Page 8 - Yakinton_304_DIGI
P. 8
קיבלה חברת 'הנוטע' -חברה בינתיים החל הממשל הגרמני יהודים שלא היו מעוניינים להגר
שהוקמה בשנת 1924במטרה להפנות יהודים שהתעניינו בהגירה באופן מיידי להעביר תשלומים
לגייס הון להקמת מושבות בארץ לחברת 'הנוטע' .זו רכשה לעצמה לחשבון החסום של חברת 'הנוטע',
ישראל ושאפה עוד טרם עליית תוך זמן קצר מונופול להעברת דבר שלמעשה נגד את האינטרס
הנאצים לשלטון למשוך הון סחורות גרמניות לארץ ישראל הציוני.
יהודי מגרמניה להשקעה במפעל תמורת תשלום ברייכסמארקים הממשל הגרמני ,שלא היה מצוי
הפרדסנות וההתיישבות בארץ חסומים– כסף של יהודים שלא בנבכי הפוליטיקה היהודית
ישראל–היתר להשתמש בכספים ניתן היה להוציאו מגרמניה .הפנימית ,היה משוכנע כי
שיופקדו לזכותה בחשבונות ההנהגה הציונית בברלין ובלונדון ,ההסכם שחתם עליו היה עם
חסומים בבנק גרמני כדי לשלם וכן חברי הנהלת הסוכנות היהודית המוסדות הלאומיים היהודיים.
בעד סחורות שביקשה לייצא ארלוזורוב וורנר סנטור ,התנגדו אך לא ההסתדרות הציונית ולא
מגרמניה לארץ ישראל .בזכות להסכם שעיקרו פרטי ,וביקשו הסוכנות היהודית שותפו במשא
הסכם זה הצליחו יהודים גרמנים להרחיב את ההסכם בין הממשל ומתן .גיאורג לנדאואר ,מזכ"ל
להגר מגרמניה ולהעביר את הגרמני ו'הנוטע' לגופים כלכליים ההסתדרות הציונית בגרמניה ,טען
רכושם .בה בעת ,ההסכם חתר נוספים שייצגו את האינטרס בפני הגרמנים כי ההסכם שנתחם
תחת תנועת החרם שפעלה נגד הלאומי היהודי .הם ביקשו לכלול עם סם כהן הוא הסכם פרטי שלא
גרמניה ,ואולי אף ייתר אותה ,ויצר בהסכם גם את תנועת הפועלים .אושר בידי המוסדות הלאומיים
התנגדות סוערת ביישוב היהודי אולם רצח ארלוזורוב ביוני של הציוניים ,וכי בכוונתו לערער
אותה שנה קטע את המשא ומתן .בפני משרד הכלכלה על הפניית בארץ ישראל.
בזמן חתימת הסכם המשא ומתן במשרד הכלכלה הגרמני וכן אצל העולים בעלי ההון לחברת 'הנוטע'
של סם כהן וחברת 'הנוטע' עם היינריך וולף ,הקונסול הכללי של בלבד .לנדאואר עשה ככל יכולתו
משרד הכלכלה הועברו הצעות גרמניה בירושלים ,שאהד את לערער את המונופול של החברה.
שונות מצד יהודים גרמנים שביקשו המטרות הציוניות ,נוצר הרושם לשם כך גייס גם את חברו הרמן
לנצל את ההזדמנות של הסכם כי סם כהן אינו רק נציג ההנהלה אלרן ,משום הגישה שהייתה לו
מעין זה כדי לנייד הון יהודי-גרמני הציונית אלא גם איש רב השפעה להנס שמידט-רילקה (Schmidt-
אל מחוץ לגרמניה .שניים מהם היו ביישוב היהודי בארץ ישראל ,)Roelkeמנהל מחלקת המזרח
הרמן אלרן ,בשם בנק איגנץ אלרן ובתנועה הציונית בכלל .בעקבות הקרוב במשרד החוץ הגרמני.
בקרלסרוהה ,ואלפרד פויכטונגר ,זאת ,נחתם ביולי 1933הסכם כאמור ,אלרן היה עסוק באותה
ששימש באותה עת מזכיר ראשי שני בין ההתאחדות הציונית העת בניסיונות חוזרים ונשנים
בבנק Lazard Speyer - Ellisenהגרמנית ובין הממשל הגרמני ,לקבל אישור להקמת סניף של
והחל משנת 1934היה שותף שאפשר לחברת 'הנוטע' להרחיב בנק איגנץ אלרן בארץ ישראל.
ב'בנק יפת' בירושלים .השניים את פעילותה בשני מישורים :באמצע יוני פגש אלרן את נציג
ניהלו ,כל אחד בנפרד ,תכתובת ניתנה אפשרות לפתיחת חשבונות המשטר ד"ר פלאד ( )Fladואת
עם משרד הכלכלה הגרמני בנוגע חסומים עד לסכום של שלושה השמאי ד"ר שניידר .על שיחתם
לאפשרות לפתוח בנק בארץ מיליון רייכסמארק ,ויצוא הסחורות זו כתב אלרן לשר הכלכלה מכתב
ישראל (במקרה של פויכטונגר) או הורחב ליצוא מוצרים מוגמרים .מפורט ובו שטח את בקשתו.
סניף של בנק (במקרה של אלרן) .במסגרת ההסכם החדש הורשו במכתבו הדגיש אלרן כי יהודים
8
