Page 2 - מפיק מרגליות וארא תשפא
P. 2
ונפק”מ ,דאם העבירה היא המחייבתו לא לעבור עליה ואפילו עד המיתה ,א”כ אף אם מייסרים אותו או מלקים על הפרשה ועל הדף
אותו אין לו לעבור על הלאו שהרי המיתה היא שיעור עד כמה צריך להלחם שלא לעבור על הלאו ויסורים הרה"ג רבי מאיר מרגלית שליט"א ,מחבר ספר 'מאיר נתיבים'
הצפרדעים בתנוריך ובמשארותיך – מה ראו חנניה מישאל ועזריה
בכללם ,אבל אם נאמר שהחיוב הוא המיתה בעצמה וזהו מצות עשה לעצמה ,א”כ אינו שיעור עד כמה ואין
בגמ’ פסחים נג‘ :עוד זאת דרש תודוס איש רומי מה ראו חנניה מישאל ועזריה שמסרו נפשם על קדושת השם
ייסורים בכללם ,ועל כן חייב רק במיתה ולא ביסורים ומלקות הקודמים לה. לכבשן האש נשאו ק”ו בעצמם מצפרדעים ומה צפרדעים שאין מצווין על קדושת השם כתיב בהו ‘ובתנוריך
יהרג בשפיכות דמים וג”ע -להצילו מהלאו ,יהרג בע”ז -מצות עשה ובמשארותיך’ אנו שמצווין על קדושת השם על אחת כמה וכמה’ עכ”ל הגמ’.
אם נצטוו הצפרדעים מה הק”ו
והנראה דלרבי ישמעאל יש לחלק ,דבג”ע ושפכ”ד שהם עצמם העבירות א”כ המיתה היא שיעור של ‘עד
וידועה השאלה ,והרי הצפרדעים נתחייבו על זה גופא להכנס לתוך התנורים וא”כ מה המעלה שמסרו עצמם
שיעור מיתה’ והמיתה היא להפרישו מהלאו ,ואף יסורים בכללם ,אבל בעבודה זרה דמסירות הנפש היא על קידוה”ש ,והמהריל”ד והמשח”כ [טו’ יג’] תירצו דקרא ‘ועלו ובאו’ אינו ציווי לצפרדעים אלא נאמר בדרך
סיפור ע”ש העתיד דכך יהיה .והשאג”א תי’ דלא היה ציווי על צפרדע מסוימת להכנס לתנורים אלא חיוב כללי
מצוה חדשה שנלמדת מהצפרדעים ,א”כ החיוב מיתה הוא המיתה עצמה ולא מחמת להפרישו מלאו שהרי גם
על כולם ,ועכ”ז היו צפרדעים שמסרו נפשם לילך דוקא לתנורים.
בצפרדעים לא היה שם פרישה מלאו ועכ”ז מסרו עצמם על קד”ה. אלא דעדיין יש להקשות ,שהרי הצפרדעים אינם במצות ‘וחי בהם’ ועל כן מסרו עצמם למיתה אבל חמ”ו הרי
ולפי”ז ,לרבי ישמעאל עד הק”ו מהצפרדעים הדין היה שצריכים למסור נפשם על גילוי עריות ושפכ”ד אבל יש להם מצות ‘וחי בהם’ וא”כ היאך דרשי ק”ו מהצפרדעים.
