Page 2 - מפיק מרגליות שופטים תשפא

‫בעידנא]‪.‬‬ ‫על הפרשה ועל הדף‬

‫לצורך בנין אסור אף במקום מצוה‬ ‫הרה"ג רבי מאיר מרגלית שליט"א‪ ,‬מחבר ספר 'מאיר נתיבים'‬
‫לא תשחית את עצה – צאו ההר והביאו עלי זית‬
‫ונראה לתרץ‪ ,‬דכאשר לוקח עצים שיעודם הוא למאכל ומשתמש בהם לצורך אחר אף שהוא לדבר מצוה כגון לבנין‬
‫בפרשתנו אנו מוצאים איסור להשחית עצי מאכל‪ ,‬ובגמ’ בסוכה כט‪ :‬מצינו דבשביל ארבעה דברים מאורות לוקין ואחר‬
‫ביהמ”ק וכדו’ כיון שאין מטרתם להיות ‘בנין’‪ ,‬אסור לקוצצם כיון שהאילן אינו נעשה לצורך בנין ובית המקדש הוא‬ ‫מהם הוא משום הקוצץ אילנות טובות‪ ,‬ופרש”י ‘שמשחיתין הן ונראים כבועטים בקב”ה ובברכתו שמשפיע טובו’ ועי’‬

‫בנין‪ ,‬ואין לקחת דבר שמטרתו לאכילה לדבר שמטרתו לבנין וזהו השחתה‪ ,‬משא”כ בסוכה הצורך הוא מצוה ואין ענין‬ ‫בחינוך [תקכט’] בטעם המצוה‪.‬‬
‫‘צאו ההר והביאו עלי זית’‬
‫בהקמת בנין‪ ,‬אלא דאין אפשרות קיום המצוה אלא ע”י בנית הסוכה‪ ,‬בזה חשיב כאילו קוצץ עצים לשם מצוה וצורך‬
‫ודנו האחרונים האם מותר לקוץ אילני מאכל לצורך מצוה‪ ,‬כגון בנית סוכה‪ ,‬ובפנים יפות בפרשתנו כתב מקל וחומר‬
‫ולא לשם בנין‪[ .‬וכן צריך לומר שעצי המערכה חשיבי צורך מצוה ולא מטרה בפני עצמם כבנין ביהמ”ק‪ ,‬וזאת ליישב‬ ‫דמותר‪ ,‬דאמרינן בב”ק [צא‪ ].‬דאם היה מעולה בדמים מותר לקוץ [כלומר אם היה שוה האילן יותר לבניה מלפירות‬
‫מותר לקוצו] ואם לצורך ממון יכול לקוצו ק”ו דלצורך מצוה שאין מעולה מדמים הימנה שמותר ליקוץ אילן מאכל‬
‫את ראית הבאר שבע‪ ,‬ועוד אפשר ליישב דעצי המערכה כיון שמצותן היא לשורפן א”כ כיון שאין כאן השחתה כלפי‬
‫לצורך למצוה‪.‬‬
‫עצי סרק ה”ה שאין כאן השחתה של עצי מאכל‪ ,‬דזו היא מצוותן‪ ,‬וגם מה שאמרינן בגמ’ דמעולה בדמים לבנין מותר‬ ‫וכבר הקדימו בזה בבאר שבע [תמיד כט‪ ,:‬והובא במשל”מ פ”ז מאיסורי מזבח] דאמרינן שם דאין לוקחים לעצי‬
‫המערכה מעצי גפן וזית משום מצות ישוב א”י‪ ,‬ולכאו’ תיפוק ליה דאין לוקחים משום איסור השחתה‪ ,‬וע”כ כיון דצורך‬
‫לקוצו היינו כיון שבדין ממון שוויו יותר אבל לא הופך אותו ל’בנין’]‪.‬‬ ‫מצוה הוי אין כאן איסור בל תשחית ומותר‪[ .‬ובהר צבי ח”ב סימן קב’ דן אם מותר לחתוך אילן מאכל כדי להעמיד‬
‫סוכה במקום האילן‪ ,‬ועי’ ט”ז קטז’ סק”ו בדברי הרא”ש ב”ק פ”ח סו”ס טו’ לקוץ אילן כדי לבנות בית במקומו‪ ,‬וכן‬
‫פרפרת נאה – עצי שיטים עומדים‬ ‫דנו האחרונים אי שרי לקוץ אילן הפוסל את הסוכה ובמשנה אמרינן הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת וכו’ או שקצצן‬

