Page 2 - מפיק מרגליות שמיני תשפב

‫היא ‘קריאת הציבור’ ואין בה לעולם ‘לא תתגודדו’ שהרי כולם קורים ביד’ מהספק‪ ,‬הרי רק בזה יוצאים יד”ח‬ ‫על הפרשה ועל הדף‬

‫ביום יד’‪[ .‬ובאמת הוא ספק גדול אם יוצאים יד”ח בלא תתגודדו‪ ,‬ו’בתשובות והנהגות’ ח”ג סימן רלב’ נסתפק‬ ‫הרה"ג רבי מאיר מרגלית שליט"א‪ ,‬מחבר ספר 'מאיר נתיבים'‬
‫"זה הדבר אשר צוה ה’ תעשו" – לא תתגודדו‬
‫בזה‪ ,‬אלא דפשיטא ליה דבקריאת מגילה שלא יצא יד”ח אם עבר בלא תתגודדו‪ ,‬אמנם‪ ,‬זאת רק לסוברים דהוי‬
‫‘ויאמר משה זה הדבר אשר ציוה ה’ תעשו וירא אליכם כבוד ה’ [ויקרא ט’ ו’]‪ ,‬ולא נתבאר מהו הדבר הנוסף‬
‫דאו’ וכן נראה בשיטת הרמב”ם בהלכות עכו”ם]‪.‬‬ ‫שציוה ה’‪ ,‬ובילקוט הובא [ויקרא תקכא’‪ ,‬וכן בתורת כהנים בריש פרשתן] ‘אמר להם משה לישראל אותו‬
‫יצה”ר העבירו מליבכם ותהיו כולכם ביראה אחת ובעיצה אחת לשרת לפני המקום כשם שהוא יחידי בעולם‬
‫‘דברי שלום ואמת’‬
‫כך תהיה עבודתכם מיוחדת לפניו’‪ ,‬ומהו אותו היצה”ר שמזהיר משה מפניו‪.‬‬
‫ובאמת יש לדון מה ענין מגילה ל’לא תתגודדו’‪ ,‬שהרי הגמ’ [יבמות יג‪ ]:‬מקשה היאך מקצת קורין ביד’‬ ‫לשם ציווי הקב”ה בלבד‬

‫ומקצת קורין בטו’ והרי אין לעשות אגודות אגודות‪ .‬והנה‪ ,‬בשלמא לשיטת רש”י דטעם האיסור בלא תתגודדו‬ ‫וביאר הגרי”ז דבתחילה אמר להם משה ‘כי היום ה’ נראה אליכם’ והיינו משה הבטיח להם שיראו את כבוד‬
‫ה’‪ ,‬ואז מיד ‘ויקרבו כל העדה ויעמדו לפני משה’‪ ,‬וכשראה משה שכל העם רוצה לראות את כבוד ה’‪ ,‬אמר‬
‫משום דנראה כשתי תורות מובן דהוי שתי תורות שכל אחד קורא ביום אחר‪ ,‬אבל לרמב”ם שהטעם הוא מפני‬ ‫להם‪ ,‬דעו‪ ,‬שעיקר הכונה בעשיית רצון ה’ הוא למטרה אחת של עשיית רצון ה’ בלבד ולא למטרה רוחנית ככל‬
‫שתהיה ואף כדי לזכות לראות כבוד ה’ אינה מטרה ראויה ואין זה עשייה לשמה [וכן הוא באלשיך בלימוד‬
‫המחלוקת‪ ,‬א”כ מה מחלוקת בזה אם לא עושים באותו יום‪ ,‬וביאר בקרן אורה‪ ,‬דבזה גופא פליגי שם ריו”ח‬ ‫החמישי שבפסוק זה‪ ,‬ודברי הגרי”ז נתבארו באריכות ב’אסופת מערכות’ בפרשתנו במאמר ‘גדרי העבודה’]‪.‬‬
‫וכדברים האלה כתב גם מאור החסידות הרבי מקוצק והביאו נכדו ה’שם משמואל’ באריכות [כאן בפרשתנו‪,‬‬
‫ור”ל עי”ש [ועי’ גם בחידושי הגרנ”פ]‪.‬‬ ‫וכן ביוה”כ עמ’ קכ’‪ ,‬וכן בסוכות עמ קנב’]‪ ,‬ואמר זאת בשנינות אימרותיו ‘מדרגות אתם רוצים‪-‬עשו מה‬

