Page 1 - מפיק מרגליות ויגש תשפב
P. 1
גליון 95 פרשת ויגש
תשפ"ב
זמני השבת
כניסת השבת 16:02
מוצאי שבת 17:13
רבינו תם 17:45
המרא דאתרא הרה"ג רבי אברהם צבי מרגלית שליט"אעל הפרשה מוסדוהתע'לוןקיורןצאאלוארורה'ע"כירמיאל
אב ברראהשוםהתרשהלצהי"מגטברי"ראאבידמאתררגאלית
התנהגות כזו של הילד מוכיחה שהאב מתפלל בבית .ייתכן שהאב תמיד מתעטף כאשר דנים במעשי האבות חובה לנקוט בזהירות מופלגת
בטלית ומתעטר בתפילין בבית וכך יוצא לבית הכנסת ,כפי שכתוב בהלכה .אגב ,יש ע"זחבירל"והתסמבקבמבנויתאכפיפובפכינניומתניווועתוםרתכעסןתל"ידויושהיססלסמןלדילכרמההכהלימודדמב"נדישבהנמדכליופהפדאשבודאתהס"כיבבבשתרבבבהיצפררבבוימערינרדנסקולהעקרוששסםשדוץתשבס"שתבשףיישווודננלנכ*"נכורוקתנ****************לתירעימיידמד"יוות"תתהמתביירעלתתריםנ""מןבושבלונואתבעיסרםנבויונרתת"-שותקפבתבתומבאקכיירעילייעחויתבהחששתישרקרשמםח"ווםהואבררנשעםוןממופומרמרחערזה"תחיקוו"""נכריב"יר"תידיגגתאלנזהיויאיםיטםזל""מר"ם"היתנקגי"יקלויםלת
אומרים שראוי גם שכאשר האדם יוצא מבית הכנסת ,ילך מעוטר בטלית ותפילין בספר בראשית ,כמעט מתחילתו ,עוסקים אנו במעשי האבות .לעתים אנו טועים
וייכנס כך לביתו .ואדרבה ,זה עדיף טפי .כשהיהודי נכנס לביתו מעוטר בטלית ומנתחים את מעשיהם לפי הבנתנו הפעוטה והחלושה .אך לא די בכך שאם
ותפילין הוא מסובב במצוות באופן מושלם .תפילין על ידו השמאלית ,ומזוזה ראשונים כבני אדם אנו כחמורים ,ואם ננסה להשוות את ה'הבנה' של החמור להבנה
האנושית ,נבין את המרחק הגדול בינינו לבין הראשונים .קל וחומר בן בנו של קל
בימינו .לעומת זאת כשיוצאים מהבית כך ,המזוזה והתפילין בשמאל.
יש המקפידים להיכנס בשבת הביתה כאשר הם מעוטפים בטלית ,ואף נשארים כך וחומר איזה מרחק עצום ,מרחק שנות אור ,ישנו בינינו לבין האבות הקדושים.
עד לאחר הקידוש .הטלית הינה סגולה ליראת שמים ,בפרט כאשר האדם מעוטף מלבד זאת ,אי אפשר להבין מעשה כראוי בלי להימצא באותה סיטואציה .מבלי
להיות בפועל באותה התרחשות .לראות ולחוות אותה .האדם אינו מסוגל להבין את
בה גם על ראשו. המערכים ,הדילמות וההחלטות ,כאשר הוא רק לומד עליהם מפי הכתב ,וגם זה
בקיצור נמרץ וברמזים גלויים ונסתרים .זו אחת הסיבות שרבים וטובים מתנגדים
אל לנו לעורר ציפיות מוגזמות .נשמח במה שיש לנו לעריכת הצגות ומחזות אודות מעשי אבותינו ,ואף לציור דמויותיהם ומעשיהם .אין
חלק מהקושי שלנו בעולם הזה נעוץ בכך שיש לנו ציפיות מוגזמות .לעתים מעצמנו,
לעתים מבן הזוג ,לעתים מהילדים ,לעתים מהידידים ומהסביבה .לא רואים את לנו שמץ של מושג איך הם נראו ,מה עשו ומה פעלו.
ובכל זאת ,אנו לומדים את מעשי האבות ,לא כדי להבינם ,שהרי אין זה בכוחנו,
חצי הכוס המלאה .נוהגים בכפיות טובה ביחס לטוב המושפע עלינו משמים. אלא ,כדי ללמוד מהם את הניתן ללמוד עד כמה שאנו מסוגלים" .מתי יגיעו מעשי
ב'מעשה רב' אנו מביאים סיפור שיש בו מוסר השכל הקשור לענייננו. למעשי אבותי" .לקחת מוסר .להפיק לקחים .הכל כדי שהדברים יסייעו לנו בעבודת
ה' יתברך .אם מגיעים על ידי לימוד מעשי האבות לתובנות חיוביות ,והיה זה שכרנו.