‘מה ראו’ ‘ -וחי בהם’ גם בעבודה זרה
לא על עבודה זרה ,והחיוב מיתה בג”ע ושפכ”ד הוא ‘שיעור’ דאפילו עד מיתה מוטל עליו שלא יעבור על הלאו
והנה בביאור דרשתו של תודוס איש רומי ‘מה ראו חנניה מישאל ועזריה’ פרש”י [בד”ה ‘מה ראו’] ,דלולי
ואף יסורים כלולים בזה [אבל עבודה זרה באונס ובצינעא היתה מותרת] ,ובא הק”ו של חמ”ו מהצפרדעים, הק”ו מהצפרדעים לא היו צריכים למסור נפשם כיון דכתיב ‘וחי בהם’-ולא שימות בהם’ ,ועל כן מקשינן מה
ראו למסור נפשם על זה .ויש להקשות על פרש”י ,שהרי בג’ עברות חמורות יהרג ולא יעבור ועבודה זרה
דכמו שהצפרדעים אינם בחיוב לא תעשה וכדו’ מ”מ יש מצוה בקיום רצונו של הקב”ה ולשמוע בקולו ולמות אחת מהם ומדוע שיעברו בעבודה זרה מדין ‘וחי בהם’ ,וביאר המהרש”א ,דתודוס איש רומי דרש דרשה זו
אליבא דרבי ישמעאל [סנהדרין עד ].דס”ל דרק בגילוי עריות ושפיכות דמים יהרג ואל יעבור אבל בעבודה
על קידוש שמו ,לכן הלכו חמ”ו ומסרו נפשם לכבשן האש דיש מצוה כשלעצמה במיתה [ולא כשיעור של זרה בצינעא יעבור ואל יהרג דדרשינן ‘וחי בהם’ ולא שימות בהם ,ועל כן מקשינן מה ראו בכל זאת למסור
‘אפילו’] ,ושונה מיתה זו ממיתה דג”ע ושפכ”ד ,דהמיתה בעבודה זרה אינה להזהר מלעבור ‘עד שיעור מיתה’, נפשם ולא להשתמש בהיתר של ‘וחי בהם’.
ובאמת צריך ביאור סברת רבי ישמעאל מדוע אמרה תורה דצריך למסור נפשו רק בשפכ”ד וג”ע ולא בעבודה
אלא חיוב חדש של מסירת נפש על קידוש שמו ,ואין יסורים ומלקות כלולים בזה כיון שאינם כלולים בק”ו.
זרה .ועוד יש לעיין שהרי סו”ס ילפינן מהצפרדעים למסור נפש גם בעבודה זרה ,ומה הועיל ה’וחי בהם’.
אילמלי נגדוהו שפיכות דמים וג”ע עיקרם במעשה ועבודה זרה עיקרו במחשבה
ובזה יתיישב שאלה נפלאה ,דאמרינן בכתובות [לג‘ ]:אלמלי נגדוהו לחנניה ומישאל ועזריה פלחו לצלמא’ ובשיטת רבי ישמעאל מדוע רק בעבודה זרה אמרה תורה דיעבור ואל יהרג [באונס ובצינעא] משום ‘וחי בהם’
ולא בג”ע ושפכ”ד ,נראה דס”ל דגילוי עריות ושפיכות דמים הינם עבירות בעצמותן ,משא”כ עבודה זרה
דהיינו שאם היו מלקים אותם היו עובדים לצלם ,ותימה היתכן?! ,והביאור ,דכיון שלמדו דין זה מהצפרדעים כשעובדה שלא מדעתו ובכפייה אינו חפצא דאיסור ממש [וכעין מה שמצינו בעובד ‘מאהבה ומיראה’ דפליגי
אם חייב עליה ,ועי’ בסנהדרין סא ,:וכן אמרינן במגילה ‘לא עבודה אלא לפנים’] ,ועל כן עדיפא ליה לרבי
שיש מצוה חדשה למסור נפש על דברי הקב”ה ,אין לך בו אלא חידושו ,שהרי הק”ו מלמדנו רק על מיתה גופא ישמעאל לומר דקרא ד’וחי בהם’ בא ללמדנו דעבודה זרה באונס לא הוי עבירה ,דאם לא נדרוש כך ,יצטרך
למסור נפשו עליה ,ועדיף להעמיד שעבודה זרה באונס אינה עבירה מחמת קרא ד’וחי בהם’ ,והחולקין על רבי
ואין המיתה שיעור של עד מיתה ,וממילא אין יסורים כלולים בק”ו זה שמלקות קשים הם יותר ,אבל אם המיתה
ישמעאל וסברי דגם בע”ז יהרג ואל יעבור הבינו פשט אחר בקרא ד’וחי בהם’ ,וכדלקמן.