‫והנה בכמה מדיני התורה מצינו דצריך שיהיו עומדים בדרך גדילתם [כעצי המשכן וכן בד’ המינים‪ ,‬והאחרונים נחלקו‬ ‫כשרה’]‪.‬‬
‫ובאמת‪ ,‬הוא פסוק מפורש בנחמיה ‘צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי תמרים ועלי עץ עבות’ ואמרינן בגמ’‬
‫אם גם המזבח והשלחן]‪ ,‬ויש לדון בסוכה האם יש דין להעמיד את עצי הסוכה דרך גדילתן‪ ,‬ובפשטות נראה דאין דין‬ ‫סוכה [לז‪ .‬וכן יב‪ ].‬דלת”ק עצים אלו משמשים בין לדפנות ובין לסכך ולרבי יהודה ד’ מינים לסכך ועץ הזית לדפנות‪,‬‬

‫‘דרך גדילתן’ וזאת ע”פ מה שנתבאר לעיל‪ ,‬דדוקא במקום שיש חיוב להעמיד בנין יש לדון היאך צריך להראות הבנין‬ ‫ומוכח א”כ דמותר לקוץ אילן מאכל לצורך מצות סוכה‪.‬‬
‫האם יש איסור בקציצת ענפים‬
‫שהעצים יעמדו דרך גדילתן‪ ,‬אבל בסוכה כיון שאין חיובו לבנות בנין הסוכה‪ ,‬אלא חיובו רק לישב בסוכה‪ ,‬א”כ אין שום‬
‫אלא דעדיין יש לדון דאין ראיה מהפסוק בנחמיה‪ ,‬דאולי לא קצצו שם את כל העץ אלא רק מקצת ענפים ומנא לן דיש‬
‫דין בדפנות הסוכה [או בסכך] היאך צריכים להיות‪ ,‬וכל הדינים הם כלפי ישיבתו בה ולא בסוכה כלפי עצמה‪.‬‬ ‫איסור בזה‪ ,‬וא”כ אין ראיה משם דמותר להשחית עץ לצורך מצות סוכה‪ ,‬ובאמת בתוס’ בברכות לו‪ :‬מוכח דאף ענפים‬
‫אסור לקצוץ‪ ,‬דהקשו התוס’ בהא ‘דאין קוצצין אילנות בשביעית’ ותיפוק ליה דאסור משום ‘בל תשחית’ ע”כ קושית‬
‫וידועה שיטת רש”י דס”ל דבנין הסוכה נמי מצוה היא‪ ,‬דכתב רש”י [מכות ח‪ .‬רד”ה ‘השתא נמי’] וז”ל ‘אין החטיבה‬ ‫תוס’‪ ,‬ולכאו’ מדוע לא תירצו בפשיטות דאיירי בענפים בלבד‪ ,‬דמשום שביעית אסור ומשום בל תשחית מותר‪ ,‬וע”כ‬
‫דס”ל לתוס’ דאף בענפים אסור ועל כן לא תירץ כך‪ ,‬אמנם המאירי שם תי’ דנפק”מ בענפים אין בהם איסור בל תשחית‬
‫מצוה אלא עשיית הסוכה’‪ ,‬וכדבריו כתב נמי בשאילתות דרב אחאי גאון ‘מחייבין בית ישראל מעבד מטללתא ומיתב‬
‫ויש בהם איסור שביעית‪ ,‬וא”כ הוי מחלוקת ראשונים‪.‬‬
‫בה שבעה יומי דכתיב חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים’‪ ,‬ומדייק בהעמק שאלה דאינה סתם הכנה למצוה אלא יש‬ ‫חצי שיעור בבל תשחית‬

