Page 2 - מפיק מרגליות במדבר תשפב

‫שהרי מחנה ומקום הלויה עומד בתווך והוא דבר מציאותי שא”א להתעלם ממנו‪ ,‬כיון ש’מקום’ בנוי‬ ‫על הפרשה ועל הדף‬

‫באופן זה של אחד אחרי השני ומעלת הכהונה יוצאת רק ממעלת הלויה ולכן יורד חזרה ללויה‪ ,‬משא”כ‬ ‫הרה"ג רבי מאיר מרגלית שליט"א‪ ,‬מחבר ספר 'מאיר נתיבים'‬

‫‘חילול’ שהוא דבר רוחני בזה באמת המעלה של הכהן אינה בנויה על מעלת הלוי אלא על מעלת‬ ‫והלוים יחנו סביב למשכן העדות‬
‫בפרשתנו מובא הדין של מחנה שכינה לויה וישראל‪ ,‬לכל אחד ואחד יש את מחנה‪ ,‬וכמ”ש הרמב”ם‬
‫הישראל‪ ,‬וכאשר יורד מדרגתו יורד להיות כישראל לכל דבר‪.‬‬ ‫‘שלש מחנות היו במדבר וכו’ ומחנה לויה שנאמר בה וסביב למשכן יחנו’ ע”כ‪ ,‬ומקום חניית הלוים‬
‫במשכן היה לו דין של מחנה לויה‪ .‬והקשה התשב”ץ [ח”ג קלד] דדינא הוא דבעל קרי יוצא חוץ למחנה‬
‫במדבר קדושת ‘המקום ‘והאדם’ היו יחדיו‬ ‫לויה [כדאיתא בפסחים סו‪ ]:‬וא”כ היאך דרו שם הלוים עם נשותיהם והותרו בתשמיש והרי מקום זה‬

‫והנה‪ ,‬חילוק זה שייך בזמן ששתי קדושות אלו נפרדות זו מזו‪ ,‬בזמן שביהמ”ק עמד על מקומו הקבוע ואז‬ ‫אסור לבע”ק‪ ,‬שאלה זו גם שאל המשך חכמה בריש פרשתנו‪.‬‬
‫וראיתי שנשאל בזה שה”ת מרנא הגרח”ק זצ”ל וכתב [הובא בפרורים משלחן גבוה] ‘וצ”ל שירדו עם‬
‫קדושת המקום נובעת מהמקום‪ ,‬וקדושת האדם נקבעת ממהותו‪ ,‬ואז ‘הקדושת האדם’ לא באה בצורה‬ ‫נשותיהם למחילה ומיד טבלו ועלו’‪ ,‬וכן כתב הגר”מ שטרנבוך [מועדים וזמנים ח”ה סימן שנ’ והאריך‬

‫מדורגת אלא מעלת הכהן יוצאת מהקדושת הישראל ולא מקדושת הלויה וממילא כשמתחלל חוזר חזרה‬ ‫בזה שם בהערה א’] וכעין מש”כ במשנה במידות פ”א מ”ט‪.‬‬
‫בזמן המדבר הותר לשבט לוי‬
‫להיות כישראל גמור וכן ‘הקדושת מקום’ באה בצורה מדורגת שמעלתה מחנה שכינה מגיעה ויוצאת‬
‫גם בגיליוני הש”ס [לר’ יוסף אנגל‪ ,‬בעל האתוון דאו’] דן בשאלה זו בחידושיו עמ”ס יבמות [פב‪]:‬‬
‫ממחנה לויה וא”א לצאת ממחנה כהונה למחנה ישראל שהרי מחנה לויה בתווך‪.‬‬ ‫בסוגיה של ‘ירושה ראשונה ושניה יש להם שלישית אין להם’ בתוס’ שם‪ ,‬אם שייך שיהיה קדושה רק‬
‫לחלק מהדברים או לא‪ ,‬ותלה זאת בנידון אם שייך לומר ‘תוספת שבת’ על מקצת מלאכות שבת‪ ,‬ולפי”ז‬
‫משא”כ בזמן שישראל היו במדבר ומשנים מקומם במדבר‪ ,‬א”כ היה למחנה לויה שתי הגדרות‪ ,‬ואמנם‬ ‫רצה לתרץ על קושית התשב”ץ‪ ,‬דשמא יש לומר דבזמן שהיו במדבר אף שהיו אסורים בכל הטומאות‬
‫מ”מ היו מותרים בטומאת בע”ק‪ ,‬או דהיו אסורים אף בבע”ק חוץ מתשמיש‪ ,‬אלא דלבסוף דחה דבריו‪.‬‬
‫שהיה לו ‘קדושת מקום’ מחמת מה שהיה מסביב למשכן ונתקדש מקומו ואכן מקום זה היה מוגדר כמחנה‬ ‫[ועי’ בהעמק דבר בפ’ נשא עה”פ ‘כל צרוע וכל זב’ [ה’ ב’] מה שחידש שם שדיני הפרישה מהמחנות‬

