Page 3 - אלול תשפא
P. 3
הרב אליהו פרוכטר שליט"א רב אורח
הבנה זו עד כמה ראוי לחשוש מן החטא, אף את היום הראשון שאין לילו עמו ,ולא בשבת זו ער"ח אלול מסתיימים להם ימי
אף במקום שאין כמעט שום סיכוי השכילו להבין שהארבעים יום הם ימים הנופש ומתחילים ימי הנפש.
שיעשה ,היא ההופכת את הימים הללו -
שלמים. המקור לסגולת הימים ולהיותם ימי רצון
לדורות -לימי רצון!! עכ"ד. ואם כן מה יתן ומה יוסיף שמודיעים הוא בפרקי דר"א פרק מ"ו שבר"ח אלול
והתועלת העצומה שיש בעשיית סייג גם מתי עלה משה להר ,והרי בזה אין חשש אמר הקב"ה למשה עלה אלי ההרה,
בריחוק מהאיסור מבוארת בדברי רבינו והעבירו שופר בכל המחנה שהרי משה
יונה ז"ל בשערי תשובה שער א' בעיקר לטעות? עולה להר שלא יטעו עוד אחר עבודה זרה
התשיעי וז"ל "ועוד תימצא לו תועלת מוכרחים אנו לומר שאחר שנכשלו בחטא (כמו שטעו בלוחות הראשונות) ,והקב"ה
בשברו התאווה הגשמית כי אם תשאלנו כה חמור יש לגדור ולסייג כל אפשרות נתעלה אותו היום באותו שופר שנאמר
תאוותו דבר בליעל ועבירה ,ידבר אל ליבו כלשהיא וכל חשש לפרצה ומכשול ,הגם עלה אלוקים בתרועה ד' בקול שופר ,ועל
אין בהיתר לא אמלא תאוותי ואיך אשלח שהחשש רחוק ביותר ,ובפרט לאחר כן התקינו חכמים שיהיו תוקעים בשופר
שנכשלו פעם אחת שהזהירות הטבעית
ידי באיסור". בר"ח אלול בכל שנה ושנה.
וכן הוא בכל דבר כאשר גודר עצמו בהיתר רבה יותר. בספר "קדוש ונורא שמו" להגרי"פ
נמצא מתרחק מן האיסור ,והיא עצה משל למה הדבר דומה ,למחסן גולדווסר שליט"א העיר הערה נכבדה.
שמאוחסנים בו פצצות הנושאות חומר הלא הטעות שטעו בנ"י בלוחות הראשונות
נפלאה! נפץ רב ,אין רשות לעשן כמה ק"מ סביבות לא הייתה מתי עלה משה להר ,שהרי ידעו
השי"ת ברחמיו יזכנו לנצל היטב את ימי המחסן ,אף שהסיכוי שניצוץ יחדור פנימה בדיוק מתי עלה ,אלא הטעות הייתה בסוף
חודש אלול הבעל"ט ולזכות למחילה הוא קלוש ביותר ,כי כגודל הסכנה כך גודל מ' יום ,שסברו שהארבעים יום כוללים
וסליחה וכפרה. החשש ועוצמת הריחוק והסייגים.
