Page 2 - מפיק מרגליות תצוה תשפא

‫ר’ נחמיה העמסוני לא חשב על כך‪ ,‬והביאור‪ ,‬דר”ע הוא ראש וראשון לתורה שבעל פה [וכ”כ המגלה עמוקות‬ ‫על הפרשה ועל הדף‬

‫אופנים עב’ פ”ח וכן הרמ”ע מפאנו בעשרה מאמרות] ותורה שבעל פה היא הלוחות השניות [וכבר האריך בזה‬ ‫הרה"ג רבי מאיר מרגלית שליט"א‪ ,‬מחבר ספר 'מאיר נתיבים'‬
‫לא תשחט על חמץ‬
‫הבית הלוי בדרשותיו יח’] ורבי עקיבא הוא עיקר התורה שבע”פ‪ ,‬וכדאמרינן בסנהדרין פו‪‘ .‬וכולהו אליבא‬
‫שתי פעמים הובא בתורה האיסור לשחוט הפסח כשחמץ בביתו‪ ,‬פעם אחת בפרשת משפטים [כג’ יח’] ‘לא תזבח‬
‫דר”ע’‪ ,‬והתורה ניתנה לעם ישראל פעמיים‪ ,‬בראשונה בלוחות ראשונות באופן שהכל כתוב בה‪ ,‬ובשנית בלוחות‬ ‫על חמץ דם זבחי ולא ילין לבוקר זבח חג הפסח’ וכן בפרשתנו [לד’ כה’] ‘לא תשחט על חמץ דם זבחי ולא‬
‫ילין חלב חגי עד בוקר’‪ ,‬ויש לבאר מדוע הוכפל לאו זה [ועי’ במהרש”א פסחים סג‪ :‬אי חשיב שנה עליו לעכב]‪.‬‬
‫שניות ששם התחדש הענין של תורה שבע”פ‪ ,‬וכיון שבלוחות הראשונות היה זה תורה שנרכשה ללא יגיעה‬ ‫ובתרגום יונתן בן עוזיאל מתרגם כל פסוק באופן שונה‪ ,‬כאשר בפרשת כי תשא מתרגם ‘לא תשחטו עד שתבטלו‬
‫את החמץ’ ובפרשת משפטים מתרגם ‘לא תשחטו כשחמץ בבתיכם’‪ ,‬וצ”ב מדוע הזכיר בפרשתנו ענין הביטול‪.‬‬
‫ועמל על כן חטאו בעגל ולא חשו בגופם את החיבור לתורה‪ ,‬ורק לאחר לוחות שניות שאינם נקנות אלא ביגיעה‬
‫שני דינים ‘בלא תשחט’‬
‫ועמל ולולי זה אין התורה שבע”פ יכולה להכנס לגופם ולהיות חלק מתוכם‪ .‬ועל כן‪ ,‬רק ר”ע שהוא אבי התורה‬ ‫ובחידושי רבי אריה ליב מאלין ח”א סימן יב’‪ ,‬ביאר דיש שתי דינים בלאו ד’לא תשחט’‪ ,‬דין בקדשים‪ ,‬דקרבן‬
‫שנשחט בזמן שחמץ בביתו יש איסור בעבודת הקרבן‪ ,‬ומלבד זה הוא איסור בחמץ‪ ,‬דיש גם איסור שלא יהיה‬
‫שבע”פ התורה של לוחות השניות‪ ,‬הוא יכול לדרוש את ה’ אלוקיך תירא לרבות תלמידי חכמים דרק ע”י עמל‬ ‫חמץ ברשותו בזמן שמקריב הקרבן ומלתא דבל יראה ובל ימצא‪ .‬ונפק”מ בזה‪ ,‬בנידון השפת אמת [פסחים שם]‬
‫אם השיעור לעבור ב’לא תשחט על חמץ’ הוא כשיעור אכילת חמץ או כשיעור השבתתו‪ ,‬דאם הוא מדין החמץ‬
‫ויגיעה לקנות דברי תורה נהפך בזה לתלמיד חכם ושייך לרבות ‘את’ תלמידי החכמים‪.‬‬
‫א”כ שיעורו כהשבתתו‪ ,‬אבל אם מדין קדשים שיעורו אפילו במשהו‪.‬‬
‫ובזה יבואר‪ ,‬דבלוחות הראשונות כתוב אל פני ה’ אלוקיך’ דיקא ‘אל’ ולא ‘את’‪ ,‬כיון שלא שייך עדיין לרבות‬ ‫וכן מוכח ד’לא תשחט’ יש בו שתי דינים גם דין בקדשים וגם דין בהשבתת החמץ‪ ,‬דאל”ה למאי בעי קרא למעט‬
‫שאין איסור ב”י וב”י בפסח שני [פסחים צה‪ ,]:‬והרי פסח שני אינו אלא חיוב קרבן ואינו כחג הפסח ממש‪,‬‬
‫תלמידי חכמים שהרי בלוחות ראשונות אין התורה שלהם‪ ,‬ואין כבוד תלמיד חכם ככבוד הקב”ה‪ ,‬אבל אח”כ‬ ‫ובשלמא בעינן קרא למעט לא תשחט כיון שהוא מדיני הקרבן‪ ,‬אבל מדוע צריך קרא למעט מב”י וב”י‪ ,‬וע”כ‬
‫דכיון דיש שתי איסורים בלא תשחט‪ ,‬אחד שהוא מדין הקרבן ואחד שהוא מדין החמץ‪ ,‬על כן בעינן שתי מיעוטים‪,‬‬
‫בלוחות השניות שאין התורה נקנית אלא במי שטורח ויגיע להכניסה לגופו‪ ,‬כאן כבר שייך לרבות תלמידי חכמים‬
‫האחד מדין הקדשים והאחד מדין ב”י וב”י בדין חמץ‪ ,‬ולומר לך דאף אין בהקרבה איסור מדין השבתת חמץ‪.‬‬
‫שהרי גופם נעשה תורה‪ ,‬ועל כן כתוב בלוחות השניות ‘את פני האדון ה’ לרבות תלמידי חכמים [וכעי”ז בפנים‬ ‫ובזה יתבאר מדוע כפלה התורה הפסוק לא תשחט שתי פעמים‪ ,‬דבפרשת משפטים הוא מדיני הקרבן דיש חיסרון‬