היתה שיעור ,בודאי שהיסורים פחותים ממנו כיון שהמיתה היא סוף היסורים. לרבי ישמעאל ‘וחי בהם’ נאמר רק לגבי עבודה זרה באונס
אמירה נעימה – ותעל הצפרדע דהנה יש לחקור בדין ‘וחי בהם’ האם הוא דין לעצמו שאדם צריך לחיות ע”י המצוות ולא למות ,או שהוא
סימן לדעת מה ציותה התורה ,כגון עבודה זרה לרבי ישמעאל דכיון שלא מתכוין באמת א”כ לא חשיב עבירה
ונחלקו במדרש באופן ההתפשטות במכת צפרדע ,דלרבי עקיבא צפרדע אחת היתה ומילאה כל מצרים והיינו וא”א להחשיב עבירה דבר שאינו נעשה אלא לפנים וזה נלמד מ’וחי בהם’ [ומלבד שפכ”ד וג”ע דמוסר עצמו
למיתה משום ‘מאי חזית’] .ונראה דבזה פליגי ,דלשיטת רבי אליעזר דג’ עברות יהרג ולא יעבור ס”ל ד’הוחי
כפרש”י דהיכוה וכך מילאה כל מצרים ואילו רבי אליעזר ס”ל דשרקה להם והם באו ,ואמרינן שם דאמרו בהם’ מלמדנו דאין צריך למסור נפש על שאר עברות מדינא ,אבל לשיטת רבי ישמעאל הפסוק ‘וחי בהם’
מלמדנו שאף על עבודה זרה אין למסור את הנפש ולא חשיב עבירה שתחייבו במסירות נפש שכאנוס לעשותה,
לר”ע מה לך אצל דברי הגדה כלך לך אצל נגעים ואהלות ,ולכאו’ מדוע דבריו לא התקבלו על לב השומעים. אבל לשיטתו נמצא ,דאין מיעוט של וחי בהם על שאר מצוות ,ויכול למסור נפשו בין על עבודה זרה ובין על
שאר מצוות אם רוצה לקדש את השם מעצמו ,דמצפרדעים שייך ללמוד לא רק על עבודה זרה אלא אף על
והביאור מדוע לא התקבלו דבריו בביהמ”ד ,דכיון שממכת צפרדעים למדו חמ”ו שיש מצוה למסור את הנפש שאר מצוות [אבל לחולקים על רבי ישמעאל הרי לא ילפי מהצפרדעים ולכן פליגי התוס’ והרמב”ם אם מותר
על דברי הקב”ה ואם נאמר כר”ע דצפרדע אחת היתה והיכוה ויצאו ממנה הרבה ,נמצא דנבראו הצפרדעים למסור עצמו על שאר עבירות].
ולפי”ז מיושב היאך למדו חמ”ו ק”ו מהצפרדעים ואף דאיכא קרא ‘וחי בהם’ ,דכיון דסברי כרבי ישמעאל א”כ
במיוחד כדי למות ואין להוכיח משם למצות קידוש השם ,אבל לשיטת ר”א דשרקה להם והם באו א”כ שפיר קרא ד’וחי בהם’ בא לומר שאין ציווי לההרג על עבודה זרה ,אבל לא מלמדינו שבעלמא אסור לו למסור את
הק”ו ,שהרי נבראו לצורך עצמם ועכ”ז הלכו ומסרו נפשם על קדושת השם. נפשו ,ועל כן למדו זאת מהצפרדעים דהרשות בידו [ואף בשאר מצוות דאין חילוק].
יהרג ואל יעבור -מניעת העבירה או מצוה לעצמה
ובאמת אין זה קושיה על ר”ע ,כיון שר”ע לא למד הק”ו מצפרדעים ,וכמש”כ המהרש”א שהק”ו הוא רק
ויש לחקור ביהרג ואל יעבור ,האם החיוב למות הוא מדיני הלאו דצריך לעשות כל טצדקי שלא יעבור עליו
אליבא דרבי ישמעאל דעל עבודה זרה באונס אין צריך למסור נפשו ,אבל רבי עקיבא לשיטתו דס”ל דאף על ואפילו עד המיתה והמיתה היא שיעור עד כמה חייב שלא לעבור עליה ,או דהחיוב למות הוא מצות עשה וחיוב
חדש לההרג על קידה”ש למען כבוד ה’ והוא גופא המצוה שמקיים במיתתו ,והחיוב הוא מיתה בלבד והלאו
עבודה זרה מדינא צריך למסור את נפשו ,ויליף מקרא ד’וכל נפשך’ ולא מהצפרדעים ,א”כ לדבריו כל ג’ הפך למצות עשה אחרת של ‘ונקדשתי’ ,ובקצרה ,האם רק מציל עצמו מל”ת או דמקיים מ”ע חדשה במיתתו.
