Page 2 - מפיק מרגליות דברים תשפב
P. 2

‫תוכחה בפגיעת יד כמו שעשה פנחס בדבר זמרי וכזבי‪ ,‬עכת”ד‪ ,‬וא”כ כיון שמעלתו של פנחס היתה בתוכחה וכל‬                                            ‫על הפרשה ועל הדף‬

‫מעשיו היו לשם מצות תוכחה‪ ,‬א”כ זכה הוא להיות ממשיך שבט הכהונה המברכים את עם ישראל‪.‬‬                                                     ‫הרה"ג רבי מאיר מרגלית שליט"א‪ ,‬מחבר ספר 'מאיר נתיבים'‬
                                                                                                                                            ‫ויברך אתכם כאשר דיבר לכם – ברכת כהנים‬
                                   ‫רמוס חצרי – במקדש‪ ,‬דמים מלאו – בכל מקום‬
                                                                                                                       ‫בפרשתנו משה רבינו מוכיח את עם ישראל ואח”כ אומר להם ‘ויברך אתכם כאשר דיבר לכם’‪ .‬ואמרינן במדרש‬
‫ועל פי יסוד זה‪ ,‬דבברכת כהנים האדם נכנס כביכול במקומו של הקב”ה ונעשה הממצע להוריד ולמשוך השפע‬                           ‫‘אמר הקב”ה למשה הואיל וקבלו עליהן צריך אתה לברכם מנין שנאמר ה’ אלוקיכם הירבה אתכם‪ ,‬ומנין שכל‬
                                                                                                                       ‫המקבל תוכחה זוכה לברכה שכן שלמה מפרש ‘ולמוכיחים ינעם ועליהם תבא ברכת טוב’ אמר הקב”ה לישראל‬
‫על עם ישראל‪ ,‬בזה יובן מה דאמרינן בהפטרה לפרשתנו שבת חזון‪‘ ,‬ידיכם דמים מלאו גם כי תרבו תפילה איני‬                       ‫בעולם הזה הייתם מתברכים ע”י אחרים‪ ,‬לעתיד לבוא אני אברך אתכם שנאמר ‘אלוקים יחננו ויברכנו’‪ ,‬עכ”ד‬
                                                                                                                       ‫המדרש‪[ .‬ובשו”ת לב חיים לגר”ח פאלג’י ח”ג כד’ כתב דזהו המקור לאלו הנוהגים לומר מזמור למנצח בצורת‬
‫שומע’ ולכאו’ תוכחה זו מדברת בבית המקדש ‘מי ביקש זאת מכם רמוס חצרי’ ומדוע א”כ נכנסת התוכחה של‬                           ‫מנורה בזמן ברכת כהנים‪ ,‬כיון דברכת ה’ שוה לברכת הכהנים]‪ .‬ויש להבין מה קשר בין מצות תוכחה לברכה‪,‬‬

‫‘ידיכם דמים מלאו’ דקאי על ברכת כהנים שההורג את הנפש אינו נושא כפיו‪ ,‬והרי עבודת נשיאת כפים אינה‬                                                               ‫ומדוע המקבל תוכחה מחברו זוכה גם לברכה מחברו‪.‬‬
                                                                                                                                                                  ‫שמע כעונה ‪ -‬בברכת כהנים ובמצות תוכחה‬
‫דוקא במקדש‪ ,‬והיאך שייך רמיסת חצרי בברכת כהנים הנעשית בכל מקום במדינה‪.‬‬
                                                                                                                       ‫והנה‪ ,‬מצינו באחרונים ב’ טעמים מדוע לא אומרים בברכת כהנים ‘שומע כעונה’‪ ,‬וידוע היסוד של הבית הלוי‬
‫והביאור‪ ,‬דיש שתי אופנים בעבודת הכהן‪ ,‬יש את עבודת המקדש הגשמית שבשבילה צריך להיכנס באופן גשמי‬                           ‫דכיון שיש דין בברכת כהנים ‘בקול רם’ לא שייך בזה להוציא את חברו‪ .‬ואמנם הקהילות יעקב [ברכות יג ה’ וכן‬
                                                                                                                       ‫הוא בפסחים מג’ ה’] מוסיף ומביא טעם נוסף מדוע לא אמרינן שומע כעונה בברכת כהנים‪ ,‬משום דדוקא במצוות‬
‫למקום המקדש ולעבוד שם עבודתו‪ ,‬ומלבד זה יש את עבודת הנשיאת כפים‪ ,‬ובעבודה זו הכהן עומד בתווך בין‬                         ‫שבין אדם למקום אחד יכול להוציא את חברו‪ ,‬אבל במצוות שבין אדם לחברו לא מועיל לעשות לחברו מדין‬
                                                                                                                       ‫שומע כעונה‪ ,‬ורק כלפי חיובים לשמים שייך דין כזה ולא בדיבור לחברו‪[ .‬ואח”כ מביא הקה”י טעם נוסף מדוע‬
‫הקב”ה לישראל והרי הוא נכנס באופן רוחני להיות המקשר ע”י נשיאת כפיו בין ישראל לקב”ה‪ ,‬ועבודת המקדש‬                        ‫במצות תוכחה א”א להוציא מדין שומע כעונה דכיון שעיקרה של מצוה זו היא למנוע מחברו לעשות העבירה‬

