבל טומאה הוא משום שמא יבא לסכך‬ ‫רבי יהודה אומר אם אינה יכולה לעמוד‬
‫הזמן גרמא‬ ‫בו אבל בכותל אבנים ליכא למיחש שיטעה‬ ‫בפני עצמה פסולה‪ .‬ובגמרא נחלקו רבי‬
‫בזה דכו"ע ידעי דכה"ג בית דירה מקרי‪.‬‬ ‫זירא ורבי אבא בר ממל מהו טעמו של‬
‫ט"ו כסלו יום פטירתו של רבינו הקדוש רבי‬ ‫אמנם הביא הר"ן שיש שנוהגים להעמיד‬ ‫רבי יהודה שפסל סוכה זו‪ ,‬האם זה מפני‬
‫יהודה הנשיא‪ .‬יותר מכל דבר אחר מסמלת דמותו‬ ‫שאין לה קבע או מפני שהמעמיד שלה‬
‫הזוהרת של רבנו את נצחיות והמשכיות עם ישראל‬ ‫קנים תחת הסכך‪ ,‬ומידת חסידות הוא‪.‬‬ ‫הוא המטה שהיא דבר שמקבל טומאה‪.‬‬
‫ותורתו‪ .‬רבינו שחתם את סדר המשנה ובכך הנציח‬ ‫ונפקא מינה באופן שהסכך נסמך על גבי‬
‫את עמוד התורה שבעל‪-‬פה למען יעמדו ימים‬ ‫וכתב המג"א שלפי דברי הר"ן יש ליישב‬ ‫עמודים של ברזל הנעוצים בארץ והמטה‬
‫רבים ולא תשכח תורה מישראל‪ .‬ועינינו רואות‬ ‫מה שנפסק בסימן תרל"א ס"ח שהמסכך‬ ‫משמשת רק כדפנות שבאופן זה יש לה‬
‫ושמחות כיצד זה תורה מחזרת אל אכסניה שלה‬ ‫סוכתו בשפודין שפסולים לסכך והניח‬ ‫קבע‪ ,‬אך המעמיד הוא בדבר המקבל‬
‫בשרשרת הדורות המוזהבת‪ .‬שלרבי הקדוש יש‬ ‫ריוח ביניהם‪ ,‬דהיינו בין שפוד לשפוד‬ ‫טומאה‪ .‬שלסובר שהטעם מפני שאין לה‬
‫חלק ארי במסירת התורה וכפי שכבר הכתוב 'כי‬ ‫כמלא שפוד‪ ,‬והניח באותו אויר סכך כשר‪,‬‬ ‫קבע הסוכה כשרה ולמ"ד שהטעם משום‬
‫לא תשכח'‪ .‬וכך אודות רבי הקדוש אנו מוצאים את‬ ‫אפילו הכי פסולה‪ ,‬אלא א"כ שיעדיף סכך‬ ‫שמעמידה בדבר המקבל טומאה הסוכה‬
‫עניין המשכיות התורה בגמרא בקידושין (עב ב)‪:‬‬ ‫כשר על השפודים‪ ,‬או אם השפודין מונחים‬ ‫פסולה‪ .‬ולכן כתב בשו"ע כאן שאין להניח‬
‫כשמת‪ ‬רבי עקיבא‪ ‬נולד רבי‪ ,‬כשמת רבי נולד‪ ‬רב‬ ‫שתי יניח הסכך כשר ערב‪ ,‬או להיפך שאז‬ ‫סולם על הגג ולסכך על גביו מפני שמעמיד‬
‫יהודה‪ ,‬כשמת רב יהודה נולד רבא‪ ,‬כשמת רבא‬ ‫מתמלא כל האויר מסכך כשר‪ .‬ומקור הדין‬
‫נולד‪ ‬רב אשי‪ ,‬ללמדך שאין צדיק נפטר מן העולם‬ ‫במשנה סוכה טו‪ .‬ובגמרא שם‪ .‬ולכאורה‬ ‫הסכך בדבר המקבל טומאה‬
‫עד שנברא צדיק כמותו‪ .‬זכותו ותורתו תגן עלינו‬ ‫בכהאי גוונא שהשפודין מונחים שתי‬