‫לויה שבע”ק יוצא משם [וכאילו הוא בבימה”ק שבמקומו בירושלים]‪ ,‬וכלפי זה אמנם הקדושת מקום‬ ‫היה שונה במדבר‪ ,‬ולדורות דיני הפרישה שונים מזמן שהותם במדבר‪ ,‬ועי”ש דברים נפלאים]‪.‬‬
‫שתי קדושות במחנה לויה‬
‫של המחנה כהונה באה מתוך המחנה לויה וכהן טמא הוצא לשם‪ ,‬אבל היה במחנה כהונה גם ‘קדושת‬
‫תירוץ מענין וחדש כותב המשך חכמה‪ ,‬וס”ל דמחנה לויה היה מחולק לשתים‪ ,‬דהלוים שומרי משמרת‬
‫המקום’ שלא באה מתוך המחנה לויה אלא כ’קדושת האדם’ שקדושת המחנה שכינה באה מיד ממחנה‬ ‫המקדש היו סמוכים למשכן העדות סביב‪ ,‬אבל אהליהם נשיהם וטפם היו חונים סביב שומרי משמרת‬
‫הקודש וסמוכים היו מאחוריהם למחנה ישראל והיה שיטחו מיל‪ ,‬ואותו מקום היה כבר מחוץ למחנה‬
‫ישראל‪ ,‬וכהן שהוצא ממחנה שכינה מחוץ לשני מחנות‪ ,‬היה יכול להיכנס למחנה לויה לחלק שנחשב‬ ‫לויה ועדיין אינו מחנה ישראל‪ ,‬ומחנה לויה האסור בבע”ק היה רק סביבות הארון‪ ,‬אבל מחוצה לו היתה‬
‫קדושתו כמחנה ישראל ושם שהו עם נשותיהם‪ .‬ודייק כן המש”ח מסדר הפסוקים דבתחילה בפסוק נ’‬
‫כמחנה ישראל ואף שבפועל הוא בתוך מחנה לויה ממש כמו כהן שנתחלל שאף שנשאר כשבט לוי מ”מ‬ ‫כתוב ‘ומסביב למשכן יחנו’ והיינו הגברים השומרים בלבד‪ ,‬ואילו בפסוק נג’ נכפל הענין שוב ושם כתוב‬

‫מעלתו כישראל ואין סתירה בין הדברים‪ .‬והדברים עמוקים‪.‬‬ ‫‘והלוים יחנו סביב למשכן העדות’ דשם קאי על כל בני לוי‪ ,‬ואף הנשים והטף שעומדים רחוק יותר‪.‬‬
‫שתי עבודות הלוים‬
‫פרפרת נאה‬
‫ודברי המשך חכמה מבוארים היטב ע”פ דברי הגרי”ז שגם עמד על הכפילות בתורה‪ ,‬דבפסוק נ’ כתוב‬
‫הלוים אף שנפרדו מבנ”י מ”מ הינם חלק והתמצית של עם ישראל‪ ,‬וזאת מכיון שהם לומדי התורה שהוא‬ ‫‘ומסביב למשכן יחנו’ ואילו בפסוק נג’ נכפל הענין שוב ‘והלוים יחנו סביב למשכן העדות’‪.‬‬

