Page 2 - מפיק מרגליות בהר בחקתי תשפא

‫לנו אפשרות‪ ,‬וכן מוסיפים גם הברייתא ד’פיטום הקטורת כיצד’ כיון שצריך שיהיה כאן רצון אמיתי‪ ,‬ולעשות הכל‪ ,‬כדי‬ ‫על הפרשה ועל הדף‬

‫להחשיב כאילו הביאו‪ ,‬ולא סגי באמירה בעלמא‪.‬‬ ‫הרה"ג רבי מאיר מרגלית שליט"א‪ ,‬מחבר ספר 'מאיר נתיבים'‬
‫"ולא אריח בריח ניחוחכם"‬
‫ונראה להוסיף‪ ,‬דהרמ”א כתב [או”ח קלב’ ס”ב] שיש נהגו שלא לומר פרשת הקטורת‪ ,‬שמא יחסיר אחד הסממנים‪ ,‬והרי‬
‫על הפסוק ‘והשימותי את מקדשכם ולא אריח בריח ניחוחכם’ עמדו המפרשים‪ ,‬ראשונים ואחרונים‪ ,‬שאלה גלויה או‬
‫אם חיסר אחד מכל סממניה חייב מיתה‪ ,‬ולפי”ז שפיר מדוע בזה הקפידו יותר‪ ,‬דכיון שבדיבורו פועל יותר מ’ונשלמה‬ ‫סמויה‪ ,‬מרש”י ועד אחרוני האחרונים‪ ,‬על כפילות הענין‪ ,‬שהרי אם השימותי את מקדשכם א”כ אין ביהמ”ק קיים ומה‬

‫פרים שפתינו’ והרי הוא כנאנס לעשות את המצוה דמעלה עליו הכתוב כאילו עשאה ממש‪ ,‬א”כ באמירתו חשיב כחיסר‬ ‫שייך ולא אריח בריח ניחוחכם‪.‬‬
‫ביאור המש”ח – בבמות גם לא יקריבו ואע”פ שאין בית‬
‫בפועל אחד הסממנים‪ ,‬וחייב מיתה‪.‬‬ ‫המשך חכמה כתב לתרץ ע”פ שיטת רבי חיים כהן בתוס’ [מגילה י‪ .‬ד”ה ‘ומאי’]‪ ,‬דס”ל דאף למ”ד קדושה ראשונה‬
‫קידשה לשעתה ולא קידשה לעת”ל‪ ,‬מ”מ אין להקריב בבמות ולא יחזרו להיתרן הראשון‪ ,‬וביאור הפסוק הוא‬
‫קטורת – כולה פנימיות‬ ‫‘והשימותי את מקדשכם’ כלומר יחרב המקדש ולא יוכלו להקריב בו‪ ,‬ולא תימא דיקריבו מ”מ בבמות כיון ש’לא אריח‬
‫בריח ניחוחכם’ כלומר דגם להקריב בכל אר”י בבמות יהיה אסור [ועי’ במש”ח בהקדמה לחומש ויקרא ביאור נפלא‬
‫ועוד שמעתי מעודי‪ ,‬דיש חילוק גדול בין עבודת הקרבנות שהיא על המזבח החיצון לעבודת הקטורת שהיא על המזבח‬ ‫עד מאוד מדוע באמת נאסרו הבמות והרי סו”ס לא קידשה לעת”ל]‪.‬‬
‫ו’בטעמא דקרא’ [למרנא שה”ת הגר”ח שליט”א] הקשה דאין לומר ד’ולא אריח’ קאי על הבמות‪ ,‬שהרי בבמות לא היה‬
‫הפנימי‪ ,‬שעבודת הקרבנות הוא לקיחת דבר גשמי [בהמה] ומעלים אותה לקב”ה ולכן מעשיה על המזבח החיצון‪ ,‬ולכן‬ ‫ריח ניחוח כדאמרינן בזבחים קיג‪ ,.‬ועי’ במגיה למשך חכמה מה שביאר בזה [דומב]‪.‬‬

