Page 2 - מפיק מרגליות שופטים תשפא
P. 2
בעידנא]. על הפרשה ועל הדף
לצורך בנין אסור אף במקום מצוה הרה"ג רבי מאיר מרגלית שליט"א ,מחבר ספר 'מאיר נתיבים'
לא תשחית את עצה – צאו ההר והביאו עלי זית
ונראה לתרץ ,דכאשר לוקח עצים שיעודם הוא למאכל ומשתמש בהם לצורך אחר אף שהוא לדבר מצוה כגון לבנין
בפרשתנו אנו מוצאים איסור להשחית עצי מאכל ,ובגמ’ בסוכה כט :מצינו דבשביל ארבעה דברים מאורות לוקין ואחר
ביהמ”ק וכדו’ כיון שאין מטרתם להיות ‘בנין’ ,אסור לקוצצם כיון שהאילן אינו נעשה לצורך בנין ובית המקדש הוא מהם הוא משום הקוצץ אילנות טובות ,ופרש”י ‘שמשחיתין הן ונראים כבועטים בקב”ה ובברכתו שמשפיע טובו’ ועי’
בנין ,ואין לקחת דבר שמטרתו לאכילה לדבר שמטרתו לבנין וזהו השחתה ,משא”כ בסוכה הצורך הוא מצוה ואין ענין בחינוך [תקכט’] בטעם המצוה.
‘צאו ההר והביאו עלי זית’
בהקמת בנין ,אלא דאין אפשרות קיום המצוה אלא ע”י בנית הסוכה ,בזה חשיב כאילו קוצץ עצים לשם מצוה וצורך
ודנו האחרונים האם מותר לקוץ אילני מאכל לצורך מצוה ,כגון בנית סוכה ,ובפנים יפות בפרשתנו כתב מקל וחומר
ולא לשם בנין[ .וכן צריך לומר שעצי המערכה חשיבי צורך מצוה ולא מטרה בפני עצמם כבנין ביהמ”ק ,וזאת ליישב דמותר ,דאמרינן בב”ק [צא ].דאם היה מעולה בדמים מותר לקוץ [כלומר אם היה שוה האילן יותר לבניה מלפירות
מותר לקוצו] ואם לצורך ממון יכול לקוצו ק”ו דלצורך מצוה שאין מעולה מדמים הימנה שמותר ליקוץ אילן מאכל
את ראית הבאר שבע ,ועוד אפשר ליישב דעצי המערכה כיון שמצותן היא לשורפן א”כ כיון שאין כאן השחתה כלפי
לצורך למצוה.
עצי סרק ה”ה שאין כאן השחתה של עצי מאכל ,דזו היא מצוותן ,וגם מה שאמרינן בגמ’ דמעולה בדמים לבנין מותר וכבר הקדימו בזה בבאר שבע [תמיד כט ,:והובא במשל”מ פ”ז מאיסורי מזבח] דאמרינן שם דאין לוקחים לעצי
המערכה מעצי גפן וזית משום מצות ישוב א”י ,ולכאו’ תיפוק ליה דאין לוקחים משום איסור השחתה ,וע”כ כיון דצורך
לקוצו היינו כיון שבדין ממון שוויו יותר אבל לא הופך אותו ל’בנין’]. מצוה הוי אין כאן איסור בל תשחית ומותר[ .ובהר צבי ח”ב סימן קב’ דן אם מותר לחתוך אילן מאכל כדי להעמיד
סוכה במקום האילן ,ועי’ ט”ז קטז’ סק”ו בדברי הרא”ש ב”ק פ”ח סו”ס טו’ לקוץ אילן כדי לבנות בית במקומו ,וכן
פרפרת נאה – עצי שיטים עומדים דנו האחרונים אי שרי לקוץ אילן הפוסל את הסוכה ובמשנה אמרינן הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת וכו’ או שקצצן
והנה בכמה מדיני התורה מצינו דצריך שיהיו עומדים בדרך גדילתם [כעצי המשכן וכן בד’ המינים ,והאחרונים נחלקו כשרה’].