‫השורש של עם קדשינו‪ ,‬ורמז נפלא אמר בזה‬ ‫וביאר הגרי”ז‪ ,‬דהלויים היו סביב למשכן משתי סיבות‪ ,‬א‪.‬מצד חיוב השמירה על כלי המקדש ב‪.‬ועוד‬
‫חיוב נוסף ללוים להיות מסביב למשכן העדות מדין מחנה לויה‪ ,‬שזהו מקומם‪ ,‬ועל כן בתחילה כתוב‬
‫גרי”ח זוננפלד‪ ,‬דהנה מצינו שמוזכר לקחת את‬ ‫‘המה ישאו את המשכן והם ישרתוהו וכו’ ומסביב למשכן יחנו’‪ ,‬ואח”כ כתוב ‘וחנו בני ישראל איש‬
‫על מחנהו וכו’ והלוים יחנו סביב למשכן העדות’‪ .‬ושתי נביאים אלו נתנבאו בסיגנון אחד‪ ,‬אלא דהמשך‬
‫קרן אורה ‪ -‬הדף היומי‬ ‫הלוים ‘מתוך בני ישראל’ ולכאו’ מהו ‘מתוך’‬
‫חכמה הוציא מכאן נפק”מ למעשה‪ ,‬דבמחנה החיצוני יותר‪ ,‬בע”ק מותר בו‪.‬‬
‫עוזרים לכם לסיים את הש"ס!‬ ‫בנ”י‪ ,‬וביאר מרא דארעא ישראל שהאותיות‬ ‫דרך חדשה‪-‬כהן שיורד נעשה כלוי או כישראל‬
‫ישראל אם נקח את תוך האותיות של המילה‬
‫ובדרך העמקה נראה לבאר דברי המש”ח היאך יתכן שבתוך מחנה לויה יש מקום שדינו כמחנה‬
‫יש לך שאלה על הדף? חוסר בהירות?‬ ‫ישראל יצא לנו לויים‪ ,‬שהרי המילה ישראל‬ ‫ישראל‪.‬‬

‫סתם מתקשה בקטע גמרא?‬ ‫מורכבת מחמשה אותיות שכל אות אם ניקח את‬ ‫דהנה יש לשאול שאלה מהותית בכל הנושא של מי שנתבטל ממנו קדושת הכהונה‪ .‬מדוע בקדושת הכהונה‬
‫מצינו דכהן שנתחלל יורד מקדושתו לגמרי ולא נהיה לוי [ועי’ בקוב”ש כתובות ע’‪ ,‬ובחידושי הגר”ח‬
‫יש מי שיעזור!‬ ‫תוכה יצא לנו ישראל‪ ,‬שהאות יוד תוכה הוא ו’‪,‬‬ ‫איסו”ב טו’ ט’ בטעם הדבר] ולא אמרינן כיון שמשבט לוי הוא לכל הפחות ישאר כקדושת הלוי אלא‬
‫שין תוכה הוא י’‪ ,‬ריש תוכה הוא י’‪ ,‬אלף תוכה‬ ‫כשמתחלל נעשה כישראל לכל דבר‪ ,‬וא”כ מדוע לענין ‘חילול מקום’ כלומר בכהן שנטמא במחנה כהונה‬