‫נקרא קרבן שהוא הקרבה של דבר חיצוני ורחוק‪ ,‬ומקרבו לקב”ה‪ ,‬משא”כ הקטורת עניניה הוא העלאת הדבר הרוחני‬ ‫ביאור ההעמק דבר – מקריבין אע”פ שאין בית‬
‫הנצי”ב ב’העמק דבר’ כתב‪ ,‬דהיו מקריבים קרבנות ואע”פ שאין בית‪ ,‬וביאר הפסוק‪‘ ,‬והשימותי את מקדשכם’ כלומר‬
‫על המזבח הפנימי‪ ,‬וכל עניניה הם פנימיים בתוך תוכו של האדם‪ ,‬ולכן נקרא בשם קטורת מלשון קשר‪-‬קיטרא כלומר‬ ‫יחרב המקדש‪ ,‬וא”ת דלכה”פ יקריבו קרבנות בלא בית‪ ,‬ע”כ ממשיכה התורה ואומרת ‘ולא אריח בריח ניחוחכם’‬
‫כלומר גם ללא בית לא תוכלו להקריב כיון שיש חסרון שלא יעלו הקרבנות לריח ניחוח [ומטעם זה יש שהתירו להקריב‬
‫חיבור שתי חוטים הדומים זל”ז לעשותם אחד‪.‬‬
‫פסח אף לאחר החורבן כיון שלא נאמר בו ‘ריח ניחוח’]‪.‬‬
‫ובדרך החסידות [בל”ת]‪ ,‬דשתי אופנים יש לעבודת האדם‪ ,‬יש את המצות שהאדם עושה לקב”ה ומקרב את עצמו‬ ‫ובהר צבי [עה”ת] הקשה‪ ,‬שהרי הרמב”ן כתב בתחילת הקללות [כו’ טז’] דרק בקללות ראשונות בפרשת בחוקותי‬
‫נאמר ‘ולא אריח’ משא”כ בקללות דפרשת כי תבוא לא נאמר ‘ולא אריח’‪ ,‬מכיון שרק בבית ראשון שהיתה יורדת אש‬
‫לקב”ה ע”י כליו‪ ,‬אבל הדברים שמתעוררים מתוכו ואינם מכלי המעשה אלא כלי הקשר בינו לקב”ה‪ ,‬מעשים אלו‬ ‫מהשמים שייך לומר ולא אריח [כדאיתא ביומא כא‪ ,]:‬אבל בבית שני שלא היתה יורדת אש מהשמים לא שייך לומר ולא‬
‫אריח כיון שבין כה לא היתה יורדת אש מהשמים דכבר בבית שני היו מקריבים ללא ריח ניחוח‪ ,‬ולפי”ז נמצא דשייך‬
‫אינם צריכים מחשבה לעשות רצונו כיון שהם נובעים מתוך תוכו של האדם‪ ,‬ואינם קירוב של דברים חדשים [כלי‬
‫להקריב גם כשאין בית‪ ,‬כיון שריח ניחוח לא הוי עיכוב‪ ,‬שהרי גם בבית שני לא היה הריח ניחוח עיכוב‪.‬‬
‫המעשה]‪.‬‬ ‫ביאור המהריל”ד – ריח הקטורת ממשיך אע”פ שאין בית‬

