Page 1 - מפיק מרגליות וישלח תשפב
P. 1

‫גליון ‪92‬‬                                                                                                                                                                                                                                                      ‫פרשת וישלח‬
       ‫תשפ"ב‬

‫זמני השבת‬

‫כניסת השבת ‪16:05‬‬

‫מוצאי שבת ‪17:14‬‬

‫רבינו תם ‪17:47‬‬

                            ‫המרא דאתרא הרה"ג רבי אברהם צבי מרגלית שליט"אעל הפרשה‬                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                      ‫מוסדוהתע'לוןקיורןצאאלוארורה'ע"כירמיאל‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                      ‫אב ברראהשוםהתרשהלצהי"מגטברי"ראאבידמאתררגאלית‬
‫בעמל במסכת סוכה‪ ,‬בדיניה והלכותיה‪ ,‬והרי זה נחשב לך כאילו קיימת מצות סוכה‪ ,‬בעיצומי‬                                                                                                                                                                                                                     ‫"עם לבן גרתי"‪ ,‬בראשית לב ה‬
                                                ‫של החורף‪...‬‬                                                                                                                                                                                                          ‫ל"ששוויאלילדשוחחנלייחםמ‪.‬לילעעאקשכויב‪,‬םמכלאהאלכאיאמםחרילו‪,‬עפנבייודשךא יאלועעמקרשביו‪,‬םאעחםשיוהליואבןראצגלהורתשמיעלויאראכיחשרםדהעמדמאדעשו‪,‬תםו‪.‬יהו"ישצ[ואבוארומארתישםיםלתאש'למבמרלדכא‪-‬כהיה]ם‪.‬ת'איהעמיירקנוובן‬                                        ‫ע"זחבירל"והתסמבקבמבנויתאכפיפובפכינניומתניווועתוםרתכעסןתל"ידויושהיססלסמןלדילכרמההכהלימודדמב"נדישבהנמדכליופהפדאשבודאתהס"כיבבבשתרבבבהיצפררבבוימערינרדנסקולהעקרוששסםשדוץתשבס"שתבשףיישווודננלנכ*"נכורוקתנ****************לתירעימיידמד"יוות"תתהמתביירעלתתריםנ""מןבושבלונואתבעיסרםנבויונרתת‪"-‬שותקפבתבתומבאקכיירעילייעחויתבהחששתישרקרשמםח"ווםהואבררנשעםוןממופומרמרחערזה"תחיקוו"""נכריב"יר"תידיגגתאלנזהיויאיםיטםזל""מר"ם"היתנקגי"יקלויםלת‬
                                                                                                                                                                                                                                                                     ‫ומה מצוה אותם יעקב לומר לעשו‪" ,‬עם לבן גרתי"‪ .‬רש"י מביא שני פירושים‪ .‬וכך כתב בפירושו‬
‫לאקםייכןם‪,‬מאושומרםיעשלקבא "היתהריאגפמשצורו‪,‬תעסשקמרתיתיב"א‪.‬ומתוהענשייןכודלרתךי לליקימיודם‪.‬בפועל – קיימתי‪ .‬מה שלא יכולתי‬                                                                                                                                               ‫[הברראאשושןי‪,‬ת"כלזאכנטע]ש"יהתויהשגרביורחלשאוחביךא"ל‪,‬אשגהרר‪.‬יאליאנךנתכקדייאימלהשבינו"‪.‬א אותי על ברכות אביך שברכני‬
                                                                                                                                                                                                                                                                     ‫יגעביקרבלשאולחיחך"ל‪.‬עהשורידזוברהייפתיוהסהוסהירבגהעהה‪.‬עיהקלריאתאלתמהששוטטמםתואושלתיעעשלו‪,‬בכרפכיתשאנבאינמוריצ"ויחקש‪,‬טושםאעמרשו"אהוית‬
‫כאשר אדם מתאמץ ככל יכלתו‪ ,‬נחשב כאילו עשה גם מה שלא היה יכול מחמת אונס‬                                                                                                                                                                                                ‫יביע‪.‬קהבבערלכההבלראכנהתאקיישרמהב‪,‬רלכוא נאעביושי"‪.‬תישושלרחולחושיועב‪,‬קבל‪,‬אאניןעלשיךתיסיגבבהירל‪.‬שנוא אותי‪ ,‬אין לך מה לקנא‬
‫ישנו מהלך נוסף‪ .‬יעקב אומר "תריג מצוות שמרתי"‪ ,‬עשיתי ככל יכולתי‪ .‬התאמצתי לקיים את‬                                                                                                                                                                                     ‫אמםה נקשריהםבלפבועללל‪,‬שו"ןערםשל"בין‪ ,‬יגרשתכיא"ן‪.‬ניקעוקדבההמיעהניגינר‪.‬תהמאואותדי‪.‬ויתצ'גח'קו‪'-‬ברר'ךהאמתריכיעבקובת"אהותי גהבמיירללה 'אגחרי'ךה"‪.‬ן‬
‫כל המצוות‪ ,‬אלא שהיו מהן שלא ניתן היה לקיים מחמת אונס‪ .‬יעקב אינו אומר ותרי"ג מצות‬                                                                                                                                                                                     ‫האותיות הפותחות והסוגרות את המילה 'גביר'‪ .‬מה יש בתווך? את האותיות 'בי'‪ .‬אומר יעקב‬
