Page 3 - עלון שבועות תשפב (1)
P. 3

‫הרב ישעיהו קניאל שליט"א‬                                ‫רב אורח‬

‫בבת אחת‪ ,‬המים לא יעשו שום רושם על האבן‪,‬‬        ‫וביאר שודאי רבי עקיבא ידע שיש לו כשורים‬                 ‫עיקר כחה של תורה – בהתמדה‬
‫ורק משום שהמים ירדו טיפין טיפין לכך הם‬         ‫ללמוד תורה כמו שאר חכמות‪ ,‬אך רבי עקיבא‬
‫השפיעו על האבן‪ ,‬כך גם בדברי תורה‪ ,‬עיקר‬         ‫ידע והבין שתורה איננה כשאר חכמות‪ ,‬אלא‬                                 ‫בבאבות דרבי נתן פרק ו' מובא‪:‬‬
                                               ‫הבין שהתורה משנה ומעצבת את אישיותו של‬                                ‫מה היה תחילתו של רבי עקיבא?‬
      ‫השפעת התורה על האדם היא ההתמדה‪.‬‬          ‫האדם‪ ,‬שהתורה מעדנת ומיישרת את האדם‪,‬‬                        ‫אמרו‪ :‬בן ארבעים שנה היה ולא שנה כלום‬
‫עוד צריכים אנו ללמוד ממי המעיין‪ ,‬שהטיפות‬       ‫וחשב רבי עקיבא שגם אם ילמד תורה‪ ,‬אין‬                               ‫פעם אחת היה עומד על פי הבאר‬
‫הרבות חקקו באבן וזה לקח הרבה מאוד זמן‪,‬‬         ‫סיכוי שהתורה תעדן ותשנה אותו‪ ,‬ועל כך‬
‫אך אין ספק שהחקיקה התחילה כבר בטיפה‬            ‫מלמדים אותנו חז"ל שכאשר ראה שהמים‬                                               ‫אמר‪ ,‬מי חקק אבן זו?‬
‫הראשונה‪ .‬כלומר‪ ,‬מצד אחד בטיפה הראשונה‬          ‫שוחקים את האבנים‪ ,‬ממילא הבין שגם הוא‬                     ‫אמרו לו‪ ,‬המים שתדיר נופלים עליה בכל יום‬
‫עדיין לא ראו כלום‪ ,‬אך ודאי שכל טיפה נתנה‬       ‫אם ילמד ויתאמץ הוא ישתנה ויהפך להיות אדם‬               ‫אמרו לו‪ ,‬עקיבא אי אתה קורא "אבנים שחקו מים"‬
                                               ‫אחר לגמרי‪ ,‬וכמו שבאמת הי' עד שרבי עקיבא‬
                           ‫לחקיקה את חלקה‪.‬‬                                                                  ‫מיד היה רבי עקיבא דן קל וחומר בעצמו‬
‫כך גם צריך האדם לדעת‪ ,‬למדתי תורה ועדיין איני‬                              ‫נהי' לגדול התנאים‪.‬‬          ‫ומה רך פסל את הקשה‪ ,‬דברי תורה שקשים‬
‫רואה שום שינוי‪ ,‬אך גם באבן לא ראו שום שינוי‬    ‫נקודה נוספת שאנו למדים ממי המעיין‪ ,‬שמצד‬                ‫כברזל על אחת כמה וכמה שיחקקו את לבי‬
‫באופן מיידי‪ ,‬וכשם שאין החקיקה ניכרת מיד כך‬     ‫אחד המים שוחקים את האבנים‪ ,‬אך כל זה אך‬
                                               ‫ורק בתנאי שהמים יטפטפו לאט לאט ובעקביות‬                                              ‫שהוא בשר ודם‪.‬‬
  ‫גם בלימוד לא תמיד השינוי ניכר מיד בתחילה‪.‬‬    ‫במשך שנים‪ ,‬שהרי אם ניקח את כל כמות המים‬                                       ‫מיד הלך ללמוד תורה‪...‬‬
‫נזכה לקבל את התורה מתוך שמחה‪ ,‬לעמול בה‬         ‫שירדה במשך מאות שנים ונשפוך את כל המים‬                    ‫היה לומד והולך עד שלמד כל התורה כולה‪.‬‬
‫ולהתמיד בלימודה כל ימי חיינו מתוך בריאות‬                                                              ‫וביאר הרב אלישיב זצ"ל‪ ,‬מה הי' צריך רבי‬
                                                                                                      ‫עקיבא ללמוד דוקא מכך שהמים חקקו את‬