עברות דומות זו לזו ובכולם יהרג ואל יעבור והמיתה הינה שיעור שלא יעבור עליהם ואפילו במחיר מיתה,
וא”כ שפיר ס”ל לר”ע שצפרדע אחת היתה וכל השאר באו לעולם לקיים מצות קידוש ה’ ,דלא יליף הק”ו
מצפרדעים.
ואם לחשך אדם לומר ,מהיכן ידעינן דר”ע פליג על רבי
ישמעאל בזה ,אף אתה אמור לו דמפורש הוא [ברכות
קרן אורה -הדף היומי סא‘ ]:כל ימי הייתי מצטער על מקרא זה של ובכל נפשך
עוזרים לכם לסיים את הש"ס! מתי יבוא לידי ואקיימנו’ ,חזינן דלר”ע יליף מסירות נפש
מ’ובכל נפשך’ ולא מהצפרדעים ,וכן מדויק שלדבריו
יש לך שאלה על הדף? חוסר בהירות? המיתה אינה חיוב כשלעצמו אלא ‘שיעור’ ,שהרי אמר כן
סתם מתקשה בקטע גמרא?
יש מי שיעזור! בשעה שהיה נימוק ביסוריו ואמרו לו תלמידיו ‘עד כאן’,
המוקד הטלפוני לשאלות על הדף היומי וענה להם ‘ואפילו נוטל את נפשך’ והיינו ‘אפילו’ דהמיתה
היא שיעור ואינה חיוב לעצמו ,וכלול בזה שגם הייסורים
04-6641505
בכלל קידוש ה’ ,והדברים נפלאים.
ניתן לקבל את העלון ישירות למייל
נא לפנות לכתובתkerenora456@gmail.com :
המשך מעמוד קודם מעשה רב
'מלזרכגיר'עיהםנאפתטר,מצועפווןדהועקורדובירםעיוונהויתדידעייוום.עים שאינם תורמים דבר וחצי דבר לנפטר ולקשר עימו .לכל היותר הם קתשמההתעי,לימהההנמיקותורוק,שאלי'נמהנהמג'סוזגלה,תהלאשםכוזוח.מסתוורךתהאדבבורית,םאואלימרעהל,פהייוקםבלההל,כעתלי ודנרטךעהתיסולדי?ד הקבר עץ אפרסקים.
ראהודמאיםרוםבשיהאענולבויכמיעיצלודעקרבאברמינםי,זיםוכגור'םוןא.נבכשאיךחלררויאח'שמננצהלשיוכחיחשינם.םתיימםלבמנמסיהרם כבלאמכצך,עולתמרהוודתעוכלת נליתסיוקנושותרתההונכצדוחמה,ה ללמקורושתשהמהניישןקבעניה והטסעיבימריהם .,באנישברוועצייהםלדהאאוחגרלווניגםםלהחלייאוה,הישהיהימואולוד אקפשרהסקליבםעזלימילניאםכ,ול.תמניתדתביהילושגאיפד.ר..סקים משומרים ,שהם רכים
לעאשננווצש,יריעילתמכאהכממךלעינוהישיימםשלםאמבטלנדויבהיעימלםאי.א,נומדימזנבדיכורויםע,תםבלשאשוממממוערתלעייהאםל,ייןלםעאלפלנננויוקוכמשמבסרוראעכיבילהליםכיםבנבוולרדנת.כפקההטזאערוי.ןםבאזכהנהולנ יפועשוטדותרעייהובםם.בכרלשעכבלשתכיעך"דהיי.ש..שלאאמתיוערע[לשתמנתיתותךרגוהביהל"היס?פםל,רנ'אפלמדיטפרימרובק,דהמ,הרומגהאלישושנמיותא'ו]לדתה,ה יאההננופדשייטםםר.ששהאמיםנאמםבעדישלויםמםראירתעיתווהנירוקהתרושמלוצנהויוםם,ת,ומממחשתופנניישיםם,םצכעידרדרםכיהודםאמביכוילןצם,דהטלשוובתאהקליעשםלריוהמעיםט.מכםס.יםכיעצצדה,להכימצשדינךיתלןחולששמאורתאםת .הבקאישםראעלים
נעילתןקלשכר.ת.ו.ביסשפרשמשנילחםיעםלזנרוישפארזחהי.ם,אייזושאושממלחלוברת.יםכמשהי ירישםלורדחקלםומעילם,אניששיםשעאולור.כילנםטואיערועעץיאספפוררסטקיוםמוכפדיעילבשימדוורר