‫חיוב של תעשה לך‪ ,‬וגם נפק”מ לדינא יש בזה א‪.‬דאמרינן על בנין הסוכה מצוה בו יותר מבשלוחו ב‪.‬ודשייך ביה זריזין‬ ‫ועי’ בבית יצחק ח”א יור”ד [קמב’ ב’] יצא לידון בדבר החדש‪ ,‬דאף שהמשל”מ [שם] כתב דמותר ליקוץ ענפים מ”מ‬
‫יש כאן משום חצי שיעור ואסור מן התורה‪ ,‬ויש לדון בדבריו‪ ,‬דכיון דלא הוי השחתה לא חשיב חצי שיעור‪ ,‬דוכי יהיה‬
‫מקדימין למצוות כיון שהיא עצמה מצוה‪ ,‬מ”מ מוכח מרש”י דיש מצוה בבניית הסוכה ולא רק בישיבתה [וכבר דנו בזה‬ ‫אסור לקטוף פרי מהעץ והרי הוי חצי שיעור‪ ,‬אלא כיון דלא הוי השחתה אין בזה חצי שיעור [וכבר דיברנו בענין זה‬
‫דלא אמרינן חצי שיעור לאסור הליכת ד”א בשבת מחוץ לתחום משום חצי שיעור דאלפים אמה‪ ,‬וכן דן בזה החזו”א‬
‫רבות האחרונים בגדר מצוה זו‪ ,‬ועי’ מקראי קודש סוכות סימן כה’‪ ,‬ויש שרצו להוכיח כן מהירושלמי דכתב דמברכים‬
‫לענין חצי שיעור בבישול פחות ממאב”ד בשבת]‪.‬‬
‫על עשית הסוכה אקב”ו על עשית סוכה‪ ,‬וכתב האבנ”ז או”ח תנט’ דשיטת הירושלמי דבנית הסוכה הוי מצוה‪ ,‬ועי’‬ ‫לכרות עץ מאכל לקרשי המשכן‬

‫במנחת אשר דברים סו”ס נ’ מה שדן בדבריו]‪.‬‬ ‫ולכאו’ יש להוכיח דאסור לקוץ עץ במקום מצוה‪ ,‬דאיתא במדרש תנחומא [ויקהל ט‪ ,‬וכן במדרש רבה פר’ תרומה לה’]‬
‫‘ועשית את הקרשים למשכן עצי שיטים עומדים’ למה עצי שיטים ‪ -‬לימד הקב”ה דרך ארץ לדורות שאם יבקש אדם‬
‫ולפי”ז לרש”י דיש מצוה לבנות סוכה צריך להיות שגם בסוכה צריך להעמידם בדרך גדילתן‪ ,‬וכן מצאתי בספר הפרדס‬ ‫לבנות ביתו מאילן עושה פירות‪ ,‬אומר לו ומה מלך מלכי המלכים שהכל שלו שאמר לעשות משכן לא אמר להביא אלא‬
‫מאילן שאינו עושה פירות‪ ,‬אתם על אחת כמה וכמה’ עכ”ל המדרש‪ ,‬מוכח א”כ דאף להקמת המשכן אין לקוץ עץ מאכל‬
‫לרש”י [סימן קפט’] שכתב שצריך שיהיו דפנות הסוכה עומדות דרך גדילתן’ והדברים נפלאים דרש”י לשיטתו‪.‬‬ ‫וכש”כ לשאר מצוות‪ ,‬וכן הקשה המהרש”ם [מפתחות לח”א סימן כב’]‪ ,‬וכן כתב הרד”ק [מלכים א’ ו’ פסוק כג’] דיש‬