‫ובזה יבואר מה שכתוב במגילת אסתר ‘דברי שלום ואמת לקיים את ימי הפורים האלה בזמניהם’‪ ,‬וידוע‬ ‫שמוטל עליכם’‪.‬‬
‫‘קח לך עגל’ – אין קטגור נעשה סנגור‬
‫שמהפסוק ‘בזמניהם’ לומדים דזמנים הרבה תיקנו להם חכמים [מגילה ב‪ ,].‬ועל כן מקדים הפסוק דאף שלכל‬ ‫וע”פ הדברים האלה יתיישב שאלה גדולה‪ ,‬דכתוב כאן ‘קח לך עגל בן בקר’ והקשו מפרשי התורה [שפת”ח‬
‫האוה”ח ועוד] והרי אין קטגור נעשה סניגור והיאך הקריבו כאן עגל הגורם להזכיר את חטא העגל‪ ,‬וע”פ‬
‫אחד יש זמן אחר‪ ,‬מ”מ אין כאן חשש שהתורה נראית כשתי תורות אלא תורת אמת כיון שכל אחד קורא‬ ‫הדברים לעיל יש לומר דכיון שנצטוו לעשות רצון ה’ ללא שום פניה ואפילו רוחנית‪ ,‬כבר אין חשש של ‘קטגור‬
‫נעשה סנגור’‪ ,‬דהכח המקטרג שייך רק כשאדם עושה פעולה שאינה לשמה‪ ,‬כיון שהפעולה החיצונית של‬
‫במקומו ביום אחר‪ ,‬וכן אין חשש של מחלוקת אלא שלום שהרי כל אחד קורא במקומו שלו‪ ,‬וזה המשך הפסוק‬ ‫הסנגור דומה לקטגור‪ ,‬אבל כאן שעשו מעשיהם לשמה לגמרי ואפילו אף לא לראות כבוד ה’ אין לחוש לקטגור‬
‫נעשה סנגור כיון שאין מעשיהם נראים לשתי פנים [וזה הביאור בגמ’ ‘טיבעא מיהא חד הוא’ דכשהמעשה הוא‬
‫‘דברי שלום ואמת’ ובזה נתיישבו שתי הטעמים של ‘לא תתגודדו’ בין לרש”י ובין לרמב”ם [ומצאתי כעי”ז‬ ‫דומה שייך כאן שתי כוונות גם של הקטגור וגם של הסנגור‪ ,‬משא”כ בשטר‪ ,‬ניכר מה השטר עושה ולכן אין‬

‫במשך חכמה על מגילת אסתר]‪.‬‬ ‫סברה של קטגור נעשה סנגור]‪.‬‬
‫שהיו להוטים אחר אהבת ה’ אבל לא על ידי גבולים שהגבילה התורה‪...‬‬
‫פרפרת נאה – ‘האמת והשלום אהבו’‬ ‫ביאור נוסף בדברי המדרש ביאר הנצי”ב בספרו ‘העמק דבר’‪ ,‬וזה לשונו‪‘ ,‬והענין דכבר בימי משה היו כיתות‬
‫בישראל שהיו להוטים אחר אהבת ה’ אבל לא ע”י גבולים שהגבילה התורה והנה כבר ידע משה רבינו שכתות‬
‫פרפרת נפלאה שמעתי מהרב אביגדר נבנצל שליט”א בענין זה‪ ,‬דבגמ’ ביבמות יד‪ .‬אמרינן ‘אע”פ שאלו‬ ‫כאלו מתנוצצות אלא שלא הגיע עדיין השעה להתפרץ‪ ,‬על כן ביום התראות גילוי שכינה שלזה היתה תכלית‬
‫תשוקתם וכו’‪ ,‬בשביל זה אמר להם לא כן הדבר אלא אותו יצה”ר העבירו מליבכם שגם זה התשוקה אע”פ‬
‫אוסרים ואלו מתירים לא נמנעו ב”ש מלישא נשים מב”ה ולא ב”ה מב”ש‪ ,‬ללמדך שחיבה וריעות נוהגים זב”ז‬ ‫שהיא להשיג אהבת ה’ בקדושה מכל מקום אם היא לא בדרך שעלתה ברצון ה’ יתברך אינו אלא יצר הרע‬
‫להטעות דעת גדולי ישראל בזאת התשוקה‪ ,‬ואמר להם טעם לדבר‪ ,‬ותהיו כולכם בעיצה אחת ויראה אחת לשרת‬
‫לקיים מה שנאמר האמת והשלום אהבו’ ע”כ‪.‬‬ ‫לפני המקום‪ ,‬פי’ אם תשימו דעתכם לדרך התורה תלכו הכל בדרך אחד‪ ,‬משא”כ אם נבקש אהבת ה’ שלא‬
‫בדרך התורה‪ ,‬ותהיה תורת כל אחד בידו ויהיו אגודות אגודות בעבודתם‪ ,‬הוא נגד רצון ה’ וכבודו יתברך וזהו‬
‫ואמר הרב‪ ,‬דמצינו בכתובות יז‪ .‬שנחלקו ב”ש וב”ה‬ ‫שאמר [המדרש] ‘כשהם שהוא יחידי בעולם כן רצונו וכבודו שתהא עבודתכם מיוחדת לפניו’ עכת”ד‪.‬‬

