Page 1 - עלון שבועות תשפב (1)
P. 1

‫זמני השבת בכרמיאל‬                                                                ‫עלון חודשי‬
     ‫פרשת נשא‬

‫כניסת שבת‪19:16 :‬‬

‫צאת השבת וכניסת החג‪20:26 :‬‬

‫צאת החג‪20:27 :‬‬               ‫עלון ‪ 233‬׀ חודש סיון תשפ"ב‬
‫ר"ת‪20:59 :‬‬                   ‫יוצא לאור ע”י קהילת קרן אורה בנשיאות הרה"ג אברהם צבי מרגלית שליט"א‬

‫כוס תנחומים‬                  ‫דבר תורה רב העיר הרה"ג רבי אברהם צבי מרגלית שליט"א‬

 ‫מוסדות קרן אורה‬             ‫את הקולות כולם שומעים‪ .‬כולם הכוונה לכל מי‬                                        ‫המעמד‬
                                                      ‫שחי ביקום באותה שעה‪.‬‬
       ‫שולחים את‬                                                                 ‫ההגם שדברו על כך מראש‪ .‬וניתנה התראה‬
    ‫תנחומיהם הכנים‬           ‫ואז לפתע פתאום הכל משתתק‪ .‬לא רעמים ולא‬              ‫מבעוד יום‪ ,‬כאשר זה הגיע זאת היתה הפתעה‬
   ‫לאיש האשכולות‪,‬‬            ‫קולות‪ .‬לא רחש של אדמה מזדעזעת‪ .‬אפילו כל‬
  ‫עוסק בצרכי ציבור‬           ‫בעלי החיים ובעלי כנף משתתקים‪ .‬אפשר לחתוך‬                                    ‫גדולה ומחזה בלתי נתפס‪.‬‬
                             ‫את השקט בסכין‪ .‬רעש גלי הים נדם‪ .‬וגם העגל‬            ‫שעת בוקר מוקדמת באזור מדברי צחיח‪ ,‬בימי קיץ‬
          ‫באמונה‬             ‫הקטן שזה עתה הגיח לאוויר העולם וצמא הוא‬             ‫חמים ולוהטים‪ .‬שבת בבוקר‪ .‬שקט ושלוה‪ .‬ולפתע‬
 ‫שלוחא דרבנן העומד‬                                                               ‫פתאום‪ .‬תפנית של מאה ושמונים מעלות‪ .‬רוחות‪,‬‬
                                      ‫לחלב לא געה – לקרוא לאמו להשקותו‪.‬‬          ‫ברקים ורעמים‪ .‬רעש מחריד אוזניים‪ .‬לא היו אלו‬
    ‫לימיננו בכל עת‬           ‫חגי פסח ז"ל שנפצע במהלך העבודות במצרים‪ ,‬ומאז‬        ‫סתם ברקים ורעמים המוכרים לנו מימות החורף‪.‬‬
                             ‫הוא מרותק לכסא גלגלים חש לפתע כי רגליו נשמעות‬       ‫גשם החל מזלף‪ .‬היו אלו קולות שיתמזגו בהם קולות‬
‫פנחס הרבסירוקה‬                                                                   ‫מעולמות אחרים‪ .‬מעולמות של מלאכים‪ .‬מאות‬
             ‫הי"ו‬                 ‫לו‪ ,‬הוא מסלק הצידה את הכסא ומתחיל ללכת‪.‬‬        ‫אלפי מלאכי השרת שאמרו שירה בטווח של מאות‬
 ‫סגן ראש עירית כרמיאל‬        ‫ואז נשמע קולו של הבורא‪" :‬אנכי ד' אלקיך אשר‬          ‫מטרים בודדים והיה הקול מזעזע את הבריות‪ .‬את‬
                                                                                 ‫שאומרים אנו בכל יום בפסוקי דזמרה‪" :‬ומשמיעים‬
   ‫ומשתתפים באבלו‬                                     ‫הוצאתיך מארץ מצרים"‪.‬‬
  ‫הכבד עם פטירתה‬             ‫כאן החל המסע של עם ישראל אל חיק האמת‪.‬‬                   ‫בקול רעש גדול" שמעו בגודל טבעי על באמת‪.‬‬
  ‫הפתאומית של אמו‬            ‫המסע אל חיק החיים הטובים והמשופרים‪ .‬המסע‬            ‫אך הקולות היו רק חלק מן התפאורה‪ .‬לקולות‬
    ‫המחנכת הדגולה‬            ‫שמעניק לאדם חיים גם בעולם הזה וגם בעולם הבא‪.‬‬        ‫התלוו ריחות משכרים שמושכים את נפש האדם‬
                                                                                 ‫לעולמות אחרים‪ .‬את כל זאת יכולת להרגיש גם‬
