Page 2 - מפיק מרגליות כי תשא תשפב
P. 2
מכל הון ,אחפוץ אני לכבד ולשלוח זאת למנחה להוד כבודו ,שמע נא ידידי דבר פלא וחדש ,אני במעט אשר על הפרשה ועל הדף
ראיתי בנסיוני היה תמיד מרגלא בפומה [בתרגום מאידיש] ‘מי שנמצא עם הרבים אפילו הוא חסר דעת כמוט הרה"ג רבי מאיר מרגלית שליט"א ,מחבר ספר 'מאיר נתיבים'
ויבואו האנשים על הנשים
ברזל יכול לדבר ולדעת הרבה דברים גדולים בזכות הרבים’ כל את ניסיתי במעט נסיוני אשר ראיתי זאת בחוש
כתב הרמב”ם בפ”א מבית הבחירה הי”ב ‘אין בנין ביהמ”ק בלילה שנאמר ‘וביום הקים משה את המשכן וכו’
ממש ,ובשבוע זאת מצאתי במדרש רבה ויקהל [מח’ ה’] דבר חדש בענין ‘ואמלא אותו רוח אלקים בחכמה והכל חייבים לסעוד ולסמוך בעצמן ובממון שלהם אנשים ונשים’ ,עכ”ד הרמב”ם .וידועה השאלה ,דאם בנית
המשכן אינה נוהגת אלא ביום ,א”כ הוי מצות עשה שהז”ג ומדוע נשים חייבות בה ,ואף אם נאמר דכתוב בתורה
ותבונה’ ,וכל ימי הבנתי כי שהשם יתברך מילא אותם בחכמה בתבונה ובדעת מפני שהיה חפץ שיעשו את המשכן דהנשים נשתתפו במלאכת המשכן ,מ”מ אולי עשו כן בנדבה ולא בחובה ,ומהיכא ילפינן שחייבות להתעסק
והמשכן צריך לכאלה ,ועתה ראיתי במדרש דכל הדבר הוא להיפך ,כי בשביל שנתעסקו במלאכת המשכן בזכות בבנית המקדש ,ויש בזה כמה וכמה תירוצים ,ונלך כאן בדרך חדשה.
זה נתן בהם הקב”ה חכמה בינה ודעת ,ואמרו שם ‘ולא זה בלבד אלא כל מי שנתעסק במלאכת המשכן נתן בו חקירה בנשים המקיימות מצוות עשה שהז”ג
וכו’ ,ולא בבני אדם בלבד אלא אפילו בבהמה וחיה שנאמר ‘חכמה ותבונה בהמה’ בהמה כתיב ,שניתנה חכמה והנה יש לחקור ,בכל אשה המקיימת מצות עשה שהזמן גרמא ,האם מקיימת את המצוה הפרטית אותה עשתה ,או
שמא דעשתה כאן רצון ה’ גרידא ,ואמנם שהוא בצורת המצוה הפרטית אבל עשתה רצון ה’ בלבד ולא את המצוה
באדם ובבהמה ,ולא נתפרסם מכולם אלא בצלאל’ עכ”ל המדרש ,מבהיל בסוד הדברים אף בהמה וחיות נתמלאו הפרטית בדוקא[ .וכעין מה שחקרו באדם המקיים מצוה פעם שניה מחמת ספיקא דאורייתא לחומרא כגון בחוזר
ומברך ברכהמ”ז מספק ,האם מקיים את גוף המצוה שעושה או שמקיים לדין של ספק דאו’ לחומרא ,ונפק”מ
בחכמה ובתבונה ,ורק מפני שנתעסקו במלאכת המשכן ,וזה היה הסיבה לחכמה ותבונה היפך ממה שהבנתי
אם יכול להוציא אחר בברכתו ,הדברים עתיקין בפר”ח סי’ קפד ורע”א בשו”ת סימן ו’].
מעולם ,הרי כדברנו ממש מילה במילה הרי אפילו הוא כמוט הברזל נתמלא בחכמה ותבונה כשהוא עם הרבים
ואין להוכיח משיטת ר”ת שמברכות כלשון המצוה שהם עושות [כגון כשמקיימות מצות סוכה מברכות לישב
במלאכת שמים ,וזאת לא יוכל שום אדם לדעת ולהבין אם לא המנוסה בנסיונות אלו ,רואים בחוש כי אף אנשים בסוכה] ,משום שודאי לא יכולות לבדות מצוות מליבם ולקיים בזה רצון ה’ ,אלא שאם עושות מעשה שנצטוו
בו האנשים ,ע”י מצוות כאלו יכולות לקיים מצוה כללית של עשיית רצון ה’ [וכן יש לדון בחקירה הנ”ל גם
פשוטים יתגדלו ויתרוממו אם רק יאחזו בכנף של מלאכת שמים ,וכל המחזיק בה זכה בה .ועתה יקירי כמדומני
בכל מי שאינו מצווה ועושה].
כי מנחה גדולה אני שולח לכבודו ,עד כמה כדאי לאדם להיות כסוחר פשוט לעשות מסחר כזה ,ובטוח בריוח
ב’ נפק”מ בחקירה הנ”ל
גדול בלי שיעור ,עד כאן תורף דבריו ,והדברים מבהילים.