‫היאך משבחים את הכלה בחופתה‪ ,‬דב”ש סברי ‘כלה‬ ‫‘לא תתגודדו’ בקריאת המגילה‬
‫בגמ’ ביבמות יג‪ :‬דנו ב’לא תתגודדו’ בקריאת המגילה שהרי פרזים קורין ביד’ ומוקפין בטו’ עי”ש‪ .‬ובירושלמי‬
‫קרן אורה ‪ -‬הדף היומי‬ ‫כמות שהיא’ כלומר אומרים את האמת לאמיתה‬ ‫מגילה [פ”ב ה”ב] אמרינן ‘בן כרך מהו שיוציא בן עיר ידי חובתו [ביום יד’‪ ,‬שהרי כל שאינו מחויב בדבר אינו‬
‫מוציא יד”ח] ואמרינן שם ‘הכל יוצאין בארבעה עשר שהוא זמן קריאתה’‪ ,‬והיינו דלירושלמי זמן יד’ חשיב זמן‬
‫עוזרים לכם לסיים את הש"ס!‬ ‫ולא מגזימים בשבחה‪ ,‬ואילו ב”ה אומרים דהתירו‬ ‫קריאה לכל לכל הפחות לענין בן טו’ שיכול להוציא ביום יד’ בן יד’‪ ,‬וכן ס”ל לירושלמי דמקומות המסופקים‬
‫לשנות דיבורו ולומר ‘כלה נאה וחסודה’ כדי לחבבה‬ ‫קורין ביום יד’ בלבד כיון שהוא זמן קריאה לכל [ולפר”ח תרפ”ח דלא כהבבלי‪ ,‬ולגר”א אף הבבלי מודה לזה]‪,‬‬
‫ומאידך בירושלמי שם כתוב עוד ‘בן עיר שעקר דירתו ליל טו’ נתחייב כאן וכאן ובן כרך שעקר דירתו בליל‬
‫יש לך שאלה על הדף? חוסר בהירות?‬ ‫על בעלה‪ ,‬וא”כ נמצא דלב”ש אומרים את ‘האמת’‬ ‫יד’ נפטר מכאן ומכאן’‪ ,‬והקשה המהרי”ל דיסקין [הובא בציץ הקודש] והרי קודם שעקר דירתו קרא ביד’‬
‫ומה גרע קריאתו בדיעבד של יום יד’ והרי זהו זמן קריאתה לכל ומדוע מתחייב גם בטו’‪ ,‬ומכח שאלה זו ס”ל‬
‫סתם מתקשה בקטע גמרא?‬ ‫ואילו לב”ה לא אומרים האמת מפני ‘השלום’‪ ,‬וא”כ‬ ‫למהריל”ד דיצא יד”ח דוקא בספקות [וכ”כ המאירי]‪ .‬ויש לבאר הסברה בזה [ואפשר לומר דכך תוקן מעיקרו‬

‫יש מי שיעזור!‬ ‫ברור הדבר שבחתונה שנישאו ב”ש עם ב”ה‪ ,‬היו‬ ‫דבספקות יוצאים יד”ח ביד’‪ ,‬כמו שבדינים דרבנן תיקנו ספק לקולא‪ ,‬ואכהמל”ב]‪.‬‬
‫נשמעים שם ‘שתי זמירות’ גם דברי אמת [‘כלה‬ ‫לא תתגודדו האם יוצא ידי חובתו‬

‫המוקד הטלפוני לשאלות על הדף היומי‬ ‫כמות שהיא’] וגם דברי שלום [כלה נאה וחסודה]‬ ‫והנה‪ ,‬אם ננקוט דהעובר ב’לא תתגודדו’ לא יצא ידי חובת המצוה יבואר החילוק‪ ,‬ד’קריאת יחיד’ בן טו’‬
‫ביד’‪ ,‬כיון שלעולם יש בה לא תתגודדו‪ ,‬הרי שלא יוצא בקריאה זו ואף שבאותה שעה היה בן עיר‪ ,‬מ”מ כיון‬
‫‪04-6641505‬‬ ‫ונמצא ‘דהאמת והשלום אהבו’‪.‬‬ ‫ש’קריאת יחיד’ היא זו‪ ,‬לא יצא יד”ח בקריאה זו ידי חובת קריאת טו’‪ ,‬אבל במקומות המסופקים כיון שלעולם‬