ובאמת ,הוא פסוק מפורש בנחמיה ‘צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי תמרים ועלי עץ עבות’ ואמרינן בגמ’
אם גם המזבח והשלחן] ,ויש לדון בסוכה האם יש דין להעמיד את עצי הסוכה דרך גדילתן ,ובפשטות נראה דאין דין סוכה [לז .וכן יב ].דלת”ק עצים אלו משמשים בין לדפנות ובין לסכך ולרבי יהודה ד’ מינים לסכך ועץ הזית לדפנות,
‘דרך גדילתן’ וזאת ע”פ מה שנתבאר לעיל ,דדוקא במקום שיש חיוב להעמיד בנין יש לדון היאך צריך להראות הבנין ומוכח א”כ דמותר לקוץ אילן מאכל לצורך מצות סוכה.
האם יש איסור בקציצת ענפים
שהעצים יעמדו דרך גדילתן ,אבל בסוכה כיון שאין חיובו לבנות בנין הסוכה ,אלא חיובו רק לישב בסוכה ,א”כ אין שום
אלא דעדיין יש לדון דאין ראיה מהפסוק בנחמיה ,דאולי לא קצצו שם את כל העץ אלא רק מקצת ענפים ומנא לן דיש
דין בדפנות הסוכה [או בסכך] היאך צריכים להיות ,וכל הדינים הם כלפי ישיבתו בה ולא בסוכה כלפי עצמה. איסור בזה ,וא”כ אין ראיה משם דמותר להשחית עץ לצורך מצות סוכה ,ובאמת בתוס’ בברכות לו :מוכח דאף ענפים
אסור לקצוץ ,דהקשו התוס’ בהא ‘דאין קוצצין אילנות בשביעית’ ותיפוק ליה דאסור משום ‘בל תשחית’ ע”כ קושית
וידועה שיטת רש”י דס”ל דבנין הסוכה נמי מצוה היא ,דכתב רש”י [מכות ח .רד”ה ‘השתא נמי’] וז”ל ‘אין החטיבה תוס’ ,ולכאו’ מדוע לא תירצו בפשיטות דאיירי בענפים בלבד ,דמשום שביעית אסור ומשום בל תשחית מותר ,וע”כ
דס”ל לתוס’ דאף בענפים אסור ועל כן לא תירץ כך ,אמנם המאירי שם תי’ דנפק”מ בענפים אין בהם איסור בל תשחית
מצוה אלא עשיית הסוכה’ ,וכדבריו כתב נמי בשאילתות דרב אחאי גאון ‘מחייבין בית ישראל מעבד מטללתא ומיתב
ויש בהם איסור שביעית ,וא”כ הוי מחלוקת ראשונים.
בה שבעה יומי דכתיב חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים’ ,ומדייק בהעמק שאלה דאינה סתם הכנה למצוה אלא יש חצי שיעור בבל תשחית
חיוב של תעשה לך ,וגם נפק”מ לדינא יש בזה א.דאמרינן על בנין הסוכה מצוה בו יותר מבשלוחו ב.ודשייך ביה זריזין ועי’ בבית יצחק ח”א יור”ד [קמב’ ב’] יצא לידון בדבר החדש ,דאף שהמשל”מ [שם] כתב דמותר ליקוץ ענפים מ”מ
יש כאן משום חצי שיעור ואסור מן התורה ,ויש לדון בדבריו ,דכיון דלא הוי השחתה לא חשיב חצי שיעור ,דוכי יהיה
מקדימין למצוות כיון שהיא עצמה מצוה ,מ”מ מוכח מרש”י דיש מצוה בבניית הסוכה ולא רק בישיבתה [וכבר דנו בזה אסור לקטוף פרי מהעץ והרי הוי חצי שיעור ,אלא כיון דלא הוי השחתה אין בזה חצי שיעור [וכבר דיברנו בענין זה
דלא אמרינן חצי שיעור לאסור הליכת ד”א בשבת מחוץ לתחום משום חצי שיעור דאלפים אמה ,וכן דן בזה החזו”א
רבות האחרונים בגדר מצוה זו ,ועי’ מקראי קודש סוכות סימן כה’ ,ויש שרצו להוכיח כן מהירושלמי דכתב דמברכים
לענין חצי שיעור בבישול פחות ממאב”ד בשבת].
