Page 2 - מפיק מרגליות ויגש תשפב
P. 2
חייב ללמוד מדין ת”ת ‘למיגרס’ ,א”כ יש כאן הלכה ‘מהלכות עוברי הדרכים’ דיש דברים שלא על הפרשה ועל הדף
למדים בדרך משום שמא יטעה ,ופטור רק ממה שיגרום לו לטעות בדרכו והיינו לעיוני אבל למיגרס הרה"ג רבי מאיר מרגלית שליט"א ,מחבר ספר 'מאיר נתיבים'
אל תרגזו בדרך
חייב.
יוסף אומר לאחיו ‘אל תרגזו בדרך’ ופרש”י [ע”פ הגמ’ בתענית י‘ ]:אל תתעסקו בדבר הלכה שלא
ונראה דבזה פליגי יעקב אבינו ויוסף הצדיק ,דיעקב ס”ל דבדרך אין פטור מלימוד תורה אלא רק תרגז עליכם הדרך ,דבר אחר אל תפסעו פסיעה גסה והכנסו בחמה לעיר’ ,ועוד מביא רש”י ביו שלישי
שלא יריבו מי אשם במכירתו .ולפי ביאור זה ‘אל תרגזו בדרך’ אין הפירוש שבדרך לא ידונו מי אשם
שלא ילמד לעינוי אלא רק למיגרס ,אבל ממשיך עדיין החיוב כל רגע ללמוד תורה ,ולכן יעקב לא במכירתו ובביתם כן ידברו בזה ,אלא הביאור הוא שלא ירגזו בדרך ,כלומר ,שלא ירגזו על דרך
מכירתו ,לחשב מי אשם במכירתו ,וזה הביאור במילה ‘בדרך’ כלומר בדרכים והגורמים למכירתו.
אומר להם דבר ,משא”כ יוסף סבר דכיון שבדרך אדם לא יכול ללמוד כרצונו ‘לעיוני’ ,הרי הוא
מדוע יעקב לא אמר להם ‘אל תרגזו בדרך’
פטור מלימוד תורה לגמרי מדין תלמוד תורה ,אלא דעדיין יש לו חיוב לעסוק בתורה כדי להציל עצמו וידועה השאלה מדוע רק יוסף אמר להם אל תרגזו בדרך שלא יפסעו פסיעה גסה ואילו יעקב לא אמר
להם ,ויש לומר בכמה אופנים ,חדא ,דכאשר יצאו מיעקב מארץ ישראל שקיהם היו ריקים ולא לקחו
מסכנות הדרך ,מ”מ לזה יועיל מה שמזדרזים כעת לקיים מצות כיבוד אב ,ולכן יכול לומר להם אל עמם הרבה דברים ,ולכן ישבו על חמוריהם ולא היה שייך לומר שלא יפסעו פסיעה גסה שהרי יושבים
על חמוריהם ,אבל כעת שעלו מיוסף עם אוכל לכל משפחותיהם ,א”כ כל העגלות היו עמוסות באוכל,
תתעסקו בדבר הלכה ,כיון שראוים להישרף אינו חיוב מדין ת”ת אלא רק מפני סכנות הדרך ,ואם יש
ולכן היו צריכים לילך ברגל ,ולכן היה צריך לומר להם שלא יפסעו פסיעה גסה.
להם מצות כיבוד אב שתגן עליהם ,סגי בהכי. ועוד יש לומר בפשוטו ,שהרי האיסור של פסיעה גסה ,טעמו כדי שלא יכהו עיניהם ,ונראה לומר,
דאיסור זה שייך דוקא בזמן שאין רעב בעולם ,אבל כשיש רעב ויכולים לבוא לידי בולמוס המסמא את
‘ולבנימין נתן שלוש מאות כסף’ העינים ,א”כ אם לא יפסעו פסיעה גסה וילכו לאיטם יוכלו לבוא לידי בולמוס ,ולכן כשיצאו מיעקב
הותר להם לפסוע פסיעה גסה מפני הרעב דעדיף שיכהו עיניהם מפסיעה גסה [שחוזר ע”י קידוש]
וכבר בגמ’ נשאלה השאלה היאך יכשל בזה אותו צדיק שיתן לבנימין יותר מלשאר אחיו ,ויש לומר
משיסמאו עיניהם מבולמוס ,אבל כשחזרו מיוסף והיה אוכל בידם שוב אסורים בפסיעה גסה.