‫אלא דמ”מ אם נאמר דבנין הסוכה חשיב מצוה ולכן לשיטת רש”י בעינן דרך גדילתן בסוכה [כמ”ש בספר הפרדס‬ ‫איסור לבנות את ביהמ”ק מעצי מאכל‪ ,‬ולכאו’ כש”כ דיש לאסור לצורך בנית סוכה וכדו’‪.‬‬
‫לצורך מצוה ‪ -‬אינו השחתה או מדין עדל”ת‬
‫כדלעיל]‪ ,‬א”כ נמצא דלדבריו כיון שבנית הסוכה היא מצוה‪ ,‬הרי זה כבית המקדש דאין בונים אותם מעצי מאכל‪ ,‬וצריך‬
‫ויש לדון האם כאשר קוצץ עץ לצורך מצוה‪ ,‬האם הביאור שאינו השחתה כלל‪ ,‬והוי ‘הותרה’ כיון דמטרתו למצוה ולא‬
‫לומר‪ ,‬דאף דבניית הסוכה יש בה מצוה לרש”י מ”מ לא חשיב בנין‪ ,‬וכיון שאינו בנין מותר אלא מצוה בעלמא יכול‬ ‫להשחתה‪ ,‬או דיש כאן השחתה‪ ,‬ודחי מדין עשה דוחה ל”ת‪ ,‬ונפק”מ שהרי אין עשה דוחה ל”ת במקדש‪ ,‬ובזה נחלק‬
‫דדוקא בסוכה דוחה עשה דסוכה לאו דבל תשחית ולכן מותר לבנות סוכה מעצי מאכל‪ ,‬אבל כלפי בנין בית המקדש‪,‬‬
‫לקצוץ עץ מאכל לבנייתו‪.‬‬
‫כיון שאין עשה דוחה ל”ת במקדש‪ ,‬על כן אסור לקוץ עץ מאכל למצוה זו דבנין המקדש‪.‬‬
‫ספר הפרדס לאו דוקא מרש”י‬ ‫אלא דעדיין קשיא דהיאך דוחה עשה ד’סוכה’ ללאו ד’לא תשחית את עצה’‪ ,‬והרי בעינן ‘בעידנא’ דהיינו שיתקיים‬
‫העשה מיד בדחיית הלאו‪ ,‬ובקוצץ עצים למצות סוכה הרי אינו בעידנא שבתחילה עובר בלאו ורק אח”כ לוקח עצים‬
‫ולפי”ז דגם לרש”י סוכה לא חשיבא ‘בנין’ אלא רק יש מצוה בבניתה ואינו חשיב בנין‪ ,‬צריך להיות דלא יהיה בו דין‬ ‫אלו לבניית הסוכה‪ ,‬וע”כ צ”ל כהצד השני דאינו משום עדל”ת אלא משום דלצורך מצוה לא חשיב השחתה‪ ,‬אלא‬
‫דלפי”ז הדרא קושיא לדוכתא מה החילוק בין סוכה שמותר לקוץ עצים לבנייתה לבין בנין ביהמ”ק שאסור לקוץ עצי‬
‫של ‘דרך גדילתן’ ודלא כספר הפרדס‪ ,‬ובאמת‪ ,‬רש”י‬ ‫מאכל לבנייתו [ובדובב מישרים ח”ג פג’ אות ג’ כתב‪ ,‬דאף שאינו בעידנא דחי דהא במצוה דרבים דחיא אפילו שלא‬

‫במס’ סוכה חזר בו מדבריו אלו בספר הפרדס‪ ,‬או שלא‬

‫יצאו דברי הפרדס אלו מפיו [וביותר‪ ,‬דהא ספר הפרדס‬

‫קרן אורה ‪ -‬הדף היומי‬ ‫אינו כולו מרש”י ועי’ ב’שיעורין של תורה’ למרן‬
‫הקה”י מה שכתב בענין זה בסימן ב’ אות יד’ דכתבוהו‬
‫עוזרים לכם לסיים את הש"ס!‬ ‫תלמידיו והביאו שם ראשונים נוספים]‪ ,‬דברש”י דמנה‬

‫יש לך שאלה על הדף? חוסר בהירות?‬ ‫כמה מצוות הצריכות להיות דרך גדילתן וז”ל [סוכה‬
‫סתם מתקשה בקטע גמרא?‬ ‫מה‪ :‬ד”ה ‘כל המצות’] ‘קרשי המשכן ועמודים ולולב‬
‫והדס וערבה’‪ ,‬ולא הביא סוכה עמהם‪ ,‬מוכח א”כ דאף‬
‫יש מי שיעזור!‬ ‫דבנין הסוכה הוי מצוה בבניתו מ”מ לא חשיב ‘בנין’‬