‫קטורת לא לשמה – כשרה דבאה מפנימיות‬ ‫המהרי”ל דיסקין ביאר‪ ,‬דאיתא ביומא [לט‪ ]:‬דריח הקטורת המשיך כמה מאות שנים לאחר שנחרב ביהמ”ק [דמצינו‬
‫שאחד האמוראים הריח את ריח הקטורת שנשאר במקום משכן שילה]‪ ,‬ולפי”ז הקללה היא שלא רק שיחרב ביהמ”ק‬
‫וכן מצינו בתורת בריסק‪ ,‬דבחידושי הגרי”ז [הלכות פ”ב מכלי המקדש ה”ח] כתב דחלוקה קטורת מכל הקרבנות ציבור‪,‬‬
‫אלא אף ריח הקטורת שממשיך מאות שנים לאחר החורבן‪ ,‬אף הוא יפסק ולא ישאר זכר לאותו נס‪.‬‬
‫דכל קרבנות ציבור הינם כמו קרבן היחיד אלא שזה ביחיד וזה ברבים ושתיהם עולים לבעליהם‪ ,‬אלא דכאן הבעלים הוא‬ ‫ובדרך שיחה הקשה והרי ודאי שריח זה שאינו אלא ריחא בעלמא ופשיטא שלא יעלה לריח ניחוח וכי ריח הקטורת‬
‫כשאין ביהמ”ק עולה לריח ניחוח‪ ,‬ותי’ שם דכיון שמקורו הוא מהקטורת נמצא דכל זמן שריחה קיים ה”ה כאילו‬
‫יחיד וכאן הבעלים הם ציבור‪ ,‬אבל הקטורת אינה עולה לבעלים מסוימים אלא יש מצוה על הכהנים להקטיר הקטורת‪,‬‬
‫הקטורת קיימת וריחה עולה לרצון‪.‬‬
‫ולכן ס”ל לגר”ח שקטורת שלא לשמה כשרה ואינו צריך לחזור ולהקטיר פעם נוספת‪ ,‬כיון שאין בה דין שצריכה לעלות‬ ‫פשוטו של מקרא‬