על עשית הסוכה אקב”ו על עשית סוכה ,וכתב האבנ”ז או”ח תנט’ דשיטת הירושלמי דבנית הסוכה הוי מצוה ,ועי’ לכרות עץ מאכל לקרשי המשכן
במנחת אשר דברים סו”ס נ’ מה שדן בדבריו]. ולכאו’ יש להוכיח דאסור לקוץ עץ במקום מצוה ,דאיתא במדרש תנחומא [ויקהל ט ,וכן במדרש רבה פר’ תרומה לה’]
‘ועשית את הקרשים למשכן עצי שיטים עומדים’ למה עצי שיטים -לימד הקב”ה דרך ארץ לדורות שאם יבקש אדם
ולפי”ז לרש”י דיש מצוה לבנות סוכה צריך להיות שגם בסוכה צריך להעמידם בדרך גדילתן ,וכן מצאתי בספר הפרדס לבנות ביתו מאילן עושה פירות ,אומר לו ומה מלך מלכי המלכים שהכל שלו שאמר לעשות משכן לא אמר להביא אלא
מאילן שאינו עושה פירות ,אתם על אחת כמה וכמה’ עכ”ל המדרש ,מוכח א”כ דאף להקמת המשכן אין לקוץ עץ מאכל
לרש”י [סימן קפט’] שכתב שצריך שיהיו דפנות הסוכה עומדות דרך גדילתן’ והדברים נפלאים דרש”י לשיטתו. וכש”כ לשאר מצוות ,וכן הקשה המהרש”ם [מפתחות לח”א סימן כב’] ,וכן כתב הרד”ק [מלכים א’ ו’ פסוק כג’] דיש
אלא דמ”מ אם נאמר דבנין הסוכה חשיב מצוה ולכן לשיטת רש”י בעינן דרך גדילתן בסוכה [כמ”ש בספר הפרדס איסור לבנות את ביהמ”ק מעצי מאכל ,ולכאו’ כש”כ דיש לאסור לצורך בנית סוכה וכדו’.
לצורך מצוה -אינו השחתה או מדין עדל”ת
כדלעיל] ,א”כ נמצא דלדבריו כיון שבנית הסוכה היא מצוה ,הרי זה כבית המקדש דאין בונים אותם מעצי מאכל ,וצריך
ויש לדון האם כאשר קוצץ עץ לצורך מצוה ,האם הביאור שאינו השחתה כלל ,והוי ‘הותרה’ כיון דמטרתו למצוה ולא
לומר ,דאף דבניית הסוכה יש בה מצוה לרש”י מ”מ לא חשיב בנין ,וכיון שאינו בנין מותר אלא מצוה בעלמא יכול להשחתה ,או דיש כאן השחתה ,ודחי מדין עשה דוחה ל”ת ,ונפק”מ שהרי אין עשה דוחה ל”ת במקדש ,ובזה נחלק
דדוקא בסוכה דוחה עשה דסוכה לאו דבל תשחית ולכן מותר לבנות סוכה מעצי מאכל ,אבל כלפי בנין בית המקדש,
לקצוץ עץ מאכל לבנייתו.
כיון שאין עשה דוחה ל”ת במקדש ,על כן אסור לקוץ עץ מאכל למצוה זו דבנין המקדש.
ספר הפרדס לאו דוקא מרש”י אלא דעדיין קשיא דהיאך דוחה עשה ד’סוכה’ ללאו ד’לא תשחית את עצה’ ,והרי בעינן ‘בעידנא’ דהיינו שיתקיים
העשה מיד בדחיית הלאו ,ובקוצץ עצים למצות סוכה הרי אינו בעידנא שבתחילה עובר בלאו ורק אח”כ לוקח עצים
ולפי”ז דגם לרש”י סוכה לא חשיבא ‘בנין’ אלא רק יש מצוה בבניתה ואינו חשיב בנין ,צריך להיות דלא יהיה בו דין אלו לבניית הסוכה ,וע”כ צ”ל כהצד השני דאינו משום עדל”ת אלא משום דלצורך מצוה לא חשיב השחתה ,אלא
דלפי”ז הדרא קושיא לדוכתא מה החילוק בין סוכה שמותר לקוץ עצים לבנייתה לבין בנין ביהמ”ק שאסור לקוץ עצי
