Page 2 - מפיק מרגליות נצבים תשפב
P. 2
זרה ,ושבועה זו היא כשבועת בירור [כנתבע ע"י עד אחד] ,ומלבד זה גם משביע אותם שלא יכנס בליבם על הפרשה ועל הדף
בהמשך מחשבת ע"ז ,והיא 'שבועת התחייבות' שלא יארע כך בהמשך. הרה"ג רבי מאיר מרגלית שליט"א ,מחבר ספר 'מאיר נתיבים'
לעברך בברית – נדר על דעת רבים
פרפרת נאה -מאה קללות חסר שתים
'פן יש בכם שורש פורה ראש ולענה' ,ולכן משה משביעם וכ"כ רש"י 'ועל כן אני משביעכם' והיינו שסיבת
למה נסמכה פרשת אתם ניצבים לקללות ,פרש"י ,לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים חוץ ממט' השבועה היא כדי שלא יוכלו לעבור בריתו והיא בעל כרחם ואינה מרצונם וע"י השבועה לא יחטאו עוד,
וכן למדו התוס' [שבועות כט .ד"ה 'כשהשביע'] שהרי הקשו מה תועיל השבועה והרי כמו שהיה ירא משה
שבתורת כהנים הוריקו פניהם ואמרו מי יכול לעמוד בכל אלו התחיל משה לפייסם אתם ניצבים היום, שיעבדו עבודת כוכבים כן יש לו לירא שיעברו על השבועה ומאי אולמיה האי מהאי ,עכת"ד תוס' ,וא"כ
גם בתוס' משמע דהשבועה היא כדי לחייבם בקיום התורה והמצוות ,והיא שבועה שאין בליבם מחשבה
הרבה היכעסתם למקום ולא עשה אתכם כליה והרי אתם קיימים לפניו ,עכ"ד רש"י.
אחרת כי אם בקב"ה לבדו והם עבדיו.
ויש לבאר מדוע כתב כאן לשון של 'מאה קללות חסר שתים' ולא תשעים ושמונה ,וביותר קשה ,מדוע 'שבועת בירור' או 'שבועת התחייבות'
והנה מצינו בתורה שתי סוגי שבועות [מלבד סוגי השבועות השונים] ,האחת שבועת בירור [שבועת
כשהזכיר מט' קללות לא כתב 'חמשים חסר אחת' ואילו כשהזכיר תשעים ושמונה קללות כתב 'מאה חסר התורה] ,והיינו אותם שבועות שהאדם נשבע ומברר מה היה ומה בידו כעת [כשבועת מודה במקצת,
שבועת עד אחד ושבועת השומרין] ושבועות אלו משביעים אותו בעל כרחו.
שתים' ,דראוי יותר לכתוב חמישים חסר אחת ולא מאה חסר שתים [ועי' במהרש"א ב"ב פח]. כמו"כ יש שבועות שאדם נשבע כראיה והוכחה לדבריו [כלול בשבועת ביטוי] ,ואוסר על עצמו דברים
מסוימים בשבועה [או בנדר] להוכיח את אמיתותו וכנותו ,כגון קונם עלי ככר זו אם אוכל ככר זו ,וכן
ויש לבאר באופן פשוט ונפלא ,שהרי בתחילה שמעו מט' קללות ואח"כ בפרשת כי תבוא שמעו עוד צח' כנדרי אלמנה מנכסי יתומים שאוסרת כל פירות העולם עליה אם כבר קיבלה כתובתה וכדו' ,וזו חשיבא
כשבועת התחייבות ,כלומר שמתחייב בשבועה שיפסיד אם לא יעמוד או עמד בדיבורו.
קללות ,ובני ישראל שמעו והקשיבו ואף ספרו את הקללות כשכל קללה מחרידה אותם יותר ,וכששמעו נפק"מ בין שתי סוגי השבועות – לא שייך הפרה
ונפק"מ בין סוגי השבועות ,ששבועות התורה המחויבות [שבועת בירור] אי אפשר להפירם ,כיון שאין
בתחילה מט' קללות ,שמרום בליבם ,ואח"כ כשבאו עוד קללות ספרו את תוספת הקללות מקללה מט' נ' כאן דבר שאוסר על עצמו בשבועה זו ,אמנם בסוג השני של השבועות [שבועות התחייבות] שהם שבועות
שמקבל לאסור על עצמו אם לא כך ,בנדרים אלו שייך הפרה אם לא עשה אותם על דעת רבים וכדו'.