‫"בית הספק"‬

‫נדונים וספקות במשנה ברורה על סדר הלימוד היומי של עמוד ליום ‪" -‬דרשו"‬

‫בשעת ברכה והרי בירך על ציצית פסולה ולא חלה ברכתו על‬ ‫[יום א] סימן ח' סקי"ח 'שלא יהיו מסובכין אחד בחברו' ובבאור‬
‫הטלית כלל‬ ‫הלכה מביא דלהגר"א גם בימינו מן הדין צריך להפריד ולדבריו‬
‫א"א לברך עליהם‪ ,‬ויש לדון האם מעכב רק לענין ברכה או אף‬
‫[יום ד] סימן ח' באור הלכה ויש אומרים 'ויותר טוב שיכון בבוקר‬ ‫לעיטוף‪ ,‬ואם מעכב אף לעיטוף יש לדון מדוע לא חשיב 'תעשה‬
‫בעת הברכה שלא תפטור בברכה זו להטלית קטן רק עד שיפשטנו‬ ‫ולא מן העשוי' שהרי קודם שהתיר סבכן לא חשיב ציצית ובמעשה‬
‫בבית המרחץ ואז יוכל לברך לכו"ע' ויש לדון אם עיצה זו מועילה‬
‫גם לנידון השו"ע והרמ"א בפשט טלית גדול ונשאר בטלית קטן‬ ‫קל עשאו ציצית‬
‫עליו‪ ,‬או דכיון שנשאר מולבש בטלית קטן עליו‪ ,‬לא יכול להגביל‬ ‫[יום ב] סימן ח' סקכ"ג 'משום דאכתי גברא לא חזי' ולכאו' לא דמי‬
‫דדוקא בטבילה אינו יכול לברך קודם טבילה‪ ,‬אבל כאן יכול ליטול‬
‫הברכה עד לפשיטת הטלית גדול‬ ‫או לנקות עצמו קודם שילבשנו‪ ,‬וא"כ מאי אולמיה לברך ללא עובר‬
‫[יום ה] סימן ח' סוסקל"ח 'ונראה דאם פשט אותו בתוך התפילה‬ ‫לעשייתן והרי יכול לעשות זאת בהיתר גמור ולמה עדיף להכניס‬
‫אפילו בסתמא הוי כאילו פשט אותו על דעת לחזור'‪ ,‬ויש לדון אם‬
‫מועיל סתמא זו אף בנתנו לאחר כגון לברכת כהנים וכדו'‪ ,‬או דכיון‬ ‫עצמו לחיוב ובפרט שאינו מחויב בדבר‬
‫שנתנו לאחר כאילו סיים הוא מצוותו‪ ,‬ואף שהוא באמצע התפילה‬ ‫[יום ג] סימן ח' סוסק"ל 'אם לבש טלית בלא בדיקה ומצא אותו‬
‫פסול צריך לברך פעם אחרת אם לא שהיה בדעתו בפירוש בשעת‬
‫מ"מ התחלה מחודשת יש כאן כשהחזירו לו הטלית‬ ‫ברכה על כל מה שילבש אחר כך' ולכאו' מה מועיל מה שחשב‬

‫ניתן לקבל את העלון ישירות למייל‬
‫נא לפנות לכתובת‪kerenora456@gmail.com :‬‬

‫המשך מעמוד קודם‬ ‫מעשה רב‬

‫את המחזה המרהיב‪...‬‬ ‫הכבוד והכיבודים‪.‬‬
‫האדם מכין לו מגננה שתמיד יצא בסדר‪ ,‬שלא יארע לו אירוע מבייש‪ ,‬שיישאר מכובד‪.‬‬ ‫ולהאי יה‪,‬שיאמום ללבא‪ .‬יקראו לו לברכה תחת החופה‪ ,‬הוא לא יתבזה‪ .‬עומד הוא במקום מרוחק‪ ,‬אנשים‬
‫אמסםדלראהכויאבדלועהוצבמובראכותתההמרחאששבונהותשוותדחאיתרהוצחיופםהל‪,‬כהבודאאשווגתו‪.‬ה באאםשלליאהכישבוודודהאוי‪ ,‬למבמטתיחנילםאלרכאבודאאוותתוו‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬אם יקראו לו לברכה‪" :‬הגאון הגדול פלוני בן פלוני שליט"א מכובד בברכה"‪ ,‬אוהו‪,‬‬
‫גכדמוהל‪,‬כגבואודן וחקכדומישם‪ ,‬ינשנחקלור‪.‬אכלעתהנהוכלחבירםך‪.‬יעממהדיוכןבידפמצימעה‪ .‬ויביטו בסקרנות לכל הצדדים‪ ,‬מיהו אותו רב בברכה אחריתא‪ ,‬המכובדת‪...‬‬
‫[מתוך הספר 'מפיק מרגליות']‬ ‫והוא יפסע מעדנות‪ ,‬עקב בצד גודל‪ .‬כולם יביטו ביראת כבוד‪ ,‬יראו מיהו ומהו‪ .‬אף אחד לא יפספס‬