‫המוקד הטלפוני לשאלות על הדף היומי‬ ‫ל’‪ ,‬ולמד תוכה מ’‪ .‬והיינו שהאותיות היוצאות‬ ‫דסגי ליה לצאת למחנה לויה ולא יורד מדרגתו לגמרי למחנה ישראל ומדוע שונה מכהן שנתחלל‪.‬‬
‫שתי דינים – קדושת המקום וקדושת האדם‬
‫‪04-6641505‬‬ ‫מתוך המילה ‘ישראל’ היא ‘לויים’‪ .‬ודפח”ח‪.‬‬
‫וצריך לומר‪ ,‬דחלוק קדושת ‘מקום’ מקדושת ‘אדם’‪ ,‬דכאשר הקדושה באדם ככהן שנתחלל‪ ,‬אין הלוי‬
‫"בית הספק"‬ ‫כממוצע בין כהן לישראל‪ ,‬וכיון שנתחלל מהכהונה לא חשיב אפילו כלוי‪ .‬אבל קדושה שמתחללת מחמת‬
‫המקום כגון כהן בע”ק שצריך לצאת ממחנה כהונה‪ ,‬קדושתו יורדת באופן מדורג כאשר מחנה לויה הוא‬
‫נדונים וספקות במשנה ברורה על סדר הלימוד היומי של עמוד ליום ‪" -‬דרשו"‬
‫המיצוע שעומד בתווך בין הכהנים לישראלים‪.‬‬
‫של ראש דחשיב כהנחה שלו‪ ,‬דמה לי מקרב התפילין לראשו ומה לי‬ ‫[יום א] סימן כה' סקנ"ח 'או בתפילין של ראש תחת הטלית גדול שרי'‬ ‫והסברה לחלק בזה היא‪ ,‬שהרי כל מהותו של ‘מקום’ הוא דבר גשמי שא”א לדלג ולקפוץ מעליו‪ ,‬וכיון‬
‫מקרב ראשו לתפילין [ובפרט לשיטת הה"ק דאמרינן בתפילין קלוטה‬ ‫דבהכי אין איסור לחלוץ התפילין כנגד הס"ת‪ ,‬ובברכי יוסף סימן לח'‬ ‫שלענין המקום‪ ,‬קודם הכהונה ואח”כ לויה ואח”כ ישראל‪ ,‬לא שייך לירד מהכהונה מיידית לישראל‬
‫אות ח' כתב דאם אינו מוכרח לגלות ראשו מותר לו להוריד התפילין‬
‫כמי שהונחה‪ ,‬הובא בבאוה"ל כה' ד"ה 'ואם הפסיק']‬ ‫כנגד רבו‪ ,‬וא"כ ה"ה בימינו דיכול לחלוץ התפילין מראשו ואינו‬
‫מחויב להוריד הכיפה‪ ,‬דמי לחולץ תחת טליתו [דבימיהם היו הולכים‬
‫[יום ד] סימן כז' סקט"ו 'ורע עלי המעשה של אותן אנשים שמגדלין‬
‫בלורותיהן מלבד שהוא שחץ וגאוה וכו' וחוצצים' דס"ל דריבוי‬ ‫במצנפות וכובעים גדולים]‬
‫שערות חשיב חציצה‪ ,‬ולפי"ז יש לעין בכיפה על ראשו ויש לו שערות‬
‫ארוכות אי חשיבא מונחת הכיפה על ראשו או על חציצה‪ ,‬דאיכא‬ ‫[יום ב] סימן כו' סק"א 'והי מינייהו עדיפא לענין הנחה' והביא מחלוקת‬
‫למימר ממ"נ אי הוי חציצה להוי הוא עצמו כיסוי ואם אינו חציצה‬ ‫אם עדיף יד לחודיה או ראש לחודיה‪ ,‬ומ"מ נראה לי דמי שחושש‬
‫הרי הכיפה מונחת על ראשו‪ ,‬או דכיון ששערות לעולם אינו כיסוי‬ ‫שמא יפיח‪ ,‬כו"ע מודו דיניח רק של ראש ולא רק של יד‪ ,‬דשל ראש‬