בכמה אופנים ,חדא ,דכיון שהניח הגביע באמתחתו של בנימין חשיב שנתן לו את הגביע ,ומה באמת ואף אם הביאור ב’אל תרגזו בדרך’ הינו שלא יתעסקו בדבר הלכה ,מובן מדוע יעקב לא אמר להם
כך ,וביאור נפלא ראיתי בזה בדרך הפלפול ,דקודם שגילו האחים את יוסף היה ברור שילכו בזריזות
היה שוויו של הגביע ,והנראה ,שהרי בעוון לקיחת הגביע אמרו האחים שיקח אותם לעבדים והם היו ולא ילמדו בדרכם מכיון שמצות כיבוד אב גדולה מלימוד תורה ולכן לא יתעסקו בדבר הלכה ,אבל
לאחר שמצאו את יוסף ועכשיו התברר להם שיעקב לא נענש על כיבוד אב באותם שנים שלמד תורה,
עשרה אחים מלבד בנימין ,ומחירו של עבד הקצוב הוא שלושים כסף [כדמצינו בשור שהרג עבד], א”כ הוברר כעת שלימוד תורה עדיף על כיבוד אב ,ועל כן היה צריך יוסף לומר להם שילכו מהר
וע”כ דשוויו של הגביע היה שלוש מאות שקל כשוויו של עשר עבדים ,ולכן כעת מחזיר לבנימין את ולא יעסקו בדבר הלכה.
ועוד יש לבאר ,דבכל הפעמים שיצאו מהעיר הלכו כל אחד לבדו ,ומחוץ לעיר נתחברו כולם לילך
שוויו של הגביע והיינו שלוש מאות שקל. יחדיו כמנהג השיירות בימי קדם ,ואף במצרים נכנסו כל אחד משער נפרד לעיר ,אבל כעת שיצאו
מיוסף ליוה אותם יוסף עד מחוץ לעיר כמ”ש בפסוק ‘וילכו ויאמר להם אל תרגזו בדרך’ ,וזאת מכיון
‘לכולם נתן לאיש חליפות שמלות’ ‘ולבנימין נתן חמש חליפת שמלות’ שראה אותם כבר יוצאים לדרך ומתחברים והולכים יחדיו[ .ועוד אפשר לומר ,דבתחילה הלכו כאו”א
לעצמו ,כדי שלא יחשבום למרגלים ,אבל כעת שכבר נתגלו כאחי יוסף ולא היה להם לחוש שמרגלים
ועדיין קשה דמדוע נתן לבנימין חמש שמלות ,ונראה דכיון שצריך להיות רעב עוד חמש שנים ,א”כ כל
הם ,על כן הלכו כולם יחדיו ועל כן אמר להם אל תרגזו].
האחים הרי ירדו למצרים כל שנה לקחת אוכל ויקבלו כל שנה חליפה ,אבל בנימין הרי לא יגיע שוב אל תרגזו – פטור מלימוד או פטור מלימוד מסוים
עד שיתמו עוד חמשת שנות הרעב ,וא”כ נותן לו חמש חליפות לחמשת השנים הבאות. והנה ידועה החקירה האם בתשעה באב [וכן בזמני אבילות וכדו’] יש חיוב ללמוד תורה אלא דרק
בדברים המותרים [כדברים הרעים וכדו’] ,או שכיון שאינו יכול ללמוד מה שחשקה נפשו הרי הוא
ועוד אפשר לומר ,דכיון שבנימין צריך לקבל את חלקו של אחיו יוסף ,וכן יש לו עוד שתי תאומות וכן פטור מלימוד תורה ,אלא דמותר לו רשות ללמוד דברים הרעים[ .ותלו חקירה זו בשתי תירוצי
תאומתו של יוסף ,הרי זה חמש חליפות .ובזה יש לדייק לישנא דקרא דאילו אצל האחים כתוב ‘לכולם הריטב”א במו”ק טו.]:
ראוין להישרף – מדין ביטול תורה או שאין להם הגנה מסכנות הדרך
נתן לאיש חליפות שמלות’ משא”כ אצל בנימין כתוב ‘ולבנימין נתן שלוש מאות כסף וחמש חליפת ויש לחקור כעין זה ,במה שאמר להם שלא יתעסקו בדבר הלכה בדרך ואיסור זה ללמוד בדרך
‘לעיוני’ ,מה גידרו ,האם אדם חייב ללמוד תורה בדרך ,אלא דלא ילמד דברים שיגרמו לו לטעות,
שמלות’ ,ללא המילה לאיש ,ולדברינו שפיר דאילו האחים קיבלו רק להם שמלות ,משא”כ בנימין ולכן ילמד רק למיגרס ולא לעיוני ואם לא ילמד למיגרס ראוים להישרף כדאמרינן בגמ’ וזאת כיון
שיש עליו חיוב לימוד תורה של ‘למיגרס’ ,או דכיון שלא יכול ללמוד בדרך כרצונו ,הרי הוא פטור
קיבל גם בשביל תאומותיו ואחותו והיו אלו שמלות לאשה ולא ‘לאיש’[ .וצריך לומר דרק תאומות מללמוד בדרך כמו שפטור בזמן אבילות ,אלא דצריך בכל זאת ללמוד למיגרס כדי להציל עצמו
מסכנות הדרך שהרי לולי זה ראויים להשרף וכמו שמצינו באליהו ואלישע ,ולכן שילמד ‘למיגרס’
יוסף ובנימין חיו אז ,שהרי היו קטנים מכולם]. כדאמרינן בתענית [שם] ,אבל הראוים לישרף אינו מחמת ביטול תורה ,אלא מפני שלא יהא מה שיגן
פרפרת נאה – חליפות או חליפת עליהם מסכנות הדרך.