                                 ‫נחת וכל טוב!‬
                                                                                                                                              ‫האבן?‬

‫שהשמחה במעונם‬                                  ‫הרב דוד דרור שליט"א‬                                    ‫ד' אמות של הלכה‬
‫מזלבטרוכבתחמה‬
                                             ‫מחשבים בליבם בשמועתם או בלימודם‪.‬‬                         ‫"והגית בו" לימוד תורה בהרהור‬
       ‫להולדת הבן‬
                                                     ‫לימוד תורה בכתיבה‬                                              ‫החשיבות ללמוד תורה בקול‬
                    ‫מש' גויכמן‬
                 ‫משפ' יעקובזון‬  ‫פסק השולחן ערוך‪ 20‬הכותב בדברי תורה אף על פי שאינו‬                     ‫כהגמרא במסכת ערובין‪ 1‬מספרת על ברוריה (אשתו‬
                                ‫קורא צריך לברך‪ .‬והקשו הנושאי כלים‪ 21‬מה ההבדל‬                          ‫של רבי מאיר) שראתה תלמיד אחד שלומד בלחש‬
                 ‫משפ' אושרי‬     ‫בין הכותב למהרהר? וכתב המשנה ברורה‪ 22‬שכתיבה‬                           ‫אמרה לו הרי כתוב‪" 2‬ערוכה בכל שמורה" אם‬
                                ‫עדיפה מהרהור כיון שעושה מעשה‪ ,‬ויש אומרים שדרך‬                         ‫ערוכה ברמ"ח אברים שלך משתמרת ואם לאו אינה‬
      ‫להולדת הבת‬                ‫הכותב להוציא התיבות מפיו בשעת הכתיבה‪ ,‬אבל לעניין‬                      ‫משתמרת‪ .‬ועוד מספרת הגמרא שתלמיד אחד היה‬
                                ‫מעשה הסכימו האחרונים שלא לסמוך על דעת המחבר‬                           ‫לו לרבי אליעזר שהיה שונה בלחש ולאחר שלוש‬
                   ‫משפ' אוחיון‬  ‫לברך על כתיבה לבדה‪ .‬ובשו"ת רעק"א בשם שו"ת שב‬                          ‫שנים שכח תלמודו‪ .‬ועוד דורשת הגמרא על הפסוק‪3‬‬
                  ‫מש' וייסבורד‬  ‫יעקב כתב לחלק משום שמצות עשה של תלמוד תורה‬                            ‫"כי חיים הם למוצאיהם וכל בשרו מרפא" אל תקרי‬
                                ‫נלמד מהפסוקים "ושיננתם לבניך" "ולמדתם אותם את‬
                   ‫מש' שטיגל‬    ‫בניכם" ולכן ממעטים הרהור שבהרהור לא שייך ללמד‬                                             ‫למוצאיהם אלא למוציאיהם בפה‪.‬‬
                   ‫משפ' צדיק‬    ‫את בניו‪ ,‬מה שאין כן בכתיבה שיכול ללמד לאחרים והוא‬                     ‫ובמסכת מגילה‪ 4‬אמר רבי יוחנן כל הקורא בלא נעימה‬
          ‫מלאכי הכרמי ומשפ'‬                                                                           ‫ושונה בלא זמרה עליו הכתוב אומר וגם אני נתתי להם‬
                                                               ‫בכלל "ושיננתם לבניך"‪.‬‬
   ‫להולדת הנכדים‬                                                                                                                ‫חוקים ומשפטים לא טובים"‪.‬‬
                                             ‫לימוד תורה בשמיעת שיעור‬
      ‫הרב איתן קאופמן ומשפ'‬                                                                                          ‫לימוד תורה בהרהור בלבד‬