של ‘דרך גדילתן’ ודלא כספר הפרדס ,ובאמת ,רש”י מאכל לבנייתו [ובדובב מישרים ח”ג פג’ אות ג’ כתב ,דאף שאינו בעידנא דחי דהא במצוה דרבים דחיא אפילו שלא
במס’ סוכה חזר בו מדבריו אלו בספר הפרדס ,או שלא
יצאו דברי הפרדס אלו מפיו [וביותר ,דהא ספר הפרדס
קרן אורה -הדף היומי אינו כולו מרש”י ועי’ ב’שיעורין של תורה’ למרן
הקה”י מה שכתב בענין זה בסימן ב’ אות יד’ דכתבוהו
עוזרים לכם לסיים את הש"ס! תלמידיו והביאו שם ראשונים נוספים] ,דברש”י דמנה
יש לך שאלה על הדף? חוסר בהירות? כמה מצוות הצריכות להיות דרך גדילתן וז”ל [סוכה
סתם מתקשה בקטע גמרא? מה :ד”ה ‘כל המצות’] ‘קרשי המשכן ועמודים ולולב
והדס וערבה’ ,ולא הביא סוכה עמהם ,מוכח א”כ דאף
יש מי שיעזור! דבנין הסוכה הוי מצוה בבניתו מ”מ לא חשיב ‘בנין’
המוקד הטלפוני לשאלות על הדף היומי ומותר לקוץ לצורך מצוה ,ולעל כן גם לא צריך בו
‘דרך גדילתו’ [ועי’ בטור מביא בזה מחלוקת ראשונים
04-6641505 ועי’ בב”ח שם [סימן תרל’] אם צריך להעמיד הדפנות
דרך גדילתן].
ניתן לקבל את העלון ישירות למייל
נא לפנות לכתובתkerenora456@gmail.com :
יההששהילמתהיהעב,וההורוומרדותאיזסהםשרג,יתאוהתתהויתנורווקעסייממוףוהןאוצדבששיורי,טהמלניגינא.וםםחרהארעואולאהמתויפעםעתלותבמיוחצביוידרקזוופבישתנירלינוהצםגייאםגוהשנתשההוולםשאיבללבהיומטאוזדינתיווחןח,זתה,רורעויטאי,במףריויתהיה.בושרודקאבעששםההל.בהאליידלוהלהמויאםענופצלךשרת,יופתתתההווניחהןאחיבורארשימצאתקבהיקבקאדלריביוהרםהושצואערכבצדמילבמיאתזלםי.פחוהיןיו.תויולכהםיחחהבבוברתדיכיומךים.המגוגהויםתרישםללעדאסביחקריפריוורהמהושחתשלאוי.ןאקכלןמסקוופכחתךוק המשך מעמוד קודם מעשה רב
בזכות עמידתו האיתנה של רבי משה פיינשטיין זצ"ל על קוצו של יו"ד בהלכה ובמנהג ,ובזכות קיום "לא תסור" ,אפילו אומר לך יללהאאיוירקהאונויםסיולבלוקיאיתיםאהיצשוהו!ראיאתיהוןיוו!אבנכוקמשומבתןשונישהםלאאחמרמהוננעהזהוגלילמהשררמוארתולתשכיאמשלתאבפכיהךניהסמרטבהי!,הואלקמפיטרכנו,ךהאקמבבמלרנוההוגאאיתכשהלרמאכולךמ?רביאקקמבשרו,רהרהראיברנגוישלואהב,,ת כאליימןבנומהגהשינשישבםורראמולמ.הננהדגכ יה,שרהאאל,ם
אנושיים ,ניצלו בני העיירה ולא אכזריים ואפילו הגיוניים, לא כך כל נראו שדבריו אפילו ימין, שהוא שמאל ועל עמלגזיימריוןתשנוהוראאושת.מאל ללדוו,ארחאשוריתםכנוממזהמהיךמלילאבםומנאעתנעיידיןמפ.נקוואכםעשולתטאורילתפפהתתקוגחח"לבאנות,עלאקנבדולרנותסוגשולרשלהאיורהותאדךי,ש וההלמהחורבמברר.ההאקשנמדייר,םש...אא.בלהלזההופמתעחשהבבאהסלוהר,ויששאלבכםךלממבשווקםשבזםי.וןאהממרות.לו,אמארנוו
למאבליהילותהמרברמיירלהה ..הלכו ופתחו את הקבר .הציצו אנשי הקג"ב פנימה ,תמהו איש אל רעהו ,ו ...אחורה פנה .חזרו כלעומת שבאו
[מתוך הספר 'מפיק מרגליות']