‫בהקרבה אם יש חמץ בביתו ולכן כתב שם רק לא תשחט כשחמץ בבתיכם‪ ,‬משא”כ בפרשת כי תשא אמרינן דיש‬
‫יפות ע”פ ראה דיש חיוב לראות פני רבו ברגל מהמילה ‘את’ וכן החת”ס בר”ה טז‪ .‬דמהמילה ‘את’ נתרבה‬
‫עליו איסור חמץ אם נמצא בביתו בשעת הקרבה‪ ,‬ועל כן תרגם היב”ע דחייב לבטלו‪.‬‬
‫לחייב הקבלת פני רבו ברגל]‪.‬‬ ‫ובזה תתורץ קושית הצל”ח מדוע הגמ’ [פסחים ה‪ ].‬למדה דחמץ אסור משעה שישית מהפסוק ‘לא תשחט’‬
‫שבפרשת כי תשא ולא בפרשת משפטים‪ ,‬כיון שרק בפרשת כי תשא מדובר על ביעור החמץ מדיני החמץ ולא‬
‫זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה – ס”ת עקיבה‬
‫מדיני הקרבן‪.‬‬
‫ובזה יבואר מה שביוה”כ אנו אומרים לאחר תפילת כל נדרי את הפסוק ‘אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה’‪,‬‬ ‫וכן הדבר מדויק בתרגום יב”ע‪ ,‬דבפרשת משפטים תרגם ‘עמי בני ישראל’ ואילו בכי תשא לא כתב לשון זו‬
‫דבני ישראל‪ ,‬והביאור דבפרשת כי תשא שהאיסור הוא מדיני ‘החמץ’ פשוט הדבר שהציווי הוא לכל ישראל‬
‫וזאת ע”פ מה שכתב האור זרוע בתחילת ספרו כי את השם עקיבה יש לכתוב בה’‪ ,‬ובחלומו גילו לו ע”י רמז‬ ‫שהרי חמץ איסורו הוא לכל ישראל‪ ,‬אבל בפרשת משפטים שהאיסור הוא מדיני ‘הקרבן’ יש חידוש שאף הוא‬
‫דין מדיני הקרבן עוברים עליו כל מי שמנוי על הפסח [וכשיטת רש”י דכל בני החבורה עוברים ודלא כתוס’ שם‬
‫מהפסוק ‘אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה’ סופי תיבות עקיבה‪ ,‬וכיון שיום נתינת הלוחות השניות היה ביוה”כ‬
‫דעוברים רק השוחט והזורק]‪.‬‬
‫ע”כ אנו מזכירים בדרך רמז את רבי עקיבא ביום זה‪ .‬וכן יבואר שאנו אומרים פסוק זה ביוה”כ בין השמשות‬ ‫פסוקים שהוכפלו שוב לאחר חטא העגל‬
‫מצינו בפרשתנו שהתורה חוזרת על פסוקים שהובאו לעיל [הפסוקים שבפרשת משפטים פרק כג’ פסוקים י‪-‬לג‬
‫שהרי הלוחות נבראו בזמן זה כדאמרינן במסכת אבות דהלוחות נבראו בזמן ביה”ש [וקאי על לוחות שניות‪ ,‬וכ”כ‬ ‫הובאו כמעט בלשונם בפרשתנו בפרק לד’ פסוקים יא‪-‬כז]‪ ,‬וראיתי באחרונים ביאורים שונים מדוע הוכפלו‬
‫פסוקים אלו‪ ,‬והצד השוה לכולם הוא דהוצרכו לשנותם לאחר חטא העגל וכמו שנבאר לקמן [וכבר כתבנו‬
‫האלשיך שמות לד’ ד’] וכיון שעיקר נתינתם היתה לר”ע שחידש תורה זו‪ ,‬ע”כ מזכירים את שמו באותו זמן‪.‬‬ ‫אשתקד מדוע התחיל הכפילות בפסוק ‘שמור לך את אשר אנכי מצוך היום’ [לד יא] דהוצרכו כעת לחזור על‬
‫תלמודם לאחר שנשתברו הלוחות וכ”כ מרן שה”ת ב’טעמא דקרא’]‪.‬‬
‫ובזה יובן הזוהר הקדוש שעל הפסוק ‘יראה כל זכורך את פני האדון’ כתב דא רשב”י‪ ,‬ורבו התמיהות בזה ודי‬ ‫ולא יראו פני ריקם – לאחר חטא העגל גם לבכורות‬
‫למשל‪ ,‬פסוק שנכפל בפרשה זו ‘כל בכור בניך תפדה ולא יראו פני ריקם’ דבפרשת משפטים כבר כתוב ‘ולא‬
‫למבין‪ ,‬אבל הדבר פשוט‪ ,‬דכיון שהמילה ‘את’ באה לרבות תלמידי חכמים‪ ,‬ומי היה התלמיד חכם בדור כתיבת‬ ‫יראו פני ריקם’ [כג טו]‪ ,‬וביאר המהרי”ל דיסקין מדוע נכפל שוב‪ ,‬דהכהנים פטורים מ’ולא יראו פני ריקם’ כיון‬
‫שהם עובדים בקרבנות הרגל ואף הבכורות היו פטורים מ’פני ריקם’‪ ,‬אבל לאחר חטא העגל שנמאסו הבכורות‬
‫הזוהר‪ ,‬ודאי שהוא רשב”י‪.‬‬ ‫מעבודה א”כ גם הבכורות נתחייבו בלאו ד’לא יראו פני ריקם’ ולכן הוכפל לאו זה בפרשתנו‪ .‬ובזה מבאר אף‬
‫את תחילת הפסוק‪ ,‬דאם תאמר כיון שנמאסו הבכורות מעבודה נימא דפקעה מהם קדושתם לגמרי‪ ,‬על כן אמרה‬
‫ולא יחמוד – אפילו לאחר שחטאו‬ ‫תורה ‘כל בכור בניך תפדה ולא יראו פני ריקם’ לומר לך דלמצות פדיון הבן עדיין קדושתם עליהם‪ ,‬אבל בטלה‬