      ‫הרב בנימין הכרמי ומשפ'‬    ‫יש אומרים‪ 23‬שהשומע דברי תורה צריך לברך משום‬
      ‫הרב ישעיהו קניאל ומשפ'‬    ‫ששומע כעונה‪ .‬ולפי זה‪ 24‬דין זה תלוי במחלוקת רש"י‬                       ‫פסק השולחן ערוך‪ 5‬המהרהר בדברי תורה אינו צריך‬
                                                                                                      ‫לברך ברכות התורה‪ .‬ומקורו על פי ההלכה שהרהור לאו‬
         ‫משה שטיינברג ומשפ'‬          ‫ותוס'‪ 25‬אם שומע כעונה ממש או רק כמו הרהור ‪.‬‬
                  ‫מש' שמידוב‬    ‫ובספר הליכות שלמה‪ 26‬כתב שהשומע דברי תורה מפי‬                                                                    ‫כדיבור דמי‪.6‬‬
                   ‫מש' מסוארי‬   ‫אחר חייב בברכת התורה ולא מדין שומע כעונה‪ ,‬אלא‬                         ‫והקשה הגר"א‪ 7‬הרי מקיים מצות תלמוד תורה גם‬
                                ‫שכך היא עיקר צורת תלמוד תורה שאחד אומר לחבירו‬                         ‫בהרהור כמו שנאמר‪ 8‬והגית בו יומם ולילה‪ ,‬הכונה בלב‪,‬‬
              ‫משה רוט ומשפ'‬     ‫וחבירו או תלמידו שומע‪ .‬ואין צריך שישמע מפי בר‬                         ‫וכן כתוב‪" 9‬והגיון ליבי" ולכן סובר הגר"א שיש לברך‬
                                ‫חיובא דווקא אלא אפילו שומע מפי אישה או קטן הרי‬
       ‫לאירוסי הבן‬                                                                                                ‫ברכת התורה גם על הרהור בדברי תורה‪.10‬‬
                                                       ‫הוא יוצא ידי חובת לימוד תורה‪.‬‬                  ‫וכתבו רוב הפוסקים שגם השו"ע סובר שיש מצות תלמוד‬
                      ‫מש' זקס‬   ‫אבל השומע מסרט הקלטה מסתפק שם אם חייב‬                                 ‫תורה גם בהרהור ורק לעניין ברכה שונה הרהור מדיבור‬
                 ‫מש' אהרונסון‬   ‫לברך או לא‪ .‬והגר"ח קנייבסקי זצ"ל‪ 27‬סובר שגם זה‬                        ‫בדברי תורה‪ ,‬משום‪ 11‬שיסוד דין ברכת התורה נלמד‬
                                ‫נחשב כשומע שיעור‪ .28‬ובשו"ת לבושי מרדכי‪ 29‬כתב מה‬                       ‫בגמרא‪ 12‬מהפסוק "כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלוקינו"‬
      ‫לאירוסי הבת‬               ‫שאין מברכים על הרהור משום שלא מברכים על חוש‬
                                ‫השכל בלבד אבל אם משתף איתו חוש נוסף מברכים‪,‬‬                             ‫אם כן הברכה היא רק על עוסק בתורה בקריאה בפה‪.‬‬
                  ‫מש' שמידוב‬    ‫ולכן מברכים על כתיבה ולפי זה גם בשמיעה מהקלטה‬                         ‫ויש שהסבירו‪ 13‬שלא מברכים על פי מה שכתב הב"י‪14‬‬
          ‫מנחם קופצוב ומשפ'‬                                                                           ‫שלא מברכים על ביטול חמץ כיון שזה דברים שבלב‬
                                    ‫משתף בזה חוש נוסף וצריך לברך ברכת התורה‪.30‬‬
              ‫יצחק רוט ומשפ'‬                                                                                    ‫אלא מברכים רק על מעשה על ביעור חמץ‪.15‬‬
                    ‫מש' דויטש‬   ‫‪1‬דף נג‪ - :‬נד‪2 .‬שמואל ב' כג'‪ ,‬ה‪3 .‬משלי ד'‪ ,‬כב'‪4 .‬דף לב‪5 .‬סי' מ"ז ה"ד‪.‬‬  ‫מצד שני בשולחן ערוך הרב‪ 16‬כתב כל אדם צריך‬