ונפק”מ א.במה שנסתפק בבית השואבה [סימן טז’ אות ג’] בסוכה שרק נשים קיימו בה מצות סוכה ומעולם לא
מדוע הוזכר יחוסו של בצלאל קיימו בה מצוה ע”י אנשים החייבים בסוכה ,ודן שם אם סוכה זו נעשית מוקצה למצוותה מחמת ישיבת הנשים
בה .ולכאו’ תליא בהא ,דאם מקיימות את מצות סוכה הפרטית ,נמצא שסוכה זו גרמה להם לקיים מצות סוכה
כהשלמה לדברים אלו ,מוצאים אנו בדברי המשך חכמה בפרשתן [לה’ ל’] ,דמבאר הפסוק ‘ראו קרא ה’ בשם ונאסרו עצים שלה מדין מוקצה למצותה ,אבל אם אשה ‘שאינה מצווה ועושה’ מקיימת מצוה אחרת כללית ,יש
בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה’ וביאר המש”ח מדוע הוצרך להביא את יחוסו עד ליהודה ,וביאר ,דיהודה לומר דלא הוקצו העצי הסוכה שהרי סו”ס לא קיימה על ידה מצות סוכה.
מסר עצמו בים במסירות נפש כדמצינו בתוספתא בברכות [ד טז] ששבטו של יהודה קפץ ראשונה למים וקידש ב.וכן בחקירה זו תליא מח’ הראשונים אם נשים סומכות בכל כוחם ,דשיטת תוס’ [חולין פה ]:דנשים אינם
סומכות בכל כוחם ,ואילו הראב”ד בתורת כהנים [פרשת ויקרא ב’ י’ ב’] מביא מחלוקת בזה דיש ראשונים
בזה את ה’ כמ”ש ‘היתה יהודה לקדשו’ ,וכן חור מסר נפשו בעגל ,וזאת משום שהחקירה תעכב מלמסור נפשו דס”ל דנשים סומכות בכל כוחם [ומה דאמרינן בגמ’ חגיגה טו‘ :אקפו ידייכו’ היינו כיון שאינו קרבן שלהם ,אבל
בקרבן שלהם יכולים לסמוך אפילו בכל כוחם ,וכ”כ הבית אהרן שם] .ותולה הראב”ד נידון זה [של סמיכה בכל
על קידוש ה’ וכעדות היעבץ החסיד שכתב דהמוסרים את נפשם בגירוש ספרד היו התמימים והפשוטים ואילו כוחן] בנידון אם נשים מותרת בכלאים בציצית ,ונראה דתליא בזה ,דאם הנשים מקיימות את המצוה הפרטית,
א”כ יכולות לסמוך בכל כוחם ואין כאן משתמש בקדשים ,וכן הותר להם כלאים בציצית דסו”ס מקיימות מצות
החוקים ופקחים עברו על דת ,ולכן אמר הקב”ה שבעבור זה שלא חקרו ולא נתחכמו יותר מדאי ומסרו את ציצית ,אבל אם נאמר שמקיימות רק את רצון ה’ בעלמא ולא את המצוה הפרטית גרידא ,א”כ לא הותר להם
נפשם ,לכן ימלא אותו בחכמה ובדעת. לעשות איסור אגב מצוה זו ,שהרי יכולים לעשות מצוה אחרת ועל ידה לקיים רצון ה’ בעלמא.
והיינו דהחכמה והדעת באו כשכר על מה שמסרו עצמם על עבודת המשכן ולא היה זה כדי לעוזרם בבנית מי שאינו מחויב לא יכול להתעסק במלאכת המשכן
המשכן ,אלא להיפך לאחר שמסרו נפשם על המשכן לא חקרו ולא שאלו ,על זה קיבלו שכר של תבונה ודעת. ומ”מ לפי”ז יש ליישב קושית האחרונים מהיכן מוכח דנשים חייבות בבנין ביהמ”ק והא הוי מצות עשה שהזמן
גרמא ,וצריך לומר ,דבשלמא אם אשה המקיימת מצות עשה שהז”ג חשיב שמקיימת את המצוה הפרטית ,יש
מסירות נפש – צורת התורה ואינה מעלה ותוספת לומר דבבנית המשכן לשמה אף שנעשית בנדבה ,הרי זה בניה לשמה [וכמ”ש הירושלמי יומא ג’ ו’ דעבודת
המשכן בעי עבודה לשמה] ,אבל אם נאמר שכשמקיימת מעשהז”ג מקיימת רק מצוה כללית של ‘עשיית רצון
וראיתי מעודי המשך לזה דכל מעלתו של בצלאל הוא ב’מסירות נפש’ ,דכתוב בפרשה ‘ויעש בצלאל את הארון’ ה’ ,א”כ לא שייך במצוה זו את הלשמה ששייך במצות ‘ועשו לי מקדש’ דהא לא מקיימת את מצות בנית המשכן
בפרטות ,וזאת ע”פ דברי ר”ת הידועים [גיטין מה :תד”ה] ‘דכל שאינו בקשירה אינה בכתיבה’ אמרינן גם בלולב
[לז א] ,ופרש”י דאף שהיו עוד שעשו עימו את המלאכה מ”מ כיון שמסר עצמו על המלאכה נקראת על שמו, וציצית ולכן נשים לא יקשרו ציצית ולא יאגדו הלולב[ ,ואף שר”ת עצמו סובר שיכולות לברך על מצוות אלו
מ”מ לא יכולות לקשור הציצית ולאגוד הלולב] ,וע”כ ממה דמצינו שנתנדבו הנשים למלאכת המשכן מוכח דאף
ותימה מדוע א”כ נקרא רק הארון על שמו והרי מסר עצמו על כל מלאכת המשכן [וכן משמע מלשון רש”י שהיא מצות עשה שהזמן גרמא ,מ”מ נשים נתחייבו בה דאל”ה לא הוי מעשיהם לשמה ,וע”כ ממה שעבדו למשכן
‘דמסר נפשו על המלאכה’ משמע על המלאכה כולה] ,וכן הרי זה כמקרא מפורש המחייבה במצוה זו לסייע במלאכת המשכן .ע”כ.