‫'המקיאמיותמדייןתיל'וקצייאיופם'העאלשתיהכתתי'לג‪,‬שהאממולצואתו 'תה‪.‬שחמאלרולוםת‪.‬י'ש‪.‬לאכאףמיוככוא"לןותאנייבילתוןקיילשםבמארמרחאמשתזתההאדומנבהרס‪",‬עש[דאביוירןמאראשניייעתמקבמל‪,‬זתייןחאפ]מ‪,‬צתיתדייהיבביונכאו‪,‬לו‬                                                                ‫נלעתקשיוי‪,‬מוא‪,‬יןונלשךאמרהתיל'גשנר'ואבעאולמתיא‪..‬ע‪.‬ל ברכת "הוי גביר"‪ ,‬שהרי לא נתקיימה 'בי'‪ .‬האותיות 'בי' לא‬
‫לאיונדיסו–אכקיאיימלןו‪.‬עכשאהש‪.‬ר אדם מתאמץ ככל יכלתו‪ ,‬מחשיב לו הקב"ה גם מה שלא עשה מחמת‬
‫אמיוננךח בכאאןמידסיודבוחקרשולבהמתאפולדלבבחימיניןה‪.‬אאדוםמרעלהילאה‪,‬דמהואת‪.‬מןללדיוגשמהאי‪.‬יתאיתמהאופודנהרוצליהד‪.‬ידאךב ולשכובארל‪,‬במשדעועה‬                                                                                                                                                           ‫כיצד יכול היה יעקב לקיים את כל תרי"ג המצוות?‬
‫שש בבוקר אני ממתין ברחוב‪ ,‬לבוש בבגדי עבודה‪ ,‬להסעה שתיקח אותי למקום עבודתי‪ .‬נו‪,‬‬                                                                                                                                                                                       ‫המצפוירתוששמהרשתניי‪ ,‬ושללא לרמשד"יתיהומא‪:‬מע"שגיורתהירבעיגיםמ"‪.‬טרשיאאלותתריר"בגו‪,‬תכנלושמארלועעםל לפיבןרוהשרזשה‪.‬ע אגרחתתי ומהתן‪,‬ריו"כגי‬
‫עהבהוכדרהחשללאא יגתונמנה‪.‬ע אמיןמנולולהאלתטפרלנלטיבבמנהין‪.‬אחרת‪ .‬אונס רחמנא פטריה‪ .‬יעזרהו הקב"ה שימצא‬                                                                                                                                                                  ‫בהאתמלויתותקייבםא ירץע‪,‬קלבאתמריצו"וגתמהצוקושתו‪,‬רוהתלאלבגיםתאהםמקרדצשה ובעוכלד ומעואוד!דו לא יכול היה לקיים‪ ,‬לא מצוות‬
‫אהובאל‪,‬שבאזכאןתטעתנבתוחנוה‪.‬ימתהה עאומישהתייתה‪.‬ודאיבזלהאבםימגיםחואזפ לשאה‪.‬יגאיעם‪,‬אהזרייגישעטלעבניתתו ההיכנתסהתרלקהתתירפולץ‪.‬ל‪ ,‬אות‬                                                                                                                                     ‫ירשבי יאוצמחריק [םמנשיחעוקתבקילמא]ד‪,‬א"תמאהיתדוכרתהיבכו"לזה‪,‬אותבכתוךרנתחהשבחטכאאיתלו"‪,‬ק"יויזםאאתתתוכרלתההמאצוושתם‪,",‬כפכילשהעאווסמרק‬
‫כדאי לקחת עניין זה לתשומת לבנו‪ .‬לפעמים בשל אירוע חד פעמי אנו עלולים להפסיד מצוות‬                                                                                                                                                                                     ‫ובבמאכלתגלועבר‪,‬סמותהצקוומחבבהיטמ"אצמוטותמצתב‪-‬ווסשכפתאארייוהנ'לןותבוניורהתההקגוארילשתב‪,‬אקיינחם'חאט[פשאבששתע‪,‬רכרואליכהקלליויתעמהשובעהוברסבהעקפולפעבראלוק‪,‬תותלןרטי]תממכווצדאוותשאבתו‪.‬םתשו‪-‬כךעכנגיאייןםלונלחההישקפברךי‪,‬כבהאיאמלוושנעםקי"יע‪.‬צמכמהו‪.‬ך‬
‫לראוהביותןפת‪,,‬טארישגבמלאהאןימ‪,‬תמליאלהייתמנואמ לבשגמהדפצררטעאענורשנסגויםםעכלמשלשהעיאיישננוונותאיםנכ‪.‬ווסליאיםםם‪ ,‬גלכםקישיכבמאאן‪.‬משברתמלהעאאושינהכסואלאנחיונדולקקקיייטיןמםן‪–,‬אביאנעפנוצשםרמקשחיילמימחילנהום‬                                                             ‫הרמ"ק‪ ,‬רבי משה קורדובירו‪ ,‬כותב‪ ,‬שיתכן מצב שאדם מגיע לבית דין של מעלה לאחר מאה‬
                                                                                                                                                                                                                                                                     ‫ווימעוממשצרחאייםםכ‪,‬תוושדנבואיתשיונב‪,‬יפולחםהבכרכי"אהןביבטתכעוסהלתו‪.‬דיןקאיויעלויםבהארויאםתקוריעילהםו‪,‬דפינשקממסצאוווויבתרכווססובכדמה‪.‬רחאהשובשי‪,‬אםוימאהתויוקובנמאקגםר‪,‬באישתםומכענלוהפ‪.‬נניאההדתיימחנלילך‪.‬םף‬
                                           ‫להפסיד עולם ומלואו‪.‬‬                                                                                                                                                                                                       ‫לכם חג החנוכה בחג הסוכות‪ ...‬לא ר' יהודי‪ ,‬אומרים הדיינים‪ .‬אין כאן טעות‪ .‬באותו יום עסקת‬
‫ינהמ'ששרינוואבתליכבתםלרלךמה‪,‬גחשדבוכאאלומלוהיתת‪,‬וודוכרחעיגכצעשמדאהתיווריתמכמרזןתהרמקבנייצינחבומשיתוב‪,‬שנ ומהל‪.‬וכעלכאשיאדושיםאליומןרשוקיממבייעקןמןבש‪.‬ילמוהחעממכלירמוושנבתיבוהן‪,‬קאבמהולחלמהכארגמתלמתכו[ולראאהבימוןלעתעחשגכשהומטת]קתוו"אדכמתמלתתכקשלייחממכמעצמתושי"ה‪..‬ות‬
                                      ‫סוף מעשה במחשבה תחילה‪.‬‬
‫כאואימלרו רעבישנהו‪.‬יוזנההו‪" ,‬חימזועקשיועצומרםובליןכלמאחכחמדתומ"אתהיניו‪.‬נואשםקינבקלבלעלעלעצעמוצמלנועשבוקת‪,‬בלוההרגימזוהרהנחלעשבשולתו‬
‫רצון ה' יתברך בכל כוחנו‪ ,‬ייחשב הדבר כבר עכשיו כאילו קיימנו תרי"ג מצוות בכל פרטיהן‬
‫[מתוך הספר 'מפיק מרגליות']‬  ‫ודקדוקיהן‪ .‬כמה נפלא!‬

