Page 3 - עלון שבועות תשפב (1)
P. 3
הרב ישעיהו קניאל שליט"א רב אורח
בבת אחת ,המים לא יעשו שום רושם על האבן, וביאר שודאי רבי עקיבא ידע שיש לו כשורים עיקר כחה של תורה – בהתמדה
ורק משום שהמים ירדו טיפין טיפין לכך הם ללמוד תורה כמו שאר חכמות ,אך רבי עקיבא
השפיעו על האבן ,כך גם בדברי תורה ,עיקר ידע והבין שתורה איננה כשאר חכמות ,אלא בבאבות דרבי נתן פרק ו' מובא:
הבין שהתורה משנה ומעצבת את אישיותו של מה היה תחילתו של רבי עקיבא?
השפעת התורה על האדם היא ההתמדה. האדם ,שהתורה מעדנת ומיישרת את האדם, אמרו :בן ארבעים שנה היה ולא שנה כלום
עוד צריכים אנו ללמוד ממי המעיין ,שהטיפות וחשב רבי עקיבא שגם אם ילמד תורה ,אין פעם אחת היה עומד על פי הבאר
הרבות חקקו באבן וזה לקח הרבה מאוד זמן, סיכוי שהתורה תעדן ותשנה אותו ,ועל כך
אך אין ספק שהחקיקה התחילה כבר בטיפה מלמדים אותנו חז"ל שכאשר ראה שהמים אמר ,מי חקק אבן זו?
הראשונה .כלומר ,מצד אחד בטיפה הראשונה שוחקים את האבנים ,ממילא הבין שגם הוא אמרו לו ,המים שתדיר נופלים עליה בכל יום
עדיין לא ראו כלום ,אך ודאי שכל טיפה נתנה אם ילמד ויתאמץ הוא ישתנה ויהפך להיות אדם אמרו לו ,עקיבא אי אתה קורא "אבנים שחקו מים"
אחר לגמרי ,וכמו שבאמת הי' עד שרבי עקיבא
לחקיקה את חלקה. מיד היה רבי עקיבא דן קל וחומר בעצמו
כך גם צריך האדם לדעת ,למדתי תורה ועדיין איני נהי' לגדול התנאים. ומה רך פסל את הקשה ,דברי תורה שקשים
רואה שום שינוי ,אך גם באבן לא ראו שום שינוי נקודה נוספת שאנו למדים ממי המעיין ,שמצד כברזל על אחת כמה וכמה שיחקקו את לבי
באופן מיידי ,וכשם שאין החקיקה ניכרת מיד כך אחד המים שוחקים את האבנים ,אך כל זה אך
ורק בתנאי שהמים יטפטפו לאט לאט ובעקביות שהוא בשר ודם.
גם בלימוד לא תמיד השינוי ניכר מיד בתחילה. במשך שנים ,שהרי אם ניקח את כל כמות המים מיד הלך ללמוד תורה...
נזכה לקבל את התורה מתוך שמחה ,לעמול בה שירדה במשך מאות שנים ונשפוך את כל המים היה לומד והולך עד שלמד כל התורה כולה.
ולהתמיד בלימודה כל ימי חיינו מתוך בריאות וביאר הרב אלישיב זצ"ל ,מה הי' צריך רבי
עקיבא ללמוד דוקא מכך שהמים חקקו את
נחת וכל טוב!
האבן?