שהשמחה במעונם הרב דוד דרור שליט"א ד' אמות של הלכה
ברכת ברכת "שהחיינו" על בגדים חדשים
מזל טוב חמה
התוקע מוציא את השומעים ידי חובתן 17אבל לעניין על איזה בגדים מברכים שהחיינו
להולדת הבן ברכת שהחיינו על בגד כל אחד צריך לברך לעצמו.18 בהקונה בגדים חדשים מברך "שהחיינו" 1ודוקא אם
והסיבה לזה היא שכל אחד יש לו שמחה על הטלית הם בגדים חשובים אבל על דבר שאינו חשוב כל כך
למש' שפריי שלו ולא על הטלית של חברו ולכן כל אחד צריך כגון נעלים וגרביים לא מברכים עליהם 2בגדים יקרים
למש' פרסטר לברך שהחיינו בפני עצמו ,אבל בתקיעת שופר כולם נחשבים חשובים כגון מעיל ,חליפה ,מגבעת יקרה
למש' ארלנגר נוהגים לברך עליהם שהחיינו .ומי שאין לו שמחה גם
למש' שניצר שווים בשמחה שיש במצווה .19 בבגדים חשובים (כגון עשיר שקונה הרבה בגדים)
לא מברך עליהם 3ועל בגדים שאינם יקרים כגון
להולדת הבת כשיש לו ספק אם חייב לברך שהחיינו חולצות ,מכנסיים ,סוודרים ,חלוקים ,לא נוהגים לברך
מי שיש לו ספק אם חייב לברך מצאנו כמה עצות כדי שהחיינו אפילו הוא עני ושמח בהם 4ויש מי שאומר
למש' שפיגל שאין הדבר תלוי במחיר של הבגד אלא בחשיבותו
למש' אלישיב לצאת ידי חובה כמה שאפשר:20 ולכן אפשר לברך גם על חולצה ומכנסיים 5על טלית
א .לברך עד דבר שחייב בברכת שהחיינו ,כגון פרי קטן לא מברכים שאין הוא בגד חשוב אבל על טלית
למש' ווינר גדול מברכים .6נעליים חשובות ויקרות יש אומרים
חדש ,ולהתכוון לצאת ידי חובה גם על הספק.21 שמברכים עליהם שהחיינו 7ויש אומרים שעל נעליים
להולדת הנכדים ב .לשמוע מאחר שחייב בברכה זו ויוציא אותו ידי
לא נוהגים לברך אפילו שהן חשובות.8
למשפ' סירוקה חובה. מתי מברך
למשפ' פרנקל ג .אם הוא סמוך לחג יתכוון בברכת שהחיינו של החג
למשפ'דויטש לדברי השולחן ערוך 9צריך לברך בזמן קניית הבגד
למשפ' יואב פרידמן גם על הבגד החדש. אף על פי שעדיין לא לבש אותו שאין הברכה אלא על
ד .יכול לברך בלשון ארמי בריך רחמנא מלכא דעלמא שמחת הלב שהוא שמח בקנייתן .וכל זה בבגד שראוי
לבר מצוה ללבושו תכף ,אבל אם קנה דבר שלא ראוי ללבושו
שהחיינו וכו'.22 או להשתמש בו כמו שהוא רק צריך לתת לאומן
למש' גוז ה .יהרהר בליבו את הברכה שלפי דעת הרמב"ם יוצא לתקן לא יברך שהחיינו עד שעה שילבש את הבגד
או ישתמש בכלי 10אבל המנהג בכל הבגדים לברך
לנשואי הבת בזה ידי חובה ואין בזה מוציא ש"ש לבטלה.23 בשעת הלבישה 11וכשהוא מברך בזמן הלבישה יברך
ו .יאמר את הפסוק "ויברך דוד את ה' לעיני כל הקהל תכף אחרי לבישת הבגד .12ויש אומרים שיש לברך
למשפ' פורטנוי ויאמר דוד ברוך אתה ה' אלוקי ישראל אבינו מעולם קודם הלבישה .13ואם לא ברך מיד יכול לברך כל