נא' וכן הלאה עד שהגיעו לקמז' קללות ,וא"כ כשאמרו למשה 'מי יכול לעמוד בכל אלו' חילקו את מספר
נפק"מ שניה – על דעת בי"ד
הקללות שנתקללו בכל מקום ,הרי שחישבו והורידו תחילה את המט' קללות שספרום כבר בחומש ויקרא, ונפק"מ נוספת אם צריכים להשביעו על דעת בי"ד או לא ,ד'בשבועת בירור' שבא לברר ולומר מה היה,
בשבועות כעין אלו צריכים להשביע אותו על דעת בי"ד ו'כקניא דרבא' [נדרים כה ,].אמנם' ,בשבועת
ועשיית החישוב של קמז' קללות פחות מט' קללות בצורה הקלה ביותר היא כך-קמז' ולהפחית ממנו מט', התחייבות' שאוסר עליו הנאה בשבועה אם עשה או יעשה כך וכך ,לא צריך להשביעו על דעת בי"ד אלא
על דעתו ,כיון שהוא אוסר את עצמו ואם הוא יחשוב אחרת הרי הוא כמשקר על עצמו כיון שהיא שבועה
כלומר ,להוריד תחילה מז' מקמז' ועוד שתים ,ולכן אמרו לו מאה פחות שתים ,אבל את המט' קללות שלו ,ואינה באה כפטור לחיוב כל שהוא ואם יחשוב אחרת יעיד עליו יודע תעלומות ויחייבו בעונש שהוא
חייב את עצמו ,וכמו שמצינו [גיטין לה ].באלמנה שנשבעה שלא נהנתה מדינר פיקדון ומת בנה ,ואפילו
ששמעו בתחילה לא הוצרכו שם לחישוב ,ולכן כתוב מט' ,ולא בצורה של נ' חסר אחת.
שהיא חשבה שדבריה צודקים ,מ"מ בשבועות של התחייבות דעתו אינה חשובה לנו.
מהיכן שאב עזרא תקנתו ל'תכלה שנה וקללותיה' נפק"מ שלישית – נשבע מדעתו או על כרחו
ובאמת יש לעיין במה ניחם את עם ישראל בזה שאמר להם אתם ניצבים היום ,שאתם קיימים לפניו ,והרי ונפק"מ נוספת ,דאילו 'שבועת בירור' אדם נשבע על כרחו והיא כשבועת הנפטרין והוא בתוך החיוב וחייב
להשבע-ולולי השבועה חייב לשלם ,משא"כ 'שבועות התחייבות' הם שבועות שאדם נשבע להיפטר וכדי
סו"ס הקללות במקומם עומדות ,ומה נוחם יש בזה שעומדים לפניו. שרוצה שיאמתו דבריו או כדי שיוכל לגבות ,אוסר על עצמו בקונם וכדו' כדי שיאמתו דבריו ,ואינו מחויב
והנה שאלה זו מדוע נסמכה פרשת הקללות לפרשת ניצבים ,הובאה באופן שונה בגמ' במגילה [מגילה לא]: להישבע ואם ירצה ישבע ,ואם לאו יפסיד ולא יוכל לתבוע.
עם ישראל נשבעו שתי שבועות
דעזרא תיקן שקורין הקללות שבפרשת כי תבוא בסוף השנה כדי שתכלה שנה וקללותיה .ולכאורה שתי
ולאור הנפק"מ לעיל נבוא לברר מהי השבועה שנשבעו עם ישראל ,והנה זה פלא ,דמחד יש לשבועה זו
שאלות אלו ,האחת ,מפני מה קורין הקללות שבפרשת כי תבוא בסוף השנה ,וכן השאלה השניה ,מה ניחם מאפיינים של 'שבועת בירור' ומאידך יש לה מאפיינים של 'שבועת התחייבות' ,דאיתא בשבועות [כט]:
שמשה השביעם גם על דעת הקב"ה כדי שתהיה זו 'שבועה על דעת רבים' ולא יוכלו להפירה [וכמ"ש
את בנ"י מהקללות בזה שאמר להם משה 'אתם ניצבים' -חד הם. שם רש"י דע"י הקב"ה חשיב שבועה על דעת שתים שהם משה והקב"ה ,ונחלקו בכתובות עה .אם דעת
רבים הוי בשתים או בשלשה ועי' תוס' שם] ,וא"כ הרי היא כשבועת התחייבות ששייך בה הפרה ,ומאידך
והביאור ,שעזרא גופא הוציא את יסודו מנחמתו של משה לעם ישראל ,שהרי רואים בריש פרשת ניצבים משה משביעם על דעתו [כדאיתא בשבועות כט ,].והיינו שלא יהיה בשבועה זו תנאי או מחשבה אחרת
של הנשבע אלא הכל על דעת המשביע ,ולכאו' הלא ב'שבועת התחייבות' לא מועילה מחשבתו האישית,
שהקללות הם הסיום לצרותינו ,שהרי לאחר הקללות ניחמם משה וכרת עימהם ברית ,כמו"כ למד עזרא והאדם כביכול משקר על עצמו ולא יועיל לו אם יעבור על הנדר ,וא"כ איזה סוג השבועה שהשביע משה
דקריאת הקללות גורמת לניחומים והתחלה חדשה ,וממילא כיון דדמי להדדי ,א"כ כמו שאת הקללות את עמ"י.