‫המוקד הטלפוני לשאלות על הדף היומי‬ ‫ומותר לקוץ לצורך מצוה‪ ,‬ולעל כן גם לא צריך בו‬
‫‘דרך גדילתו’ [ועי’ בטור מביא בזה מחלוקת ראשונים‬
‫‪04-6641505‬‬ ‫ועי’ בב”ח שם [סימן תרל’] אם צריך להעמיד הדפנות‬

‫דרך גדילתן]‪.‬‬

‫ניתן לקבל את העלון ישירות למייל‬
‫נא לפנות לכתובת‪kerenora456@gmail.com :‬‬

‫יההששהילמתהיהעב‪,‬וההורוומרדותאיזסהםשרג‪,‬יתאוהתתהויתנורווקעסייממוףוהןאוצדבששיורי‪,‬טהמלניגינא‪.‬וםםחרהארעואולאהמתויפעםעתלותבמיוחצביוידרקזוופבישתנירלינוהצםגייאםגוהשנתשההוולםשאיבללבהיומטאוזדינתיווחןח‪,‬זתה‪,‬רורעויטאי‪,‬במףריויתהיה‪.‬בושרודקאבעששםההל‪.‬בהאליידלוהלהמויאםענופצלךשרת‪,‬יופתתתההווניחהןאחיבורארשימצאתקבהיקבקאדלריביוהרםהושצואערכבצדמילבמיאתזלםי‪.‬פחוהיןיו‪.‬תויולכהםיחחהבבוברתדיכיומךים‪.‬המגוגהויםתרישםללעדאסביחקריפריוורהמהושחתשלאוי‪.‬ןאקכלןמסקוופכחתךוק‬ ‫המשך מעמוד קודם‬ ‫מעשה רב‬
‫בזכות עמידתו האיתנה של רבי משה פיינשטיין זצ"ל על קוצו של יו"ד בהלכה ובמנהג‪ ,‬ובזכות קיום "לא תסור"‪ ,‬אפילו אומר לך‬ ‫יללהאאיוירקהאונויםסיולבלוקיאיתיםאהיצשוהו!ראיאתיהוןיוו!אבנכוקמשומבתןשונישהםלאאחמרמהוננעהזהוגלילמהשררמוארתולתשכיאמשלתאבפכיהךניהסמרטבהי‪!,‬הואלקמפיטרכנו‪,‬ךהאקמבבמלרנוההוגאאיתכשהלרמאכולךמ?רביאקקמבשרו‪,‬רהרהראיברנגוישלואהב‪,,‬ת כאליימןבנומהגהשינשישבםורראמולמ‪.‬הננהדגכ יה‪,‬שרהאאל‪,‬ם‬
‫אנושיים‪ ,‬ניצלו בני העיירה‬ ‫ולא‬ ‫אכזריים‬ ‫ואפילו‬ ‫הגיוניים‪,‬‬ ‫לא‬ ‫כך‬ ‫כל‬ ‫נראו‬ ‫שדבריו‬ ‫אפילו‬ ‫ימין‪,‬‬ ‫שהוא‬ ‫שמאל‬ ‫ועל‬ ‫עמלגזיימריוןתשנוהוראאושת‪.‬מאל‬ ‫ללדוו‪,‬ארחאשוריתםכנוממזהמהיךמלילאבםומנאעתנעיידיןמפ‪.‬נקוואכםעשולתטאורילתפפהתתקוגחח"לבאנות‪,‬עלאקנבדולרנותסוגשולרשלהאיורהותאדךי‪,‬ש וההלמהחורבמברר‪.‬ההאקשנמדייר‪,‬םש‪...‬אא‪.‬בלהלזההופמתעחשהבבאהסלוהר‪,‬ויששאלבכםךלממבשווקםשבזםי‪.‬וןאהממרות‪.‬לו‪,‬אמארנוו‬
‫למאבליהילותהמרברמיירלהה‪ ..‬הלכו ופתחו את הקבר‪ .‬הציצו אנשי הקג"ב פנימה‪ ,‬תמהו איש אל רעהו‪ ,‬ו‪ ...‬אחורה פנה‪ .‬חזרו כלעומת שבאו‬
‫[מתוך הספר 'מפיק מרגליות']‬