‫חמיר טפי‪ ,‬וצ"ע‬ ‫חליצתן קלה משל יד‬

‫[יום ה] סימן כז ס"ו‪ ,‬יש שהחמירו מספק שמחמירים ומניחים בתחילה‬ ‫[יום ג] סימן כז' סק"ו 'ויבקש לאחרים שיניחוהו עליו' ודנו הפוסקים‬
‫בשמאל ואח"כ בימין‪ ,‬ויש לדון אם יכול להניח שתי תפילין בשתי‬ ‫אם יכול לבקש מקטן אשה או מנכרי [עובד זר וכדו']‪ ,‬וכן תליא בהא‬
‫ידיו באותו זמן מחמת הספק‪ ,‬וגם אם שרי בהכי‪ ,‬יש לדון אם מניח על‬ ‫למניחים בישיבה אם צריך המניח לישב או שמניחים עליו‪ ,‬ומ"מ נ"ל‬
‫ידו השניה לאחר תפילין של ראש או דמניח על שתי ידיו קודם‬ ‫דבתפילין של ראש לכו"ע מותר ע"י קטן אשה ונכרי‪ ,‬ע"י שהמסייע‬
‫יחזיק התפילין בשתי ידיו והמחוייב יכניס ראשו לתוך רצועת התפילין‬
‫לתפילין של ראש‬

‫ניתן לקבל את העלון ישירות למייל‬
‫נא לפנות לכתובת‪kerenora456@gmail.com :‬‬

‫המשך מעמוד קודם‬ ‫מעשה רב‬

‫ואנשי מעשה‪ .‬ועתה הכל הפך לאפר‪ ,‬לא נותר דבר‪ .‬ספר זה אי אפשר להחזיר‪ ,‬ועל כך אני בוכה‪.‬‬ ‫בכך כלום‪ .‬אתה עצמך תהיה הראש‪ .‬ממך יתחיל הייחוס‪.‬‬
‫מסופר על אחד מגדולי ישראל שכאשר היה ילד קטן‪ ,‬יתום מאב‪ ,‬אירעה שריפה בעיירה‪ .‬ביתם אמר לה הינוקא‪ ,‬אל תדאגי אמא‪ ,‬אני אתחיל אילן יוחסין חדש‪...‬‬
‫נשוב לשאלתנו‪ .‬מה הכוונה "שאו את ראש כל עדת בני ישראל"?‬ ‫הדל נשרף כליל‪ ,‬היה למאכולת אש‪ .‬כששמע על האסון רץ לביתו‪ ,‬והנה הוא רואה את אמו האלמנה‬
‫ניתן עצה בחינם‪ ...‬פעמים רבות כשמתעוררות שאלות בלימוד החומש‪ ,‬כדאי לבדוק בתרגום‪ .‬כיצד‬ ‫בהועכצהיםתומערלורהיאם‪.‬בנישםא!ל אותה‪ ,‬אמא‪ ,‬מדוע את בוכה כל כך‪ ,‬עלינו לשמוח שהקב"ה שפך חמתו על‬
‫מתרגם אונקלוס? ‪ -‬ואכן פתרון לשאלה שלנו נמצא בתרגןם וכך נכתב‪" :‬קבילו ית חושבן כל‬ ‫אמרה לו האם בדמעות‪ ,‬לא על הבית אני בוכה‪ .‬אלא בבית היה כתב הייחוסין שלנו‪ ,‬בו היתה כל‬
‫כנשתא דבני ישראל לזרעיתהון לבית אבהתהון במנין שמהן כל דכורא לגולגלתהון"‪ .‬אם כן‪' ,‬ראש'‬ ‫השושלת החשובה והמיוחסת של משפחתנו‪ ,‬אבותינו ואבות אבותינו‪ .‬כולם היו גדולי תורה‪ ,‬צדיקים‬
‫[מתוך הספר 'מפיק מרגליות']‬ ‫הוא חשבון‪ .‬סיכום‪.‬‬