שהשמחה במעונם הרב דוד דרור שליט"א ד' אמות של הלכה
מזלבטרוכבתחמה
מחשבים בליבם בשמועתם או בלימודם. "והגית בו" לימוד תורה בהרהור
להולדת הבן
לימוד תורה בכתיבה החשיבות ללמוד תורה בקול
מש' גויכמן
משפ' יעקובזון פסק השולחן ערוך 20הכותב בדברי תורה אף על פי שאינו כהגמרא במסכת ערובין 1מספרת על ברוריה (אשתו
קורא צריך לברך .והקשו הנושאי כלים 21מה ההבדל של רבי מאיר) שראתה תלמיד אחד שלומד בלחש
משפ' אושרי בין הכותב למהרהר? וכתב המשנה ברורה 22שכתיבה אמרה לו הרי כתוב" 2ערוכה בכל שמורה" אם
עדיפה מהרהור כיון שעושה מעשה ,ויש אומרים שדרך ערוכה ברמ"ח אברים שלך משתמרת ואם לאו אינה
להולדת הבת הכותב להוציא התיבות מפיו בשעת הכתיבה ,אבל לעניין משתמרת .ועוד מספרת הגמרא שתלמיד אחד היה
מעשה הסכימו האחרונים שלא לסמוך על דעת המחבר לו לרבי אליעזר שהיה שונה בלחש ולאחר שלוש
משפ' אוחיון לברך על כתיבה לבדה .ובשו"ת רעק"א בשם שו"ת שב שנים שכח תלמודו .ועוד דורשת הגמרא על הפסוק3
מש' וייסבורד יעקב כתב לחלק משום שמצות עשה של תלמוד תורה "כי חיים הם למוצאיהם וכל בשרו מרפא" אל תקרי
נלמד מהפסוקים "ושיננתם לבניך" "ולמדתם אותם את
מש' שטיגל בניכם" ולכן ממעטים הרהור שבהרהור לא שייך ללמד למוצאיהם אלא למוציאיהם בפה.
משפ' צדיק את בניו ,מה שאין כן בכתיבה שיכול ללמד לאחרים והוא ובמסכת מגילה 4אמר רבי יוחנן כל הקורא בלא נעימה
מלאכי הכרמי ומשפ' ושונה בלא זמרה עליו הכתוב אומר וגם אני נתתי להם
בכלל "ושיננתם לבניך".
להולדת הנכדים חוקים ומשפטים לא טובים".
לימוד תורה בשמיעת שיעור
הרב איתן קאופמן ומשפ' לימוד תורה בהרהור בלבד
הרב בנימין הכרמי ומשפ' יש אומרים 23שהשומע דברי תורה צריך לברך משום
הרב ישעיהו קניאל ומשפ' ששומע כעונה .ולפי זה 24דין זה תלוי במחלוקת רש"י פסק השולחן ערוך 5המהרהר בדברי תורה אינו צריך
לברך ברכות התורה .ומקורו על פי ההלכה שהרהור לאו
משה שטיינברג ומשפ' ותוס' 25אם שומע כעונה ממש או רק כמו הרהור .
מש' שמידוב ובספר הליכות שלמה 26כתב שהשומע דברי תורה מפי כדיבור דמי.6
מש' מסוארי אחר חייב בברכת התורה ולא מדין שומע כעונה ,אלא והקשה הגר"א 7הרי מקיים מצות תלמוד תורה גם
שכך היא עיקר צורת תלמוד תורה שאחד אומר לחבירו בהרהור כמו שנאמר 8והגית בו יומם ולילה ,הכונה בלב,
משה רוט ומשפ' וחבירו או תלמידו שומע .ואין צריך שישמע מפי בר וכן כתוב" 9והגיון ליבי" ולכן סובר הגר"א שיש לברך
חיובא דווקא אלא אפילו שומע מפי אישה או קטן הרי
לאירוסי הבן ברכת התורה גם על הרהור בדברי תורה.10
הוא יוצא ידי חובת לימוד תורה. וכתבו רוב הפוסקים שגם השו"ע סובר שיש מצות תלמוד
מש' זקס אבל השומע מסרט הקלטה מסתפק שם אם חייב תורה גם בהרהור ורק לעניין ברכה שונה הרהור מדיבור
מש' אהרונסון לברך או לא .והגר"ח קנייבסקי זצ"ל 27סובר שגם זה בדברי תורה ,משום 11שיסוד דין ברכת התורה נלמד
נחשב כשומע שיעור .28ובשו"ת לבושי מרדכי 29כתב מה בגמרא 12מהפסוק "כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלוקינו"
לאירוסי הבת שאין מברכים על הרהור משום שלא מברכים על חוש
השכל בלבד אבל אם משתף איתו חוש נוסף מברכים, אם כן הברכה היא רק על עוסק בתורה בקריאה בפה.