                                ‫‪6‬ב"י סי' מ"ז ע"פ האגור והתוס' ברכות כ‪ :‬ד"ה ורב חסדא‪7 .‬הגהות‬           ‫ליזהר להוציא בשפתיו ולהשמיע לאזניו כל מה שלומד‬
       ‫לנישואי הבן‬              ‫הגר"א על השו"ע שם‪8 .‬יהושע א‪ ,‬ח'‪9 .‬תהילים יט'‪ ,‬טו'‪10 .‬והורה‬            ‫אלא אם כן בשעת עיון ולהבין דבר מתוך דבר‪ ,‬וכל מה‬
                                ‫הגרי"ש אלישיב זצ"ל (הערות על מסכת ברכות יא‪ :‬ד"ה והנה)‬                 ‫שלומד בהרהור לבד ואפשר לו להוציא בשפתיו ואינו‬
                     ‫מש' טרגר‬   ‫שאין לברך על הרהור כיון שהגר"א נשאר בצ"ע ולא הכריע בזה‪.‬‬               ‫מוציא אינו יוצא בלימוד זה ידי חובת מצות ולמדתם‬
                                ‫‪11‬השאגת אריה (סי' כד')‪ ,‬כעין זה בנשמת אדם הלכות ברכות כלל‬             ‫אותם‪ ,‬וכמו כל המצוות התלויות בדיבור שאינו יוצא‬
      ‫לנישואי הבת‬               ‫ט' סק"ד ‪12 .‬ברכות כא‪13 .‬והמנחת חינוך (מצוה ת"ל אות ה') והישועות‬       ‫בהן ידי חובתו בהרהור אלא אם כן שומע מפי המדבר‬
                                ‫יעקב (או"ח סי' מ"ז סק"ד)‪14 .‬או"ח סי' תל"ב‪15 .‬וע' בשו"ת אלף לך‬         ‫שהשומע כעונה‪ .‬וכתב בספר הליכות שלמה‪ 17‬שדברי‬
                     ‫מש' אבני‬   ‫שלמה או"ח סי' ל"ה שדוחה הסבר זה‪16 .‬הלכות תלמוד תורה פ"ב‬
                                ‫הי"ב‪17 .‬ברכות השחר בדבר הלכה סק"ח‪18 .‬שו"ת קרן לדוד או"ח‬                                    ‫השו"ע הרב הן חידוש גדול וצ"ע‪.‬‬
         ‫לבר מצווה‬              ‫סי' י"א‪19 .‬שער כז'‪20 .‬סי' מ"ז סע' ג‪21 .‬המג"א סק"א‪ ,‬ט"ז סק"ב‬           ‫ויש שהכריעו‪ 18‬שהלומד בהרהור מקיים רק מצות "והגית‬
                                ‫שנשאר בצ"ע‪22 .‬סק"ד‪23 .‬בשו"ת הלכות קטנות (סי' קנ"ט)‪ ,‬וכן הוא‬           ‫בו" אבל אינו מקיים מצות "ולמדתם אותם" ולכן אם אינו‬
                  ‫מש' פרוכטר‬    ‫בשו"ע הרב הנ"ל‪24 .‬שו"ת האלף לך שלמה סי' ל"ה‪25 .‬ברכות כא‪.:‬‬
                    ‫מש' שפריי‬   ‫‪26‬הליכות שלמה פ"ו אות ה'‪27 .‬פסקים ותשובות סי' רמ"ו הע' ‪.639‬‬                 ‫יכול ללמוד בפיו בודאי צריך להרהר בדברי תורה‪.‬‬
                   ‫משפ' סרור‬    ‫‪28‬ובספר ברכת התורה עמ' פ"ד מצדד שנחשב רק מהרהר‪29 .‬ח"א‬                 ‫וכן כתב בספר אורחות צדיקים‪ 19‬אם אינו יכול‬
                                                                                                      ‫ללמוד בפה יחשוב בליבו על שמועתו ותהא דעתו‬
                ‫משפ' גרימברג‬                                          ‫ס"ז‪30 .‬פס"ת סי' מ"ז הע' ‪.59‬‬     ‫על לימודו שלא יסיח דעתו מליבו ואז יקיים "והגית‬
 ‫יזכו ההורים היקרים‬                                                                                   ‫בו יומם ולילה"‪ ,‬וזה שנשתבחו רבותינו ז"ל שלא הלכו‬
 ‫לרוות מהם רוב נחת‬                                                                                    ‫ארבע אמות בלא תורה‪ ,‬או היו לומדים וגורסים או היו‬
 ‫מתוך אושר ושמחה‬

   ‫ניתן לשלוח שמות לגיליון הבא‬
 ‫בכתובת הדוא"ל המופיעה בעמוד‬

         ‫האחורי של הגיליון‪.‬‬
   1   2   3   4