אל תתעסקו בדבר הלכה – מדיני ת”ת או מדיני הולכי דרכים
ועוד אפשר לומר ,דכיון שנתן יוסף לבנימין רק חמש שמלות לא קינאו בו האחים ,שהרי אם היה נותן ובעצם חקירה זו תלויה בחקירה קדומה לה ,האם הדין שאין ללמוד בדרך לעיוני ,הוא דין מ’הלכות
תלמוד תורה’ או דין מ’הלכות עוברי דרכים’ ,דלמ”ד שאין צריך ללמוד כלל א”כ יש כאן הלכה
לו שש שמלות היה אח אחד שהיה יכול לקבל שמלה שלמה ,אבל כיון שנתן לו חמש א”כ כדי לחלק חדשה ‘בהלכות תלמוד תורה’ דכיון שאינו יכול ללמוד כרצונו הרי הוא פטור מלימוד תורה [אלא
דחייב לעסוק בתורה להציל עצמו מסכנות הדרך] ,אבל למ”ד שאין פטור בדרך מלימוד תורה אלא
בין האחים חייבים לחצות את כולם ,וא”כ אין מי שיקבל שמלה שלמה ,וכיון שאין אחד מהם יכול
לקבל משמלות אלו ,על כן לא קינאו בבנימין.
אלא דעדיין תקשי שהרי יכולים לחצות את השמלות ולחלקם ביניהם.
וצריך לומר שהיו אלו שמלות מבד שלם
ללא חיבורים ותפירות כבגד שאין לו אימרא
קרן אורה -הדף היומי [כמו בגדו של התורם בביהמ”ק שהיה כולו
ארוג כאחד ללא תפירות בתי הידים כדי שלא
עוזרים לכם לסיים את הש"ס! יחשדוהו ,תענית יא ,]:ולכן אם היו קורעים
אותו היו מפסידים אותו ושוב לא קינאו בו.
יש לך שאלה על הדף? חוסר בהירות? ובזה יש לרמז מדוע אצל האחים כתוב חליפות
סתם מתקשה בקטע גמרא? [מלא] ואצל בנימין כתוב חליפת [חסר] ,דאצל
האחים קיבלו שמלות שהיה אפשר לחותכם
יש מי שיעזור!
המוקד הטלפוני לשאלות על הדף היומי אבל לבנימין נתן חליפה בלא ואו ,שהרי האות
‘ואו’ היא ‘ואו החיבור’ ,ולזה רימז שנתן
04-6641505 לבנימין חליפות ללא חיבורים ,והיינו ‘חליפת’
כולה מקשה אחת.
ניתן לקבל את העלון ישירות למייל
נא לפנות לכתובתkerenora456@gmail.com :
המשך מעמוד קודם מעשה רב
זבאדרתךאוהמרראוית,הזבהיוותכלר.בלראשרלןאיותחיסדרבארחכרזיוהת.בחזיויםה.פעמדםועהאשניתהה כהויועםס עשלהיוו,אמשהוכרחציאתתעוהדמפשיתעח.ש..ה? עונה לו בעל הכלב ,מה לבמוסקחויץפשועאלשלתהדכהבפקרותודמרגהיונדעיכרנוםסש.ל,בוישוהתבדלמליותדוחנץתפ.עתלשחעהתרקובהמזבנהמיןזוהסדם.גרוורה.שמהכל,ודוויכהלךההיעכמוונליפסםתלעחשינדוירהתרהם.ומיודרתגרותצויעשדלבהעקיקבשו קתויו.ד.ההככללבב נימגרישםלאמתעלכיפות,,
אהיחלוטצאי.פכיוךתאוימשרלתבנהיגאמדרםא![לסנאיהשדרזיןה ניטש בכ]ל,ב"נראבימןשונמפעולןא.בןממנשסריתא אאוותמור,כמחעבלט עכלמוששמהשנגחדושלהישהאבמדשמרןתהאעותלםה.אשדאםללמוללאא סוף סוף מגיעים את הדירה .הכלב דופק על הדלת אך אין מענה .דופק שוב ושוב ,ואז נפתחת הדלת .בפתח מופיע
בעל הבית כאשר הוא עטוף במגבת .הלה מביט בכעס על הכלב ונוזף בו קשות .מה זה ,איך אתה לא מתבייש ,הייתי נתקלל נחש ,כל אחד ואחד מישראל היו מזדמנין לו שני נחשים טובים ,אחד משגרו לצפון ואחד משגרו לדרום וכו'".
יש לו כלב שעושה עבורו את כל השליחויות על הצד הטוב ביותר .אבל" ,וכל זה איננו שווה לי" .למה ,כי הוא שכח את צריך לצאת בגללך באמצע המקלחת!
[מתוך הספר 'מפיק מרגליות'] הקצב לא יכול להסתיר את תדהמתו .פונה לאיש ,סליחה שאני שואל .אבל הכלב כל כך מנומס ,כל כך יעיל ,עושה הכל המפתח .הטריח אותי לפתוח את הדלת...
