Page 1 - מפיק מרגליות שמיני תשפב
P. 1
גליון 110 פרשת שמיני
תשפ"ב
זמני השבת
כניסת השבת 18:24
מוצאי שבת 19:31
רבינו תם 20:07
המרא דאתרא הרה"ג רבי אברהם צבי מרגלית שליט"אעל הפרשה מוסדוהתע'לוןקיורןצאאלוארורה'ע"כירמיאל
אב ברראהשוםהתרשהלצהי"מגטברי"ראאבידמאתררגאלית
ישראל" ,התפילות הנאמרות בחמימות ,באש ,וגם "ותפילתם" ,גם התפילות ביום השמיני הקריבו אהרן ומיכאל קרבנות
התפלות ,חסרות הטעם ,באהבה תקבל ברצון. בתחילת הפרשה התורה מתארת את קרבנות ימי המילואים" :ויהי ביום ע"זחבירל"והתסמבקבמבנויתאכפיפובפכינניומתניווועתוםרתכעסןתל"ידויושהיססלסמןלדילכרמההכהלימודדמב"נדישבהנמדכליופהפדאשבודאתהס"כיבבבשתרבבבהיצפררבבוימערינרדנסקולהעקרוששסםשדוץתשבס"שתבשףיישווודננלנכ*"נכורוקתנ****************לתירעימיידמד"יוות"תתהמתביירעלתתריםנ""מןבושבלונואתבעיסרםנבויונרתת"-שותקפבתבתומבאקכיירעילייעחויתבהחששתישרקרשמםח"ווםהואבררנשעםוןממופומרמרחערזה"תחיקוו"""נכריב"יר"תידיגגתאלנזהיויאיםיטםזל""מר"ם"היתנקגי"יקלויםלת
השמיני קרא משה לאהרן ולבניו ולזקני ישראל .ויאמר אל אהרן קח לך עגל בן
התוספות במסכת מנחות מבארים ש'אישי ישראל' היינו מלשון איש .אדם בקר לחטאת ואיל לעולה תמימים והקרב לפני ה' .ואל בני ישראל תדבר לאמר,
נכבד .הקרבנות שמיכאל מקריב על גבי המזבח הם נשמות הצדיקים. קחו שעיר עיזים לחטאת ועגל וכבש בני שנה תמימים לשלמים לזבוח לפני ה'
ויש אומרים ש"אישי ישראל" היינו הקרבנות שנקריב לכשיבנה בית המקדש ומנחה בלולה בשמן ,כי היום ה' נראה אליכם" [ויקרא ט ב-ד].
במהרה בימינו. בספרי הקבלה כתוב ש"נראה אליכם" היינו אהרן ומיכאל' .נראה' אותיות
'אהרן' ,ו'אליכם' אותיות 'מיכאל' .שניהם נרמזו בפסוק זה ,העוסק בקרבנות.
הט"ז אומר שהפירוש העיקרי הוא ביאורם של התוספות .הגר"א לעומת זאת
אומר שהפירוש העיקרי הוא הפירוש האחרון שהבאנו .ונפקא מינה ,למה עלינו מה המשותף ביניהם ,וביניהם לבין קרבנות?
ובכן ,אהרן ומיכאל היו כהנים .אולי אפילו כהנים גדולים .אהרן כמובן ,הכהן
להתכוון כאשר אנו אומרים שלוש פעמים כל יום "ואישי ישראל". הגדול מאחיו ,הכהן הגדול הראשון שהיה לעם ישראל .לעניין מיכאל ,הגמרא
על כל פנים ,ישנו מכנה משותף ברור בין אהרן הכהן למיכאל .אהרן מקריב [מנחות קי א] מביאה" :לעולם זאת על ישראל – אמר רב גידל אמר רב ,זה
קרבנות בירושלים של מטה ,ואילו מיכאל מקריב קרבנות בירושלים של מעלה.
ביום השמיני מתו נדב ואביהוא .אם כן ,אהרן הקריב קרבן ,וגם מיכאל הקריב, מזבח בנוי ,ומיכאל שר הגדול עומד ומקריב עליו קרבן".
את נשמות הצדיקים ,נדב ואביהוא .וזהו "כי היום ה' נראה עליכם"" ,נראה איזה קרבן מקריב מיכאל? כתבו שם התוספות" :מדרשות חלוקין .יש מי
שאומר נשמותיהן של צדיקים ,ויש מי שאומר כבשים של אש" .אומרים
עליכם" היינו אהרן ומיכאל ,ששניהם הקריבו באותו יום. בעלי הקבלה ,בזבול ,שהוא הרקיע השביעי ,ישנו מזבח ,ועליו מקריב מיכאל
הגמרא [תענית ה א] אומרת" :הכי אמר רבי יוחנן ,אמר הקדוש ברוך הוא,
לא אבוא בירושלים של מעלה -עד שאבוא לירושלים של מטה" .מיכאל יכול קרבנות.