איתא בתנחומא [י] דמסר עצמו על כל מלאכת המשכן, המתנה ששלח המשגיח ממיר למשגיח דקלם
וא”כ מדוע לא כל מלאכת המשכן קרויה על שמו. מכתב מפעים נמצא בין כתבי המשגיח ר’ ירוחם ממיר ,ששלח למשגיח דקלם הגה”צ ר’ דניאל מובשוביץ הי”ד
[בספרו דעת תורה דברים ח”ב במכתבים בסוף הספר עמ’ רסד’] וז”ל ‘מצאתי בשבוע הזה מציאה גדולה יקר
קרן אורה -הדף היומי והביאור ,דמסירות נפש לתורה הוא ענין במהותה של
עוזרים לכם לסיים את הש"ס! התורה וחלק מהחפצא דתורה ואינו רק תוספת ומעלה
אלא כך צורתה של התורה באופן של מסירות נפש ‘אדם
יש לך שאלה על הדף? חוסר בהירות? כי ימות באוהל’ ,ואכן אף דבכל מלאכות המשכן מסר
סתם מתקשה בקטע גמרא? נפשו עליהם אבל עדיין אין זה גורם לקרוא את המלאכה
על שמו ,משא”כ בארון שהוא משכן התורה ,הצורה
יש מי שיעזור!
המוקד הטלפוני לשאלות על הדף היומי לזכות לתורה היא רק במסירות נפש ,והמוסר נפשו עליה
הרי היא שלו וקנינו ,וכיון שבצלאל מסר נפשו על הארון
04-6641505
הרי הוא נקרא על שמו.
ניתן לקבל את העלון ישירות למייל
נא לפנות לכתובתkerenora456@gmail.com :
המשך מעמוד קודם מעשה רב
עצמך .מה יקרה אם פעם אחת תוותר. לב'מדיעאשטה,ת ההכמנשהי'ךכדהיאבשראוךכללסלפארכ,ולזומכהלסיהבמהטשעטמירםחתשייווגבשוא.תי לערב זה .כבר כמה ימים שאני מצוי
וליתןצשאלמיתחיב.תריאכנהיההבמתברלגקיבששטוה'.תבזושלאמעיתאם'.ררכצעוהןמ,זדומתאןינירבבבנ.יטסויהויחןצרקשהשהיהאט.וובתאניחיוזצלה.ח.מזאלז,ראתניי אבדתיוכקלרכוואחוהתכיאןהראותחניכיבםו.דקהמרתבי. והשליממהגעינשתויותהבליסליבב.ילונמוהנצתהא,תשזיעומןשתחקעלצלקרגלמביפהניםשהעאויסנתעםודשמהל,תיהאיררדמציתאםיותלל,נומרחטלמבוקחןתומבשעדהניקנינהתויגתתאילתעמלסדייעדווצרחימלי.קהןכפשרחוותת ..לאהךפכתלעזתהי
לללאוכהשלמםמרואילעחםבדארשיותמאואתאיותתמתםנועהרליגבבשועננתיםהקהובתלש.מעלוסרכתרותורתחהיני"וו.ברבעגיאעוםיתםומאשורלגתעההתבשעלתלוהקתו.תלערלגהויעויתצםאהבתאהדבםכםלהועיואל[םנהמותמסועךהלקרהכהס'לחפופתרירד'במרמ'ועפיאלהוקנה.ממכוררןר,גתבלויוו"זתתיכ'אונ]ויה למחאלסמפררתאיויהעאלשיבתהרקךכ,לבהרבתהכרםמחהכשישהמאיבתם.קהורהבמירחיומץלמדלחובמביהרתךבק.אשאמהך.תממבצצאדדרואשחנחיה,ד,כהשהגררעיהתיבלבלימכהתאדןאריכןת,מהעאמטלאחרמקישראלצתבודהרבךמריהחםסמיעהורלדלעהו.ל.