‫הינה במקומו של הקב”ה מבחינה גשמית‪ ,‬משא”כ ברכת כהנים הינה במקומו של הקב”ה מבחינה רוחנית‪.‬‬                                                      ‫ולאפרושי מאיסורא‪ ,‬ממילא לא שייכא לאפרושי מאיסורא ע”י שומע כעונה]‪.‬‬
                                                                                                                                                                            ‫הצד השוה בין ברכה לתוכחה‬
‫ובזה יבוארו דברי הנביא‪ ,‬דבתחילה מוכיחם על מה שדורכים בגשמיות על מקום המקדש ברגליהם ‘מי ביקש‬
                                                                                                                       ‫והנראה לומר דמלבד הטעמים לעיל‪ ,‬יש טעם ייחודי השייך רק בברכת כהנים ובמצות תוכחה מדוע לא שייך‬
‫זאת מכם רמוס חצרי’ דהיינו עבודת המקדש שצריך שיהיו שתי רגליו על הארץ‪ ,‬ומלבד זאת‪ ,‬אף אם לא יעמוד‬                         ‫בהם שומע כעונה‪ ,‬דהנה‪ ,‬יש קשר הדוק בין תוכחה לברכה ושניהם ממקור אחד באו‪ ,‬דבתוכחה האדם נכנס‬
                                                                                                                       ‫במקום הקב”ה כביכול‪ ,‬ומדבר ומזכיר לאדם ללכת בדרך הישר במקום הקב”ה עצמו‪ ,‬וכן גם בברכה [ובברכת‬
‫בפועל במקום המקדש אלא יעבוד בידיו בברכת כהנים שאינה מחוייבת להיות במקום המקדש בפועל‪ ,‬גם זה‬                             ‫כהנים]‪ ,‬המברך נכנס במקומו של הקב”ה ונעשה המתווך ומוריד את השפע שהקב”ה נותן‪ ,‬ונהיה הוא כבא כוחו‬
                                                                                                                       ‫של הקב”ה‪ .‬וכשם בתוכחה הקב”ה ציונו שלא לעבור עבירה ונכנס אדם בתווך‪ ,‬ומזכיר ומונע מלעשות נגד רצון‬
‫איני שומע ‘ידיכם דמים מלאו’ דבברכת כהנים נחשב כאילו נמצא במקום הרוחני הקרוב ביותר לקב”ה וכמו‬                           ‫ה’‪ ,‬וכן ברכה היא כניסה של אדם בתווך שעומד בין מקור הברכות שהוא הקב”ה והוא כביכול עושה את פעולתו‬