להקריב למעלה רק כאשר מקריבים למטה .וזהו "כי היום ה' נראה עליכם". הגאון מוילנא אומר ,שזהו שאנו אומרים ב'יעלה ויבוא'" ,יעלה ויבוא ויגיע ויראה
וירצה וישמע ויפקד ויזכר"' ,ויפקד ויזכר' אחד הם ,זהו הרקיע השביעי ,ועליו
ביום שאהרן מקריב ,גם מיכאל מקריב.
בהתאם לדברים הללו ,ממשיך הסבא ואומר ,נשים נא לב לדבר מעניין .כאשר יזכר ויעלה זכרוננו ופקדוננו.
מתו נדב ואביהוא ,מצוה משה למישאל ולאלצפן" :קרבו שאו את אחיכם מאת דברי המדרש חשובים מאוד ,משום שהם נוגעים לנו הלכה למעשה .הט"ז
פני הקדש אל מחוץ למחנה" [ויקרא י ד] .מה פשר הביטוי 'קרבו'? הלא ברור אומר שזהו פירוש המילים "ואישי ישראל ותפילתם באהבה תקבל ברצון".
שכאשר הם באים לשאת את אחיהם ,עליהם להתקרב אליהם! כאשר מבקשים ישנם שלשה ביאורים במילים "ואישי ישראל" .הטור כותב ש'אישי ישראל'
אלו התפילות .על פירוש זה מקשים ,אם כן מהו כפל הלשון "ואישי ישראל
מאדם שילך ויביא דבר מה ,אין צורך לומר לו להתקרב לשם.
השאלה מתעצמת כאשר רואים אנו שגם כאשר עשו מישאל ואלצפן את אשר ותפילתם" ,הרי אישי ישראל היינו תפילות!
צוה משה ,כתוב שוב לשון של קרבה" :ויקרבו וישאום בכתנתם אל מחוץ סבי ,הרב ישראל חסידה ז"ל ,כותב שאפשר אולי לבאר כך :ישנן שתי סוגי
תפילות .יש תפילה שאדם מתפלל לצאת ידי חובה ,מה שנקרא 'יויצא זיין',
למחנה כאשר דבר משה" [ויקרא י ה]. להיות יוצא .עשיתי – ונפטרתי .לוחצים על הכפתור ,מפעילים את המנוע,
על פי הדברים שהבאנו ,לשון 'קרבו' ו'ויקרבו' הוא לשון קרבן ,שהרי נדב והתפילה יוצאת לדרך מאליה .עושים כמה תנועות קדימה ואחורה ,ימינה
ושמאלה ,וזהו .עשיתי את המוטל עלי ,אפשר להמשיך הלאה .תפילה כזו דומה
ואביהוא היו הקרבן שהקריב מיכאל על המזבח שלמעלה.
ניתן להוסיף 'צימוק קטן' .המילה 'קרבו' מוטעמת בטעמים לא שכיחים .מנגנים חלילה ל'תפלה' .היא תפלה ,חסרת מלח ופלפלין .ללא טעם וללא ריח.
באותה מילה שני טעמים ,תלישא גדולה וגרשיים .אולי יש בכך רמז ,שכאשר לעומת זאת ,יש תפילה אמיתית הנובעת ממעמקי הלב ,כולה אש והתלהבות,
מתו נדב ואביהוא ,נתלשו תלישה גדולה ,נשמותיהם נתלשו מהעולם הזה חמימות וכוונה ראויה .זהו שאנו אומרים ומבקשים מריבונו של עולם" ,ואשי
והוקרבו על ידי מיכאל על המזבח אשר לפני הקב"ה.
[מתוך הספר 'מפיק מרגליות']
נאנינהךג במאסווגפןלזלההכבילןפכימאהחזריהם.קרכילטיע,ודכמאהתזההלאפוגחועווהמבעעליצב.מך את הפגיעה והביזוי, מעשה רב
מספרים על רב אחד שתמיד כשנזדמן לחתונות ,היה נוהג לעמוד בזמן סידור
עד כמה צריך האדם להיות רגיש לצרכי זולתו!
הקידושין בריחוק מקום מהחופה. העובדה שאנו נפגעים ויודעים להיפגע מכל הערה קטנה ,מכל תנועת זלזול ,רק
והסביר את מעשיו באר היטב .כך הוא מסודר היטב מבחינת המשך בעמוד הבא
מסייעת לנו להבין ולחוש את סף הרגישות של השני.
אחר שאנו מכירים את עצמנו ואת רגישותנו ,מבחינים בכך שאנו מסוגלים
לעזוב אירוע רק בגלל שלא התייחסו אלינו בכבוד הראוי ,הדבר מועיל לכך שלא