            ‫מרת‬                                                      ‫קורא יקר!‬
                             ‫אין אני יודע איזה ציון תתן לתאור שלי על מעמד‬                                    ‫אם היית ספון בביתך‪.‬‬
‫שרה סירוקה ע"ה‬               ‫הר סיני‪ .‬דבר אחד בודאי היה חסר בו‪ .‬חסרה בו‬          ‫אולם הצצה אל העולם שמסביב גילתה כי הנך‬
                                                                                 ‫נמצא בליבה של דרמה בלתי נתפסת‪ .‬ההרים‬
 ‫בעל הנחמות ינחמכם‬                   ‫הפסקה הראשונה‪ ,‬אז נשלים אותה כעת‪:‬‬           ‫שבסביבה החלו לרעוד ולהזדעזע‪ .‬כאילו פקדה‬
‫בתוך שאר אבלי ציון‬           ‫הנני מוכן ומזומן לקיים מצות ה' שציוונו הבורא‬        ‫אותם רעידת אדמה בעוצמה של שמונה פסיק‬
 ‫וירושלים ושלא תדעו‬          ‫יתברך שמו לזכור את מעמד הר סיני ככתוב‬               ‫שתים בסולם ריכטר‪ .‬וההר בתווך‪ ,‬כולו אש‬
                             ‫בתורה‪" :‬רק השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח‬           ‫והלהבות חוצות את קו האטמוספרה ואין רואים‬
     ‫עוד צער ויגון‬           ‫את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל‬          ‫את סופן‪ .‬שמא תאמר אש כזאת גדולה בודאי כל‬
                                                                                 ‫המקום מואר‪ .‬מה עוד שכבר עלה השחר והיקום‬
         ‫הרב מרגלית‬                    ‫ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך וגו'"‪.‬‬  ‫כולו מואר‪ .‬אלא שלא היא כאן ליד ההר חושך ענן‬
       ‫רב העיר כרמיאל‬        ‫אכן‪ .‬נצטווינו בתורתינו הקדושה לזכור את מעמד הר‬      ‫וערפל‪ .‬בשלב מסוים ההר מתרומם כלפי מעלה‬
   ‫ויו"ר מוסדות "קרן אורה"‬   ‫סיני‪ .‬זכרון זה מעבר להיותו מצוה ונכלל הוא במסגרת‬    ‫מעל המחנה השוכן לידו‪ .‬פחד וחרדה‪ .‬חייהם של‬
                             ‫ששת הזכירות שחייב אדם לזכור כל יום‪ .‬הרי שהוא‬        ‫הנמצאים מתחת להר בסכנת חיים‪ .‬והיה וההר‬
   ‫הנהלת קרן אורה אברכי‬      ‫מהווה את המסד לאמונה שלנו בבורא עולם‪ .‬מבלעדי‬        ‫יאבד את כח הריחוף שלו מתחתיו יווצר אחד מבתי‬
  ‫ועובדי המשרד הכוללים‬       ‫זכרון זה אין האמונה שלנו שלמה‪ .‬המעמד הנשגב‬
                             ‫הזה הינו בריח תיכון שמבריח מן הקצה אל הקצה ‪-‬‬                 ‫הקברות הגדולים בעולם‪ ,‬מאז ועד עולם‪.‬‬
                             ‫בנשמתו של כל יהודי מאמין‪ ,‬ומעניק לו כח להתמודד‬      ‫אולם‪ ,‬רגעי החרדה הללו לא נמשכו זמן רב‪ ,‬לאחר‬
                             ‫גם בעתות משבר ומצוקה כפי שכותב הרמב"ם‬               ‫דקות ספורות ההר נע וחוזר למקומו‪ .‬ואילו מחנה‬
                             ‫באגרת תימן ליושבי תימן הנרדפים עד צוואר על‬          ‫האנשים העומד לידו קצת יותר רגוע‪ .‬הרעש עדיין‬
                                                                                 ‫מחריש אוזניים‪ .‬הריחות משכרים‪ .‬והחושך מבעית‪.‬‬
                                                ‫היותם יהודים מאמינים בבוראם‪.‬‬
                             ‫בברכת חג שבועות שמח ופורה‪ ,‬וראו ברכה‬

                                                                ‫בלימוד התורה‪.‬‬

                                                                                 ‫תמונת החודש‬

‫המרא דאתרא שליט"א‬
   ‫בהדלקות מדורות ל"ג בעומר‬

      ‫בתלמודי התורה בכרמיאל‬
   1   2   3   4