‫לשם בעלים‪ .‬ובזה ביאר לשון הרמב”ם דבקרבן תמיד כתב ‘שציונו להקריב במקדש שני תמידים כל יום’ ואילו גבי‬ ‫ונראה לומר באופן פשוט‪ ,‬דמצינו בגמ’ בזבחים [סב‪ ]:‬דכשחזרו לארץ ישראל לאחר הגלות לא ידעו היכן הוא מקום‬
‫המזבח‪ ,‬עד שנודע מקומו ע”י הריח‪ ,‬שמכל הבית הריחו ריח הקטורת וממקום המזבח הריחו מקום איברים‪ ,‬ועפ”ז‬
‫קטורת כתב ‘שצוה הכהנים להקטיר קטורת בכל יום פעמיים’‪ ,‬והיינו שאינה מצוה על כל ישראל אלא מצוה שמוטלת‬ ‫הבינו היכן מקום המזבח‪ ,‬ולפי”ז ביאור הפסוק ‘והשימותי את מקדשכם’ כלומר יהיה זה שממה ניצחית כיון שלא‬
‫יהיה ריח ניחוח וממילא לא תוכלו לעולם למצוא את מקום המזבח ולחזור ולהקריב בו‪ ,‬כיון שיתבטל ריח האיברים‬
‫על הכהנים בלבד‪ ,‬ולפי דברים אלו יבואר הלשון ‘שהקטירו אבותינו לפניך’‪ ,‬והיינו שאיננו שייכים בעבודה זו ואפילו‬ ‫ממקום המזבח‪[ ,‬ואף דקאי על ביהמ”ק ראשון וכמ”ש הרמב”ן והרי מצאו לבסוף מקום המזבח ע”פ הריח‪ ,‬יש לומר‬
‫דלא נתקיימה לבסוף קללה זו ועוד דתליא בפלוגתא שם בגמ’ דאיכא מ”ד דלא נודע מקום המזבח ע”פ הריח אלא‬
‫אם נאמרה‪ ,‬כיון שחיובה מוטל על הכהנים ואיננה באה בשבילנו‪.‬‬
‫באופנים אחרים עי”ש]‪.‬‬
‫ולא אריח – ביטול הקשר הישיר עם הקב”ה‬ ‫קטורת – אמירתו כהבאתו ממש‬
‫ויש לומר דרך נוספת בביאור הפסוק‪ ,‬דהנה‪ ,‬גאון המחשבה הגר”י הוטנר עמד על כך דיש הבדל גדול מדוע לא מקריבים‬
‫ועל פי דברים אלו יבואר שפיר מהו כפל הפסוקים ‘והשימותי את מקדשכם’ ‘ולא אריח בריח ניחוחכם’‪ ,‬דבתחילה‬ ‫קרבנות בימינו לבין מה שלא מקטירים קטורת בימינו‪ ,‬דקרבנות אין מקריבים בזה”ז כיון שאין ריח ניחוח ואין סיבה‬
‫להקריבם דליכא חיוב כלל‪ ,‬אבל הקטורת שאינה צריכה לעלות לריח ניחוח‪ ,‬א”כ אי הקרבתה בזה”ז נובע מחמת אונס‬
‫נתקללו שלא יקבל ממכם דבר חיצוני כגון הקרבת הקרבנות על המזבח והיינו ‘מקדשכם’‪ ,‬ולא רק זה‪ ,‬אלא אף את‬ ‫גרידא שאין לנו ביהמ”ק‪ ,‬ובאמת מיישך שייכא‪.‬‬
‫ונפק”מ לצאת ידי חובתו באמירתה מדין ‘ונשלמה פרים שפתינו’‪ ,‬דבקרבנות מספיק מה שאומר פרשת הקרבנות‬
‫הקטורת שהיא דבר שלא צריך לעשותו לשמה וחסרון הכונה אינו מעכב בו כיון שהוא קשר ישיר ואינו דבר חיצוני‬ ‫להחשיבו כאילו הביאם כיון שלא שייכי בפועל ויש מניעה אמיתית באי הבאתם כיון שהקב”ה לא רוצה לקבלם‪ ,‬משא”כ‬
‫בקטורת שראויה ליקרב ורק מחמת אונס שאין בית א”א להקטירה‪ ,‬על כן כדי להחשיב קריאתו כהבאתו מדין ‘ונשלמה‬
‫[ואינו כלול ב’למה לי רוב זיבחכם’ שאינו כזבח שמביא דבר חיצוני אלא דבר מתוך תוכו של האדם]‪ ,‬גם זה לא יקובל‬ ‫פרים שפתינו’ צריך שיהיה רצון אמיתי וכנה להביאו‪ ,‬כמו חישב לעשות את המצוה ולא עשאה‪ ,‬ולא סגי באמירה‬
‫גרידא אלא אמירה הנובעת מרצון להקטיר‪-‬ואונס בצידו‪ .‬ועל כן אומרים אנו בתחילת פרשת הקטורת בתחילה אתה‬
‫לרצון‪.‬‬ ‫הוא אבותינו שהקטירו אבותינו לפניך קטורת הסמים בזמן שביהמ”ק היה קיים‪ ,‬כלומר‪ ,‬שעדיין ממשיך החיוב רק שאין‬

‫‘וצויתי את ברכתי’ – עשירות בגברא ועשירות בחפצא‬

‫והנה בענין הקטורת מצינו שרק קטורת מעשרת ולא עולה [ואף שנכתבו יחדיו] מכיון דהאי שכיחא והאי לא שכיחא‬

‫[יומא כו‪ ,].‬ופרש”י ‘ומסתברא דכי כתיב עושר אדלא שכיחא דאל”כ נמצאו כולם עשירים’ עכ”ל רש”י‪ ,‬ולכאו’ מה‬

‫החסרון בזה שכולם יהיו עשירים [וכבר הקשו כן בתורא”ש ובתו”י]‪ ,‬ועוד תקשי שהרי בפרשת בהר כתוב ‘וציויתי‬

‫את ברכתי לשלוש השנים’ כלומר שתהיה ברכה גדולה לכולם‪,‬‬

‫וא”כ נמצא שאין חיסרון בזה שכולם יהיו עשירים ומבורכים‬

‫קרן אורה ‪ -‬הדף היומי‬ ‫ומדוע ס”ל לרש”י דא”א שכולם יהיו עשירים‪ ,‬וע”פ הדברים לעיל‬
‫יש לומר‪ ,‬דאמנם אין מניעה שכולם יהיו עשירים‪ ,‬אבל רק באופן‬
‫עוזרים לכם לסיים את הש"ס!‬ ‫של ריבוי דבר גשמי כגון שתבורך האדמה והפירות יושבחו וירבו‬