‫ומניח הסכך ערב או איפכא‪ ,‬הרי השפודין‬ ‫סתירה בפסקי השו"ע ותירוץ המג"א‬
‫ועל כל עם ישראל‪.‬‬ ‫מעמידים הסכך לבל יפול‪ ,‬ולדברי הר"ן‬
‫מיושב שפיר שזה עצמו שהצריכוהו‬ ‫והקשה המג"א שהרי לקמן בסי' תר"ל‬
‫ודרך חיים תוכחות מוסר‬ ‫להניח שתי וערב מוכיח שיודע הוא‬ ‫סי"ג פסק השו"ע לענין הסומך סוכתו‬
‫שאין מסככין בשפודין ואין חשש שיבוא‬ ‫בכרעי המטה שהסוכה פסולה ואם העמיד‬
‫ליקוט מחשיבות המוסר מתוך הקונטרס "דרך חיים"‬ ‫לסכך בהן‪[ .‬אמנם עיי"ש שהביא מדברי‬ ‫הסכך על גבי עמודים של ברזל והמטה‬
‫ומי לנו גדול מבעל החתם סופר זצ"ל שהיה‬ ‫הב"ח שדייק מדברי רש"י ועוד ראשונים‬ ‫משמשת רק כדפנות כשירה‪ ,‬וזהו כרבי‬
‫רבן של כל בני דורו ומתמיד גדול בלימוד‪ ,‬ואמר‬ ‫שהאיסור להעמיד בדבר שפסול לסכך בו‬ ‫יהודה וכמ"ד שאין לה קבע וכן פסק‬
‫על עצמו שבאם אינו לומד יום אחד ספרי מוסר‬ ‫אין זה משום גזירה אלא מעיקר הדין דכיון‬ ‫הרא"ש משמע שמותר לסכך על גבי דבר‬
‫שמעמידו זה נחשב כאילו סיכך בו‪ ,‬וכמו‬ ‫שמקבל טומאה‪ ,‬ותירץ בתירוץ ב' דהתם‬
‫הוא מתקרר בעבודת ה' יתברך‪.‬‬ ‫שמצינו בעוד מקומות שהולכים אחרי‬ ‫בדיעבד קאמר דהסוכה כשירה וכאן קאמר‬
‫(ארך אפים)‬ ‫דלכתחלה אסור להעמיד הסכך בדבר‬
‫המעמיד‪ ,‬ולדבריו אי אפשר ליישב כן]‪.‬‬
‫המקבל טומאה‬
‫וכתב בשו"ת שבט הלוי חלק ט סימן‬
‫קלז וז"ל ואשר שאלתם לענין להשתמש‬ ‫להלכה‬
‫בדבק להדביק קצת הסכך בסופו‪ ,‬בודאי‬
‫סברת הרבנים להקל נכונה כיון שאינו‬ ‫וכתב המשנה ברורה בסקכ"ב שכמה‬
‫ניכר כלל ולא שייך הגזרה‪ ,‬גם בלא"ה‬ ‫אחרונים העתיקו ביאור זה והסכימו כן‬
‫שייך בהא סברת הר"ן ביותר דכיון שאי‬ ‫לדינא שלכתחלה יש ליזהר שלא להעמיד‬
‫אפשר לסכך בדבק לחוד אין כאן גזרה‬ ‫הסכך בדבר המקבל טומאה אכן בדיעבד‬
‫או שאין לו שאר דברים מותר להעמיד‬
‫דילמא אתי לסכך‪.‬‬
‫הסכך בדבר המקבל טומאה‪.‬‬
‫ובעז"ה בעלון הבא נבאר דין מעמיד דמעמיד‪.‬‬
‫גדר דיעבד שמותר‬

‫ובחיי אדם [סי' קמו אות ל] משמע‬
‫דמה שהתירו בדיעבד הוא הדין כל היכא‬
‫דאי אפשר לו ליזהר או שאין לו שאר‬
‫דברים מותר לו לכתחלה להעמיד בדבר‬