סיפור זה ,שכמובן לא היה ולא נברא ,ואף משל לא היה ,משקף נאמנה את מצבנו. אבל ,צריכים אנו כל העת לשנן שאין אנו יודעים אם אכן כך בדיוק היה ,אם זו היתה
כמה טובה הקב"ה מרעיף עלינו .כמה אושר ושמחה מעניק לנו הקב"ה ברוב חסדו הכוונה .מה היו המניעים והסיבות .אנו מנסים לדלות בשכלנו הדל מסרים ולקחים,
וטובו .ואנו איננו שמחים .איננו מרוצים .מתלוננים על פרט זה או אחר שנדמה
שחסר לנו .צריכים אנו לדעת ולהפנים שהקב"ה יודע טוב מאיתנו את צרכינו. ומשתמשים בהם לצורך עליה רוחנית והתקרבות לבורא יתברך.
פעם בא יהודי אחד אל אחד מאדמו"רי גור ,וסיפר לו בהתפעמות שילדו הקטן כורך
חלילה לנו להיות כפויי טובה. כל הזמן על ידיו ועל ראשו רצועות וחוטים כאילו הם תפילין .אמר היהודי ,ודאי יש
אי אפשר לבוא בדברים כגון אלו לאנשים ברחוב .אנשים שאינם מבינים ,אינם לילד נשמה קדושה עד מאוד .ילמדנו רבנו ,כיצד עלינו לנהוג עימו ,איך ניתן לנצל
יודעים ואף אינם מתעניינים .לא מכבר היינו בבית אבלים .נשאתי דברים בענייני
השעה .חיי עולם הזה ,הזמניים והארעיים ,וחיי עולם הבא .חיי הנצח .לאחר מכן את פרץ הרוחניות הזה.
ניגש אלי אחד הנוכחים ,יהודי מבוגר כבן שבעים ,ואמר בהתפעמות ,וואו ,כבוד אמר הרבי ,לא מיניה ולא מקצתיה .במקום להתפלל בבית ביחידות ,תתחיל ללכת
הרב ,פתחת לי את העיניים .רחמנות .שבעים שנה לא שמע דברים שכאלה. לבית הכנסת להתפלל במנין ,ותראה איך הכל יעבור...
אבל אנו ,שחונכנו על ברכי האמונה התמימה בבורא יתברך ,על כך שאין אדם נוקף הנה כי כן ,ניתן להסיק מאותו מעשה מסקנות מנוגדות לחלוטין .היהודי הסיק
אצבעו למטה אלא אם כן הכריזו עליו מלמעלה ,על כך שיפה שעה אחת של קורת שרוח קדושה מפעמת בבנו .והרבי ,בפקחותו וחכמתו ,הסיק שהאב ממעט לבקר
רוח בעולם הבא מכל חיי עולם הזה ,נקל לנו בהרבה לקבל בשמחה וברצון את כל
בבית הכנסת...
הבא עלינו ,לברך ולהודות על כל הטובה שהקב"ה עושה עימנו.
[מתוך הספר 'מפיק מרגליות'] "יודע צדיק נפש בהמתו" .הרבי הכיר את החסיד וידע במה מדובר .אך לא תמיד
בעליו המאושר. מעשה רב
נסתקרן עד מאוד והחליט לעקוב אחרי הכלב .הוא צועד בעקבות הכלב .הלה מגיע למעבר חציה.
מחוביצהט יאמיתנההכובישמש.אלההקוצבשונבדיהמיםניהו,תורר וקיואתזר.חוכצךה.צועמגדיעלולהמכעלבברבמנרחותמ.זר,חוצמהמרתיןחולבואותרויסרומקט,אוואת.ז מספרים סיפור בדיוני ודמיוני .יום אחד מגיע כלב לאיטליז .ניגש לדלפק בנימוס מופלג ,ומציג
המכתבים ומניח את מוציא תיבה, פותח מפתחות, שולף הדואר. תאי ליד בהוכלאיו.עובר באודתרךם לקצב המופתע פתק הצמוד לרגלו .על הפתק כתוב לאמר ,קצב נכבד ,שים נא באמתחת הכלב
השכנילבקיעלומדב ושהרממתיסןוגבזסהבולזנוה.ת.באמתחת יש גם ארנק ובו הכסף לתשלום .את העודף שים בארנק.
המשך בעמוד הבא עשה האיש כאשר נתבקש ,תוך שהוא חושב לעצמו ,כיצד ידע הכלב את הדרך אל האיטליז,
כיצד יודע הוא לחזור לבית בעליו ,כיצד מבין הוא את המטלות המוטלות עליו .ובכלל ,מיהו