למשפ' גבאי זמן שלא פשט את הבגד .14ואם שכח לברך בשעת
ועד עולם" ויסיים שהחיינו וכו'.24 הלבישה יכול לברך כל זמן שמרגיש שמחה בליבו,
לנשואי הבן ז .לומר כבדרך לימוד בשו"ע או ברמב"ם את
ואחר זמן זה יברך בלא הזכרת שם ומלכות.15
אפרים שוורץ ומשפ' הברכה.25 שהחיינו על כמה בגדים חדשים
למש' גולדבאום ח .שילמד קטן את הברכה ,שבדרך לימוד לקטן מותר
מי שקנה כמה בגדים כשלובש את הראשון מברך
לארוסי הבת להזכיר את שם ה'.26 שהחיינו ויוצא בזה ידי חובת שאר הבגדים החדשים,
כיון שמעיקר הדין הברכה היא בשעת הקניין ,וכבר
למש' זובין 1שו"ע רכ"ג ה"ג2 .שו"ע רכ"ג ה"ד3 .מג"א סק"י בשם הרדב"ז ,מ"ב סקי"ג, קנאם .ולכתחילה צריך לכוון לפטור את שאר הבגדים,
כה"ח סקכ"ב ,פס"ת רכ"ג אות ו'4 .מ"ב רכ"ג סקכ"ד,וזאת הברכה עמ' 166 ואם לא כיון עליהם יברך עליהם בשעת הלבישה בלי
ילזרכוווהתהמורהיםםרוהיבקנרחיתם בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל ,אשרי האיש ח"א פל"ט אות כב'5 .חוט שני שבת
מתוך אושר ושמחה. ח"ג עמ' רכ"ז6 .אג"מ ח"ג סי' פ' ,שונה הלכות סוף הלכות ציצית7 .וזאת שם ומלכות.16
הברכה עמ' 168בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל8 .הליכות שלמה תפילה פכ"ג אם קנו כמה אנשים בגדים חדשים כל אחד צריך
ניתן לשלוח שמות לגיליון הבא סט"ו9 .סי' רכ"ג ה"ד10 .מ"ב סי' רכ"ג סקי"ז11 .כה"ח ס' כ"ב סק"ו ,בא"ח פ' לברך בעצמו ולא יברך אחד ויוציא את כולם ידי
בכתובת הדוא"ל המופיעה בעמוד ראה אות א' ,פת"ש רכ"ג אות ז'12 .שו"ע הרב סדר ברכת הנהנין פי"ב אות ד'. חובה ,אף על פי שבברכת שהחיינו על תקיעת שופר
13ברכת הבית שער כ"ד אות ל"ט הע' ל"ז14 .שו"ע הרב שם15 .כה"ח סקל"א,
האחורי של הגיליון. וע"ע בא"א בוטשאטש ס"ג ד"ה ברכת שהחיינו ,שאפשר לברך גם לאחר
כמה פעמים שלבש את הבגד כל זמן שהבגד נקרא חדש16 .כה"ח סק"ל.
17שו"ע סי' תקפ"ה18 .מ"ב סי' ח' סקי"ד בשם הפרמ"ג19 .שו"ת מנחת שלמה
ח"ב סי' ד' אות לג' ,א'20 .מלוקט מתוך פס"ת רכ"ג אות ה' ,רט' אות ז'21 .ע'
במעשה איש ח"ה עמ' י"ג שכך הורה החזו"א לגר"ח קנייבסקי שליט"א ,וע'
בא"ח פ' ראה שנה א'22 .פני יהושוע ברכות יב ,.א"א בוטשאטש ס'י רי"ט סע'
ד'23 .הליכות שלמה פכ"ב הע' ל"ז24 .ע' שו"ת חת"ס ס' קנ"ו ,ובהליכות שלמה
פכ"ב הע' לו' כתב שבמקום של ספק ברכות לא יעשה עצה זו ,ולא ירגיל
בעצה זו אלא באין ברירה25 .דרך פיקודיך סוף מ"ע ד' ,שו"ת אבנ"ז או"ח סו"ס
שפ"ג ,אמנם במ"ב סי' רט"ו סקי"ד כתב שלא יזכיר את שם ה' כשלומד את
הברכות26 .מ"ב סי' רט"ו סקי"ד ,ובא"א בושטאטש סי' קס"ז סעי' י"ט כתב
שישתדל שהקטן יגיד בעצמו את שם ה'.