‫המשך חכמה שואל על פסוק נוסף שהתחדש בפרשה זו ‘ולא יחמוד איש את ארצך’ והרי לעיל בפרשת משפטים‬ ‫קדושתם מהם לעבודת הקרבנות‪.‬‬
‫‘את’ פני האדון – לאחר חטא העגל לרבות תלמידי חכמים‬
‫גם הוזכר ענין ג’ רגלים ולא הוזכר שם ההבטחה של ‘ולא יחמוד’‪ ,‬וביאר דקודם חטא העגל לא היה חשש‬ ‫פסוק נוסף שהוכפל הוא חיוב הראיה את פני ה’ ‘יראה כל זכורך’‪ ,‬ויש לבאר כפילותו ע”פ שוני הפסוקים בין‬
‫קודם חטא העגל לאחר חטא העגל‪ ,‬דבפרשת משפטים כתוב ‘יראה כל זכורך אל פני האדון ה’ [כג יז] ואילו‬
‫שיחמוד איש את ארצך כדאמרינן בעירובין [נד‪ ]:‬שלאמלא חטאו ישראל בעגל לא שלטה בהם אומה ולשון‪ ,‬אבל‬ ‫בפרשת כי תשא כתוב ‘יראה כל זכורך את פני האדון ה’ [לד’ כד’] ויש לבאר את סיבת שוני הפסוקים‪.‬‬
‫והנה ידוע דר’ נחמיה העמסוני היה דורש את כל אתין שבתורה עד שהגיע לה’ אלוקיך תירא ופרש‪ ,‬עד בא‬
‫לאחר שחטאו כבר יש לחוש ולכך הוצרך לומר ‘ולא יחמוד איש’‪.‬‬ ‫ר”ע ודרש ‘את’ לרבות תלמידי חכמים [פסחים כב‪ ,]:‬ויש לעיין מדוע דוקא ר”ע היה זה שדרש דרשה זו וכי‬