‫שבעבודת המקדש נמצא במקום הגשמי הקרוב ביותר לקב”ה‪ ,‬והרי הוא כרומס חצרי בכל מקום שהוא‪.‬‬                                                                                      ‫של הקב”ה ומברך ומוריד השפע‪.‬‬
                                                                                                                       ‫וא”כ נמצאנו למדים שתוכחה וכן ברכה שתיהם מצוות שהאדם נכנס להיות במקומו של הקב”ה ומסייע כביכול‬
                                   ‫מדרש פליאה – הרוצה לידע פנחס זה אליהו‬
                                                                                                                                                                                             ‫בידו‪.‬‬
‫על פי רעיון זה דיש אופן שאדם נכנס בתווך בין הקב”ה לבין האדם‪ ,‬הן כדמצינו בתוכחה והן כדמצינו בברכה‪,‬‬                                                                  ‫המברך והמוכיח ‪ -‬עומדים במקום הקב”ה‬
                                                                                                                       ‫ולפי”ז יש בידינו ביאור נפלא‪ ,‬מדוע לאחר שמשה מוכיחם מיד מברכם‪ ,‬דכיון ששתי מצוות אלו תלויות זו בזו‪,‬‬
‫יש לבאר מדרש פליאה בריש פרשת דברים ואלו דבריו ‘הרוצה לידע פנחס זה אליהו‪ ,‬יראה ‘אלה דברים אשר‬                           ‫ומי שמוכן לקבל תוכחה הרי הוא כמחשיב את מוכיחו כשליח וצינור של הבורא יתברך‪ ,‬ועל כן מקבל אותו‬
                                                                                                                       ‫מוכיח גם את הכח לברך את מי שהוכיח‪ ,‬כיון שנתן האדם שהכיחוהו את כח הבורא ביד המוכיח‪ ,‬וה”ה דגם‬
                                   ‫דיבר משה’‪ ,‬ע”כ דברי המדרש‪.‬‬
                                                                                                                                                                                     ‫יכול כעת לברכו‪.‬‬
‫ונראה לבאר‪ ,‬דידוע דכל ארבעת החומשים הראשונים נאמרו ע”י משה רבינו כששכינה מדברת מתוך גרונו‪,‬‬                                                                ‫בברכת כהנים ובתוכחה – יש מצוה על השומע לשמוע‬
                                                                                                                       ‫וע”פ זה דתוכחה וברכה חדא הם‪ ,‬יובן דין נוסף השווה בין מצות תוכחה לברכת כהנים‪ ,‬דבשתי מצוות אלו‬
‫משא”כ חומש דברים הקב”ה דיבר למשה ומשה דיבר אח”כ לכל ישראל ולא היתה השכינה מדברת ממש מתוך‬                               ‫מצינו דיש גם מצוה על השומע‪ ,‬וידוע מש”כ בספר החרדים [יב’ יח’ והובא בבאוה”ל ריש סימן קכח’ ודלא‬
                                                                                                                       ‫כהריטב”א סוכה לא‪ ,]:‬שכמו שיש מצוה על הכהנים לברך כמו”כ יש מצוה על הישראל להתברך‪ ,‬וראה זה פלא‪,‬‬
‫גרונו‪ .‬וכן מדויק בסיום ספר במדבר ותחילת ספר דברים‪ ,‬דבסיום ספר במדבר כתוב ‘אלה המצוות והמשפטים‬                          ‫דכמו”כ ס”ל לחרדים [ג’ מה’] דגם במצות תוכחה יש מצוה על השומע לשמוע את התוכחה הנאמרת לו‪ .‬והיינו‪,‬‬
                                                                                                                                         ‫דבשתיהם יש מצוה לא רק לאומר [למוכיח או למברך] אלא גם מצות עשה לשומע‪.‬‬
‫אשר ציוה ה’ ביד משה’ דהיינו הקב”ה דיבר אלא דהעביר הדברים דרך הפה של משה‪ ,‬משא”כ בריש דברים‬                              ‫ולדברינו אתי שפיר‪ ,‬דכיון שבשתי מצוות אלו האדם נעשה כביכול כצינור וממשיך מאת הקב”ה‪ ,‬ולכן מאותו‬
                                                                                                                       ‫חיוב שחייב לשמוע תוכחת חברו כיון ששכינה מדברת מתוך גרונו של המוכיח‪ ,‬כמו”כ חייב לשמוע ברכת‬
‫כתיב ‘אלה הדברים אשר דיבר משה אל בני ישראל’‪’-‬אלה’ והיינו מיעוט דרק דברים אלו דיבר משה מעצמו‬                                                     ‫כהנים‪ ,‬ולקבל את ברכת השכינה הבוקעת מתוך גרונו של הכהן המברך‪.‬‬
                                                                                                                                                 ‫טעם שלישי מדוע לא מועיל ‘שומע כעונה’ בברכת כהנים ובתוכחה‬
‫ויש כאן התחלה חדשה‪ ,‬ולא כאותם דברים שהיו עד כה ש’דיבר ה’ ביד משה’‪ ,‬כיון שעד כה היתה שכינה‬                              ‫ובזה זכינו לטעם נוסף מדוע לא מועיל שומע כעונה בברכת כהנים ובמצות תוכחה [מלבד הטעמים לעיל שהובאו‬
                                                                                                                       ‫בקה”י ששייכים בעוד מצוות]‪ ,‬והיינו דכיון מצוה לשמוע ממש את המוכיח ואת המברך‪ ,‬א”כ לא יוכל לקיים‬
‫מדברת מתוך גרונו של משה [וכן ידוע בשם המגיד מדובנא‪ ,‬ובאוחה”ק בריש פרשתנו כתב כעין דברים אלו]‪.‬‬                          ‫את מצוותו אם לא יאמר זאת המוכיח בקול רם‪ ,‬ועל ידי שומע כעונה א”א שיקיים השומע את מצות התוכחה‬

                                   ‫שתי אנשים ושתי כוחות בגוף אחד‬                                                                                                                        ‫כלפי השומע‪.‬‬
                                                                                                                                                                     ‫פנחס זכה לברכת כהנים בזכות תוכחתו‬
‫והנה‪ ,‬בשלמא אם נאמר דפנחס ואליהו הינם שני אנשים אתי שפיר‪ ,‬אלא אי אמרינן דנבואת אליהו אינה אליהו‬                        ‫ובזה יובן שפנחס זכה להיות ממשיך שבט הכהונה המברכים את עם ישראל‪ ,‬שהרי פנחס הוא המוכיח הגדול‪,‬‬
                                                                                                                       ‫וכ”כ בחובת הלבבות [שער חשבון הנפש פרק ג’ אופן שבע עשרה] ‘דאחד מחלקי מצות ‘הוכח תוכיח’ הוא‬
‫בעצמו אלא טמון בתוכו אדם אחר ופנחס זה אליהו‪ ,‬הדבר תימה היאך יתכן ששתי אנשים יהיו בגוף אחד‪ ,‬ולא‬

