Page 2 - מפיק מרגליות וישלח תשפב

‫במאי פליגי אם עישר יעקב או לא‬ ‫על הפרשה ועל הדף‬

‫ובמהרי”ל דיסקין ביאר באופן נוסף ובזה יש לבאר במאי פליגי אם עישר קודם שנתן מתנה לעשו‪ ,‬דאמרינן‬ ‫הרה"ג רבי מאיר מרגלית שליט"א‪ ,‬מחבר ספר 'מאיר נתיבים'‬
‫מן הבא בידו מנחה ‪ -‬עשר תעשר‬
‫בפסחים ו‪ .‬דבהמת ארנונא פטורה מן הבכורה היכא דלא מצי לסלקו בזוזי [אינו יכול ליתן מס למלך מממון‬
‫מן הבא בידו – מן החולין שנטל מעשר‬
‫אלא רק מבהמות]‪ ,‬אבל היכא דמצי לסלקו בזוזי חייבת בבכורה‪ ,‬והמהריל”ד מוסיף דגם לענין ‘מעשר‬ ‫כתוב בפסוק ‘ויקח בידו מנחה לעשו אחיו’ [לב’ יד’]‪ ,‬ופרש”י ג’ פירושים א‪.‬ברשותו‪ ,‬כמו ויקח את כל ארצו‬
‫מידו‪ ,‬ב‪.‬אבנים טובות ומרגליות שאדם צר בצרור ונושאם בידו‪ ,‬ג‪.‬מן החולין‪ ,‬שנטל מעשר כמו שאמר עשר‬
‫בהמה’ אם לא יכול לסלקו בזוזי פטור ממעשר בהמה‪ ,‬וא”כ כיון שעשו בא לנגדו וצריך לשלוח לו דורון‬ ‫אעשרנו לך ואז לקח מנחה‪ ,‬עכ”ד‪ .‬וס”ל לרש”י דנתן לו מבהמות שהיה צריך לעשרם‪ ,‬ואכן עישרם קודם‬

‫כדי להציל עצמו ונפשות ביתו הרי זה כמו בהמת ארנונא‪ ,‬והיה יכול לפטור את עצמו ללא לעשר‪ ,‬אלא דכיון‬ ‫ורק אז נתן לעשו מן החולין‪.‬‬
‫מעשר כספים – אברהם יצחק ויעקב‬
‫שרש”י ביאר בפשט השני ויקח מן הבא בידו היינו אבנים טובות ומרגליות‪ ,‬א”כ היה יכול יעקב לסלקו בזוזי‬ ‫והנה‪ ,‬בגמ’ בתענית [ח‪ :‬ט‪ ].‬מצינו ‘מאי דכתיב עשר תעשר עשר בשביל ששתעשר’ ובתוס’ שם מביא‬
‫דנלמד מהיתור בפסוק ‘את כל’ לומר לך דגם מעשר מן הריבית ומן הפרקמטיא ומן דבר שמרויח בו‪ ,‬ואכן‬
‫ולכן היה צריך לעשר קודם מעשר בהמה ורק אז ליתן המתנה לעשו‪ ,‬אבל אם לא היה בידו אבנים טובות‬ ‫יש לעיין מי מאבותינו הפריש מעשר כספים‪ ,‬ונמצא לקמן שאבותינו כולם הפרישו מעשר כספים וכל אחד‬

‫וממילא היה חייב ליתן בהמות היה פטור ממעשר בהמה ככל בהמת ארנונא שפטורה ממעשר בהמה‪.‬‬ ‫באופן שונה‪.‬‬
‫והנה‪ ,‬מצינו מדרשים שונים מי תיקן את מצות מעשר כספים‪ ,‬דמצינו אצל אברהם [יד’ כ’] ‘ויתן לו מעשר‬
‫ולפי זה יש ליישב דלא פליגי הילקוט והמדרש שהביא רש”י‪ ,‬דלשיטת רש”י [ע”פ מדרשים שונים] היה‬ ‫מכל’ והיינו מכל אשר יש לו וגם מכספו‪ ,‬וכן מצינו ביעקב שהוא תיקן מצות מעשר וכמ”ש ‘וכל אשר תתן לי‬
‫עשר אעשרנו לך’ וכתוב בבעלי התוס’ [עה”ת] דיעקב כאן תיקן מצות מעשר כספים ליתן מכל אשר לו‪ ,‬אלא‬
‫ליעקב בידו אבנים טובות ומרגליות ועל כן לא יכול לפרוע חובו מבהמות ללא שיפריש קודם מעשר בהמה‪,‬‬ ‫דמצינו שגם יצחק תיקן מעשר כספים דכתב הרמב”ם [פ”ט ממלכים ה”א] ‘בא אברהם ונצטוה יתר על אלו‬
‫במילה והוא התפלל תפילת שחרית‪ ,‬ויצחק הפריש מעשר והוסיף תפילה אחרת לפנות היום’ עכת”ד‪ ,‬משמע‬
‫אבל הילקוט ס”ל דלא היו בידו אבנים טובות ומרגליות ולכן היה מוכרח ליתן ארונונא לעשו דוקא מהבהמות‪,‬‬ ‫כאן דיצחק תיקן מצות מעשר ולא אברהם ולא יעקב‪ ,‬ועי’ שם בהשגת הראב”ד דהקשה כן על הרמב”ם‪ ,‬וס”ל‬