‫יש לך שאלה על הדף? חוסר בהירות?‬ ‫וכדו’ שדברים גשמיים יתרבו‪ ,‬דזה ודאי ששיך שהחפצא יתרבה‬
‫סתם מתקשה בקטע גמרא?‬ ‫ויהיה לכלי מחזיק ברכה‪ ,‬אבל הקטורת שמעשרת היינו דין על‬
‫הגברא שהגברא במהותו יהיה עשיר ואינו גזירה על נכסיו אלא‬
‫יש מי שיעזור!‬

‫המוקד הטלפוני לשאלות על הדף היומי‬ ‫גזירה עליו‪ ,‬שהרי קטורת אינו תלוי בדבר חיצוני אלא דבר פנימי‬
‫וישיר וכדפירשנו לעיל – וזה לא מסתבר שעל כולם יגזר להיות‬
‫‪04-6641505‬‬

‫עשירים‪.‬‬

‫ניתן לקבל את העלון ישירות למייל‬
‫נא לפנות לכתובת‪kerenora456@gmail.com :‬‬

‫זברהעעצב‪,‬ממואחכות‪,‬לשברבאשהויייערלשיישרהמולמ‪,‬עטצמבכמחוו‪,.‬בודא‪,‬כיבלשמיאהשםאבניויאכעכדצלימיהשגאבבוייכערלה‪.,‬כרפאתויקילבער‪,‬שירמאככמלויהםו‪,‬פישתוןטליעםנ‪,‬ייסקצתפתקפהחוענתי‪,‬באפבילרויריהים‪,‬ה‬ ‫המשך מעמוד קודם‬ ‫מעשה רב‬
‫נאמשחדקרזרובאיבלרניוה‪,‬םשובהבשמקכדועררלש"י‪.‬ש‪,‬דהביורחאינדו‪.‬שעמהםחתיויהרהעוהלאוםאיתננהוהז‪.‬הא‪.‬כוממאארךמתרמ"צחדתזה"ישולנ‪:‬י‪,‬ע"מאאלינינונםועבממתלתוינריםהםו"‪,‬מאקאתבלללאייםמ"ואדשםכהרבתווחרהקהםתיבעהתמעללידכוםר"‪,‬וקואויכנשפי‪.‬ים‬ ‫עהיגקביריריתם‪,‬נכבשודלהחןעםעראופךשכררואתוי‪,‬בחכילריהם‪ ,‬קמיפנוואחיריםםו‪,‬עוסגולתט‪,‬יםמ‪,‬שמקנואותתרמאששוובנוחית‪,‬ם‪,‬כיימןהכיסדוגהימםלךש‪..‬ל‪".‬לחם‪ ,‬מנה‬
‫והאתףפמלאמליהץעשעילירהמםאולד‪,‬אחארךיגם!םכהזתהפרעבל‪.‬א"ניאיאזוההרב‪,‬ב יאישתולי‪.‬אנאידיכםוללעלניהן‪,‬סמתבדיןר בהיתטעבנ‪.‬וגיושתלהנועורלאם‪,‬שאואהחבד‪..‬א‪.‬ו"תם‬
‫[מתוך הספר 'מפיק מרגליות']‬
‫יצא האיש מלפני הרבי שמח‪ ,‬והלך לביתו באושר ובטוב לבב‪.‬‬
‫הממשיסצתאתרשאמלאחהומרישהמהושראההמוהפמתפעתיאעתה?הרבי‪ ,‬ילמדנו רבנו‪ ,‬תורה היא וללמוד אני צריך‪ .‬מה הרעיון‬
‫נענה הרבי והסביר‪ :‬במצב הנוכחי‪ ,‬בו העשיר מסגף עצמו במאכלו‪ ,‬כאשר בא אליו עני הסובל חרפת‬