‫זו בלבד‪ ,‬שהרי אליהו היה נביא שכל מהותו היתה נביאות בלבד וכמ”ש במשך חכמה [שמות לד’ כח’] דכל‬

‫הנביאים שבאותו דור רק בזמן שנתן ה’ רוחו עליהם‪ ,‬משא”כ אליהו כל מהותו היתה נבואה כל חושיו וכוחותיו‬

‫היו משעובדים לעבודת הנבואה‪ ,‬וא”כ היאך יתכן שאליהו זה פנחס‪ ,‬והרי יש כאן שתי אנשים שונים והיאך‬

                                          ‫שתיהם בגוף אחד‪.‬‬

                                   ‫וזה בא ליישב המדרש פליאה דאין זה קושיה‪ ,‬שהרי מצינו כך שמשה‬

‫קרן אורה ‪ -‬הדף היומי‬               ‫רבינו היה מדבר ושכינה מדברת מתוך גרונו והיה זה קולו של משה‬

‫עוזרים לכם לסיים את הש"ס!‬          ‫ודבריו של הקב”ה‪ ,‬והרי זה שתי כוחות באדם אחד ו’הקול’ של‬
                                   ‫משה ו’הדיבור’ של הקב”ה‪ ,‬וכדמוכח מהלשון ‘אלה הדברים אשר‬

‫יש לך שאלה על הדף? חוסר בהירות?‬    ‫דיבר משה’ דמשמע שרק דברים אלו דיבר משה אבל עד כה דיברה‬

‫סתם מתקשה בקטע גמרא?‬               ‫שכינה מתוך גרונו בקולו של משה‪ ,‬וא”כ ה”ה דיש מציאות שאליהו‬
                                   ‫הנביא קולו נשמע‪ ,‬אבל באמת פנחס הוא המדבר מתוך גרונו [מוכיח‬
 ‫יש מי שיעזור!‬

‫המוקד הטלפוני לשאלות על הדף היומי‬  ‫ומקנא קנאת ה’]‪ ,‬ואף שהם שתי סוגי נבואות שונות ושתי כוחות‬
                                   ‫שונים‪ ,‬שייכות להיות שתיהם בגוף אחד‪ .‬ובזה אתי שפיר המדרש‬
   ‫‪04-6641505‬‬                      ‫פליאה ‘הרוצה לידע פנחס זה אליהו‪ ,‬יראה ‘אלה הדברים אשר‬

                                          ‫דיבר משה’‪.‬‬

         ‫ניתן לקבל את העלון ישירות למייל‬
‫נא לפנות לכתובת‪kerenora456@gmail.com :‬‬

                                                                                                                       ‫המשך מעמוד קודם‬  ‫מעשה רב‬

‫אחלםקכבך‪,‬גןיעשדאןל?וניאעבנפהלויאאוהמ‪,‬ר‪,‬אםאבללאהיעישתיי יתהוטודיב‪...‬באשיןלימוהותדימישמאייךנ‪,‬ו עעולשסהמטךוב‪.‬מה אתה דורש‬          ‫את האמת‪ ,‬לא ממש‪ .‬לא התאמצתי יתר על המידה‪ .‬לזאת לא ייקרא לימוד‪.‬‬
‫במיעמליתם חאלבו‪,‬ריינומוילבאיןחהסרמוצנרםי‪.‬םו‪,‬אהםתימקחוןפשהיוםא ב–אאמהתב‪,‬תלאחיקנשם‪.‬הנלחמפצוש‪,‬א‪.‬כל אחד מאתנו‪ ,‬את‬          ‫יבשכוואנלוהני‪,‬ראהויאה‪,‬ם זלכפהחווטתהוהרתה‪.‬פללת? גם כאן לא אכחד‪ .‬מימי לא התפללתי תפילה שלמה‪,‬‬
                                                                                                                       ‫יואשכסןמי‪,‬יפוםג‪.‬ומילשתיאלוח‪,‬סהדאפםהעוששיםת‪ ,‬אחבסלדיהםיובליחיינגיחיעוותתךכעאלליו ואאדחמורותת?‪.‬אהףחסבזדיאםתלאאומהירואמתמהשאלמשתם‪.‬‬
‫[מתוך הספר 'מפיק מרגליות']‬
   1   2