‫ודינא הוא דבהמת ארנונא פטורה מן הבכורה‪ ,‬ולכן נתן לעשו לל לעשר קודם ומ”מ החניף בזה לרשע וכדברי‬ ‫דצריך לומר שאברהם הפריש מעשר ולא יצחק‪ ,‬ועי’ בכסף משנה שם דביאר את שיטת הרמב”ם‪.‬‬
‫אברהם עישר משלל מלחמה‬
‫המדרש‪.‬‬
‫והנראה‪ ,‬דמצינו ג’ גדרים בחיובים‪ ,‬יש חיוב שנובע מחמת האדם המחויב [גברא]‪ ,‬ויש חיוב שנובע מחמת‬
‫הזקן שרוצה שיאמרו המדרש דוקא בשמו‬ ‫הממון המחויב [חפצא]‪ ,‬ויש חיוב שנובע מחמת תוספת ממון שבאה מחמת הזמן‪ ,‬וג’ חיובים אלו הם ג’‬
‫חיובים נפרדים ולכל אחד יש את הייחוד שלו‪ ,‬דאברהם אבינו לא עישר מעצמו אלא עישר מה שקיבל‪ ,‬כלומר‬
‫והנה מצינו במדרש [תנחומא ישן יא’] ‘אמר רב אושעיא אמר לי זקן אחד‪ ,‬אומר לך טיבו של מדרש וכשתהא‬ ‫כאשר נכנס אליו שלל המלחמה וממון שלא היה צריך להיות בידו עישרו‪ ,‬וזהו חיוב מחמת ‘החפצא’ כיון‬