‫המדתופעלאאינתיך ומשתאגלורתיר‪ ,‬באבםי כתן‪,‬ך המגדודועלאשתבהארמהת"גוב‪,‬ררליבדמירלדתיףך וענלכודביךבי?רושלים‪,‬‬                                                                                                                                                                                             ‫מעשה רב‬
‫אאשיבמלשרבלליוי‪,‬רוממישלהלייימםש!ט ורלכייאליחחשדפבמשאימזשהשם‪,‬שהיווכשימקכאואפןםשבבירערווללהשםלשיואווםית?ר?נהכהוכןא‪,‬מוםאינביישרגורששלםבימםמיר?שתהףו‪,‬‬
‫אני הולך בשבת ברחוב יפו‪ ,‬על פסי הרכבת הקלה המשך בעמוד הבא‬                                                                                                                                                                                                                                     ‫חשיבות ישיבת ארץ ישראל‬
                                                                                                                                                                                                                                                                     ‫במאענחייןת שממטיתסגוורתיר לביחרוו"שלליהםיתבהאיזלוישחהויוידיהרמתרמתרקתת‪.‬ף‪ .‬פגשתי יהודי מאוד‬
                                                                                                                                                                                                                                                                     ‫ממתאהארםמהרומ"‪,‬בת‪,‬אגודשרםםרימהםיסהכבן‪,‬אלורבובהיד"דתבוגואדאווחמל‪.‬לדיל‪.‬בשואלברוכץן‪.‬ע‪ ,‬ישמשרסהלתויבלארדירבשם‪,‬עהיוכוםאלנאםכלנדימןשםואשביעאםל‪.‬רההתל"שאב!ערהץ‬
   1   2