ועל כרחך ,שעם ישראל נשבעו כאן שתי סוגי שבועות ,גם 'שבועת בירור' כלומר דהיינו מי שיש בו שורש
הסמיך משה לברית שבפרשת ניצבים ,כמו"כ למד עזרא שמסמיכים את הקללות לזמן ר"ה שהוא זמן פורה ראש ולענה והיא שבועה כללית שכל עם ישראל חייבים להשבע בה [ממש כמו שבועת מודה במקצת
או שבועת עד אחד] ולא יכולים להפטר ללא שבועה זו ,ומלבד זאת השביעם על העתיד שלא יכנס בליבם
כריתת ברית חדשה ,וא"כ נמצא דתקנתו של עזרא להסמיך הקללות לסוף השנה נסמכת על מעשיו של בעתיד מחשבת עבודה זרה ,ואם יעברו על השבועה יבואו עליהם כל הקללות והאלות הכתובות כאן,
משה שהסמיך הקללות לברית עם ישראל ,ותקנתו של עזרא שואבת את כוחה מפרשת ניצבים. וממילא שבועה זו יש בה גם אפשרות הפרה ,ומאידך גם צריכה להיות על דעתו של המשביע.
וכן נראה ברמב"ן וכל הראשונים ,שהשביע אותם גם שבועה עכשוית שעכשיו אין בליבם לעבוד עבודה
'שבת מברכין תשרי' היכן היא?
ויש להוסיף ע"פ מה דאיתא בזוהר ,דכל מקום שנאמר 'היום' כמו הפסוק 'ויהי היום ויבואו בני האלקים'
[איוב א' ו'] דקאי על ראש השנה ,וכן התרגום [שם] 'והוה
ביומא דדינא בריש שתא' ,וכן אמר הבעש"ט ,דאין שבת
מברכין על חודש תשרי ,כיון שהקב"ה בכבודו ובעצמו הוא
קרן אורה -הדף היומי מברך את החודש ,והיכן ,בריש פרשת ניצבים 'אתם ניצבים
היום' ואין היום אלא ראש השנה ,והוא הכרזה בקריאת
עוזרים לכם לסיים את הש"ס! התורה על ראש השנה וחודש תשרי שיבואו עלינו לטובה
יש לך שאלה על הדף? חוסר בהירות? בשבוע זה.
סתם מתקשה בקטע גמרא? וא"כ אתי שפיר דלאחר ששמעו בני ישראל את הקללות
יש מי שיעזור! הרי שנחמתם היתה ב'אתם נצבים היום' ו'היום' הוא
המוקד הטלפוני לשאלות על הדף היומי יום המלכת הקב"ה למלך ,סיום השנה ,ואז תכלה שנה
וקללותיה בזכותו של אותו יום ,וכמו שמצינו בתיקון עזרא
04-6641505 שקורין הקללות קודם ראש השנה כנוחם לשנה החדשה,
ממש כמו ש'היום' ר"ה של השנה החדש-ניחם את בנ"י
בשמעם את הקללות.
ניתן לקבל את העלון ישירות למייל
נא לפנות לכתובתkerenora456@gmail.com :
המשך מעמוד קודם מעשה רב
וצהכוללםכומאףובטכחהארגתהמונו:ןתפקרותא".חשו וחרשצקובוואתפרר ישצעי,ע?התהרלזאהגותדוקתראמוצוטםה,ויוושםלרחצורןצולצהי'?ם החלפאשיזהם הלא עבירות שבין אדם לחברו ,אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את חברו!
המשירתציושיאיורבתנ.וח.ןההאהכחתנכוםהתמעצצירנבייוכולבאתרשלואהרישווו.יתוומכמיסחושגשמאהתחדכורבנןרליגםכמרראיאי.וינ,םיכרולחוקליהםשימגהאתיתאוהרתוהצעאגווםת גשםב בבעתבישורובתה ששלביןמה,א ודיםשנלןמהקולכםו,תיוסםדוהרכופתורכייםצדאיענול המאכדפרם למנעהוצגמ.ו מבלי שהאדם
[מתוך הספר 'מפיק מרגליות'] כההי'.תצדאשויביבלתה!אכיןנכלשםאהיהןעעיילנוקאיירף.םאשחדסבישבאלמהסייבעעיניםינילםאדאםלול?הוהתרקירזבהולבעוירקארוו,שמלסיייועםיםהכלפקורריבם,ת
איך אמר הנביא [ישעיהו נח ה-ו] "הכזה יהיה צום אבחרהו ,יום ענות אדם נפשו?