‫דורשו אמור אותו בשמי‪ ,‬עתיד עשו להחזיר ליעקב כל מה שנטל מיעקב שנאמר וכו’‪ ,‬אמרתי לו הוא זה הדבר‬ ‫שיש בידו דבר שלא שלו וקיבלו במתנה‪.‬‬
‫יצחק עישר מדברים הבאים מחמת הזמן‬
‫הטוב ומשמך אני דורשו וכו’ באותה שעה הודיתי לו’‪ ,‬עכ”ד המדרש‪ .‬וצריך ביאור מדוע אותו זקן שאומר‬ ‫והנה גם יצחק עישר את ממונו‪ ,‬אבל העישור שלו היה לא רק על ממון שקיבל אלא דבר שגדל ברשותו אלא‬
‫שבא אליו מחמת הזמן‪ ,‬ויצחק עישר לפי הנכנס אליו באותו זמן שהוא זמן הגורם חיוב‪ ,‬כיון שהזמן גורם‬
‫מדרש מקפיד כל כך שיאמרו אותו בשמו‪ ,‬והרי פשוט שרבי אושעיא יאמר דבר בשם אומרו‪ ,‬ועוד מה אמר‬ ‫לתוספת ממון כגון מעשר תבואה או מעשר בהמה‪ ,‬וכן הוא בפסוק שלומדים ממנו שהפריש מעשר מדכתיב‬
‫[כו’ יב’] ‘ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים’ ופרש”י שם ‘אומד זה למעשרות היה’‬
‫לו באותה שעה הודיתי לו‪ ,‬על מה הודה לו‪.‬‬ ‫ואיירי שם על שעורים שזרע בשנה ההיא‪ ,‬כלומר יש חיוב בכל זמן וזמן ליתן מהתבואה וזה חיוב מחמת‬
‫הזמן שיש זמנים שהקב”ה משפיע שפע [כמו בפירות וירקות ובהמות וכדו’]‪ ,‬ויצחק נתן בדברים שבאים‬
‫ונראה‪ ,‬דכיון שאותו זקן אמר שעשו יחזיר ליעקב כל מה שקיבל ממנו‪ ,‬א”כ יש קושיה על יעקב אבינו‪,‬‬
‫על פי זמנים‪.‬‬
‫דלדברי הילקוט שנתן יעקב לעשו ממה שלא מעושר היאך נתן לו ארנונא קודם שעישרו‪ ,‬והרי לבסוף עתיד‬ ‫יעקב עישר גם בהמה טמאה ואף מבניו‬
‫אמנם אצל יעקב מצינו דרגה גבוהה מכולם שהוא הפריש מחמת הגברא והיינו כל דבר שהיה לו הפריש‬
‫הכל לחזור אליו ואין זה ארנונא כלל‪ ,‬וכי לא ידע זאת יעקב‪ ,‬ועל כן אמר לו אותו זקן‪ ,‬אמור דרשה זו בשמי‬ ‫ממנו מעשר כיון שמצות מעשר בדידו היתה עליו גופא‪ ,‬ולא מחמת ממון זה או אחר‪ ,‬אלא כל דבר שהקב”ה‬
‫נתן לו ראה חיוב על עצמו לעשר ואפילו שאינו דבר המתעשר‪ ,‬ועל כן מצינו במדרשים שיעקב הפריש גם‬
‫ואינו דבר שכתוב מפורש בתורה‪ ,‬כלומר באמת יעקב אבינו לא ידע מכך כלל שעתיד לחזור אליו וחשב‬ ‫מבהמה טמאה [ילקוט שמעוני קלב’]‪ ,‬וכמו שמדויק כאן בפרשתנו שנתן לעשיו רק ממה שהפריש כבר‬
‫ממנו‪ ,‬ואף שנתן לעשו גם בהמות טמאות‪ .‬וכן מצינו במדרש שיעקב אף עישר מבניו את לוי‪ ,‬והיינו שהוא‬
‫שנותן זאת כדורון ולא ישוב עליו ממון זה לעולם והיה מותר לו לשלוח לעשו ואף שטרם עישרו‪ ,‬ולכן מקפיד‬ ‫חיוב ללא סיבה בגוף הממון הוא‪ ,‬וכן אינו מחמת זמן מסוים‪ ,‬אלא כל דבר מעצמו יש חיוב לעשרו ואין שום‬

‫אותו זקן שיאמרו דבר זה רק בשמו‪ .‬וכמו”כ לכן גם מודה לו רבי אושעיא שהצילו מתמיהה על יעקב בזה‬ ‫דבר מעצמו‪.‬‬
‫ובאמת הרמב”ם הביא את חיוב המעשר מדין זמן מיצחק‪ ,‬שאכן הראשון שעישר על דברים שבאים מזמן‬
‫שעד היום שאל את עצמו וכי יעקב לא ידע מדרש זה‪ ,‬וכשאמר לו אותו זקן שיאמרו מדרש זה בשמו בלבד‪,‬‬ ‫לזמן כמו מעשר תבואה הוא יצחק שעישר על התבואה שגדלה בשנה ההיא‪ ,‬אבל באמת אצל יעקב מצינו גדר‬
‫חדש של מעשר שלא בא מחמת זמן מסוים‪ ,‬אלא כל ממון שמקבל מפריש ממנו מעשר ואפילו כספים שאינם‬
‫שמח מאוד דכעת לא תקשי על יעקב אבינו דאותו זקן הוא מעצמו אמר מסברה שכך יהיה‪ ,‬אבל יעקב לא‬
‫תלויים בעונה זו או אחרת של השנה‪.‬‬
‫עלתה כן בדעתו‪.‬‬ ‫מחלוקת המדרשים האם יעקב עישר קודם שנתן לעשו‬
‫והנה אף דרש”י מביא כאן שלא נתן יעקב לעשו אלא מן החולין‪ ,‬מ”מ מצינו מחלוקת בדבר‪ ,‬דבמדרש כתוב‬
‫פרפרת נאה ‪ -‬וארבע מאות איש עימו‬ ‫[ילקוט שמעוני וישלח קלג’ וכן איתא בפרקי דר”א לז’] ‘ששלח לו מן המעשר והחניף לרשע’‪ ,‬ובמשך חכמה‬
‫ביאר דפליגי אם מקריבים מעשר בהמה מחו”ל או לא וממילא חייש לתקלה ולכן נתנן לעשו]‪.‬‬
‫לא נתבאר מדוע בא עשו עם ארבע מאות איש‪ ,‬ונראה לומר‪ ,‬דבמשך חכמה כתב [עה”פ ‘כי שם ה’ אקרא’]‬