מש' שמידוב ולכן מברכים על כתיבה ולפי זה גם בשמיעה מהקלטה ויש שהסבירו 13שלא מברכים על פי מה שכתב הב"י14
מנחם קופצוב ומשפ' שלא מברכים על ביטול חמץ כיון שזה דברים שבלב
משתף בזה חוש נוסף וצריך לברך ברכת התורה.30
יצחק רוט ומשפ' אלא מברכים רק על מעשה על ביעור חמץ.15
מש' דויטש 1דף נג - :נד2 .שמואל ב' כג' ,ה3 .משלי ד' ,כב'4 .דף לב5 .סי' מ"ז ה"ד. מצד שני בשולחן ערוך הרב 16כתב כל אדם צריך
6ב"י סי' מ"ז ע"פ האגור והתוס' ברכות כ :ד"ה ורב חסדא7 .הגהות ליזהר להוציא בשפתיו ולהשמיע לאזניו כל מה שלומד
לנישואי הבן הגר"א על השו"ע שם8 .יהושע א ,ח'9 .תהילים יט' ,טו'10 .והורה אלא אם כן בשעת עיון ולהבין דבר מתוך דבר ,וכל מה
הגרי"ש אלישיב זצ"ל (הערות על מסכת ברכות יא :ד"ה והנה) שלומד בהרהור לבד ואפשר לו להוציא בשפתיו ואינו
מש' טרגר שאין לברך על הרהור כיון שהגר"א נשאר בצ"ע ולא הכריע בזה. מוציא אינו יוצא בלימוד זה ידי חובת מצות ולמדתם
11השאגת אריה (סי' כד') ,כעין זה בנשמת אדם הלכות ברכות כלל אותם ,וכמו כל המצוות התלויות בדיבור שאינו יוצא
לנישואי הבת ט' סק"ד 12 .ברכות כא13 .והמנחת חינוך (מצוה ת"ל אות ה') והישועות בהן ידי חובתו בהרהור אלא אם כן שומע מפי המדבר
יעקב (או"ח סי' מ"ז סק"ד)14 .או"ח סי' תל"ב15 .וע' בשו"ת אלף לך שהשומע כעונה .וכתב בספר הליכות שלמה 17שדברי
מש' אבני שלמה או"ח סי' ל"ה שדוחה הסבר זה16 .הלכות תלמוד תורה פ"ב
הי"ב17 .ברכות השחר בדבר הלכה סק"ח18 .שו"ת קרן לדוד או"ח השו"ע הרב הן חידוש גדול וצ"ע.
לבר מצווה סי' י"א19 .שער כז'20 .סי' מ"ז סע' ג21 .המג"א סק"א ,ט"ז סק"ב ויש שהכריעו 18שהלומד בהרהור מקיים רק מצות "והגית
שנשאר בצ"ע22 .סק"ד23 .בשו"ת הלכות קטנות (סי' קנ"ט) ,וכן הוא בו" אבל אינו מקיים מצות "ולמדתם אותם" ולכן אם אינו
מש' פרוכטר בשו"ע הרב הנ"ל24 .שו"ת האלף לך שלמה סי' ל"ה25 .ברכות כא.:
מש' שפריי 26הליכות שלמה פ"ו אות ה'27 .פסקים ותשובות סי' רמ"ו הע' .639 יכול ללמוד בפיו בודאי צריך להרהר בדברי תורה.
משפ' סרור 28ובספר ברכת התורה עמ' פ"ד מצדד שנחשב רק מהרהר29 .ח"א וכן כתב בספר אורחות צדיקים 19אם אינו יכול
ללמוד בפה יחשוב בליבו על שמועתו ותהא דעתו
משפ' גרימברג ס"ז30 .פס"ת סי' מ"ז הע' .59 על לימודו שלא יסיח דעתו מליבו ואז יקיים "והגית
יזכו ההורים היקרים בו יומם ולילה" ,וזה שנשתבחו רבותינו ז"ל שלא הלכו
לרוות מהם רוב נחת ארבע אמות בלא תורה ,או היו לומדים וגורסים או היו
מתוך אושר ושמחה
ניתן לשלוח שמות לגיליון הבא
בכתובת הדוא"ל המופיעה בעמוד
האחורי של הגיליון.