‫אמירה נעימה – כפילות הלאו דלא תשחט‬

‫ועפ”ז יש לבאר באופן נוסף מדוע הוכפל הלאו של ‘לא תשחט על חמץ’ דכיון שצריך להיכתב שנית לאחר‬

‫ה’לא יחמוד איש’‪ ,‬דשמא יאמר האדם כשנמצא בירושלים בעלותו לרגל‪ ,‬שאינו עובר על ‘לא תשחט על חמץ’‬

‫כיון שהחמץ שנמצא בביתו הרי הוא כמופקר לשכניו‬

‫הגויים‪ ,‬ולכן באה התורה כאן ומבטיחה ‘ולא יחמוד‬

‫איש את ארצך’ וממילא הרי חמץ זה חשיב ברשותך‪,‬‬

‫קרן אורה ‪ -‬הדף היומי‬ ‫ואם לא תבטלנו אתה עובר עליו‪.‬‬

‫עוזרים לכם לסיים את הש"ס!‬ ‫ובזה מדויק שפיר שבתרגום על הפסוק לא תשחט‬
‫על חמץ שבפרשת משפטים תרגם יב”ע ‘כשהחמץ‬

‫יש לך שאלה על הדף? חוסר בהירות?‬ ‫בביתך’ ואילו בפרשת כי תשא תרגם ‘עד שתבטל‬
‫סתם מתקשה בקטע גמרא?‬ ‫החמץ’‪ ,‬דבפרשת כי תשא הרי התורה מדברת באופן‬
‫שהחמץ בביתך ואתה בביהמ”ק ולומר לך שאין החמץ‬
‫יש מי שיעזור!‬

‫המוקד הטלפוני לשאלות על הדף היומי‬ ‫חשיב כמופקר מפני הגויים ועל כן אתה עובר עליו‪,‬‬
‫וא”כ כיון שנמצא בריחוק מקום מהחמץ א”כ האופן‬
‫‪04-6641505‬‬ ‫היחיד שנותר בידו הוא רק ביטול בלב‪ ,‬ולכן תרגם‬

‫היב”ע דעליו לבטלו‪.‬‬

‫ניתן לקבל את העלון ישירות למייל‬
‫נא לפנות לכתובת‪kerenora456@gmail.com :‬‬

‫המשך מעמוד קודם‬ ‫מעשה רב‬
‫בעירבוביא‪ ,‬ידחפו וירמסו זה את זה‪.‬‬ ‫אשבבלק‪,‬ו כשישנושתמרעומנאייתן ימהוטדריתם‪.‬בואו של הרב‪ ,‬גיוס כספים‪ ,‬נשמטו כולם אחד אחד‪ ,‬עד‬
‫כהמסרהוף‪.‬חעאשמינהההמהבפקרחבי"שניהם‪.,‬ם'‪.‬כאלמראח"ודנצתנרויךאילשת כתופמרחצניפתשוהלשהק'ל‪.‬בכפקשוידשאמועותיםש"‪.‬ראהלמכצוךו‪,‬ה'תהצזואעלוהלהם‬ ‫ואנמתנרו האירבש‪,‬כועפתרהננפתשוברלרה'ליבפביקואודראוהתפםסווקלא"יכיהיהת בשהאםאנתגףרבאפשקובדניאיושתרםא"‪.‬ל לפקדיהם‬
‫קפותדאםו‪.‬םלהא ימפצווההשכאבניר לתאמיתדהימהקדכילםכלךמחצוושותב‪,‬ה‪.‬צרליאך לבואעפר‪.‬שראניגםמוולאתרחרליאםחלרזיכםו‪,‬ת‪..‬ש‪.‬ילכו הם‬ ‫להמזקהכובבו"תרהאבצימיותצוובוהרה‪.‬לךמולנכויבותאקאלאהתל עהימםאשיהבשעכרידנאיילכ‪.‬לםיה?ישמהנלוקהתנב‪,‬י"ח‪,‬התהימשכהצואואהשנרדלרבתולגאמיועוסילהההישמרמנבוועתתיה!‪ .‬יהשביוכלשאוניוכחוציפלווציום‬
‫זהו "ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם"‪ .‬כדי שלא יהיה בהם נגף‪ ,‬ציווה הקב"ה שיתנו‬