‫דכל פעם שיש צירוף של כמה אנשים ביחד הרי זה מכפיל את עצמו‪ ,‬ולכן מצינו זימון של שלש ואח”כ של‬

‫עשר ואח”כ מאה וכו’‪ ,‬כיון שמשלש נעשה תשע ומעשר נעשה מאה וכן הלאה‪.‬‬

‫ובזה יש לבאר נפלא מדוע עשו בא ליעקב וארבע‬

‫אמות איש עימו‪ ,‬שהרי מחנהו של יעקב היה עשרים‬

‫קרן אורה ‪ -‬הדף היומי‬ ‫איש [וכ”כ המהריל”ד סוף פרשת ויצא] שהרי יא’‬
‫שבטים ויוסף חשיב שתים שהרי יש בו את מנשה‬

‫עוזרים לכם לסיים את הש"ס!‬ ‫ואפרים הרי יב’‪ ,‬ויעקב הרי יג’‪ ,‬דינה הרי יד’‪,‬‬
‫ארבעת נשיו הרי יח’‪ ,‬ורחל היתה מעוברת מבנימין‪,‬‬
‫יש לך שאלה על הדף? חוסר בהירות?‬ ‫ודבורה מינקת רבקה הרי כ’‪ ,‬ולדברי המשך חכמה‬
‫סתם מתקשה בקטע גמרא?‬ ‫דכל דבר שמצטרף מכפיל את עצמו יוצא‪ ,‬דכיון‬
‫שמחנהו של יעקב היה של עשרים איש‪ ,‬ומכפילים‬
‫יש מי שיעזור!‬

‫המוקד הטלפוני לשאלות על הדף היומי‬ ‫עשרים בעשרים‪ ,‬הא לך ארבע מאות איש‪ ,‬ועל כן‬
‫הוצרך עשו להביא ארבע מאות איש כדי להכניע את‬
‫‪04-6641505‬‬ ‫כוחו של יעקב שבאחדותם נעשו בצירופם לארבע‬

‫מאות איש‪.‬‬

‫ניתן לקבל את העלון ישירות למייל‬
‫נא לפנות לכתובת‪kerenora456@gmail.com :‬‬

‫המשך מעמוד קודם‬ ‫מעשה רב‬

‫פשפשתי בכיסי והצלחתי לדלות משם שקל‪ .‬אמרתי לו‪ ,‬כן‪ ,‬יש לי אחד‪.‬‬ ‫בהמשווקשבמתחנת‪,‬ה יאהלודההכוהתולא החומויעהרבריו‪.‬חנאייזתו והמררגומשמהתנ‪.‬פלאה‪ ,‬איזו תחושה נעלה‪ .‬אפילו ביקור‬
‫אמר לי‪ ,‬אתה חושב שרק לך יש אחד?‬ ‫וההיתרפקלואת‪,‬תיביןשוהב‪,‬סווחכיריאםיזוהמרוכרחינזייוםת באקפולשרעלכבמררכוללמתצוםא? במחנה יהודה‪ ,‬בין דוכני הפירות‬
‫לאהואמצחרארלתיי‪,‬שאשבוסטאפרתאישסלאפתערשקלנרךיי‪.‬יםתאי‪,‬נשיניקנגוליהשםגתוילמללטכבבעתעללהששדולוקכעןפשלערשהםלםבש‪.‬קשהלביוסכעםו‪,‬וםלהגקהינשוהתתיעישלרור‪.‬קיוםתואטחרייתם‪.‬שקפלעיםם‪,.‬‬
‫להאצבביכעיסאלאלהאשלמימםע ולאה‪,‬מרה'‪ ,‬אאחמנד‪..‬ם‪.‬אני בלי כיפה‪ ,‬אבל אל תסתכל עלי ככה‪ ,‬גם לי יש אחד‪.‬‬
‫זההחויוהתשושקלו‪.‬בירושלים של מעלה‪ .‬יהודי זה לא רק מתגורר בארץ ישראל‪ ,‬הוא חי בה‪ .‬זו‬ ‫שאלני‪ ,‬אולי יש לך במקרה מטבע של שקל?‬

‫[מתוך הספר 'מפיק מרגליות']‬